ובו יתבאר, העניין של חרדה אצל ילדים, איך אמורים לטפל בה? ומה ההבדל המהותי שבין חרדות ילדים, לבין חרדות מבוגרים? ומי שיתבונן על העניין יראה, כי הרבה יותר קל לטפל בהפרעות חרדה אצל ילדים, מאשר לטפל בהפרעות חרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד לא נולד עם חרדות ופחדים. וחרדות הילדים, שיש לילד, נובעות בגלל שהילד לומד להכיר את העולם, ולומד להגדיר ולהבדיל בין טוב לבין רע. ואז נוצרות אצל הילד, הפרעות חרדה וכיו"ב.

כי הילד מטבעו, כמעט ולא מבדיל בין טוב לבין רע. וממילא גם לא שייך שיהיו פחדים לילדים, כי עדיין אין אצלם טוב ורע, וממילא לא שייך לפחד. והילד המתבגר, לומד להגדיר את הטוב ואת הרע, ועל ידי זה ממילא נוצרות אצלו לפעמים, הפרעות חרדה קשות.

ולמה? כי הוא עוד לא יודע לאזן, את הפחדים שלו, עם ההבנה שלו, שהוא לא צריך לפחד. ז"א הוא לומד לפחד מהכלב, אבל עוד לא מבין שהוא לא צריך לפחד ממנו כשהוא קשור וכיו"ב. בניגוד לאדם בוגר, שרואה את שני הצדדים של המטבע. שגם אפשר לפחד מהכלב, וגם אפשר לא לפחד ממנו כאשר הוא קשור. והילד שלא רואה את כל התמונה המלאה, מפחד יותר מכלב נושך וכיו"ב.

וטיפול בחרדה אצל ילדים, הוא הרבה יותר קל מאשר טיפול בחרדה אצל מבוגרים. ולמה? כי הילד עדיין כמעט ואין לו שום דעה עצמית על העולם. והילד מגבש את תפישת המציאות שלו, בעיקר על סמך האמונה שלו, למה שמלמדים אותו. כי הילד כמעט ואין לו עדיין שכל של שיפוטיות, לבדוק האם מה שמלמדים אותו, האם זה נכון או לא. והילד בעיקר מאמין למה שמלמדים אותו. או במילים אחרות, ילדים מאמינים יותר בקלות, למה שאומרים להם.

ולכן, הרבה יותר קל לטפל בפחדים של ילדים. ולמה? כי לילד יותר קל להאמין ולהשתכנע, שהוא לא צריך לפחד, מהדבר שמפחיד אותו. כי האדם הבוגר, הוא מאוד משוכנע בעצמו, שהוא כן צריך לפחד מאיזה דבר. ולכן קשה לשכנע אותו לא לפחד מהדבר. אבל הילד, הוא מטבעו, עד לפני כמה שנים, בכלל לא פחד מהדבר הזה שמפחיד אותו כרגע. ולכן הוא הרבה יותר קרוב, למקום שבו אין פחד. ולכן הרבה יותר קל לעזור לילד לא לפחד ממה שמפחיד אותו.

וכמובן, שצריך לדעת איך לטפל בחרדות אצל הילדים, ומה בדיוק להסביר לילד? ואיך להסביר את הדברים לילד, בשפה של הילד, כדי שגם הילד יצליח להבין. אבל כעקרון, מי שיודע איך לטפל בחרדות באופן כללי, הרבה יותר קל לו לטפל בחרדות ילדים. משום שכנ"ל...