9:37טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית
מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד?
טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי.
האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח?
למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע "חשיפה הדרגתית", משום שאי אפשר "לטוס חלקית". במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת.
מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד?
חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: "ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?". הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה.
כיצד דוגמת "התפוז המכני" ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה?
בסרט "התפוז המכני" מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות.
איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מג'וקים או מים?
במקרה של פחד מג'וקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לג'וק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: "מדוע אתה מפחד שהג'וק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?". בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד.
למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד שמאחורי הפחד?
חשיפה חוזרת ללא בירור ההנחות הבסיסיות לא תביא להקלה קבועה. לדוגמה, אדם שחושש להיכשל מול קהל יכול לדבר מספר פעמים ולא להיכשל, אך עדיין לחשוש מהאפשרות שבעתיד ייכשל. במקרה כזה, יש לברר איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - "מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?". ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו.
כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים?
העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק לצרוך אותם כדי להבין את הגורם לרצון שלו. תוך כדי ההתנזרות הוא יכול להתבונן על מחשבותיו ולברר "למה אני מרגיש רע כשאני לא צורך סמים?". בדיקת המחשבות והרגשות האלה תאפשר לו להתמודד עם השורש האמיתי של ההתמכרות, ולא רק עם הסימפטומים החיצוניים.
מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד?
רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן.
למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול?
החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות.
טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי.
האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח?
למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע "חשיפה הדרגתית", משום שאי אפשר "לטוס חלקית". במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, דבר שעלול להגביר את החרדה וליצור התנגדות מוגברת לטיפול. למשל, אדם שיחווה חוויה שלילית בזמן טיסה עלול לפתח סלידה חזקה עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת.
מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד?
חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: "ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?". הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה.
כיצד דוגמת "התפוז המכני" ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה?
בסרט "התפוז המכני" מוצגת דוגמה לכך שחשיפה בלבד לא בהכרח יוצרת שינוי רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות.
איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מג'וקים או מים?
במקרה של פחד מג'וקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לג'וק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: "מדוע אתה מפחד שהג'וק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?". בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד.
למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד שמאחורי הפחד?
חשיפה חוזרת ללא בירור ההנחות הבסיסיות לא תביא להקלה קבועה. לדוגמה, אדם שחושש להיכשל מול קהל יכול לדבר מספר פעמים ולא להיכשל, אך עדיין לחשוש מהאפשרות שבעתיד ייכשל. במקרה כזה, יש לברר איתו מהן ההנחות שמאחורי החשש - "מה יקרה אם באמת אכשל? האם זה באמת כל כך נורא?". ההתבוננות מאפשרת לאדם לראות את חוסר הרציונליות של הפחד ולנטרל את המקור שלו.
כיצד טיפול בחשיפה מתקשר להתמכרויות ולרצונות חזקים?
העיקרון של טיפול בחשיפה עובד גם בצורה הפוכה: אם חשיפה מפחיתה פחד, אז מניעה (התנזרות) יכולה להחליש התמכרות או תשוקה חזקה מדי. למשל, אדם המכורה לסמים יכול להפסיק לצרוך אותם כדי להבין את הגורם לרצון שלו. תוך כדי ההתנזרות הוא יכול להתבונן על מחשבותיו ולברר "למה אני מרגיש רע כשאני לא צורך סמים?". בדיקת המחשבות והרגשות האלה תאפשר לו להתמודד עם השורש האמיתי של ההתמכרות, ולא רק עם הסימפטומים החיצוניים.
מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד?
רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא מטפלים בשורש, הרצון פשוט יופיע בצורה אחרת. מכאן עולה החשיבות הגדולה של ההתבוננות הפנימית, בנוסף לחשיפה או להימנעות עצמן.
למה שילוב בין חשיפה להתבוננות הוא הכרחי בטיפול?
החשיפה יוצרת מידע חדש על המציאות, המאתגר את התפיסות הקודמות של האדם. ההתבוננות הפנימית שבאה לאחר מכן מאפשרת לו להבין מה היה שגוי במחשבותיו המקוריות ולפרק אותן בצורה שכלית ומדויקת. שילוב זה יוצר שינוי עמוק ואמיתי, ומונע חזרה של החרדה או ההתמכרות.
- טיפול בפחדים וחרדות
- שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה
- התמודדות עם התמכרויות ותאוות
- בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית
- איך להתמודד עם פחד קהל?
- כיצד להפחית חרדה חברתית?
מהו טיפול בחשיפה?
ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה?
תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני.
האם טיפול בחשיפה תמיד עובד?
ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד?
תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין "טיסה קטנה" או "חצי המראה"). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית במיוחד, ואז האדם יירתע עוד יותר וירגיש "עכשיו אני בטוח לא רוצה לעשות את זה".
האם חשיפה בלבד מספיקה כדי להתמודד עם הפחד?
ש: אז מה עושים אם החשיפה מייצרת חרדה גדולה מדי או לא פותרת את הבעיה לגמרי?
תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול אנשים, אלא גם לשאול: "מה חשבתי לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?". הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה.
כיצד דוגמת "התפוז המכני" מתקשרת לנושא?
ש: הוזכרה הדוגמה של "התפוז המכני". איך זה מתחבר?
תשובה: הרעיון הוא שגם אם מראים לאדם, שוב ושוב, סיטואציה מסוימת (למשל, אנשים שעושים משהו שהוא לא אוהב), אין זה מבטיח שישנה את תחושתו. בדומה למה שקורה בסרט, חשיפה חיצונית לבדה לא תמיד גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד.
מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או ג'וקים?
ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד ג'וקים או פחד להיכנס למים?
תשובה: במקרה של פחד ג'וקים אפשר לומר לאדם "בוא תתקרב קצת לג'וק ותראה שהוא לא עושה לך כלום". אבל חשוב גם לשאול: "מדוע אתה חושב שהוא יקפוץ עליך? ומה תחשוב אם הוא יקפוץ עליך?". עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו טיסה, ששם או שטסים או שלא), צריכים למצוא דרך אחרת לעקוף את ההתנגדות הראשונית.
מדוע חשוב לבדוק גם את הנחות היסוד?
ש: למה לא מספיק לפעול לפי "פשוט תעשה את זה הרבה פעמים וככה תתרגל"?
תשובה: אם לא מפרקים את הפחד לשורשיו, יש סיכוי שתישאר הנחה סמויה שעדיין מחזיקה את הפחד. לדוגמה, אדם שחושש "אם אכשל מול קהל, זה סוף העולם" - גם אם הוא ידבר מול קהל מספר פעמים ולא יקרה לו רע, עדיין יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: "מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב?" וכן הלאה.
כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות?
ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)?
תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון "אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד". כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ואז לבדוק מדוע אתה כל כך רוצה את זה. בדומה למה שאליעד הזכיר על "התנזרות" - בדיוק כמו שניתן לחשוף אדם לדבר שהוא חושש ממנו, אפשר למנוע מאדם משהו שהוא מכור אליו כדי שיבין מאיפה נובעת התשוקה.
מהי משמעות דברי רבי נחמן על שבירת תאווה?
ש: נאמר שאם "שוברים" תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה?
תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה לפחד: אם לא מבינים את הסיבה העמוקה, יכול להיות שהפחד יחליף נושא או יחזור אחר כך בעוצמה גדולה יותר. לכן, בין אם מדובר בפחד ובין אם ברצון עז, יש צורך לבדוק את הנחות היסוד ולא רק לפעול מבחוץ.
מדוע חשוב לשלב התבוננות בכל שלב?
ש: אז מה בעצם העיקרון שעומד מאחורי הטיפול?
תשובה: השילוב של עשייה בפועל יחד עם הסתכלות פנימית והבנה הוא החלק החשוב. החשיפה (או ההתנזרות, במקרה שרוצים להפחית תשוקה) יוצרת נתונים חדשים על המציאות - האדם רואה שלא בהכרח קורה הדבר הרע שחשב, או שהמצב לא כזה טוב כמו שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית.
ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה?
תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו שיש לו חרדה חברתית, מתחיל לדבר מול מעט אנשים, אחר כך מול מספר גדול יותר, וכך הלאה, עד שהוא מתרגל ונרגע מעט מהפחד הראשוני.
האם טיפול בחשיפה תמיד עובד?
ש: אם פשוט נחשפים עוד ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד?
תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין "טיסה קטנה" או "חצי המראה"). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית במיוחד, ואז האדם יירתע עוד יותר וירגיש "עכשיו אני בטוח לא רוצה לעשות את זה".
האם חשיפה בלבד מספיקה כדי להתמודד עם הפחד?
ש: אז מה עושים אם החשיפה מייצרת חרדה גדולה מדי או לא פותרת את הבעיה לגמרי?
תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול אנשים, אלא גם לשאול: "מה חשבתי לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?". הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה.
כיצד דוגמת "התפוז המכני" מתקשרת לנושא?
ש: הוזכרה הדוגמה של "התפוז המכני". איך זה מתחבר?
תשובה: הרעיון הוא שגם אם מראים לאדם, שוב ושוב, סיטואציה מסוימת (למשל, אנשים שעושים משהו שהוא לא אוהב), אין זה מבטיח שישנה את תחושתו. בדומה למה שקורה בסרט, חשיפה חיצונית לבדה לא תמיד גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד.
מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או ג'וקים?
ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד ג'וקים או פחד להיכנס למים?
תשובה: במקרה של פחד ג'וקים אפשר לומר לאדם "בוא תתקרב קצת לג'וק ותראה שהוא לא עושה לך כלום". אבל חשוב גם לשאול: "מדוע אתה חושב שהוא יקפוץ עליך? ומה תחשוב אם הוא יקפוץ עליך?". עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו טיסה, ששם או שטסים או שלא), צריכים למצוא דרך אחרת לעקוף את ההתנגדות הראשונית.
מדוע חשוב לבדוק גם את הנחות היסוד?
ש: למה לא מספיק לפעול לפי "פשוט תעשה את זה הרבה פעמים וככה תתרגל"?
תשובה: אם לא מפרקים את הפחד לשורשיו, יש סיכוי שתישאר הנחה סמויה שעדיין מחזיקה את הפחד. לדוגמה, אדם שחושש "אם אכשל מול קהל, זה סוף העולם" - גם אם הוא ידבר מול קהל מספר פעמים ולא יקרה לו רע, עדיין יכול להיות שהוא חרד מהאפשרות שאולי באחד המקרים הבאים כן יקרה משהו רע. ההתבוננות מאפשרת לבדוק: "מה באמת יקרה אם אכשל? האם זה נורא כפי שאני חושב?" וכן הלאה.
כיצד טיפול בחשיפה מתקשר לרצון ולהתמכרות?
ש: מה הקשר בין פחד למשהו לבין הרצון לעשות משהו (למשל, התמכרות)?
תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון "אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד". כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ואז לבדוק מדוע אתה כל כך רוצה את זה. בדומה למה שאליעד הזכיר על "התנזרות" - בדיוק כמו שניתן לחשוף אדם לדבר שהוא חושש ממנו, אפשר למנוע מאדם משהו שהוא מכור אליו כדי שיבין מאיפה נובעת התשוקה.
מהי משמעות דברי רבי נחמן על שבירת תאווה?
ש: נאמר שאם "שוברים" תאווה אחת, לפעמים מופיעה תאווה אחרת. למה הכוונה?
תשובה: הרעיון הוא שאם לא מטפלים בשורש התאווה או הפחד, אז במקום אחד היא אולי נעלמת, אבל במקום אחר היא מתגברת או הופכת לתאווה אחרת. בדומה לפחד: אם לא מבינים את הסיבה העמוקה, יכול להיות שהפחד יחליף נושא או יחזור אחר כך בעוצמה גדולה יותר. לכן, בין אם מדובר בפחד ובין אם ברצון עז, יש צורך לבדוק את הנחות היסוד ולא רק לפעול מבחוץ.
מדוע חשוב לשלב התבוננות בכל שלב?
ש: אז מה בעצם העיקרון שעומד מאחורי הטיפול?
תשובה: השילוב של עשייה בפועל יחד עם הסתכלות פנימית והבנה הוא החלק החשוב. החשיפה (או ההתנזרות, במקרה שרוצים להפחית תשוקה) יוצרת נתונים חדשים על המציאות - האדם רואה שלא בהכרח קורה הדבר הרע שחשב, או שהמצב לא כזה טוב כמו שדמיין. בשלב הבא, מתבוננים ומפרקים את המחשבות שהיו לפני ההתנסות ואחריה. כך נוצרת למידה עמוקה, ולא רק פעולה אוטומטית.
- טיפול בפחדים וחרדות
- שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה
- התמודדות עם התמכרויות ותאוות
- בירור הנחות יסוד והתבוננות פנימית
עכשיו יש מושג שנקרא טיפול בחשיפה, מה זה אומר טיפול בחשיפה מה אתה יודע על זה?
ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.
אליעד: תן דוגמה.
ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.
אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.
אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.
בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".
ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.
אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.
נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.
לדוגמה בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חוויית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.
אם לדוגמה נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.
אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".
אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?
ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.
אליעד: אוקי.
ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.
אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?
ש: לא זאת החשיפה.
אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.
ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.
אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?
ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.
אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה.
ש: נגיד הוא רוצה לטוס.
אליעד: רוצה לטוס.
ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.
אליעד: אוקי.
ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.
אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו אחר תן דוגמה מסמים בסדר בן אדם לוקח סמים "למה אתה לוקח סמים? זה עושה לי טוב, אוקי תפסיק לקחת סמים רע לך, אוקי למה רע לך כשאתה לא לוקח סמים? כי אני עצוב מזה שככה וככה, סבבה אוקי קח סמים קח את הפתק עצוב לי מזה שככה וככה" מה קורה עם המחשבה הזאת עכשיו מה איתה אתה לא מאמין בה כאילו מה השתנה תעשה compare "לא עכשיו כשלקחתי סמים זה לא מעניין אותי שככה וככה, אוקי תפסיק לקחת סמים".
אוקי עכשיו "למה רע לך? כי עצוב לי שככה וככה, רגע אבל אמרת קודם שזה לא מעניין אותך, לא אבל זה היה כשלקחתי סמים, רגע אבל מה האמת כאילו זה מעניין אותך או לא מעניין אותך?", עכשיו מה שאתה אומר זה כמו נגיד בן אדם מכור למשהו "אוקי אל תעשה את זה" ואז רע לו מזה שהוא לא עושה את זה ואז "אוקי למה רע לך אתה רואה שלא קרה לך כלום" למרות שזה כמו להגיד חשיפה להפך זה כאילו "אוקי בוא תיחשף ללא לעשות את זה לא יקרה לך כלום אם לא תעשה" כמו שאומרים לא יקרה לך כלום אם תטוס לא יקרה לך כלום אם לא תטוס זה אותו דבר הפוך. וגם פה אני אוסיף שצריך לחקור את הנחות היסוד אם בן אדם לדוגמה נגיד יפסיק לעשות איזה משהו זה לא מחויב, רבי נחמן פעם אמר כששוברים תאווה נהיות עוד שתי תאוות. אתה יודע מה זה אומר?
ש: שזה כאילו נוגע לפחד.
אליעד: אז אני אסביר נגיד יש נגיד צדיקים שחושבים שהם שברו איזו תאווה הם אומרים "אין לי תאווה כזאת וכזאת" רבי נחמן אומר זה לא שאין לו תאווה יש לו פשוט עכשיו תאווה אחרת יותר גדולה וכשהיא תסתיים התאווה תחזור היא עוד שם רק עכשיו יש לך תאווה יותר גדולה, יש לך תאווה לחשוב שאין לך תאווה למה כי הוא לא טיפל בשורש אתה רוצה לטפל בשורש בבקשה תבדוק למה יש לך את התאווה תטפל בזה וזה יעבור אם לא תטפל בזה זה רק קומבינה מה שנקרא. הבנו את הסיפור?
ש: עכשיו צריך ליישם.
אליעד: עכשיו צריך ליישם אם זה מה שאתה אומר.
ש: נגיד מישהו יש לו חרדה חברתית אז חושפים אותו למצב שהוא חרד ממנו לאט לאט עד שהוא יתרגל.
אליעד: תן דוגמה.
ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם.
אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו איך זה מתחבר למה שדיברנו קודם כי גם מה שדיברנו קודם סוג של חשיפה נגיד אתה לא אוהב משהו מסוים בא תראה אנשים שאוהבים את זה ואז זה יגרום לך לאהוב את זה, יש דוגמה כזאת אוקי עכשיו השאלה היא האם באמת טיפול בחשיפה עובד או לא עובד, אז כמובן שהשאלה הראשונה היא אם בן אדם ממש מפחד הוא גם מפחד להיחשף לדבר ואז מה עושים ואז התשובה תהיה אולי בא ננסה לחשוף אותו בהדרגה אבל זה לא בדיוק עובד.
אוקי למרות שתאורטית עדיין אפשרי לעשות אבל בא נניח שזה לא עובד, בן אדם מפחד לעלות על טיסה בוא ניתן דוגמה נגיד בן אדם מפחד לשחות במים מפחד להיכנס למים נגיד לו "בוא נשפוך עליך טיפת מים, עכשיו שתי טיפות עכשיו נכניס אותך מה אכפת לך אם המים עליך מבחוץ או אתה בתוך המים נגדיל את הגיגית" אבל בא נגיד שזה מצב של יש ואין, בן אדם נגיד בטיסה אם אתה טס אתה טס אתה לא טס אתה לא טס הוא לא מפחד לשבת במטוס הוא מפחד כשהמטוס ממריא אי אפשר להגיד לו "טוב תעשה טיסה קצרה" הוא לא רוצה הוא מפחד להמריא.
בכל מקרה אז קודם כל יש אתה דילמה של בכלל איך להביא אותו לטיפול בחשיפה והשאלה השנייה היא האם באמת טיפול בחשיפה באמת עובד כי יכול להיות מצבים שבהם טיפול בחשיפה דווקא יקצין את זה עוד יותר, בן אדם נגיד יעלה לטיסה ואז הוא עוד יותר יחווה חרדות מהטיסה ואז הוא עוד יותר יגיד "לא עכשיו אני בטוח שאני לא רוצה לעשות את זה, ראיתי כמה רע זה עשה לי בחיים אני לא חוזר לזה".
ש: אז דיברת גם על "התפוז המכני" עם הדילמה ביניהם.
אליעד: וזה קשור למה שאמרתי לפני רגע לגבי נגיד בן אדם שלא אוהב משהו מסוים והוא רואה אחרים שעושים את זה שזה גם לא בהכרח מחייב את זה שהוא יאהב את זה. בקיצור מה שאני רוצה להגיד אז זה ככה זה נכון שאם מישהו יעשה משהו הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר "אם תעשה את זה יהיה לך רע" אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה לו רע.
נגיד בן אדם עם חרדה חברתית אז מה הוא אומר הוא אומר "טוב אני אלך אני אדבר עם אנשים" אבל הוא מת מפחד לדבר עם אנשים ואז הוא בלופ אבל מה שכן לגבי טיפול בחשיפה יש פה עוד רכיב שצריך להוסיף אותו הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד.
לדוגמה בא נגיד נדבר עוד פעם נגיד בן אדם עם פחד קהל בהנחה שנגיד שאומרים לו "טוב בוא עכשיו אני אתן לך בדיחה תספר בדיחה לאנשים" אוקי אם אנחנו רוצים שזה יעבוד עוד יותר אז זה לא מספיק רק להגיד לו "אוקי בא תגיד עוד בדיחה ועוד בדיחה ואז אתה לא תפחד להגיד בדיחות, לא בא תגיד בדיחה אוקי עכשיו בא תגיד מה חוויית מה הרגשת מה חשבת קודם ממה פחדת, אוקי מה מתוך מה שעשית עכשיו משפיע על מה שחשבת, עכשיו עשית משהו איך אתה ביחס למה שעשית עכשיו אתה בודק את הפחדים שלך" כאילו לא מספיק רק לעשות את הדבר.
אם לדוגמה נגיד בן אדם חושב נגיד שלאכול בשר זה רע נניח והוא רואה אנשים שאוכלים בשר זה לא בהכרח יגרום לו לאכול בשר אבל אם הוא יראה אנשים שאוכלים בשר ואז נשאל אותו "למה אתה חושב שלאכול בשר לא טוב?" הוא יגיד "כי...", "ולמה אתה חושב שהם אוכלים בשר? כי..." אז הדו שיח הזה משנה לו את המחשבה. זה לא, מה שאני מנסה להגיד חשיפה לכשעצמה או התנסות לכשעצמה לא תמיד עוזרת כי אם בן אדם יש לו התניות מסוימות לפעמים דווקא קודם כל יהיה לו קשה להגיד לחשיפה ודבר נוסף גם יכול להיות שהחשיפה אפילו תשיג את התוצאה ההפוכה.
אני אומר שבנוסף כי חשיפה זה כמו להגיד, זה כמו שדיברנו אולי בהתחלה מה אמרנו אם היית אוהב מישהו מה היית עושה תעשה את זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק "טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה".
אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מג'וקים "אוקי אז בוא תתקרב לג'וק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום" נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהג'וק "פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה" אז זאת אומרת גם צריך לנסות להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן נכונות או לא כי ההתנסות מראה לך שהמחשבות שלך לא בהכרח נכונות אבל צריך גם לבדוק את המחשבות זה לא רק בא נעשה את זה וזהו. מה אתה אומר?
ש: עלה לי איזה משהו מעניין שההפך מטיפול בחשיפה זה טיפול במניעה כלומר, במקום להיחשף להימנע מלעשות משהו שאתה אוהב ואז זה מתבטא בהפך אם חשיפה מטפלת בפחד נגיד אז מניעה היא מטפלת ברצון, נגיד כי חשיפה בעצם מה שאתה אומר זה הוא נחשף לזה זה חושף אותו ללמה הוא לא רוצה את זה כאילו ה - "למה" נחשף לו נכון ההתבוננות.
אליעד: אוקי.
ש: נכון אז אם הוא נמנע ממשהו אז יעלה לו הסיבה שהוא ירצה יותר הוא ימנע ממה שהוא רוצה.
אליעד: לא בהכרח אבל אם הוא כבר נמנע, בן אדם מפחד לטוס תגיד לו אם לא תטוס איך פתאום תרצה לטוס?
ש: לא זאת החשיפה.
אליעד: אז לא הבנתי מה אתה הצעת, בן אדם נגיד מפחד לטוס אז מה אתה אומר אל תטוס יותר.
ש: זה הטיפול בחשיפה סבבה.
אליעד: סבבה מה אתה אומר מה זה טיפול במניעה מה המקרה?
ש: לא זה מטפל בהפך מפחד.
אליעד: תן דוגמה תלביש את זה בדוגמה.
ש: נגיד הוא רוצה לטוס.
אליעד: רוצה לטוס.
ש: נגיד רע לו מזה שהוא רוצה.
אליעד: אוקי.
ש: אז הוא כאילו גם הוא צריך לבדוק.
אליעד: אז לא אז תגיד ככה נגיד בן אדם לדוגמה מכור למשהו והוא רוצה להתנתק מההתמכרות, נכון אז אם יש טיפול בחשיפה אז יהיה לך טיפול בהתנזרות תתנזר. אוקי יפה עכשיו אותו דבר נגיד בא נסביר את זה נגיד לגבי עישון, אוקי בן אדם רוצה להפסיק לעשן, אוקי סליחה זה למשהו אחר תן דוגמה מסמים בסדר בן אדם לוקח סמים "למה אתה לוקח סמים? זה עושה לי טוב, אוקי תפסיק לקחת סמים רע לך, אוקי למה רע לך כשאתה לא לוקח סמים? כי אני עצוב מזה שככה וככה, סבבה אוקי קח סמים קח את הפתק עצוב לי מזה שככה וככה" מה קורה עם המחשבה הזאת עכשיו מה איתה אתה לא מאמין בה כאילו מה השתנה תעשה compare "לא עכשיו כשלקחתי סמים זה לא מעניין אותי שככה וככה, אוקי תפסיק לקחת סמים".
אוקי עכשיו "למה רע לך? כי עצוב לי שככה וככה, רגע אבל אמרת קודם שזה לא מעניין אותך, לא אבל זה היה כשלקחתי סמים, רגע אבל מה האמת כאילו זה מעניין אותך או לא מעניין אותך?", עכשיו מה שאתה אומר זה כמו נגיד בן אדם מכור למשהו "אוקי אל תעשה את זה" ואז רע לו מזה שהוא לא עושה את זה ואז "אוקי למה רע לך אתה רואה שלא קרה לך כלום" למרות שזה כמו להגיד חשיפה להפך זה כאילו "אוקי בוא תיחשף ללא לעשות את זה לא יקרה לך כלום אם לא תעשה" כמו שאומרים לא יקרה לך כלום אם תטוס לא יקרה לך כלום אם לא תטוס זה אותו דבר הפוך. וגם פה אני אוסיף שצריך לחקור את הנחות היסוד אם בן אדם לדוגמה נגיד יפסיק לעשות איזה משהו זה לא מחויב, רבי נחמן פעם אמר כששוברים תאווה נהיות עוד שתי תאוות. אתה יודע מה זה אומר?
ש: שזה כאילו נוגע לפחד.
אליעד: אז אני אסביר נגיד יש נגיד צדיקים שחושבים שהם שברו איזו תאווה הם אומרים "אין לי תאווה כזאת וכזאת" רבי נחמן אומר זה לא שאין לו תאווה יש לו פשוט עכשיו תאווה אחרת יותר גדולה וכשהיא תסתיים התאווה תחזור היא עוד שם רק עכשיו יש לך תאווה יותר גדולה, יש לך תאווה לחשוב שאין לך תאווה למה כי הוא לא טיפל בשורש אתה רוצה לטפל בשורש בבקשה תבדוק למה יש לך את התאווה תטפל בזה וזה יעבור אם לא תטפל בזה זה רק קומבינה מה שנקרא. הבנו את הסיפור?
ש: עכשיו צריך ליישם.
אליעד: עכשיו צריך ליישם אם זה מה שאתה אומר.
050-3331-331