ובו יתבאר העניין של חרדת בחינות / פחד ממבחנים. כי ישנם אנשים, שכאשר הם ניגשים למבחן כלשהו, הם חווים תופעה של חרדת בחינה. וחרדת הבחינה, גורמת לאדם בין השאר, לתופעה של מסך שחור (בלאק אאוט). דהיינו, מצב, שבו האדם שוכח את כל מה שהוא למד. החרדה משתלטת על האדם ומשתקת אותו. וזה כמובן לא מסייע להצלחה של המבחן.
והדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדת בחינות, היא על ידי שהאדם חוקר בשכלו, את השורש של החרדה. כאשר האדם חוקר בשכלו את השורש של הפחד ושל חרדת הבחינה, זה גורם לו להכניס את כל עניין הבחינה, לפרופורציה המתאימה. וכאשר הבחינה, נכנסת לפרופורציה המתאימה, אז ממילא החרדה נעלמת, והאדם מרגיש שקט נפשי, שמאפשר לו, לעבור את הבחינה מתוך רוגע.
חרדת בחינות נובעת, אך ורק משום שהאדם אינו משתמש בשכלו ואינו זוכר, מדוע בכלל הוא ניגש לבחינה. אם היה האדם זוכר, מדוע באמת הוא ניגש לבחינה, הרי שהוא לא היה חרד מהבחינה. האדם, הוא זה שבוחר לגשת לבחינה. ולא ממש משנה, מהי הבחינה ועד כמה נדמה לאדם, כי הבחינה הזו גורלית לחייו. עוד נוסיף ונעמיק, המטרה הסופית של הבחינה, היא שהאדם רוצה להרגיש טוב. דהיינו, שהאדם רוצה להרגיש טוב, ומשום כך הוא ניגש לבחינה.
כאשר האדם זוכר, שהרצון הפנימי שלו, שבגללו הוא הולך לבחינה, הוא הרצון להרגיש טוב, ממילא החרדה מהבחינה נעלמת. כי להרגיש טוב, זה חשוב עבורו, יותר מהבחינה ויותר מהתוצאות של הבחינה ויותר מכל דבר אחר.
בנוסף, חרדה מפני בחינה, נובעת משום שהאדם מוציא מפרופורציה, את ההשלכות של הבחינה על חייו. הדמיון של האדם מתעתע בו, וגורם לאדם לתחושה דמיונית, שיוצרת אצל האדם את האשליה, כאילו האושר שלו, תלוי בבחינה אותה הוא עובר. ככל שהאשליה גדולה יותר, וככל שיותר נדמה לאדם בדמיון שלו, כאילו האושר שלו, תלוי בבחינה ובתוצאות שלה, כך החרדה שלו מהבחינה גדלה יותר.
חרדת בחינות, היא מקרה פרטי, של תלות רגשית חיצונית. דהיינו, תלות רגשית של האדם, בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. כאשר האדם ממוקד תמיד במהות הפנימית, כאשר האדם מחובר תמיד לטוב הפנימי שבתוכו, הדבר הזה מאפשר לו להתנתק מכל תלות רגשית חיצונית. ובמקרה של הבחינה, זה אומר, לא לחשוב בטעות כאילו הבחינה יכולה באמת לשנות משהו, לגבי המהות של האושר הפנימי של האדם.
אז למה בכלל לגשת לבחינה, אם האושר אינו תלוי בה? תשובה: לבחינה האדם ניגש, משום שהוא רוצה לגשת לאותה הבחינה, כדי להשיג מטרה כזו או אחרת בחייו. אף אחד אינו כופה בכוח על האדם לגשת לבחינה. האדם ניגש לבחינה, כחלק ממשחק החיים...
והדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדת בחינות, היא על ידי שהאדם חוקר בשכלו, את השורש של החרדה. כאשר האדם חוקר בשכלו את השורש של הפחד ושל חרדת הבחינה, זה גורם לו להכניס את כל עניין הבחינה, לפרופורציה המתאימה. וכאשר הבחינה, נכנסת לפרופורציה המתאימה, אז ממילא החרדה נעלמת, והאדם מרגיש שקט נפשי, שמאפשר לו, לעבור את הבחינה מתוך רוגע.
חרדת בחינות נובעת, אך ורק משום שהאדם אינו משתמש בשכלו ואינו זוכר, מדוע בכלל הוא ניגש לבחינה. אם היה האדם זוכר, מדוע באמת הוא ניגש לבחינה, הרי שהוא לא היה חרד מהבחינה. האדם, הוא זה שבוחר לגשת לבחינה. ולא ממש משנה, מהי הבחינה ועד כמה נדמה לאדם, כי הבחינה הזו גורלית לחייו. עוד נוסיף ונעמיק, המטרה הסופית של הבחינה, היא שהאדם רוצה להרגיש טוב. דהיינו, שהאדם רוצה להרגיש טוב, ומשום כך הוא ניגש לבחינה.
כאשר האדם זוכר, שהרצון הפנימי שלו, שבגללו הוא הולך לבחינה, הוא הרצון להרגיש טוב, ממילא החרדה מהבחינה נעלמת. כי להרגיש טוב, זה חשוב עבורו, יותר מהבחינה ויותר מהתוצאות של הבחינה ויותר מכל דבר אחר.
בנוסף, חרדה מפני בחינה, נובעת משום שהאדם מוציא מפרופורציה, את ההשלכות של הבחינה על חייו. הדמיון של האדם מתעתע בו, וגורם לאדם לתחושה דמיונית, שיוצרת אצל האדם את האשליה, כאילו האושר שלו, תלוי בבחינה אותה הוא עובר. ככל שהאשליה גדולה יותר, וככל שיותר נדמה לאדם בדמיון שלו, כאילו האושר שלו, תלוי בבחינה ובתוצאות שלה, כך החרדה שלו מהבחינה גדלה יותר.
חרדת בחינות, היא מקרה פרטי, של תלות רגשית חיצונית. דהיינו, תלות רגשית של האדם, בצורה חיצונית כלשהי של המציאות. כאשר האדם ממוקד תמיד במהות הפנימית, כאשר האדם מחובר תמיד לטוב הפנימי שבתוכו, הדבר הזה מאפשר לו להתנתק מכל תלות רגשית חיצונית. ובמקרה של הבחינה, זה אומר, לא לחשוב בטעות כאילו הבחינה יכולה באמת לשנות משהו, לגבי המהות של האושר הפנימי של האדם.
אז למה בכלל לגשת לבחינה, אם האושר אינו תלוי בה? תשובה: לבחינה האדם ניגש, משום שהוא רוצה לגשת לאותה הבחינה, כדי להשיג מטרה כזו או אחרת בחייו. אף אחד אינו כופה בכוח על האדם לגשת לבחינה. האדם ניגש לבחינה, כחלק ממשחק החיים...
050-3331-331