שכר ועונש אחרי המוות, פחד גיהנום, שמירת מצוות, פחד מהעולם הבא, חזרה בתשובה, סיפורים מהעולם הבא, חזרה בשאלה, מה קורה בגיהנום? לא מפחד מגיהנום, האם יש גיהנום? חיים אחרי המוות
האם הוודאות בקיום גיהנום משפיעה על המעשים שלנו?
אליעד כהן פותח בשאלה מעמיקה - נניח שבן אדם יודע בוודאות מוחלטת שהגיהנום אכן קיים בדיוק כפי שמתואר לפי ההסבר הדתי המקובל. אם אדם מבין באופן מוחלט שאם הוא יקיים את המצוות הוא ילך לגן עדן, ואם יעבור עבירות, הוא ייענש בגיהנום - האם הוודאות הזאת תשנה את מעשיו היומיומיים?
הדוגמה הראשונה שאליעד נותן היא לגבי אנשים חילונים. לדבריו, רוב האנשים החילונים אינם מקיימים את המצוות לא בגלל שהם יודעים שיש גיהנום ולא אכפת להם להישרף בו, אלא מפני שהם לא מאמינים בקיומו של גיהנום כלל. כלומר, הם אינם פועלים מתוך רצון להישרף, אלא מתוך הנחה שאין עונש כלל. לעומתם, אם החילוני היה יודע בוודאות שיש גיהנום ושכל עבירה דתית תוביל לעונש של ייסורים, הוא ככל הנראה היה משנה את התנהגותו, כי אף אחד לא ירצה לסבול עונש מתמשך וכואב.
מדוע אנשים דתיים אינם תמיד חוששים מגיהנום, למרות אמונתם?
אליעד כהן עובר להסבר לגבי אנשים דתיים: לכאורה, דתיים מאמינים בקיומו של גיהנום ולכן הם מקיימים מצוות. אך בפועל, הוא מציין שגם אנשים דתיים לפעמים עושים עבירות - איך זה יכול להיות? הרי הם מאמינים בעונש הנורא שיגיע בעקבות העבירה. ההסבר שנותן אליעד הוא שאפילו האדם הדתי, ברגע של עבירה, אינו בטוח ב - 100% בקיום העונש. הוא חושב: "אולי לא יענישו אותי, אולי יסלחו לי, אולי זה לא בדיוק כמו שמספרים, אולי זה לא יהיה כזה גרוע, " ובגלל חוסר הוודאות הוא מרשה לעצמו לבצע עבירה. אדם שיידע בוודאות מוחלטת שכל עבירה תוביל לעונש מידי ומוחשי, לא יוכל לבצע אותה כלל.
האם ניתן להוכיח את ההשפעה של העונש על ההתנהגות?
כדי להמחיש את הטענה שלו, אליעד מציג דוגמה פשוטה מהחיים: אם יבטיחו לאדם משכורת בתמורה לעבודתו - הוא ילך לעבוד. אבל אם הוא יידע שבוודאות מוחלטת לא יקבל כסף, הוא לא יעבוד. לעומת זאת, אם הוא יידע שלא רק שלא יקבל כסף אלא אף יפסיד כסף, ברור עוד יותר שהוא לא יעבוד. אותו דבר עם המצוות והעבירות - אם אדם יאמין באמת שיש עונש ודאי ומידי על כל עבירה, הוא לא יוכל לבצע עבירות.
האם עונש נצחי בגיהנום הוא הגיוני או אפשרי בכלל?
אליעד כהן גם עוסק בנקודה פילוסופית לגבי נצחיות העונש. הוא מסביר את האבסורד של מושג ה"נצח": אם אדם יודע שהעונש הוא סבל נצחי בגיהנום, זה אמור להשפיע עליו עוד יותר. אך יש בעיה לוגית בטענה הזו, כי לדבריו, אין אפשרות טכנית שאדם יוכל לסבול סבל אמיתי לנצח. הוא מסביר שאם אדם סובל, מגיע שלב שהוא מתרגל לסבל עד כדי כך שהוא כבר לא מסוגל לסבול יותר. בשביל שאדם יחווה כאב שוב, צריך קודם כל לתת לו לחוש בטוב שוב, ואז להעניש אותו מחדש כדי שיחוש את הסבל. כלומר, מושג העונש הנצחי עצמו הוא בלתי אפשרי מבחינה פסיכולוגית והגיונית.
האם הגיהנום הוא המצאה דתית או מציאות אמיתית?
אליעד כהן מסביר שהתפיסה של גיהנום ועונש נצחי כלל אינה קיימת בתורה המקורית. לדבריו, התורה מדברת על עונשים מוחשיים ופיזיים - בצורת מחלות, רעב, בצורת ומוות - עונשים שמתייחסים לחיים בעולם הזה ולא בעולם הבא. רעיון הגיהנום הנצחי הוכנס מאוחר יותר, כשאנשים הפסיקו לחשוש מהעונשים הפיזיים והיום - יומיים. לדבריו, בשום מקום בתורה לא מופיע הביטוי "גן עדן" או "גיהנום" בתור עונש לאחר המוות, אלא רק איומים בעונשים בעולם הזה.
מה הקשר בין סבל לתפיסה שלנו את המציאות?
אליעד...
אליעד כהן פותח בשאלה מעמיקה - נניח שבן אדם יודע בוודאות מוחלטת שהגיהנום אכן קיים בדיוק כפי שמתואר לפי ההסבר הדתי המקובל. אם אדם מבין באופן מוחלט שאם הוא יקיים את המצוות הוא ילך לגן עדן, ואם יעבור עבירות, הוא ייענש בגיהנום - האם הוודאות הזאת תשנה את מעשיו היומיומיים?
הדוגמה הראשונה שאליעד נותן היא לגבי אנשים חילונים. לדבריו, רוב האנשים החילונים אינם מקיימים את המצוות לא בגלל שהם יודעים שיש גיהנום ולא אכפת להם להישרף בו, אלא מפני שהם לא מאמינים בקיומו של גיהנום כלל. כלומר, הם אינם פועלים מתוך רצון להישרף, אלא מתוך הנחה שאין עונש כלל. לעומתם, אם החילוני היה יודע בוודאות שיש גיהנום ושכל עבירה דתית תוביל לעונש של ייסורים, הוא ככל הנראה היה משנה את התנהגותו, כי אף אחד לא ירצה לסבול עונש מתמשך וכואב.
מדוע אנשים דתיים אינם תמיד חוששים מגיהנום, למרות אמונתם?
אליעד כהן עובר להסבר לגבי אנשים דתיים: לכאורה, דתיים מאמינים בקיומו של גיהנום ולכן הם מקיימים מצוות. אך בפועל, הוא מציין שגם אנשים דתיים לפעמים עושים עבירות - איך זה יכול להיות? הרי הם מאמינים בעונש הנורא שיגיע בעקבות העבירה. ההסבר שנותן אליעד הוא שאפילו האדם הדתי, ברגע של עבירה, אינו בטוח ב - 100% בקיום העונש. הוא חושב: "אולי לא יענישו אותי, אולי יסלחו לי, אולי זה לא בדיוק כמו שמספרים, אולי זה לא יהיה כזה גרוע, " ובגלל חוסר הוודאות הוא מרשה לעצמו לבצע עבירה. אדם שיידע בוודאות מוחלטת שכל עבירה תוביל לעונש מידי ומוחשי, לא יוכל לבצע אותה כלל.
האם ניתן להוכיח את ההשפעה של העונש על ההתנהגות?
כדי להמחיש את הטענה שלו, אליעד מציג דוגמה פשוטה מהחיים: אם יבטיחו לאדם משכורת בתמורה לעבודתו - הוא ילך לעבוד. אבל אם הוא יידע שבוודאות מוחלטת לא יקבל כסף, הוא לא יעבוד. לעומת זאת, אם הוא יידע שלא רק שלא יקבל כסף אלא אף יפסיד כסף, ברור עוד יותר שהוא לא יעבוד. אותו דבר עם המצוות והעבירות - אם אדם יאמין באמת שיש עונש ודאי ומידי על כל עבירה, הוא לא יוכל לבצע עבירות.
האם עונש נצחי בגיהנום הוא הגיוני או אפשרי בכלל?
אליעד כהן גם עוסק בנקודה פילוסופית לגבי נצחיות העונש. הוא מסביר את האבסורד של מושג ה"נצח": אם אדם יודע שהעונש הוא סבל נצחי בגיהנום, זה אמור להשפיע עליו עוד יותר. אך יש בעיה לוגית בטענה הזו, כי לדבריו, אין אפשרות טכנית שאדם יוכל לסבול סבל אמיתי לנצח. הוא מסביר שאם אדם סובל, מגיע שלב שהוא מתרגל לסבל עד כדי כך שהוא כבר לא מסוגל לסבול יותר. בשביל שאדם יחווה כאב שוב, צריך קודם כל לתת לו לחוש בטוב שוב, ואז להעניש אותו מחדש כדי שיחוש את הסבל. כלומר, מושג העונש הנצחי עצמו הוא בלתי אפשרי מבחינה פסיכולוגית והגיונית.
האם הגיהנום הוא המצאה דתית או מציאות אמיתית?
אליעד כהן מסביר שהתפיסה של גיהנום ועונש נצחי כלל אינה קיימת בתורה המקורית. לדבריו, התורה מדברת על עונשים מוחשיים ופיזיים - בצורת מחלות, רעב, בצורת ומוות - עונשים שמתייחסים לחיים בעולם הזה ולא בעולם הבא. רעיון הגיהנום הנצחי הוכנס מאוחר יותר, כשאנשים הפסיקו לחשוש מהעונשים הפיזיים והיום - יומיים. לדבריו, בשום מקום בתורה לא מופיע הביטוי "גן עדן" או "גיהנום" בתור עונש לאחר המוות, אלא רק איומים בעונשים בעולם הזה.
מה הקשר בין סבל לתפיסה שלנו את המציאות?
אליעד...
- האם יש חיים אחרי המוות?
- האם גיהנום קיים?
- פחד מהעולם הבא
- מדוע אנשים חוזרים בתשובה?
- האם העונש בגיהנום הוא נצחי?
- שכר ועונש בעולם הבא
- מה קורה לאדם בגיהנום?