ובו יתבאר כיצד הפחד משתק את האדם וגורם לו להמשיך לפחד ממנו. והעניין הוא, כי כאשר האדם מפחד, אפשר לשלוט בו באמצעות הפחד שלו. ומי ששולט באדם באמצעות הפחד שלו, זה הפחד עצמו.

כי האדם מסיבות כאלו ואחרות, יש לו חרדות ופחדים. ואחרי שכבר יש לאדם חרדות ופחדים, עכשיו החרדות והפחדים עצמם, גורמים לאדם להישאר עם החרדות והפחדים שלו. כי האדם מפחד מאיזה דבר כלשהו. ואז האדם חושב עם עצמו ושואל את עצמו, למה אני מפחד מהדבר הזה? האם באמת אני צריך לפחד מהדבר הזה? ואז מיד קופץ לאדם פחד אחר עמוק יותר, שאומר לו: כן, אתה צריך לפחד מהדבר הזה. כי אם לא תפחד ממנו, אולי יקרה לך דבר רע אחר, שממנו אתה הרי מפחד.

והפחד העמוק יותר, לפעמים גם הוא עצמו שטות. ואם האדם ילך עד הסוף, ועל כל פחד שיש לו, ישאל את עצמו, האם באמת אני צריך לפחד מהדבר הזה? האם באמת הדבר הזה הוא באמת רע? האם באמת הדבר הזה הוא כ"כ מפחיד? ואם האדם יעשה את זה עד הסוף ממש, אז כל הפחדים שלו יתבטלו ממנו לגמרי.

אבל מה שבד"כ קורה בפועל זה, שהאדם כן שואל את עצמו, למה אני מפחד שיקרה לי כך או אחרת? ואז מגיעה לאדם תשובה, שהוא מפחד מכך שיקרה לו דבר כלשהו, כי אם הוא לא יפחד ממנו, אז אולי יקרה לו איזה דבר רע אחר גדול יותר. ואם האדם הוא מפחד מהפחד, ואם האדם סובל מהפחד, אבל לא מספיק סובל מהפחד שלו, אז הוא מאמין למחשבה שלו, שעוצרת אותו מלהמשיך לשאול שאלות, ואז הוא ממשיך לפחד.

אבל אם האדם סובל מספיק מהפחד ומהחרדה שלו, אז הוא ממשיך לחקור עד הסוף, האם באמת אני צריך לפחד? והאם באמת הדבר שנראה לי כרע, האם הוא באמת רע? ואם האדם ממשיך עם השאלות האלו עד הסוף, ולא מפחד כלל לשאול שאלות על הפחדים והחרדות שלו, על ידי זה כל הפחדים והחרדות שלו נעלמים לגמרי.

לדוגמא: אדם שיש לו חרדה, שמא הוא יעשה טעות בעבודה שלו. על האדם לשאול את עצמו, למה אני כ"כ מפחד ונמצא בחרדה, מכך שאני אעשה טעות בעבודה?! ואז התשובה שקופצת לראש של האדם, היא, שהוא מפחד כ"כ לטעות בעבודה, שמא יפטרו אותו. ואם האדם הוא לוזר, אז הוא נעצר כאן, וממשיך לפחד לטעות בעבודה. דהיינו, הפחד מפיטורים, משמר אצל האדם את הפחד שלו מלטעות בעבודה.

אבל אם יש לאדם שכל בקודקודו, ואם נמאס לו להיות בחרדה, עליו להמשיך לשאול את עצמו, ולמה אני מפחד שיפטרו אותי? האם זה באמת רע? האם זה באמת מפחיד? ואז יקפצו לאדם תשובות שאומרות, שפחד מפיטורים, הוא מוצדק. כי אם יפטרו את האדם, לא יהיה לאדם כסף, ואז מצבו יהיה רע. ונמצא אם כן, כי הפחד של האדם מכך שלא יהיה לו כסף, משמר אצל האדם את הפחד מפיטורים שיש לו. והפחד מפיטורים, משמר אצל האדם את הפחד והחרדה שיש לו, מכך שהוא יעשה טעות בעבודה.

ואם נמאס לאדם להיות בחרדות, עליו להמשיך לשאול את עצמו, למה אני מפחד להיות בלי כסף? ולמה יש לי חרדה מכך שלא יהיה לי כסף? ואז כמובן יבואו פחד וחרדה אחרים, עמוקים יותר, שנראים כחזקים יותר, ויגידו לאדם, שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא יסבול מדברים כלשהם, שהם ממש מפחידים את האדם. וכך כל פחד, משמר את כל הפחדים והחרדות שנובעים ממנו.

ומי שלא רוצה שום חרדה ולא רוצה שום פחד כלל, עליו להיות אמיץ עד הסוף ולהמשיך לשאול כל הזמן, למה אני מפחד מדבר כזה או אחר? והאם באמת הדבר הזה הוא רע? והאם באמת אני צריך לפחד ממנו? ולהמשיך לשאול את השאלות האלו, בלי להרפות מהן, ובלי לפחד משום פחד שקופץ בדרך. אלא, לשאול את השאלות האלו, עד הסוף הטוב...