ובו יתבאר, כיצד חשיבה חיובית וגם חשיבה שלילית, כיצד שתיהן גורמות לכך שיהיו לאדם הפרעות חרדה ופחדים שונים. וכפי שכבר ביארתי, חרדה ופחד נובעים, מכך שהאדם לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, נגד רצונו. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז נוצרים אצלו פחד וגם חרדה, שמא המציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה.

ומי שרגיל לחשוב שלילי בחשיבה שלילית, הוא תמיד חושב שיקרו לו דברים רעים נגד רצונו. ואז ממילא יש לו הפרעות חרדה, מכך שיש לו חשיבה פסימית, שהמציאות תהיה נגד רצונו.

אבל, גם מי שיש לו חשיבה חיובית, וגם מי שרגיל לחשוב חיובי בחשיבה אופטימית, גם הוא יש לו חרדות ופחדים. ולא רק בגלל זה שבתוך תוכו הוא יודע את האמת, שאולי החשיבה החיובית שלו היא כולה שקר וכזב, ושאולי יקרה לו דבר רע, למרות החשיבה החיובית שלו. כי את האמת, אי אפשר להדחיק לגמרי. והאדם יכול לנסות לשקר את עצמו כמה שהוא רוצה, שחשיבה חיובית תעזור לו. אבל בתוך תוכו, תמיד יש לאדם ספק, אולי המציאות לא תהיה כרצונו. ולכן תמיד יש לו חרדה ופחד כלשהם.

אלא, שמי שחושב בחשיבה חיובית ובצורה חיובית, הוא גורם לכך שיהיו לו חרדות ופחדים, מעוד סיבה נוספת. והיא, משום שהוא חי בהכחשה לכך שהמציאות היא לא רק טובה, אלא היא רעה, בדיוק כמו שהיא טובה. לא יותר רעה מאשר היא טובה, ולא יותר טובה מאשר היא רעה. אלא, המציאות, היא רעה וטובה באותה המידה ממש.

ומי שמשתדל לחשוב רק בצורה חיובית ובחשיבה חיובית, הוא פחדן ושקרן. הוא פחדן, להודות שלא הכל טוב. והוא שקרן, שמדחיק את הדברים הרעים ולא מסתכל על חצי הכוס הריקה, אלא רק על חצי הכוס המלאה. וזהו כמובן שקר, שנובע מפחד. ושסופו הוא, פחד עוד יותר גדול.

כי מבחינה אובייקטיבית, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות וגם יתרונות. ומבחינה אובייקטיבית לגמרי, יש בעולם רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומבחינה טכנית, לא יכול להיות יותר טוב או יותר רע, כי בלי טוב אין רע ובלי רע אין טוב. וכדי שתהיה בעולם עוצמת טוב מסוימת, חייבת להיות מולה עוצמת רע מסוימת, באותה העוצמה ממש.

וכמות הטוב והרע בעולם, היא שווה. אלא, שבכל פעם האדם רואה ביטוי אחר של עוצמה אחרת, של הטוב והרע. אבל לא משנה אם האדם רואה כרגע את חצי הכוס המלאה או הריקה, תמיד יש במציאות בדיוק חצי כוס ריקה וחצי כוס מלאה. ומי שחושב חיובי ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, הוא שקרן וטיפש, שמרמה את עצמו, ובסופו של דבר, גורם לעצמו להרגיש יותר רע.

כי במציאות שלנו, יש גם טוב וגם רע. ומי שמתרגל לחשוב בחשיבה חיובית, הוא גורם לעצמו לשנוא את הרע ולאהוב רק את הטוב. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחשוב חיובי, כך בעצם הוא מתרגל לשנוא את החצי הרע של העולם. וככל שהאדם חושב יותר בחשיבה חיובית, כך הוא חי בהכחשה גדולה יותר, לחלק השלילי שיש בעולם.

ונכון, זה לא קל להסתכל על חצי הכוס הריקה. ונכון, זה לא קל ולא כ"כ טוב, להרגיש רע. אבל זה הרבה יותר קל להרגיש רע לפי האמת, מאשר להתכחש לרע, ואז להרגיש עוד יותר רע.

כי האדם סובל ומרגיש רע, רק בגלל שהוא לא רוצה להרגיש רע ורוצה להרגיש רק טוב. והאנשים שכל היום מחפשים תמיד רק אהבה, ולא מרשים לעצמם גם לכעוס וגם לשנוא וגם להיות רעים במקרים מסוימים, הם אנשים אומללים, שהם מתכחשים לחלקים בתוכם. וההדחקה העצמית הזאת, הרבה יותר קשה להם, מאשר אם הם כן היו מודים שיש גם רע, ומבטאים גם את הרע במידה כלשהי.

והרעיון הוא, שלהיאחז בחשיבה חיובית בלבד, ולחשוב בצורה אופטימית בלבד, פירושו, לשטוף לעצמך את המוח, שהרע הוא רק רע, ושאסור שיהיה רע, ושצריך להתרחק מהרע בכל הכוח. וככל שהאדם מנסה יותר להתרחק מהרע, כך בסופו של דבר, הוא מרגיש יותר רע ומפחד יותר מהרע.

כמו אלו, שמצאו דרכים לשחרור מהסבל (בודהיזם וכיו"ב), וכל מיני שיטות איך לא לסבול. שכל השיטות האלו, נובעות רק מעצם זה שהם סובלים מהסבל עצמו. ומי שלא סובל מהסבל עצמו, הוא מרשה לעצמו גם לסבול בכיף. ומי שהוא כ"כ סובל מהסבל, אז הוא מנסה לברוח ממנו בכל כוחו. וממילא, הסבל רודף אחריו.

כי תמיד, יש גם סבל. כי בכל דבר, תמיד יש גם חיסרון כלשהו. ואי אפשר לברוח מהסבל לגמרי. ואו שאומרים את האמת, שיש גם סבל, וחיים גם עם הסבל בשלום, כחלק בלתי נפרד מהחיים, או שמנסים להדחיק את הסבל, מתכחשים אליו, ואח"כ עוד יותר מפחדים ממנו וסובלים מחרדות ממנו.

והחשיבה הטובה ביותר, היא לא לחשוב בצורה אופטימית ולא לחשוב בצורה פסימית. ולא לחשוב חיובי או לחשוב שלילי. אלא לחשוב אמיתי, ולהסתכל על הדברים כפי מה שהם. ולהכיר בכך, שיש גם טוב וגם רע. ושבכל דבר בעולם, יש בו גם טוב וגם רע. ומחוייב המציאות, שתמיד יהיו גם טוב וגם רע...