למה קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים? קושי להסתכל לאנשים בעיניים, פחד להסתכל לאנשים בעיניים, מבט ישיר בעיניים, קשה להסתכל לאנשים בעיניים, פחד להסתכל בעיניים, לא מסתכל בעיניים, שפת גוף, חרדה חברתית, ביישנות, קשר עין - חלק 1
למה קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים?
קושי להסתכל לאנשים בעיניים הוא נושא שמטריד אנשים רבים. יש אנשים שמדברים עם אחרים ונמנעים מליצור קשר עין ישיר. במקום להסתכל לאדם שמולם בעיניים, הם מסתכלים לצדדים, למטה, או פשוט נמנעים לחלוטין ממבט ישיר. לפי אליעד כהן, קיימות מספר סיבות אפשריות לתופעה הזאת, ומדובר בנושא מורכב, הנוגע בתחושות אישיות של ביישנות, פחד מחשיפה וחרדה חברתית.
מה ההבדל בין להימנע מקשר עין ברחוב ובשיחה?
כאשר אנשים הולכים ברחוב, הם נמנעים לעיתים להסתכל על אנשים אחרים מסיבות של נימוס. מדובר במצב שבו אדם לא רוצה לגרום לאי - נעימות או לתחושה שמישהו פולש לפרטיות. אך במצב של שיחה בין אנשים, הסיבה שונה ומורכבת יותר. אם במהלך שיחה אדם נמנע להסתכל לצד השני בעיניים, הוא עשוי לחוש אי - נעימות אחרת, כי קשר עין ישיר עלול ליצור תחושה של חשיפה אישית ושל צמצום, כאילו האדם האחר "מצמצם" או בוחן אותו יתר על המידה.
למה אנשים חוששים ליצור קשר עין ישיר?
אליעד מסביר שכאשר אדם מסתכל למישהו בעיניים, הוא בעצם חושף את עצמו ומאפשר לאחר לראות את רגשותיו, מחשבותיו, ופגיעותו דרך שפת הגוף והבעות הפנים שלו. דיבור הוא "הטקסט" ואילו העיניים, ההבעות ושפת הגוף הם ה"סאב - טקסט" שמסגיר את מה שהאדם באמת מרגיש. החשש מהחשיפה הזו גורם לאנשים להימנע מקשר עין, כי הם לא רוצים שהאדם שמולם יקלוט משהו שהם מעדיפים להסתיר.
למשל, אם מישהו נמנע להסתכל בעיניים בגלל ביישנות או חרדה חברתית, זה נובע מכך שהוא חושש שאחרים יראו את המבוכה או הפחד שלו. כאשר מסתכלים לצדדים במקום בעיניים, זה אמנם נותן תחושה של "התחמקות" או של ניסיון לא לחשוף את עצמך, אבל באופן פרדוקסלי זה דווקא מדגיש שיש בעיה, כי הצד השני יכול לשים לב לחוסר הביטחון ולהיעדר הקשר העין הישיר.
מה הבעיה בהסתכלות הצידה במהלך שיחה?
הימנעות מהסתכלות ישירה באדם שמולך למעשה חושפת עוד יותר שיש בעיה או אי נוחות כלשהי. כאשר מישהו מסתכל הצידה במקום להסתכל בעיניים, הוא נותן לאחר תחושה שמשהו לא בסדר או שהוא מסתיר דבר מה. אליעד נותן דוגמה, אם אדם מדבר איתך ומסתכל לצדדים במקום להסתכל עליך ישירות, זה יוצר מצב מביך יותר מאשר אילו היה מסתכל בעיניים. זה משדר משהו מוזר, כאילו האדם לא לגמרי נוכח בשיחה או מנסה להסתיר משהו, וזה מגביר את אי הנוחות של שני הצדדים בשיחה.
כמו כן, הוא מסביר שיצירת קשר עין במהלך שיחה היא דרך להבין טוב יותר את האדם השני. קשר עין מאפשר הבנה עמוקה יותר של תחושותיו ומצבו הרגשי של האדם שמולך. המנעות מכך מונעת תקשורת עמוקה ומקשה על הבנת המסר שמעבר למילים שנאמרות.
האם יש יוצאים מהכלל בהימנעות מקשר עין?
קיימים אנשים שמסיטים מבט הצידה לא מתוך חרדה חברתית או ביישנות, אלא כדי להתרכז בצורה טובה יותר במה שהם שומעים או אומרים. מדובר באנשים שמנסים לנתק את חוש הראייה על מנת למקד את תשומת הלב בחוש השמיעה או במחשבות פנימיות. זה דומה לאדם שעוצם עיניים כדי להתרכז במה שהוא שומע...
קושי להסתכל לאנשים בעיניים הוא נושא שמטריד אנשים רבים. יש אנשים שמדברים עם אחרים ונמנעים מליצור קשר עין ישיר. במקום להסתכל לאדם שמולם בעיניים, הם מסתכלים לצדדים, למטה, או פשוט נמנעים לחלוטין ממבט ישיר. לפי אליעד כהן, קיימות מספר סיבות אפשריות לתופעה הזאת, ומדובר בנושא מורכב, הנוגע בתחושות אישיות של ביישנות, פחד מחשיפה וחרדה חברתית.
מה ההבדל בין להימנע מקשר עין ברחוב ובשיחה?
כאשר אנשים הולכים ברחוב, הם נמנעים לעיתים להסתכל על אנשים אחרים מסיבות של נימוס. מדובר במצב שבו אדם לא רוצה לגרום לאי - נעימות או לתחושה שמישהו פולש לפרטיות. אך במצב של שיחה בין אנשים, הסיבה שונה ומורכבת יותר. אם במהלך שיחה אדם נמנע להסתכל לצד השני בעיניים, הוא עשוי לחוש אי - נעימות אחרת, כי קשר עין ישיר עלול ליצור תחושה של חשיפה אישית ושל צמצום, כאילו האדם האחר "מצמצם" או בוחן אותו יתר על המידה.
למה אנשים חוששים ליצור קשר עין ישיר?
אליעד מסביר שכאשר אדם מסתכל למישהו בעיניים, הוא בעצם חושף את עצמו ומאפשר לאחר לראות את רגשותיו, מחשבותיו, ופגיעותו דרך שפת הגוף והבעות הפנים שלו. דיבור הוא "הטקסט" ואילו העיניים, ההבעות ושפת הגוף הם ה"סאב - טקסט" שמסגיר את מה שהאדם באמת מרגיש. החשש מהחשיפה הזו גורם לאנשים להימנע מקשר עין, כי הם לא רוצים שהאדם שמולם יקלוט משהו שהם מעדיפים להסתיר.
למשל, אם מישהו נמנע להסתכל בעיניים בגלל ביישנות או חרדה חברתית, זה נובע מכך שהוא חושש שאחרים יראו את המבוכה או הפחד שלו. כאשר מסתכלים לצדדים במקום בעיניים, זה אמנם נותן תחושה של "התחמקות" או של ניסיון לא לחשוף את עצמך, אבל באופן פרדוקסלי זה דווקא מדגיש שיש בעיה, כי הצד השני יכול לשים לב לחוסר הביטחון ולהיעדר הקשר העין הישיר.
מה הבעיה בהסתכלות הצידה במהלך שיחה?
הימנעות מהסתכלות ישירה באדם שמולך למעשה חושפת עוד יותר שיש בעיה או אי נוחות כלשהי. כאשר מישהו מסתכל הצידה במקום להסתכל בעיניים, הוא נותן לאחר תחושה שמשהו לא בסדר או שהוא מסתיר דבר מה. אליעד נותן דוגמה, אם אדם מדבר איתך ומסתכל לצדדים במקום להסתכל עליך ישירות, זה יוצר מצב מביך יותר מאשר אילו היה מסתכל בעיניים. זה משדר משהו מוזר, כאילו האדם לא לגמרי נוכח בשיחה או מנסה להסתיר משהו, וזה מגביר את אי הנוחות של שני הצדדים בשיחה.
כמו כן, הוא מסביר שיצירת קשר עין במהלך שיחה היא דרך להבין טוב יותר את האדם השני. קשר עין מאפשר הבנה עמוקה יותר של תחושותיו ומצבו הרגשי של האדם שמולך. המנעות מכך מונעת תקשורת עמוקה ומקשה על הבנת המסר שמעבר למילים שנאמרות.
האם יש יוצאים מהכלל בהימנעות מקשר עין?
קיימים אנשים שמסיטים מבט הצידה לא מתוך חרדה חברתית או ביישנות, אלא כדי להתרכז בצורה טובה יותר במה שהם שומעים או אומרים. מדובר באנשים שמנסים לנתק את חוש הראייה על מנת למקד את תשומת הלב בחוש השמיעה או במחשבות פנימיות. זה דומה לאדם שעוצם עיניים כדי להתרכז במה שהוא שומע...
- למה קשה לי להסתכל לאנשים בעיניים?
- איך להתמודד עם פחד מקשר עין?
- ממה נובעת חרדה חברתית?
- איך להתגבר על ביישנות?
- האם אפשר לשפר שפת גוף?
050-3331-331