ובו יתבאר, מהי חרדה רצונית ומהי חרדה לא רצונית? ויתבאר, מהו פחד רצוני ומהו פחד לא רצוני? ויתבאר גם, כיצד יכול האדם להתמודד עם חרדה ולהתמודד עם פחד, בצורה הפשוטה והאמיתית ביותר? ויתבאר גם, מהו הטיפול בחרדה והתרופה נגד חרדה הטובה ביותר שיש בעולם? ויתבאר גם, מהי חרדה טובה ומהי חרדה רעה? ועוד.

ובפשיטות נסביר, כי האדם מרגיש רע, כאשר המציאות היא נגד רצונו, והאדם מרגיש טוב, כאשר המציאות היא כרצונו. דהיינו, כאשר האדם רוצה איזה דבר, והמציאות תואמת את מה שהוא רוצה, אז האדם מרגיש טוב. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, והמציאות לא תואמת את מה שהוא רוצה, אז האדם מרגיש רע.

וכאשר האדם סובל מהתקפי חרדה ומהפרעות חרדה, אז בד"כ האדם מרגיש מכך רע, ואפילו מאוד רע. ולמה? כי פשוט מאוד, האדם לא רוצה לחוות את החרדה ואת הפחד. וכאשר האדם חווה תסמינים של חרדה והתקפי חרדה, אז בעצם המציאות היא נגד רצונו של האדם, ואז ממילא האדם מרגיש רע.

ולאדם נדמה, שכל חרדה היא רעה. ז"א מבחינת האדם, הוא לא רוצה להרגיש חרדה. וממילא, כל פעם שהאדם חווה חרדה, אז הוא מרגיש רע. כי בעיני האדם, יש לו חרדה לא רצונית ופחד לא רצוני. דהיינו, האדם חווה, שהחרדה שלו, היא לא רצונית ושהפחד שלו, הוא לא רצוני. ז"א האדם חווה, שהחרדה והפחד, כאילו נכפים עליו, ושהם לא כרצונו החופשי. ז"א האדם לא חווה, שהוא בוחר בבחירה חופשית להיות בפחד ובחרדה, אלא הוא חווה, שהחרדה והפחד, הם נגד רצונו.

ואז ממילא, כאשר האדם חווה התקפי חרדה והפרעות חרדה, אז ממילא האדם מרגיש רע וסובל מכך. משום שהאדם חווה, שהחרדה היא לא רצונית. ומאחר שהחרדה היא לא רצונית, אז ממילא היא נגד רצונו של האדם, ואז ממילא האדם מרגיש ממנה רע.

ומי שיתבונן בעניין בעין אמיתית יראה, שהתרופה נגד חרדה ושהטיפול נגד חרדה הטוב ביותר שיש בעולם, הוא, על ידי זה שהאדם רואה את האמת ומגלה את האמת, לגבי החרדה והפחד שלו. כי יש איזה דבר שהאדם לא זוכר אותו, שאם האדם יזכור אותו, ממילא החרדה תהיה עבורו חרדה טובה, והפחד יהיה עבורו פחד טוב.

והדבר שאותו האדם שוכח, הוא, שהחרדה, היא חרדה רצונית, ושהפחד, הוא פחד רצוני. ז"א מי שיסתכל היטב יראה, כי כל חרדה או פחד שיש לאדם, הכל זה כרצונו החופשי של האדם, ובבחירה חופשית שלו. כי האדם בוחר בבחירה חופשית מלאה, לחוות פחד וחרדה כרצונו החופשי. ולמרות שנדמה לאדם שהוא לא בוחר לחוות התקפי חרדה, הרי שבאמת, החרדה היא חרדה רצונית והפחד הוא פחד רצוני.

ולמה האדם בוחר לחוות חרדה רצונית ופחד רצוני כרצונו החופשי? ונסביר: יש כאן שני נושאים שצריך להתבונן בהם. והראשון הוא, האם באמת האדם בוחר בבחירה חופשית לחוות פחד וחרדה? והנושא השני הוא, למה ומהי הסיבה שבגללה האדם בוחר לחוות פחד וחרדה מתוך בחירה חופשית של עצמו? וכאן, לא נסביר לעומק למה האדם בוחר בבחירה חופשית מלאה לחוות פחד וחרדה. אבל כן נראה, שהאדם הוא עצמו זה שבוחר בבחירה חופשית, לחוות פחד וחרדה.

והדרך לגלות שהחרדה של האדם היא חרדה רצונית, היא על ידי זה שמבינים את מהות החרדה והפחד של האדם. והמהות של החרדה והפחד של האדם, היא הרצון העצמי של האדם, שהאדם רוצה כרצונו החופשי. פירוש: כי חרדה קיימת, כאשר האדם רוצה איזה דבר, שהמציאות תהיה כך ולא אחרת. ותכף ומיד שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, תכף ומיד נוצרים אצל האדם חרדה ופחד כלשהם, שמא המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם מבין טוב יותר, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו, וככל שהאדם רוצה יותר שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, כך ממילא האדם חווה התקפי חרדה והתקפי פאניקה חזקים יותר, מכך שהוא חושש, שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה.

והרעיון הוא, שהחרדה והפחד שיש לאדם, הם רק בגלל מה שהאדם רוצה. כי לאדם יש לדוגמא רצון להיות בריא. והרצון של האדם להיות בריא, גורם לכך שהאדם יהיה בחרדה, מכך שהוא אולי יהיה חולה. והאדם שחווה חרדה ופחד מפני מחלה, הוא חושב, שהחרדה היא חרדה לא רצונית. דהיינו, הוא חושב שהחרדה נכפית עליו, ושהחרדה היא נגד רצונו. ואז הוא מרגיש רע מכך שהוא בחרדה.

אבל, האמת היא, שהחרדה היא כרצונו החופשי של האדם. כי האדם רוצה להיות בריא, ואז ממילא הוא מפחד להיות חולה. אבל האדם צריך לזכור ולהבין, שהפחד שלו להיות חולה, הוא רק בגלל שהוא עצמו רוצה להיות בריא. והאדם יכול לא לרצות להיות בריא, אלא לקבל את זה שקיימת אפשרות שהוא יהיה חולה, ואז ממילא האדם לא יפחד להיות חולה.

ז"א, האדם חווה חרדה שמא המציאות תהיה כך או אחרת, רק בגלל שהרצון העצמי שלו, הוא שהמציאות לא תהיה כך או אחרת. והאדם יכול פשוט לרצות שהמציאות תהיה כפי מה שהיא, בלי להגדיר כיצד בדיוק הוא רוצה שהמציאות תהיה, ואז ממילא האדם לא יחווה שום פחד או חרדה.

וזו זכותו המלאה של האדם לבחור בבחירה חופשית מלאה, שהוא רוצה להיות בריא. וזו זכותו המלאה של האדם לבחור כרצונו החופשי, שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. אבל האדם מוכרח לזכור, שברגע שהוא בוחר לרצות שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שהוא בוחר גם לפחד ולהיות בחרדה, מכך שקיימת האפשרות שהמציאות לא תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה.

והמסר הוא, שמי ששוכח שהחרדה היא חרדה רצונית ושהפחד שלו הוא פחד רצוני, דהיינו, מי ששוכח, שהחרדה שלו, היא רק בגלל מה שהוא עצמו רוצה, ושהפחד שלו, הוא רק בגלל מה שהוא עצמו רוצה, אז אצלו החרדה היא חרדה רעה. כי הוא חווה שהוא רק לא רוצה לחוות התקפי חרדה והפרעות חרדה...