לגבי חרדה אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה אז ממילא לא תהיה בחרדה, עוד פעם יש פה שני דברים אם אתה בחרדה בעיקרון אתה אמור להיות מרוצה מזה שאתה בחרדה ואם תביא את עצמך למצב כל כך פנימי שאתה מרוצה מכך גם כשאתה בחרדה שאפילו חרדה זה טוב לך גם החרדה שלך תעלם, כאילו אפילו בחיצוניות אתה כבר לא תהיה בחרדה אם אתה מסוגל. איך זה עובד חרדה בן אדם בא עם חרדה, למה יש לך חרדה "כי אני מפחד שמשהו מסוים יקרה" אז מה הפתרון הכי קל אז אומרים "טוב אז תבין שגם אם זה יקרה זה טוב" נניח, בסדר ואז לא תהיה בחרדה אבל אם אנחנו נחדד את זה יותר אתה צריך להבין שגם, בן אדם עכשיו הולך לפסיכולוג אומר לפסיכולוג "דוקטור אני בחרדה" הפסיכולוג אומר לו "תעשה את זה ואת זה ותצא מהחדרה" למה בעצם הוא הכניס אותו לחרדה.

למה כשנותנים לך פתרון נגד חרדה בעצם מכניסים אותך לחרדה כי אתה בחרדה שלא תהיה בחרדה. כשאתה בא לפסיכולוג ואומר לו "אני בחרדה" הוא אומר לך "טוב בוא אני אעזור מהחרדה, בוא נוציא אותך" הוא בעצם הפסיכולוג הוא אדם חרדתי, הוא באמת חרד מכך שאתה בחרדה הוא מנסה להוציא אותך מכך שאתה בחרדה. לא נכון?

ש: לא חשבתי על זה.

אליעד: מה זה חרדה, חרדה ברור שלא חשבת על זה אחרת לא היינו הולכים לפסיכולוג, תסתכלי.

ש: הפסיכולוג הוא חרדתי ביותר.

אליעד: ברור הפסיכולוג בחרדה מכך שאתה בחרדה אז הוא אומר לך "לך תיקח כדורים", הוא בחרדה אומר "מה אני" הוא בחרדה מעוד דבר כי הוא גם לא יודע מה להגיד לו, הוא לא יודע מה להגיד לו אז הוא אומר לו "טוב לך תיקח כדורים" ואז בגלל שהוא מתבייש שלא נעים לו שאין לו מה להגיד הוא אומר "תדע לך שגם אין פתרון רק כדורים יעזרו לך", יש גם כאלו שאומרים "תקשיב גם לא יעזור" כי הוא לא יודע מה להגיד אז הוא מפחד אז הוא אומר "טוב אז רק כדורים עוזר כי ככה זה בDNA".

ש: אז אם הפסיכולוג לא היה חרדתי מה הוא היה אומר?

אליעד: קודם כל הוא היה רגוע, קודם כל הוא לא היה נכנס לחרדה.

ש: אולי אבל זה בסדר שהוא בחרדה.

אליעד: לא, תסתכלי השאלה היא זה מה רמת התודעה של האדם ששואל אבל תסתכלי נגיד שבן אדם בא אלי ושואל "מה לעשות עם חרדה" אז קודם כל השיטות הקלאסיות לטפל בחרדה זה פשוט "תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, ממה אתה חרד שיקרה ככה טוב תחשוב על משהו אחר, תאמין שזה תשקר את עצמך בשקר כלשהו", אני אומר "שקר, תשקר את עצמך איכשהו ותנסה לצאת מזה, אתה מפחד שיקרה לך משהו טוב תשקר שאתה לא מפחד" אוקי אבל זה לא עובד כי בפועל מה לעשות שהמחשבה הזאת כן קיימת, מחשבות טורדניות אתה לא יכול לברוח מהן כי הן קיימות מה אתה יכול לעשות. נגיד חצי כוס מלא חצי כוס ריקה אומרים לך "תסתכל על המלאה", " אבל גם יש ריקה מה אני יכול לעשות" אין מה לעשות למרות שתביני לא משנה איפה תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך עצם זה שאתה קיים זאת סיבת הסבל, איך אתה יכול לברוח מזה לאיפה תברח אתה לא יכול לברוח מכך שאתה קיים.

עכשיו אז מה עושים בשלב הראשון, בשלב הראשון אומרים לבן אדם "תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה אוקי ממה אתה מפחד, אתה מפחד שלא יקרה לך ככה וככה המחשבה הטורדנית, יש לך מחשבה טורדנית שלא יקרה ככה וככה תנסה להבין את המציאות בצורה כזאת שגם אם זה יקרה לך זה טוב ואם אתה תגיע להשתוות שגם אם יקרה לך את הדבר הגרוע ביותר גם הוא טוב ממילא תעלם לך החרדה" זה קודם כל בשלב הראשון.

ש: זה בעצם ללכת בצעדים נגיד אוקי נגיד וזה יקרה אז מה אז בא נראה שזה לא כזה נורא.

אליעד: לא שזה לא נורא אתה צריך להגיע למצב שאתה אפילו תאהב את זה, בסדר נקצין קח תדמיין את הדבר הכי רע, תחשוב אם תצליח להבין שהוא טוב ממילא לא יהיו לך יותר חרדות אבל למה גם זה עצמו חרדה כי אז אתה אומר "טוב ומה יקרה אם חס וחלילה אני כן אחשוב שיש טוב ורע אז אני אהיה בחרדה", זאת אומרת אם אני אומר למישהו "אל תגיד שיש טוב ורע" גם זה רע לשכנע מישהו לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע, למה כי אני בעצם אומר לו "אם הוא מבדיל בין טוב לרע אז רע".

ש: אז מה, מה התשובה?

אליעד: צריך ללכת עוד צעד אחד אחורה שגם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, זאת אומרת גם להיות בחרדה זה טוב לא שזה בלית ברירה אתה אמור, תחשוב על חרדה תחשוב על ההפך של החרדה, תחשוב על דבר הכי טוב בעולם עכשיו תהנה מהחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם. עכשיו הרעיון הוא שאם אתה תצליח, עכשיו איך אתה יכול ליהנות מחרדה כמו שאתה נהנה מהדבר הכי טוב בעולם בדיוק כמו שדיברנו על הכאב חרדה זה כאב, כאב והוא כואב הרבה יותר מאשר פיזי לכן כשאמרתי לך נגיד לגבי נגיד גלעד שליט בינינו בתכלס הסבל הוא לא פיזי אף פעם, הסבל הוא נפשי סבל נפשי הרבה יותר קשה מסבל פיזי תתעלל בבן אדם בצורה חולנית פיזית כל זמן שיש לו תקווה או שיש לו איזה אידיאל שלמענו הוא מוכן לסבול אין לו בעיה עם זה.

בן אדם יכול להיות על הכבשן אם הוא חושב שהוא עושה את זה למען איזה אידיאל כלשהו, האהבה שלו לאידיאל יותר חזקה מעוצמת הכאב, למרות שתסרוק את בשרו במסרקות של ברזל אבל ההבנה שהוא עושה את זה למען מטרה נעלה היא ממלאת אותו עד כדי כך שהכאב מצטמצם אצלו. הבעיה האמיתית היא כאשר אין לך את האידיאל ואתה סובל זאת הבעיה, זאת אומרת הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה זה הסבל הרציני לכן אמרתי שבגן עדן הרבה יותר גרוע כי כשאתה בגיהנום אתה אומר "טוב אולי בגן עדן יהיה טוב" עכשיו בגן עדן אין לך כאילו לאיפה להתקדם. בכל מקרה מה איך הגענו לזה?

ש: על חרדות.

אליעד: אה על חרדות, עכשיו הרעיון הוא שהסבל הוא בסופו של דבר נפשי, עכשיו אתה לא סובל מהחרדה אתה סובל מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה, הסבל הוא לא מהחרדה הסבל הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. מה אמרנו קודם על הספק שיש לך?

ש: מה אם הוא לא מזה, הוא גם זה וגם זה.

אליעד: מה הוא עף, קודם כל תביני אין גם וגם בסוף יש סיבה אחת זה מזה או מזה יש אחד שאתה לא רוצה לחוות חרדה. כשבן אדם הולך...