ובו יתבאר, מהן פוביות? איך נוצרת פוביה? וכיצד צריך להתמודד עם התקפי חרדה קיצוניים בכלל, ועם פוביות בפרט? ופוביה, היא פחד, שנחשב לפחד לא הגיוני. שהאדם מבין בשכל שלו שאין לו מה לפחד, ואעפ"כ הוא מפחד, למרות שהשכל של האדם מבין, שהוא לא אמור לפחד. וכפי שכבר ביארתי, יש כאלו שנדמה להם, שפוביות, הן פחדים שאינם הגיוניים בכלל. עד כדי כך, שלפעמים מאבחנים את האדם שיש לו פוביות, כאילו הוא סובל מהפרעת אישיות סכיזופרנית וכיו"ב.

וכבר ביארתי, שכל פוביה ספציפית שיש בעולם, עומד מאחוריה שכל והיגיון כלשהו. וזה שרוב בני האדם לא מפחדים מאיזה דבר, זה עדיין לא אומר שהוא לא מפחיד. ובכל פחד וחרדה, יש היגיון כלשהו. וגם אם הפסיכיאטר / פסיכולוג לא מבין את השכל ואת ההיגיון שיש בפוביה ובפחד, הרי שמצד האמת, מאחורי כל שיגעון יש שכל אמיתי כלשהו, ומאחורי כל פוביה ספציפית, יש שכל ספציפי ופחד אמיתי ספציפי, שהוא זה שיוצר את אותה פוביה ספציפית.

ודרכי הטיפול בפוביה, רבות הן. ואחד מהטיפולים המרכזיים להתמודדות עם פוביות, הוא, שחושפים את האדם בצורה הדרגתית (הקהיה שיטתית), או בבת אחת (טיפול בהצפה), לדבר שממנו הוא מפחד, כדי ללמד אותו שאין לו ממה לפחד, מאותו הדבר שעושה לו פוביה. וזה כמובן, יעיל, אבל לא יעיל עד הסוף ולא יעיל באופן מוחלט.

כגון לדוגמא, אדם שנפגע באיזו שריפה, ויש לו סיוטי לילה וסיוטים בשינה, מכך שהוא סובל מפוסט טראומה, מאותה השריפה שפגעה בו. והאדם הזה סובל מהתקפי חרדה חזקים, מכך שאולי תוך כדי שינה תפרוץ אש, ותשרוף אותו. ואדם כזה, יכול בגלל פוסט הטראומה שלו, לסבול גם מפוביה חזקה ביותר, מפני אש. וכל דבר שמזכיר לאדם חום של אש, יכול לעורר באדם תסמינים של חרדה, מכך שאולי יקרה לו דבר רע מהאש.

ואדם כזה, שהפחד שלו נחשב למוצדק, ושהפוביה שלו היא התפתחות של חרדה מוצדקת, אי אפשר לגאול אותו מהפוביה שלו לגמרי. כי לפעמים, הטראומה שיש לאדם היא כ"כ חזקה, והיא זו שיוצרת את הפוביה של האדם. ואי אפשר לשרוף את האדם באש, ולהראות לו שזה לא מפחיד, כי זה דבר שאינו אפשרי.

וכדי להתמודד עם פוביה באמת, לשם כך, צריך לטפל בפוביה בשורשה. והטיפול בפוביה הטוב ביותר, הוא שימוש נגדי בשיגעון של הפוביה, נגדה. כי המהות של הפוביה, היא פחד שהוא לא הגיוני ושהוא יצא מפרופורציה מכל סיבה שהיא. וטיפול בפוביה באופן מוחלט, צריך להיות באמצעות זה שהאדם יוצא מפרופורציה לגמרי, ו"משתגע" ברמה הפנימית שלו לגמרי, לגבי היחס שלו כלפי הדבר שמפחיד אותו.

והכוונה היא, שכל פוביה, היא תוצאה של רצון. שהאדם כ"כ לא רוצה שיקרה לו איזה דבר, עד כדי כך שיש לו פרנויות / דמיונות שווא, והפרעת חרדה קיצונית והתקפי חרדה שונים, מכל דבר שאפילו רק מזכיר לו באופן אסוציאטיבי, את האפשרות שהרצון שלו לא יתמלא. עד כדי כך, שלפעמים הפוביה והחרדה משתקת את האדם לגמרי, רק מכך שהוא נזכר באפשרות, שהמציאות לא תהיה כרצונו.

כגון לדוגמא, אותו אדם שנפגע וניצל משריפה, שהוא סובל מפוסט טראומה מאוד רצינית מאותה השריפה. שכל דבר שמזכיר לו שריפה, גורם לו להתקף חרדה קיצונית וכיו"ב. וזהו פחד לא הגיוני וחרדה לא הגיונית.

והדרך להתמודד עם הפוביה, היא על ידי זה שהאדם משתמש בחוסר ההיגיון שלו, לכיוון הנגדי של הפוביה. והכוונה היא, שעל האדם לנקוט גישה שאומרת, שגם אם יקרה לו הדבר הרע ביותר בעולם, גם אז הוא לא מתנגד לכך שהדבר הזה יקרה.

ונחדד ונסביר: טיפול בפוביות / חרדות לא רציונאליות, נעשה, על ידי זה שמלמדים את האדם, שהדבר שממנו הוא מפחד, הוא לא באמת יכול לגרום לו לנזק. ולשיטת הטיפול הזו, יש את החסרונות שלה כנ"ל. וכאן מוצעת שיטה הפוכה, שמלמדים בה את האדם, שגם אם יקרה לו הדבר הגרוע מכל, שממנו הוא הכי מפחד, גם אז עליו לדעת להכיל את אותו האירוע, גם אם הוא נראה כבלתי נסבל לחלוטין.

כגון לדוגמא אותו אדם שמפחד מפני שריפה, צריך להתבונן איתו על הסיבה שבגללה הוא מפחד מפני שריפה. ועל האדם לשאול את עצמו, למה אני כ"כ מפחד משריפה? ומה יקרה אם תהיה שריפה? ומה יקרה אם השריפה תפגע בי? ואם השריפה תפגע בי, האם באמת זה כ"כ גרוע כמו מה שנדמה לי? ולמה אני כ"כ לא רוצה שהשריפה תפגע בי? והאם ועד כמה הפחד הזה הוא מוצדק?

והשאלות האלו, יכולות להראות כשאלות משוגעות ולא הגיוניות. אבל, גם הפוביה היא לא הגיונית. וכאשר פוביה לא הגיונית ופרנויה לא הגיונית ומחשבות שווא לא הגיוניות תוקפות את האדם, עליו לתקוף אותן בחזרה, בשאלות לא הגיוניות, שפוגעות בשורש של הפוביה שאינה הגיונית.

כי הפוביה של האדם, יכולה להיות קיימת, רק כאשר יש לאדם רצון הגיוני, שהאש לא תשרוף אותו. והפוביה, מוציאה מפרופורציה את הרצון ההגיוני של האדם, שהאש לא תשרוף אותו. וכאשר ההיגיון של האדם יוצא מפרופורציה, אז צריך להוציא אותו מפרופורציה לצד השני, שבו לא רק שהאדם לא מפחד בצורה לא פרופורציונאלית מהאש, אלא שהוא לא מפחד מהאש בכלל.

כי האיזון הוא, שהאדם גם יפחד מהאש, אבל בו זמנית לא יהיה בפוביה ממנה. וכאשר הפחד מתגבר יותר מההיגיון, אפשר להחליש אותו, על ידי חוסר ההיגיון המנוגד לו. שהאדם לומד להכיל גם את האפשרות, שבאמת הוא כן ייפגע מהשריפה.

והרעיון הוא, שעל האדם לדמיין את הדבר הגרוע מכל קורה לו. וללמוד להכיל את הדבר הגרוע מכל שקורה לו. ואיך להצליח להכיל את הדבר הגרוע ביותר? זה אפשרי על ידי זה שהאדם מגלה, מהיכן מגיע הרצון שלו, שלא יקרה לו דבר כזה או אחר? ומהיכן נוצר הרצון הזה? ועל מה באמת הוא מבוסס? וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים...