והפעם נדבר על העניין של חרדה חברתית, שמתבטאת בכך שהאדם מרגיש לא בנוח עם אנשים, לא רוצה לפגוש אנשים, מעדיף לא לפגוש אנשים, חושש לפגוש אנשים וכיו"ב. ונסביר ממה זה יכול לנבוע החרדה החברתית הזאת ואיך אפשרי לטפל בה.
ויש לכך כל מיני סיבות אפשריות. ואחת הסיבות האפשריות לחרדה החברתית, היא בגלל שהאדם בתת המודע שלו מפחד שאנשים יגלו מי הוא באמת ושאנשים ידעו עליו, דברים שהוא לא רוצה שיידעו עליו. ואז כתוצאה מכך, האדם נמנע ממפגשים חברתיים, כי הוא מרגיש חשוף, מרגיש שקוראים אותי, מרגיש שקוף לאנשים, מרגיש כאילו אנשים קוראים לי את המחשבות וכיו"ב.
והמחשבות האלו, יגרמו לאדם לפחד לפגוש אנשים בסיטואציות חברתיות שבהן יש דו שיח עם האדם השני. סיטואציות חברתיות, שבהן יש דיבור ושיח על משהו כלשהו שאינו מוגדר. וככל שהדינאמיקה היא יותר לא מוגדרת ויותר זורמת, ככה האדם יותר יחשוש ממנה. כי זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא בטעות יגיד משהו שיגרום לאנשים "לעלות עלי / לקלוט מי אני / לדעת מי אני" וכיו"ב.
ובהקשר הזה, אני אזכיר את אחד האיומים הגדולים ביותר של הדת היהודית, כלפי מי שעושה חטאים בסתר. והאיום אומר, שאחרי שהאדם מת, בעולם הבא בבית דין של מעלה, כאשר האדם מת, לוקחים את כל קרובי משפחתו חבריו וכיו"ב, ומארגנים לכולם הקרנה על מסך גדול, של הסרט של כל המעשים וכל המחשבות שהאדם עשה. והצער שהאדם מתבייש בבית דין של מעלה, מהבושה שהוא מתבייש בחטאים שהוא עשה, זה צער גדול ביותר. וזה בעצם סוג של איום בחרדה חברתית, שמתלבש בצורה יותר חלשה כאן בעולם הזה, אצל אדם שמפחד לתקשר עם אנשים, שמא יחשפו אותו וכולי כנ"ל.
ואזכיר את דברי רבי נחמן מברסלב כאן https://breslev.eip.co.il/?key=164 שאמר שהצער של הבושה, גרוע יותר מהצער של הגיהנום " וְצַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאד יוֹתֵר מֵענֶשׁ גֵּיהִנּוֹם. וְכָל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בָּהֶם צַעַר הַבּוּשָׁה, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא צַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאד. וַאֲפִילּוּ כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה."
אז במידה ונראה לך שהחרדה החברתית שלך, נובעת מהסיבה הנ"ל, שאתה מפחד להיחשף, מפחד שידעו מי אתה וכיו"ב, אז צריך להבין את הדבר הבא. והוא כי ברמת העיקרון יש לבעיה הזאת מספר פתרונות אפשריים, לפי הלוגיקה של סיכוי סיכון. כיוון אחד יהיה הקטנת הסיכוי מכך שיחשפו אותך הכיוון השני יהיה הקטנת הסיכון מכך שיחשפו אותך.
והקטנת הסיכוי שיחשפו אותך, גם בזה יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת תתעסק בשאלה מה הסיכוי האמיתי שיחשפו אותך והאפשרות השניה תתעסק בשאלה, מה אתה יכול לעשות כדי שלא יחשפו אותך.
והאפשרות של מה הסיכוי שיחשפו אותך, פירושה לבדוק מה האמת, מה הסיכוי האמיתי שבאמת אנשים יחשפו אותך? מתי זה קרה לך? איך זה קרה לך? מה הסיכוי שידעו עליך דברים כלשהם? מה הסיכוי שידעו עליך דברים ספציפיים? מה הסיכוי שאם יגלו עליך משהו, שתוכל לצאת מזה? מה הסיכוי שאם יחשבו עליך משהו, שבאמת יהיו בטוחים בו? מה הסיכוי שידעו עליך את האמת, את כל האמת ורק את האמת? מה הסיכוי שידעו עליך הכל לפרטים פרטים? מה הסיכוי הריאלי לזה? זאת נקודת מבט אחת, של חקר הסיכוי שיגלו מי אתה.
נקודה נוספת בהקשר של הסיכוי שיחשפו אותך, תהיה לשאול שאלות בסגנון של מה אתה יכול לעשות כדי להקטין את הסיכוי שיחשפו אותך? דהיינו, ללמוד מה אתה יכול לעשות כדי להגדיל את הסיכוי שלא יחשפו אותך? על מה לדבר, על מה לא לדבר? איך לברוח מנושאים שאתה לא רוצה לדבר עליהם? איך לא להעלות נושאים בעיתיים? איך להתחמק משאלות? מה לעשות אם עולה נושא בעייתי? איך להעביר נושא? איך לא לענות לשאלות? איך לא לדבר על נושאים בעיתיים? וכולי. גם זה נושא שלם בפני עצמו, שגם אותו אפשרי ללמוד.
אבל כאן אני רוצה דווקא לא לדבר על הכיוון של הסיכוי שיחשפו אותך. כי מי שסובל מחרדה חברתית קשה ומי שסובל מחרדה חברתית קיצונית, הכיוון הנ"ל לא יהיה מספיק טוב עבורו. כי המוח יגיד לו, למה לך לקחת את הסיכון שאולי יגלו מי אתה. ואולי בכל זאת יש סיכוי שיגלו מי אתה ולמה לך לקחת את הסיכון הזה?! ולכן הכיוון היותר נכון, הוא לטפל בסיכון ולא רק בסיכוי לפי הלוגיקה של סיכון סיכוי. והדרך של האדם לטפל בחרדה החברתית שלו, מצד האמת מתחילה בשאלות של איך לקבל את עצמך, איך להיות שלם עם עצמך, איך לאהוב את עצמך, איך לא לשנוא את עצמך, איך לא לכעוס על עצמך וכולי.
כי ברוב ככל המקרים, האדם מפחד שיגלו מי הוא, בדברים שבהם הוא לא שלם עם עצמו ושהוא לא אוהב בעצמו. כי ברגע שהאדם שלם עם עצמו וטוב לו עם עצמו במי שהוא, הרי שהוא הרבה פחות מפחד מהאפשרות שיגלו מי הוא ושידעו מה הוא. ולמה זה עובד ככה? זה כמובן עוד עניין אחר. אבל בעיקרון, האדם מפחד שיגלו מיהו, בעיקר בדברים שהוא לא שלם עם עצמו.
אז מה צריך לעשות בפועל? תשובה: בפועל האדם צריך לעשות רשימה של דברים שהוא לא אוהב בעצמו ושהוא לא היה רוצה שידעו אותם עליו, ואז ביחס לכל אחד מהם, להתחיל לחקור את האמת. דהיינו, גם לבדוק את האפשרות לשנות את הדברים האלו וגם לבדוק את האפשרות לקבל בעצמו את הדברים האלו.
לדוגמא: נניח שאתה לא אוהב את זה שיש לך מחשבות מוזרות, מחשבות סוטות, מחשבות מיניות בעיתיות וכיו"ב. כאן יש לך 2 כיוונים שכדאי לך לבדוק אותם. כיוון אחד יהיה להבין למה אתה חושב את המחשבות האלו והאם ואיך אתה יכול להפסיק לחשוב את המחשבות האלו. הכיוון השני יהיה, ללמוד לקבל את עצמך כמו שאתה וללמוד לדון את עצמך לכף זכות לא משנה מה וללמוד לא לכעוס על עצמך לא משנה מה.
ואיך עושים את זה? תשובה: זה כמובן עניין אחר בפני עצמו. אבל מהות העצה היא, לקחת את הדברים שאתה לא אוהב בעצמך, לחקור אותם, להבין מה אתה רוצה לשנות, איך לשנות, האם באמת אפשר לשנות, תוך כמה זמן אפשר לשנות, מה ריאלי לצפות מעצמך. וגם ללמוד לקבל את עצמך לא משנה מה.
ומי שיעשה את זה, רמת הפחד שלו מאנשים ורמת החרדה החברתית שלו, תקטן בצורה רצינית. כי הוא יהיה שלם עם עצמו לא משנה מה חושבים עליו. ואז עוצמת הפחד ועוצמת החרדה יקטנו גם הן וכולי.
ויש לכך כל מיני סיבות אפשריות. ואחת הסיבות האפשריות לחרדה החברתית, היא בגלל שהאדם בתת המודע שלו מפחד שאנשים יגלו מי הוא באמת ושאנשים ידעו עליו, דברים שהוא לא רוצה שיידעו עליו. ואז כתוצאה מכך, האדם נמנע ממפגשים חברתיים, כי הוא מרגיש חשוף, מרגיש שקוראים אותי, מרגיש שקוף לאנשים, מרגיש כאילו אנשים קוראים לי את המחשבות וכיו"ב.
והמחשבות האלו, יגרמו לאדם לפחד לפגוש אנשים בסיטואציות חברתיות שבהן יש דו שיח עם האדם השני. סיטואציות חברתיות, שבהן יש דיבור ושיח על משהו כלשהו שאינו מוגדר. וככל שהדינאמיקה היא יותר לא מוגדרת ויותר זורמת, ככה האדם יותר יחשוש ממנה. כי זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא בטעות יגיד משהו שיגרום לאנשים "לעלות עלי / לקלוט מי אני / לדעת מי אני" וכיו"ב.
ובהקשר הזה, אני אזכיר את אחד האיומים הגדולים ביותר של הדת היהודית, כלפי מי שעושה חטאים בסתר. והאיום אומר, שאחרי שהאדם מת, בעולם הבא בבית דין של מעלה, כאשר האדם מת, לוקחים את כל קרובי משפחתו חבריו וכיו"ב, ומארגנים לכולם הקרנה על מסך גדול, של הסרט של כל המעשים וכל המחשבות שהאדם עשה. והצער שהאדם מתבייש בבית דין של מעלה, מהבושה שהוא מתבייש בחטאים שהוא עשה, זה צער גדול ביותר. וזה בעצם סוג של איום בחרדה חברתית, שמתלבש בצורה יותר חלשה כאן בעולם הזה, אצל אדם שמפחד לתקשר עם אנשים, שמא יחשפו אותו וכולי כנ"ל.
ואזכיר את דברי רבי נחמן מברסלב כאן https://breslev.eip.co.il/?key=164 שאמר שהצער של הבושה, גרוע יותר מהצער של הגיהנום " וְצַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאד יוֹתֵר מֵענֶשׁ גֵּיהִנּוֹם. וְכָל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בָּהֶם צַעַר הַבּוּשָׁה, שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵחֲבֵרָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא צַעַר הַבּוּשָׁה גָּדוֹל מְאד. וַאֲפִילּוּ כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה."
אז במידה ונראה לך שהחרדה החברתית שלך, נובעת מהסיבה הנ"ל, שאתה מפחד להיחשף, מפחד שידעו מי אתה וכיו"ב, אז צריך להבין את הדבר הבא. והוא כי ברמת העיקרון יש לבעיה הזאת מספר פתרונות אפשריים, לפי הלוגיקה של סיכוי סיכון. כיוון אחד יהיה הקטנת הסיכוי מכך שיחשפו אותך הכיוון השני יהיה הקטנת הסיכון מכך שיחשפו אותך.
והקטנת הסיכוי שיחשפו אותך, גם בזה יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת תתעסק בשאלה מה הסיכוי האמיתי שיחשפו אותך והאפשרות השניה תתעסק בשאלה, מה אתה יכול לעשות כדי שלא יחשפו אותך.
והאפשרות של מה הסיכוי שיחשפו אותך, פירושה לבדוק מה האמת, מה הסיכוי האמיתי שבאמת אנשים יחשפו אותך? מתי זה קרה לך? איך זה קרה לך? מה הסיכוי שידעו עליך דברים כלשהם? מה הסיכוי שידעו עליך דברים ספציפיים? מה הסיכוי שאם יגלו עליך משהו, שתוכל לצאת מזה? מה הסיכוי שאם יחשבו עליך משהו, שבאמת יהיו בטוחים בו? מה הסיכוי שידעו עליך את האמת, את כל האמת ורק את האמת? מה הסיכוי שידעו עליך הכל לפרטים פרטים? מה הסיכוי הריאלי לזה? זאת נקודת מבט אחת, של חקר הסיכוי שיגלו מי אתה.
נקודה נוספת בהקשר של הסיכוי שיחשפו אותך, תהיה לשאול שאלות בסגנון של מה אתה יכול לעשות כדי להקטין את הסיכוי שיחשפו אותך? דהיינו, ללמוד מה אתה יכול לעשות כדי להגדיל את הסיכוי שלא יחשפו אותך? על מה לדבר, על מה לא לדבר? איך לברוח מנושאים שאתה לא רוצה לדבר עליהם? איך לא להעלות נושאים בעיתיים? איך להתחמק משאלות? מה לעשות אם עולה נושא בעייתי? איך להעביר נושא? איך לא לענות לשאלות? איך לא לדבר על נושאים בעיתיים? וכולי. גם זה נושא שלם בפני עצמו, שגם אותו אפשרי ללמוד.
אבל כאן אני רוצה דווקא לא לדבר על הכיוון של הסיכוי שיחשפו אותך. כי מי שסובל מחרדה חברתית קשה ומי שסובל מחרדה חברתית קיצונית, הכיוון הנ"ל לא יהיה מספיק טוב עבורו. כי המוח יגיד לו, למה לך לקחת את הסיכון שאולי יגלו מי אתה. ואולי בכל זאת יש סיכוי שיגלו מי אתה ולמה לך לקחת את הסיכון הזה?! ולכן הכיוון היותר נכון, הוא לטפל בסיכון ולא רק בסיכוי לפי הלוגיקה של סיכון סיכוי. והדרך של האדם לטפל בחרדה החברתית שלו, מצד האמת מתחילה בשאלות של איך לקבל את עצמך, איך להיות שלם עם עצמך, איך לאהוב את עצמך, איך לא לשנוא את עצמך, איך לא לכעוס על עצמך וכולי.
כי ברוב ככל המקרים, האדם מפחד שיגלו מי הוא, בדברים שבהם הוא לא שלם עם עצמו ושהוא לא אוהב בעצמו. כי ברגע שהאדם שלם עם עצמו וטוב לו עם עצמו במי שהוא, הרי שהוא הרבה פחות מפחד מהאפשרות שיגלו מי הוא ושידעו מה הוא. ולמה זה עובד ככה? זה כמובן עוד עניין אחר. אבל בעיקרון, האדם מפחד שיגלו מיהו, בעיקר בדברים שהוא לא שלם עם עצמו.
אז מה צריך לעשות בפועל? תשובה: בפועל האדם צריך לעשות רשימה של דברים שהוא לא אוהב בעצמו ושהוא לא היה רוצה שידעו אותם עליו, ואז ביחס לכל אחד מהם, להתחיל לחקור את האמת. דהיינו, גם לבדוק את האפשרות לשנות את הדברים האלו וגם לבדוק את האפשרות לקבל בעצמו את הדברים האלו.
לדוגמא: נניח שאתה לא אוהב את זה שיש לך מחשבות מוזרות, מחשבות סוטות, מחשבות מיניות בעיתיות וכיו"ב. כאן יש לך 2 כיוונים שכדאי לך לבדוק אותם. כיוון אחד יהיה להבין למה אתה חושב את המחשבות האלו והאם ואיך אתה יכול להפסיק לחשוב את המחשבות האלו. הכיוון השני יהיה, ללמוד לקבל את עצמך כמו שאתה וללמוד לדון את עצמך לכף זכות לא משנה מה וללמוד לא לכעוס על עצמך לא משנה מה.
ואיך עושים את זה? תשובה: זה כמובן עניין אחר בפני עצמו. אבל מהות העצה היא, לקחת את הדברים שאתה לא אוהב בעצמך, לחקור אותם, להבין מה אתה רוצה לשנות, איך לשנות, האם באמת אפשר לשנות, תוך כמה זמן אפשר לשנות, מה ריאלי לצפות מעצמך. וגם ללמוד לקבל את עצמך לא משנה מה.
ומי שיעשה את זה, רמת הפחד שלו מאנשים ורמת החרדה החברתית שלו, תקטן בצורה רצינית. כי הוא יהיה שלם עם עצמו לא משנה מה חושבים עליו. ואז עוצמת הפחד ועוצמת החרדה יקטנו גם הן וכולי.
050-3331-331