... שתי גישות שונות ומנוגדות, לטיפול ואימון אישי בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור להזדהות עם רגשות הפחד והחרדה של המטופל, כי הם מחזקים אצל
המטופל את הפחד והחרדה שלו. והגישה השנייה אומרת, שהמאמן האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמא, ילד ... היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמא לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא
לשלול את הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא
לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם ... להזדהות עם הפחד שלו, ולנסות להסביר לו, שגם אם יפטרו אותו, לא יקרה לו שום דבר רע. וכאשר נותנים לאדם עצות מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו, בעצם גורמים לו
לחזק את הפחד שלו מהפיטורים. וכל עצה שנותנים לאדם כדי למנוע את הפיטורים שלו, מחזקת אצל
האדם את הפחד שלו מהפיטורים שלו. כי היא מגדילה את ההזדהות של האדם, עם הרצון שלו שלא יפטרו אותו. והרבה פעמים, כאשר נותנים לאדם עצה איך להתמודד עם הפחד שלו, ... לעשות עם הפחד, אבל הוא כן מבין, שבעצם מסכימים איתו שהוא אכן צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. ולפעמים, העצות שנותנים לאדם איך לא לפחד, הן רק מחזקות אצל
האדם את הפחדים שלו, על ידי זה שהם מחזקות אצל האדם את המחשבה שלו, שאולי יקרה לו דבר רע, שהוא צריך להתגונן ממנו. ולכן, יש גם גישה הפוכה, שאומרת שאסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך
לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמא, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם האפשרות שאולי יש מפלצת מתחת למיטה של ... למיטה שלו. ואם האדם מפחד ממשהו, אסור לתת לו עצות איך להתמודד עם הדבר שהוא מפחד ממנו, כי הן הסכמה שבשתיקה, לכך שאכן הפחד הוא ראוי, והעצות מחזקות אצל
האדם את הפחד שלו. וצריך לשלול מכל
וכל את הפחד של האדם בשורשו. על ידי זה שמסבירים לו, שגם אם יקרה הגרוע מכל, עדיין לא יקרה שום דבר שראוי לפחד ממנו מצד האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ... שגם אם יפטרו אותו ולא יהיה לו מה לאכול וכולי, עדיין הוא לא צריך לפחד מזה. כי המחשבה הזאת, היא נגד כל העולם החיצוני, של האדם הרגיל. ולכן, כאשר
שוללים את הפחד של המטופל מהשורש שלו, דהיינו, כאשר מנסים להביא את המטופל לנקודת מבט, שמשם הוא יסתכל על הפחד שלו בצורה נייטרלית, דהיינו, שהוא יצליח להסתכל על ... הטיפול הזו, כי היא נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך
ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמא, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע ... שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא צריך לפחד בכלל. ולנסות
להקטין את הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם הפחד של ... תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט עם הפחד שלו, הרי שהאדם
פתר את הפחד שלו, בשורש שלו, עד כדי כך שהוא לא ינסה להתמודד עם הפחד, כי כבר לא יהיה לו פחד. והגישה השנייה, שבה כן מזדהים עם הפחד, בה יש חיסרון שבעצם ...