מהי קנאה ואיך היא נוצרת?

קנאה היא רגש שמתעורר כאשר אדם רוצה דבר מסוים שלמישהו אחר יש או נראה שיש לו. אליעד כהן מסביר שקנאה נוצרת אך ורק כשאדם חושב שחסר לו משהו שיש לאחר. הוא מדגיש שקנאה אינה יכולה להתעורר בלי תפיסת חיסרון כלשהו. לדוגמה, אם אדם רואה מישהו שנמצא בזוגיות טובה והוא עצמו אינו בזוגיות, הוא יכול לחוש קנאה משום שהוא מאמין שחסר לו זוגיות כזו. כלומר, קנאה היא תוצר ישיר של חוויית חיסרון פנימית.

האם תמיד אנו מקנאים בדברים שחסרים לנו?

לכאורה, התשובה היא כן - כי אדם מקנא רק בדברים שהוא חושב שחסרים לו. אליעד מדגים את הטענה הזו באמצעות מקרה של אדם שרואה אנשים חולים שצריכים תרופה. אם אותו אדם בריא, הוא לא יחוש קנאה באנשים החולים שקיבלו תרופה, מפני שהתרופה אינה חסרה לו באמת. אך אם יראה שאנשים אלו זוכים ליחס מיוחד או לדאגה גדולה בגלל מצבם הבריאותי, הוא עלול לחוש קנאה, לא בגלל התרופה עצמה, אלא בגלל היחס האוהד שהם מקבלים. הוא יסיק בטעות שחסר לו היחס והדאגה שהם מקבלים, לא המחלה עצמה.

האם אפשר לקנא במשהו שלא חסר לנו בכלל?

אליעד כהן מסביר שישנם מצבים יוצאי דופן, בהם אדם מקנא במשהו שנראה על פניו לא הגיוני שיקנא בו. לדוגמה, אדם יכול לראות מישהו מתלהב מאוד מרכב חדש, למרות שלו עצמו יש רכב אפילו יותר טוב. כאן, האדם לא מקנא ברכב אלא בהתלהבות של האדם השני. הוא רוצה לחוות בעצמו את אותה התרגשות. כלומר, הוא מקנא בחוויה הפנימית שהאחר חווה, גם אם אין לו חוסר אובייקטיבי במוצר עצמו.

דוגמה נוספת היא קנאה באדם שמקבל תרופה לבעיה בריאותית. לכאורה, לא הגיוני לקנא במישהו שהיה חולה. אך הקנאה כאן מתמקדת בפתרון הבעיה שהאדם השני הצליח להשיג. האדם המקנא רוצה גם כן להצליח לפתור בעיות, אפילו אם הן שונות לחלוטין.

מה הקשר בין "לא תחמוד" לקנאה?

אליעד מתייחס למצוות "לא תחמוד" מעשרת הדיברות, שמצווה לא לרצות את מה ששייך לאחר. עולה השאלה כיצד אפשר לצוות על רגש פנימי, שהרי אי אפשר לשלוט על הרגשות בצורה ישירה. אליעד מציג גישה שאומרת שהציווי "לא תחמוד" מתייחס לא רק להרגשה הפנימית אלא גם לפעולות שאדם עושה בעקבות החמדה. במילים אחרות, התורה דורשת לא לבצע פעולות שליליות בעקבות תחושת הקנאה.

לדברי אליעד, גישה נוספת היא שהתורה מציבה כאן אידיאל מוסרי גבוה, של שליטה מלאה על הרגש, לא רק על הפעולה. בדומה לנטייה מינית אסורה לפי התורה (כמו הומוסקסואליות), שבה קיימת הטענה שאסור לממש את הרצון גם אם יש נטייה טבעית, כך גם לגבי קנאה - הדרישה היא לא רק להימנע מפעולה אלא אף לשלוט ברצון עצמו.

מהי "ציקי קדרה" ואיך זה קשור לקנאה לא הגיונית?

אליעד כהן מזכיר את "מעשה מבת מלך שהריחה ציקי קדרה" מתוך "שיחות הר"ן". הסיפור הוא על בת מלך שחשה תאווה עזה לאכול דווקא את השאריות שבתחתית הקדרה. לכאורה, לא הגיוני שבת מלך תרצה שאריות מזון נחותות. אך אליעד מסביר שזה ממחיש את העיקרון שהרצון האנושי הוא לעיתים בלתי הגיוני. אפשר להיות מלך עם שפע אדיר, ולרצות דווקא את מה שנראה נחות.

הדוגמה הזו ממחישה את הרעיון שהרצון של האדם אינו תמיד רציונלי. לפעמים אדם משתוקק דווקא לדבר שלא נראה הגיוני שהוא ירצה בו. אליעד מדגיש שהפתרון אינו להתכחש לרצון הלא הגיוני אלא לחקור את האמת - להבין מדוע בדיוק האדם רוצה את הדבר, מה חסר לו, ואיך הוא יכול להשיג...