... מפלצת, אז למה מזדהים עם הקיום של המפלצת ומחפשים עצות איך להתמודד איתה?! וכאשר מזדהים עם גורם
הפחד של האדם, הרי שבעצם מחזקים אצל האדם את המחשבה, שבאמת הוא צריך לפחד. כי הדברים נכונים, גם באופן כללי. כי גם באופן כללי, נניח שבן אדם מפחד שיפטרו אותו. ... רע, שהוא צריך להתגונן ממנו. ולכן, יש גם גישה הפוכה, שאומרת שאסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם
הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמא, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הרעיון ועם ... שבשתיקה, לכך שאכן הפחד הוא ראוי, והעצות מחזקות אצל האדם את הפחד שלו. וצריך לשלול מכל וכל את
הפחד של האדם בשורשו. על ידי זה שמסבירים לו, שגם אם יקרה הגרוע מכל, עדיין לא יקרה שום דבר שראוי לפחד ממנו מצד האמת. (כי מבחינה אובייקטיבית, אין טוב ורע, ... כפי מה שנראה לו. ואז האדם לא מצליח באופן מלא, להיאחז במה שהמטפל שלו מסביר לו, ועל ידי זה החרדה
והפחד של האדם ממשיכים. ובפשיטות, לא תמיד האדם מסוגל להכיל בתוכו בבת אחת, את ההבנה ואת החוויה, שכל מה שנראה לו כרע, זה הכל יחסי בלבד, ושהוא לא צריך לפחד משום ... נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם
הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את
הפחד של האדם. כגון לדוגמא, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה להיות מפלצת מתחת למיטה שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ... שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם
הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא צריך לפחד בכלל. ולנסות להקטין את
הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם
הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט ... יהיה לו פחד. והגישה השנייה, שבה כן מזדהים עם הפחד, בה יש חיסרון שבעצם יוצרים הסכמה שבשתיקה עם
הפחד של האדם, בכך שמנסים לתת לו עצות, איך להתמודד עם הפחד שלו. כי אם באמת אין ממה לפחד, למה צריך לתת עצות איך להתמודד עם הפחד?! אבל היתרון של השיטה הזאת, ...