ש: האם אפשר לשאול שאלות שלא מניחות נפרדות אם לא איך להמשיך לחפש את האמת בלי לשאול שאלות?

אליעד: בא נתחיל עוד פעם בא נתחיל את הראשון.

ש: האם אפשר לשאול שאלות שלא מניחות נפרדות?

אליעד: אי אפשר, מה בוא אני אסביר את השאלה ובוא נסביר את התשובה, הוא שואל האם אפשר לשאול שאלה בלי להניח איזו הנחה שיש נפרדות בעיקרון אי אפשר כי מה זה שאלה, שאלה זה שיש לנו שתי אופציות אם יש שתי אופציות מה השאלה, נכון או לא נכון אתה מבין מה אני מסביר. עכשיו אתה תופסים אותך מכל הצדדים יש לך כאילו מבוך מאחורה דוחפים אותך פה דוחפים אותך, עכשיו אתה שואל לאיפה ללכת "יש לי רק קדימה כאילו אין לי שאלה" אבל אם יש לך שלושה אפשרויות לאיפה ללכת?

ש: בסדר אז אין לי אוקי.

אליעד: רגע כדי לשאול שאלה אתה חייב להניח שיש שאלה, מה זאת שאלה ספק בין משהו למשהו.

ש: הוא רושם אז אם לא איך להמשיך לחפש את האמת בלי לשאול שאלות זה לא הבנתי מה הוא רוצה להגיד.

אליעד: אני אסביר אז הוא אומר, הוא שואל איך לחפש את האמת.

ש: בלי לשאול שאלות.

אליעד: קודם כל מי אמר לא לשאול שאלות.

ש: אתה.

אליעד: אמרתי לא לשאול שאלות.

ש: כן לשאול.

אליעד: לא הוא שאל איך אפשר לחפש את האמת בלי לשאול שאלות כאילו הוא אומר שניה, הוא אומר אם כל שאלה נובעת מנפרדות אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות, הוא אומר "אני לא רוצה להיות בנפרדות אז איך אני אחפש את האמת", מה לא הבנת את זה אני אסביר לך רצו לשאול שאלה מקדימה הוא אומר "תראה האם כל שאלה כדי לשאול אותה האם צריך לפני כן נפרדות", תשובה כן הוא אומר "אוקי ואם כן אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות" הוא כאילו אומר "אני רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות" אבל עצם זה שאתה רוצה להגיע לאמת אתה כבר לא משנה בכל מקרה הרעיון, לא אז אני אענה על תשובה מתחכמת אחרת תשאל שאלות אבל על השאלות עצמן.

מה זאת אומרת על תשאל שאלות על העולם כי אז אתה יוצר נפרדות ומתחיל לחפש תשובות, אל תשאל שאלות על העולם תשאל שאלות על השאלות עצמן זאת אומרת כשיש לך שאלה תשאל "האם השאלה עצמה נכונה" אל תחפש תשובה. עכשיו בוא אני אסביר לך דוגמא ממך בסדר, דוגמא נגיד בן אדם יש לו איזו חרדה למשהו עכשיו אם הוא מתחיל לחפש פתרונות לחרדה מה הוא בעצם עושה מחזק את החרדה בעיקרון, תראה ברעיון זה אותו תהליך. מה הוא שאל, מה הבן אדם שאל הבן אדם שאל האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות ענינו שלא, הוא אמר "אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות" אמרתי לו תשאל שאלות על השאלות עצמן כאילו לך עם הנפרדות אבל פנימה לא החוצה.

עכשיו בוא את אותו דבר נעשה אותו על חרדות, בן אדם שואל "האם אפשר לנסות ללכת לטיפול לצאת מחרדות או למצוא פתרון לצאת מחרדות בלי לחזק את החרדות עצמן" התשובה אי אפשר כי אם יש לך חרדה נגיד שאתה מפחד שלא יהיה לך כסף ואתה הולך לעבוד, מה אתה מחזק את הפחד מלאבד את הכסף. זאת אומרת כל דבר שאתה עושה כדי להתמודד עם פחד אתה בעצם אומר לעצמך בראש שהפחד מוצדק, נגיד שאתה מפחד שלא יהיה לך כסף אתה הולך לעבוד ואז אין לך כוח לעבוד ואז אתה אומר "לא אבל לא יהיה לי כסף" מה בעצם עשית עם הפחד שלא יהיה לך כסף אתה בעצם מניע את התהליך של העבודה ואז בעצם חיזקת את הפחד שלא יהיה לך כסף, אתה כאילו מבסס אותו אתה לא סתם מעלים אותו.

נגיד יש בן אדם שמפחד שלא יהיה לו כסף הוא אומר "מה זה משנה לא יהיה לי כסף אני אמות מה אכפת לי" אבל אם אתה אומר "לא מה פתאום אני צריך ללכת לעבוד" מה בעצם אתה עושה אתה מחזק, אתה אומר "נכון זה פחד מוצדק" אתה כאילו מתחמק מהפחד ובעצם חיזקת אותו זה בדיוק אותו דבר ואז השאלה הנשאלת היא "איך אני יכול לצאת מחרדות", התשובה היא תמצא פתרונות לחרדות אבל תתמודד עם החרדות עצמן אל תחפש פתרונות לחרדות, תבדוק אם החרדות עצמן נכונות בכלל.

ש: ברור שהן נכונות אני חש אותן.

אליעד: לא החרדות הן נכונות אתה חש אותן אבל תנסה לבדוק נגיד בא לך פחד "אולי לא יהיה לי כסף, אולי אני אהיה לבד, אולי אני אמות", בסדר אז במקום להגיד "אולי אני אהיה חולה אני ישר רץ לרופא", "רגע ואם אני חולה אז מה, אז מה יקרה אז אני אמות אז אני אמות, אז מה קרה" כאילו תעשה הפוך כאילו זה בדיוק אותו דבר עם השאלות, כאילו אל נגיד שיש לך שאלה "האם אני חי לנצח או לא" דוגמא נגיד שאלה אל תחפש תשובה עכשיו אם אתה חי לנצח או לא, תשאל "רגע האם יש דבר כזה בכלל לחיות לנצח, האם בכלל זה משנה אם אני חי לנצח".

ש: זה כאילו כשאני עולה למעלה זה כאילו אני שואל את השאלות את עצמי, זה מה שאתה רוצה להגיד בעיקרון.

אליעד: אני אומר שכל בן אדם בעולם שיש לו בעיה אז יש שתי אפשרויות או שהוא מחפש פתרון החוצה שאומר "אוקי אני אהיה רעב מה אני עושה הולך לאכול" ויש בן אדם שכשהוא רעב, עכשיו מה קורה עם בן אדם אם תמיד הוא מרגיש שכשהוא רעב הוא הולך לאכול מה קורה הרבה פעמים הוא מתחיל להשמין כי לפעמים הוא חושב שהוא רעב והוא לא רעב אבל כשבן אדם בריא בנפשו כשהוא רעב הוא לא ישר הולך לאכול הוא בודק "האם אני באמת צריך לאכול", בדיוק לא "רעב יאכל" כן בעצם אבל באמת יש בעיה, באמת יש שאלה כאילו תבדוק אם בכלל השאלה קיימת זאת אומרת קופץ בך צורך אם אתה ישר רץ למלא אותו מה בעצם עשית כאילו אמרת "נכון אני חייב את זה", עכשיו אמללת את עצמך כאילו תבדוק "רגע יש בכלל בעיה אולי אין בעיה, אולי לא צריך" אתה מבין.

ש: אני הבנתי את הרעיון.

אליעד: באתי רק להראות שזה אותו דבר, באתי רק להראות שהרעיון שאומר שכשאתה מחפש פתרון לבעיה אתה בעצם מפתח את הבעיה, כן אם אתה עכשיו.

ש: אז כאילו לא לעשות כלום.

אליעד: או לא לעשות כלום או לעשות לכיוון ההפוך לכיוון שאומר "בוא נראה אם אפשר להשקיט את הבעיה" כאילו אם אתה רוצה לריב עם המערכת.

ש: אז אתה מפסיק אותה.

אליעד: לא זה מה שאני מסביר אם אתה רוצה לריב עם הבעיה אז תריב עם השורש שלה, זאת אומרת אם יש לך פחד ממשהו אל תחפש "איך אני פותר אותו" תחפש "בוא נבדוק למה אני בכלל מפחד ממנו" זה בדיוק, רגע אני רק רוצה לסיים בזה זה בדיוק מקביל לשאלות ראיתם אותו דבר. יש לנו תהליך כללי של אחדות מול נפרדות כל מה שאתה עושה זה נפרדות, אתה רוצה לעבור לאחדות תלך לתוך השורש של הנפרדות כאילו אם אתה כבר יש לך שכל כל שאלה זה מהשכל, אתה רוצה לצאת מהשכל איך באמצעות שאלה אבל איזה שאלה לא שאלה בשכל אלא שאלה על השכל, כאילו תיקח את השכל ותשאל על השכל עצמו ואז תצא ממנו, כאילו קח את השכל עצמו ותשאל "מי אמר שהשכל נכון" וזה יוציא אותך מהשכל...