ובו יתבאר מהו דיכאון? ממה נובע דיכאון ועצבות? איך מגיע האדם למצב של דיכאון קליני? האם תרופות דיכאון באמת עוזרות? איזה טיפול בדיכאון הכי מומלץ? למה יש לאדם שינויים במצבי רוח (מאניה דיפרסיה)? כיצד הפרעת דיכאון והפרעת חרדה, קשורות אחת בשנייה, ותלויות אחת בשנייה? האם תרופות חרדה באמת עוזרות? ואיזה טיפול בחרדה הכי מומלץ?

ומי שיתבונן יראה, כי יש חלק מהפסיכולוגים / פסיכיאטרים וכיו"ב, שמנסים להבין את המנגנון של הדיכאון ושל החרדות. ומנסים דרכי טיפול שונות בתחושה של דיכאון ובהפרעות חרדה שונות. אך, כידוע לכל, התרופות נגד חרדה והתרופות נגד דיכאון, לא באמת עוזרות לאדם לגמרי. ותמיד האדם נשאר עם דיכאון ועם חרדה בעוצמה כלשהי.

והטיפול בדיכאון הטוב ביותר והטיפול בחרדה הטוב ביותר, הוא שהאדם ידע את האמת, לגבי הסיבה האמיתית שבגללה יש לו חרדות ודיכאונות ושינויים קיצוניים במצבי הרוח (מאניה דיפרסיה).

והגורם היחיד שבגללו יש לאדם דיכאון וחרדה, הוא הרצון העצמי של האדם. דהיינו, עצם זה שיש לאדם רצון עצמי, שהאדם רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, זה בעצמו יוצר אצל האדם דיכאון וחרדה בעוצמות שונות.

כי דיכאון נוצר, כאשר המציאות היא לא כפי רצונו של האדם. כי כאשר המציאות היא במצב כלשהו, והרצון של האדם הוא שהמציאות לא תהיה כפי מה שהיא, אלא שהיא תהיה בצורה אחרת, זה גורם לאדם להרגיש רע, עד כדי דיכאון, ועד כדי דיכאון חמור / דיכאון קליני / דיכאון עמוק וכיו"ב. ואם לא היה לאדם שום רצון כלשהו לשנות את המציאות, גם לא בתת המודע שלו, הרי שהאדם לא היה בדיכאון כלל.

כי לפעמים האדם לא מבין מה הוא לא אוהב במציאות שלנו. אבל בתת המודע שלו, יש המון דברים שהוא היה רוצה לשנות במציאות שלנו, אם הוא היה יכול לעשות זאת. והרצונות הידועים לאדם + הרצונות המודחקים שיש לאדם בתת המודע שלו, הם אלו שאחראיים לתחושת הדיכאון שיש לאדם, מכך שהמציאות היא לא בדיוק כרצונו.

והפרעת חרדה, גם היא נובעת באופן ישיר מכך שהאדם מפחד שהמציאות לא תהיה כרצונו. כי אם אין לאדם שום רצון, שהמציאות תהיה כך או אחרת, ממילא לא שייך שהוא יהיה בחרדה כלשהי. כי הוא לא אכפת לו כלל מה יקרה במציאות, מאחר שאין לו שום רצון עצמי כלל.

וזאת הסיבה שדיכאון וחרדה הולכים ביחד. כי הדיכאון הוא מכך שהמציאות היא לא כרצונו של האדם. והחרדה גם היא מכך שהאדם חרד שהמציאות לא תהיה כרצונו. והאדם נמצא בחרדה, מכך שהוא חווה דיכאון. והאדם נמצא בדיכאון, מכך שהוא חווה חרדה. וחרדה ודיכאון הולכים ביחד ותלויים אחד בשני ונובעים אחד מהשני.

ושום תרופה נגד חרדה ושום תרופה נגד דיכאון, ושום טיפול בחרדה או טיפול בדיכאון, לא באמת יכולים לשחרר את האדם לגמרי, מהדיכאון ומהחרדה שלו, כל זמן שהאדם לא משחרר לגמרי את הרצון העצמי שלו בלב שלם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, ממילא הוא יהיה בדיכאון מכך שהמציאות היא לא כרצונו, והוא יהיה בחרדה מכך שהמציאות אולי תהיה נגד רצונו.

והתקפי חרדה וגם מאניה דיפרסיה, נובעים משינויים בעוצמה של הרצון של האדם + שינויים במצב של המציאות. וככל שיש פער יותר גדול, בין הציפיות של האדם מהמציאות, לבין הצורה שבה הוא תופש את המציאות, כך גדלים השינויים במצבי הרוח, וכך גדלים התקפי החרדה של האדם...