... בחרדות ופחדים. והגישה הראשונה אומרת, שאסור להזדהות עם רגשות
הפחד והחרדה של המטופל, כי הם מחזקים אצל המטופל את
הפחד והחרדה שלו. והגישה השנייה אומרת, שהמאמן האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם
הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמא, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם
הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין ... הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם
הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמא לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את
הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את
הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה ... המפלצת ומחפשים עצות איך להתמודד איתה?! וכאשר מזדהים עם גורם
הפחד של האדם, הרי שבעצם מחזקים אצל האדם את המחשבה, שבאמת הוא צריך לפחד. כי הדברים נכונים, גם ... נניח שבן אדם מפחד שיפטרו אותו. אפשרות ראשונה היא, להזדהות עם
הפחד שלו מהפיטורים, ולהציע לו מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו. והאפשרות השנייה היא, לא להזדהות עם
הפחד שלו, ולנסות להסביר לו, שגם אם יפטרו אותו, לא יקרה לו שום דבר רע. וכאשר נותנים לאדם עצות מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו, בעצם גורמים לו לחזק את
הפחד שלו מהפיטורים. וכל עצה שנותנים לאדם כדי למנוע את הפיטורים שלו, מחזקת אצל האדם את
הפחד שלו מהפיטורים שלו. כי היא מגדילה את ההזדהות של האדם, עם הרצון שלו שלא יפטרו אותו. והרבה פעמים, כאשר נותנים לאדם עצה איך להתמודד עם
הפחד שלו, עצה שנובעת מהסכמה עם הדבר שמפחיד את האדם, אז הרבה פעמים, האדם לא מבין את העצה מה לעשות עם
הפחד, אבל הוא כן מבין, שבעצם מסכימים איתו שהוא אכן צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. ולפעמים, העצות שנותנים לאדם איך לא לפחד, הן רק מחזקות אצל האדם את
הפחדים שלו, על ידי זה שהם מחזקות אצל האדם את המחשבה שלו, שאולי יקרה לו דבר רע, שהוא צריך להתגונן ... יש גם גישה הפוכה, שאומרת שאסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם
הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את
הפחד בשורשו. כגון לדוגמא, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם ... להתמודד עם הדבר שהוא מפחד ממנו, כי הן הסכמה שבשתיקה, לכך שאכן
הפחד הוא ראוי, והעצות מחזקות אצל האדם את
הפחד שלו. וצריך לשלול מכל וכל את
הפחד של האדם בשורשו. על ידי זה שמסבירים לו, שגם אם יקרה הגרוע מכל, עדיין לא יקרה שום דבר שראוי ... מאוד גדול. שהיא מצריכה מהאדם לחשוב את ההפך הגמור, של שורש
הפחד שלו. כגון לדוגמא, שהילד לא מסוגל להכיל את המחשבה שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, ... היא נגד כל העולם החיצוני, של האדם הרגיל. ולכן, כאשר שוללים את
הפחד של המטופל מהשורש שלו, דהיינו, כאשר מנסים להביא את המטופל לנקודת מבט, שמשם הוא יסתכל על
הפחד שלו בצורה נייטרלית, דהיינו, שהוא יצליח להסתכל על תפישת הטוב והרע שלו, כעל דבר יחסי בלבד, ... באופן מלא, להיאחז במה שהמטפל שלו מסביר לו, ועל ידי זה החרדה
והפחד של האדם ממשיכים. ובפשיטות, לא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו בבת אחת, את ההבנה ואת החוויה, שכל ... יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם
הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את
הפחד של האדם. כגון לדוגמא, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות ... ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם
הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא צריך לפחד בכלל. ולנסות להקטין את
הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם
הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם
הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני ...