תקציר שיחה עם אדם שחושש להשתגע ולפגוע באחרים או לעשות דברים רעים כאלו ואחרים. הוסבר שיש 2 סוגים של פחד להשתגע.

1 - פחד לאבד שליטה על המעשים, ולפעול מתוך סוג של אובדן שפיות זמנית, כאילו נכנס באדם דיבוק. דהיינו, שהאדם חושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה, במובן של יאבד את הבחירה החופשית שלו, ויפעל כמו זומבי בלי בחירה חופשית. כאשר במצב כזה הוא עשוי לעשות דברים משוגעים שהוא לא רוצה לעשות.

במקרה הזה, ברור לאדם, שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן.

2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיו"ב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון.

דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית.

אז איך להתמודד עם הפחד הזה?

אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול לקרות וכל מה שניתן לדמיין שיקרה, אכן יכול לקרות. אז איך נתמודד עם הפחד הזה?!

---

וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות?

אם נלך על האפשרות שלא הכל יכול לקרות, אלא שיש סיכוי סיכון שמשהו יקרה ושניתן להקטין את הסיכוי שמשהו יקרה. זה כיוון אחד שתכף נסביר אותו.

אבל אם נלך על האפשרות שאנחנו רוצים לחשוב שהכל יכול לקרות, אז אכן באמת הכל יכול לקרות. אז במקרה כזה איך נתמודד עם הפחד? הרי אם הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לכמות הסיכוי ואין אפשרות להקטין את הסיכוי, כי הכל יכול לקרות?!

וצריך לדעת, שמנקודת המבט שהכל יכול לקרות, מנקודת המבט הזו, אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד. כי אם הכל יכול לקרות, אז גם יכול לקרות שזה דווקא יהיה טוב או הכי טוב שזה יקרה. כי יכול לקרות שתשתגע ושזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך או שקרה למישהו איך פעם. יכול להיות שבגלל שתשתגע תהיה הכי מאושר בעולם. יכול גם להיות שהכי תסבול אבל גם יכול להיות שתהיה הכי מאושר.

אם ניקח את החשיבה הזאת לקצה, נגיע לנקודת ה 0. דהיינו, שנבין שמהצד שהכל יכול לקרות, יכול להיות שתרגיש הכי טוב או הכי רע באותה המידה והכל מאבד את המשמעות. מנקודת המבט הזו, אין באמת פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות.

בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד.

---

לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי לעשות כדי להקטין את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו.

הדרך לכך היא, לדמיין שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי סיבה, במובן של להתרגל לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, אלא רק להקשיב לשכל.

דהיינו, לא לעשות פעולות סתם ככה כי בא לך, אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום היגיון. כי הוא מרגיל את עצמו להקשיב לשכל ולא לרגש. אדם שמאבד שליטה, הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש.

---

כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך שרע לך. 3 - חוסר יכולת לדעת לפתור בעיות בצורה אחרת שאינה אלימות פיזית. 4 - מחשבה שאתה חייב שהכל יהיה כרצונך ושבת הזוג שלך תמיד תעשה הכל כרצונך.

ברגע שמתבוננים על סיטואציה לא הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה.

כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים.

לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ישתגע ויעשה דברים ספציפיים שהוא לא רוצה לעשות.