... בצורה מלאה, כי תמיד הוא עלול לעשות טעות כלשהי, בלי לשים לב. ובנוסף באופן כללי, תמיד יכול לקרות לאדם איזה דבר נגד רצונו. ואם נוסיף לכך את
החרדה הכללית שבה נמצאים בני האדם, כפי רמת הרצונות המוגדרים שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. והן ... הפרטי של האדם, מכך שהוא רוצה לעמוד בציפיות של החברה שבה הוא חי. וחרדה חברתית, יכולה להתבטא גם כהפרעת חרדה ממשית. וגם במקרים הפחות קשים,
החרדה החברתית יכולה להתבטא, כביישנות וחוסר בטחון עצמי / פחד קהל / פחד במה / וכיו"ב שיש לאדם, מפני הסביבה שבה הוא חי ושאיתה הוא מתקשר. וזה עצמו נובע מחרדה פנימית של האדם, ... / פחד קהל / חוסר ביטחון עצמי וכיו"ב. ויש סוגים שונים של טיפול בחרדה חברתית. והפסיכיאטרים, שלא מבינים כמובן את השורש האמיתי של הפרעת
החרדה החברתית הקשה שיש לאדם, הם נותנים לו כדורים ותרופות כאלו ואחרות, שלא עוזרות באמת, לשורש הבעיה הנפשית של האדם. ויש גם חלק מהפסיכולוגים, ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבי ... האדם, שיבין שהוא לא צריך לפחד מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. כי לפעמים, טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת
מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולפעמים, גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, לא יכול לעזור לאדם לצאת
מהחרדה החברתית הקשה שלו. ולמה? כי למרות שברמה ההגיונית הרגילה, האדם לא אמור להיות עם חרדה חברתית לא הגיונית, הרי שאעפ"כ ברמה ההגיונית עצמה, יש הצדקה לחרדה החברתית שיש לאדם. ולמה? כי
החרדה החברתית של האדם, מניעה אותו לעשות את רוב הפעולות שלו כל היום. כי האדם חי את רוב חייו, ומתנהל, לפי הכללים החברתיים. דהיינו,
החרדה החברתית הכללית שיש לכל בני האדם, היא זו שמניעה את בני האדם, להתחשב במה שקורה סביבם. ומי שאין לו חרדה חברתית בכלל, הוא נחשב לסוציופת / סוציומט, שסובל מהפרעת אישיות ... כך שלכל אדם נורמטיבי, יש חרדה חברתית כלשהי, בעוצמה כלשהי. (רצון = פחד. רצון להתחשב באחרים = פחד מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי
החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד קטן, ועד סוף חייו כאדם בוגר. ולכן השאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר באופן מוחלט להתגבר על הפרעת חרדה חברתית קשה? ... כל הכוחות כולם. ומצד אחד האדם הוא חיה חברתית ויצור חברתי. ומהצד הזה של הרצון של האדם להתחשב בסביבה שלו, מהצד הזה, אין פתרון מוחלט לבעיית
החרדה החברתית של האדם. ומי שרוצה לצאת מהפרעת חרדה חברתית לגמרי, עליו להתחבר ברמה הרגשית בתוכו, למקום שמוגדר, כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית / הפרעת אישיות אנטי חברתית כנ"ל. ... בחרדה חברתית. אבל הוא לא טוב באופן מוחלט לגמרי, למי שלא מצליח לאזן את עצמו בהבנה שלו. ובנוסף, הטיפול ההתנהגותי, עדיין מחזק אצל האדם את
החרדה החברתית הבסיסית שלו, שיש אותה לכל בני האדם. וזה כמובן לא תמיד עוזר. כי לפעמים ההסכמה של הטיפול הקוגניטיבי, עם המחשבה של האדם, שעליו להתחשב בדעות של אחרים, ההסכמה הזאת, היא דווקא מחזקת אצל האדם את
החרדה החברתית הקשה שלו. ולכן, הדרך להתמודד עם הפרעת חרדה חברתית קשה, לפעמים היא דווקא על ידי ההיפוך של ההבנה של האדם. דהיינו, שצריך להסביר לאדם, שהוא לא צריך להיות בחרדה ...