אימון אישי / טיפול בחרדות ופחדים - פחדים אצל ילדים / מפלצת מתחת למיטה... מחזקים אצל המטופל את הפחד והחרדה שלו. והגישה השנייה אומרת, שהמאמן האישי, דווקא כן צריך להזדהות עם הפחד והחרדה של המטופל, כי רק כך הוא יכול לעזור לו. כגון לדוגמא, ילד שמפחד ממפלצת שיש מתחת למיטה שלו. שהאפשרות הראשונה היא, שההורה לא יזדהה עם הפחד של הילד. וישלול מכל וכל את קיומה של המפלצת מתחת למיטה של הילד. וינסה לגרום לילד להבין שאין מפלצת מתחת למיטה, וינסה לגרום ... ישכנע אותו שאין מפלצת מתחת למיטה. זאת הגישה הראשונה. והגישה השנייה היא, שההורה צריך, כן להזדהות עם הפחד של הילד מהמפלצת. כגון לדוגמא לומר לילד, שהם יעשו דברים, כדי שהמפלצת לא תפגע בילד. והגישה הזאת אומרת, לא לשלול את הפחד של ... גם באופן כללי. כי גם באופן כללי, נניח שבן אדם מפחד שיפטרו אותו. אפשרות ראשונה היא, להזדהות עם הפחד שלו מהפיטורים, ולהציע לו מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו. והאפשרות השנייה היא, לא להזדהות עם הפחד שלו, ולנסות להסביר לו, שגם אם יפטרו אותו, לא יקרה לו שום דבר רע. וכאשר נותנים לאדם עצות מה לעשות כדי שלא יפטרו אותו, בעצם ... את ההזדהות של האדם, עם הרצון שלו שלא יפטרו אותו. והרבה פעמים, כאשר נותנים לאדם עצה איך להתמודד עם הפחד שלו, עצה שנובעת מהסכמה עם הדבר שמפחיד את האדם, אז הרבה פעמים, האדם לא מבין את העצה מה לעשות עם הפחד, אבל הוא כן מבין, שבעצם מסכימים איתו שהוא אכן צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. ולפעמים, העצות שנותנים לאדם איך לא לפחד, הן רק ... לו דבר רע, שהוא צריך להתגונן ממנו. ולכן, יש גם גישה הפוכה, שאומרת שאסור להזדהות בשום פנים ואופן, עם הפחד של האדם. וכאשר האדם מפחד, צריך לעקור את הפחד בשורשו. כגון לדוגמא, שאם הילד מפחד ממפלצת מתחת למיטה שלו, אסור להזדהות בשום ... היא נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ההפוכה, שאומרת שכן צריך ואפשר להזדהות עם הפחד של האדם, אבל לנסות לרכך ולהקטין את הפחד של האדם. כגון לדוגמא, הילד שמפחד מהמפלצת. שאם ננסה לשכנע את הילד, שאפילו לא יכולה ... שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא לא צריך לפחד בכלל. ולנסות להקטין את הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, שלא מזדהים עם הפחד של האדם בכלל, הרי ששם לא תמיד האדם מסוגל להבין את ההתכחשות המוחלטת לפוביה ולפחד הדמיוני שלו. ומצד שני, אם האדם כן יצליח להבין את חוסר ההזדהות המוחלט עם הפחד שלו, הרי שהאדם פתר את הפחד שלו, בשורש שלו, עד כדי כך שהוא לא ינסה להתמודד עם הפחד, כי כבר לא יהיה לו פחד. והגישה השנייה, שבה כן מזדהים עם הפחד, בה יש חיסרון שבעצם יוצרים הסכמה שבשתיקה עם הפחד של האדם, בכך שמנסים לתת לו עצות, איך להתמודד עם הפחד שלו. כי אם באמת אין ממה לפחד, למה צריך לתת עצות איך להתמודד עם הפחד?! אבל היתרון של השיטה הזאת, הוא, שהיא יותר קלה להבנה אצל האדם, שהוא כן מפחד מהדבר שנראה לו כרע. ולכן, השיטה הטובה ביותר היא, ... יחסית שבה כן יש טוב ורע, ושבה כן אולי יכול לקרות לו דבר רע, עדיין יש עצות יחסיות, איך להתמודד עם הפחד והחרדה שלו. ואם האדם מחפש עצה מוחלטת איך להתמודד עם הפחד והחרדה שלו, הדרך היחידה לעשות זאת, היא רק על ידי הסתכלות מוחלטת, ששם אין שום טוב ורע. ואעפ"כ יש גם עצות יחסיות, איך להתמודד ...