5:50מפחד לקבל חרדה, מפחד מהתקף חרדה, טראומה מחרדה, פחד מחרדה, חושש לקבל חרדה, תסמינים של חרדה, מפחד להתעלף, מפחד למות, חרדה משתקת, טיפול בחרדה, טראומה אחרי חרדה
מהי חרדה מחרדה ומה גורם לה להיווצר?
חרדה מחרדה היא מצב נפשי שבו אדם אינו חושש רק מהסיטואציה או הגורם שיצר אצלו לחץ, אלא מפתח פחד מהחרדה עצמה ומחזרת תסמיניה. לדוגמה, אדם שנלחץ ממשהו וחווה חרדה קשה, שכללה דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה, או תחושת התעלפות, עלול לחשוב שהוא נמצא בסכנת חיים מיידית. כאשר הוא פונה לבדיקה רפואית ומקבל אישור שהוא בריא לחלוטין, הוא עדיין עשוי לפתח מחשבות מטרידות כמו "אולי הרופאים לא זיהו את הבעיה האמיתית", או "אולי יש לי מחלות אחרות מסוכנות שהרופאים לא שמו לב אליהן". במקרים אלה, האדם עשוי לפתח פחד עמוק שהחרדה תחזור שוב, עד כדי הימנעות ממצבים או מקומות שבהם חווה חרדה בעבר.
לדוגמה, אדם שקיבל התקף חרדה בביתו יכול לפחד לחזור לבית, כיוון שכל פעם שהוא נכנס אליו, הזיכרונות והחשש לחוות שוב התקף חרדה מציפים אותו. דוגמה נוספת היא אדם שקיבל התקף חרדה בעיר מסוימת (כמו תל אביב) בעקבות מחשבות על אירוע שקרה במקום אחר (ירושלים למשל). כתוצאה מכך, אותו אדם נמנע מלחזור לתל אביב מתוך פחד שהחרדה תחזור.
חשוב להבחין בין חרדה מחרדה לבין חרדה מוצדקת במצבים שבהם קיימת סכנה אמיתית. לדוגמה, אדם שחי בשדרות וחווה חרדה מהתקפות טילים, חווה חרדה שנובעת מאיום ממשי, בניגוד לחרדה מחרדה שאין לה בהכרח בסיס אובייקטיבי אלא מבוססת על זיכרון טראומטי של החרדה עצמה.
מדוע אנשים חוששים מחזרת התקף החרדה?
לאחר התקף חרדה משמעותי, האדם עשוי לפתח "סימן אזהרה פנימי" במוחו שמקשר בין המקום או הסיטואציה שבה חווה את ההתקף לבין תחושת הסכנה. הוא עשוי לחשוב, "אם זה קרה פעם אחת, זה עלול לקרות שוב", וכך נוצרת הימנעות ופחד חוזר. בנוסף, מתפתחות מחשבות כלליות יותר, כמו החשש שלא איתרו מחלה אמיתית כלשהי או שהחרדה עצמה מסתירה בעיה מסוכנת יותר.
עצם החשיבה "מה יקרה אם אחווה שוב התקף חרדה?" מחזקת את הפחד עד לרמה של הפרעה בתפקוד היומיומי. כתוצאה מכך, האדם יכול לנסות להימנע מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי.
איך להתמודד עם הפחד שהחרדה תחזור?
ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש לחוות שוב התקף חרדה:
אם האדם אינו מוכן לקבל את האפשרות לחוות חרדה שוב, וגם לא מוכן לעבוד על הפחדים או הכעסים שלו ביומיום, אזי הוא ייאלץ להתמודד עם פחד מתמשך מהתקפי חרדה עתידיים. לכן מומלץ תמיד לעבוד על שתי הגישות יחד.
לסיכום, כדי להפחית משמעותית את החרדה מחרדה, מומלץ לטפל בשורשי הפחדים והכעסים שמובילים ללחצים יומיומיים, לצד קבלת האפשרות של חזרה של התקף החרדה עצמו, כדי להחליש את הפחד ממנו.
חרדה מחרדה היא מצב נפשי שבו אדם אינו חושש רק מהסיטואציה או הגורם שיצר אצלו לחץ, אלא מפתח פחד מהחרדה עצמה ומחזרת תסמיניה. לדוגמה, אדם שנלחץ ממשהו וחווה חרדה קשה, שכללה דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה, או תחושת התעלפות, עלול לחשוב שהוא נמצא בסכנת חיים מיידית. כאשר הוא פונה לבדיקה רפואית ומקבל אישור שהוא בריא לחלוטין, הוא עדיין עשוי לפתח מחשבות מטרידות כמו "אולי הרופאים לא זיהו את הבעיה האמיתית", או "אולי יש לי מחלות אחרות מסוכנות שהרופאים לא שמו לב אליהן". במקרים אלה, האדם עשוי לפתח פחד עמוק שהחרדה תחזור שוב, עד כדי הימנעות ממצבים או מקומות שבהם חווה חרדה בעבר.
לדוגמה, אדם שקיבל התקף חרדה בביתו יכול לפחד לחזור לבית, כיוון שכל פעם שהוא נכנס אליו, הזיכרונות והחשש לחוות שוב התקף חרדה מציפים אותו. דוגמה נוספת היא אדם שקיבל התקף חרדה בעיר מסוימת (כמו תל אביב) בעקבות מחשבות על אירוע שקרה במקום אחר (ירושלים למשל). כתוצאה מכך, אותו אדם נמנע מלחזור לתל אביב מתוך פחד שהחרדה תחזור.
חשוב להבחין בין חרדה מחרדה לבין חרדה מוצדקת במצבים שבהם קיימת סכנה אמיתית. לדוגמה, אדם שחי בשדרות וחווה חרדה מהתקפות טילים, חווה חרדה שנובעת מאיום ממשי, בניגוד לחרדה מחרדה שאין לה בהכרח בסיס אובייקטיבי אלא מבוססת על זיכרון טראומטי של החרדה עצמה.
מדוע אנשים חוששים מחזרת התקף החרדה?
לאחר התקף חרדה משמעותי, האדם עשוי לפתח "סימן אזהרה פנימי" במוחו שמקשר בין המקום או הסיטואציה שבה חווה את ההתקף לבין תחושת הסכנה. הוא עשוי לחשוב, "אם זה קרה פעם אחת, זה עלול לקרות שוב", וכך נוצרת הימנעות ופחד חוזר. בנוסף, מתפתחות מחשבות כלליות יותר, כמו החשש שלא איתרו מחלה אמיתית כלשהי או שהחרדה עצמה מסתירה בעיה מסוכנת יותר.
עצם החשיבה "מה יקרה אם אחווה שוב התקף חרדה?" מחזקת את הפחד עד לרמה של הפרעה בתפקוד היומיומי. כתוצאה מכך, האדם יכול לנסות להימנע מכל דבר שמזכיר לו את האירוע הטראומטי.
איך להתמודד עם הפחד שהחרדה תחזור?
ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש לחוות שוב התקף חרדה:
-
להקטין את הסיכוי לחוות חרדה:
השיטה הראשונה היא לנסות ולהפחית את הסבירות לחזרה של התקפי החרדה. חרדה מופיעה בדרך כלל לא באופן אקראי, אלא מתוך פחדים, כעסים ולחצים קיימים המצטברים אצל האדם. ככל שאדם יהיה פחות לחוץ ופחות כועס, כך הסיכוי שיחווה התקף חרדה יהיה נמוך יותר. על כן, הדרך המומלצת היא לעבוד על שיפור ההתמודדות עם מתחים ופחדים יומיומיים, ולהקטין את מספר הדברים שהאדם "לא רוצה" שיקרו לו בחיים. אם למשל האדם מוטרד מדברים רבים בחייו, העבודה הנפשית תתמקד בהפחתת הפחדים והכעסים הללו. באופן טבעי, כאשר יש פחות מתח בחייו של האדם, פוחת הסיכוי שתופיע חרדה, שהיא בעצם הקצנה של לחץ או פחד קיים. -
להקטין את הפחד מהחרדה עצמה:
הדרך השנייה להתמודדות היא שינוי הגישה של האדם כלפי החרדה עצמה. במקרה זה, השאלה המרכזית היא "מה כל כך נורא בחרדה?". אם אדם יבין שגם אם יחווה שוב תסמינים כמו דופק מהיר, הזעה או אפילו תחושת התעלפות, זה לא חייב להיות כל כך נורא. אפילו במצב הקיצוני ביותר, אומרים לו "אז מה אם תמות?" או "אז מה אם תתעלף?", כי ככל שהוא פחות מפחד מהאפשרויות האלה, כך החרדה פחות שולטת בו. זו בעצם שיטה של השלמה עם תסריטי האימים כדי להחליש את האחיזה של החרדה.
אם האדם אינו מוכן לקבל את האפשרות לחוות חרדה שוב, וגם לא מוכן לעבוד על הפחדים או הכעסים שלו ביומיום, אזי הוא ייאלץ להתמודד עם פחד מתמשך מהתקפי חרדה עתידיים. לכן מומלץ תמיד לעבוד על שתי הגישות יחד.
לסיכום, כדי להפחית משמעותית את החרדה מחרדה, מומלץ לטפל בשורשי הפחדים והכעסים שמובילים ללחצים יומיומיים, לצד קבלת האפשרות של חזרה של התקף החרדה עצמו, כדי להחליש את הפחד ממנו.
- חרדה כללית והתקפי חרדה
- כיצד להתמודד עם פחדים יומיומיים
- התמודדות עם מחשבות טורדניות
- שיטות להפחתת לחץ וכעס
- איך להתמודד עם טראומה וחוויות חוזרות
מהי חרדה מחרדה?
חרדה מחרדה היא מצב שבו אדם מתחיל לפחד לא רק מהמצב שגרם לו להילחץ מלכתחילה, אלא מהחרדה עצמה או מהתסמינים שלה. לדוגמה, אדם היה בלחץ ממשהו וחווה חרדה בעוצמה גבוהה (דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה וכדומה), והסתובב עם המחשבה שהוא עלול למות. לאחר בדיקות רפואיות שבהן נאמר לו שהוא בריא, עדיין נשאר בו חשש גדול - אולי הרופאים לא זיהו בעיה, אולי יש לו מחלות קשות אחרות, ובעיקר הפחד שמא החוויה הקשה של החרדה תחזור.
ישנם אנשים שמפחדים להישאר באותו מקום שבו חוו התקף חרדה (כמו אדם שחווה התקף חרדה בביתו ומאז אינו רוצה לשהות שם). דוגמה נוספת היא מישהו שחטף חרדה בזמן שהיה בתל אביב, וכעת כל הצעה לנסוע שוב לאותו מקום מעוררת בו חשש גדול שמא תחזור החרדה. במקביל, יש מקרים אחרים שבהם החרדה קשורה לאיום אמיתי ומוחשי, כמו מי שחי בשדרות וסובל מחרדה בגלל אפשרות ריאלית של התקפות. אך כשמדובר בחרדה ממצבים שאינם בהכרח איום ממשי, נוצרת חרדה "מחרדה" - פחד שהחרדה עצמה תחזור ותפגע בשגרת החיים.
מדוע אנשים חוששים שהתקף החרדה יחזור?
ברגע שאדם חווה חרדה חזקה, עלול להיווצר במחשבתו "סימן אזהרה פנימי" הקשור למקום או לסיטואציה שבה התרחש ההתקף. הוא עלול לחשוב: "אם החרדה חזרה פעם אחת, היא עלולה לחזור שוב באותו מקום או בכלל". כך, אדם עלול להימנע מחזרה למקום שבו התרחש ההתקף (בית, עיר, סיטואציה חברתית וכו'). בנוסף, עשויה להופיע חרדה כללית ש"אולי לא איתרו אצלי מחלה מסוכנת", או "אולי לא מדובר רק בחרדה אלא במשהו קטלני".
לעיתים, עצם המחשבה "אולי אקבל שוב התקף חרדה" מובילה להחרפת הפחד, עד כדי תחושות כבדות שמפריעות לאדם לתפקד כרגיל. חלק מהאנשים מנסים "לברוח" ממצבים שבהם חוו בעבר חרדה, מתוך אמונה שזו הדרך למנוע את החוויה הקשה.
כיצד ניתן להתמודד עם הפחד מפני חזרתה של החרדה?
בשיחה עולה כי קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הפחד שחרדה תחזור:
חרדה מחרדה היא מצב שבו אדם מתחיל לפחד לא רק מהמצב שגרם לו להילחץ מלכתחילה, אלא מהחרדה עצמה או מהתסמינים שלה. לדוגמה, אדם היה בלחץ ממשהו וחווה חרדה בעוצמה גבוהה (דופק מואץ, הזעה, קוצר נשימה וכדומה), והסתובב עם המחשבה שהוא עלול למות. לאחר בדיקות רפואיות שבהן נאמר לו שהוא בריא, עדיין נשאר בו חשש גדול - אולי הרופאים לא זיהו בעיה, אולי יש לו מחלות קשות אחרות, ובעיקר הפחד שמא החוויה הקשה של החרדה תחזור.
ישנם אנשים שמפחדים להישאר באותו מקום שבו חוו התקף חרדה (כמו אדם שחווה התקף חרדה בביתו ומאז אינו רוצה לשהות שם). דוגמה נוספת היא מישהו שחטף חרדה בזמן שהיה בתל אביב, וכעת כל הצעה לנסוע שוב לאותו מקום מעוררת בו חשש גדול שמא תחזור החרדה. במקביל, יש מקרים אחרים שבהם החרדה קשורה לאיום אמיתי ומוחשי, כמו מי שחי בשדרות וסובל מחרדה בגלל אפשרות ריאלית של התקפות. אך כשמדובר בחרדה ממצבים שאינם בהכרח איום ממשי, נוצרת חרדה "מחרדה" - פחד שהחרדה עצמה תחזור ותפגע בשגרת החיים.
מדוע אנשים חוששים שהתקף החרדה יחזור?
ברגע שאדם חווה חרדה חזקה, עלול להיווצר במחשבתו "סימן אזהרה פנימי" הקשור למקום או לסיטואציה שבה התרחש ההתקף. הוא עלול לחשוב: "אם החרדה חזרה פעם אחת, היא עלולה לחזור שוב באותו מקום או בכלל". כך, אדם עלול להימנע מחזרה למקום שבו התרחש ההתקף (בית, עיר, סיטואציה חברתית וכו'). בנוסף, עשויה להופיע חרדה כללית ש"אולי לא איתרו אצלי מחלה מסוכנת", או "אולי לא מדובר רק בחרדה אלא במשהו קטלני".
לעיתים, עצם המחשבה "אולי אקבל שוב התקף חרדה" מובילה להחרפת הפחד, עד כדי תחושות כבדות שמפריעות לאדם לתפקד כרגיל. חלק מהאנשים מנסים "לברוח" ממצבים שבהם חוו בעבר חרדה, מתוך אמונה שזו הדרך למנוע את החוויה הקשה.
כיצד ניתן להתמודד עם הפחד מפני חזרתה של החרדה?
בשיחה עולה כי קיימות שתי גישות עיקריות להתמודדות עם הפחד שחרדה תחזור:
- הקטנת הסיכוי לחוות חרדה
על פי גישה זו, יש לבחון מהם הגורמים שמובילים את האדם למתח, ללחץ או לפחדים ביומיום. חרדה לרוב לא מופיעה יש מאין, היא נוטה להתפרץ כאשר יש לאדם פחדים וכעסים מצטברים. אם מצליחים לצמצם את מספר הדברים שהאדם "לא רוצה שיקרו" בחייו (למשל על ידי עבודה נפשית לשחרור כעסים, שיפור תחושת השליטה והביטחון או טיפול במקורות לחץ), קטן הסיכוי להקצנה שתהפוך לחרדה. למעשה, ככל שאדם חי בשלום עם המציאות ולא נלחץ ממנה, קטן הסיכוי שחרדה תתעורר. - להפחית את הפחד מהחרדה עצמה
לצד הקטנת הסיכוי שהחרדה תופיע, ניתן גם להקטין את העוצמה הרגשית השלילית ביחס לאפשרות שהחרדה תחזור. השאלה כאן היא "מה כל כך נורא בלהרגיש חרדה?". אם אדם מוכן נפשית לאפשרות שהגוף שלו עשוי להרגיש פחד, ואם הוא מבין שגם אם יחווה תסמינים קשים כמו הזעה, דופק מהיר או אפילו עלפון לרגע, אין זה בהכרח סוף העולם - כוח האחיזה של הפחד נחלש. במקרים הקיצוניים ביותר, אומרים לאדם: "אז מה אם תמות?" כלומר, אם הוא לומד לקבל גם את האפשרות הגרועה ביותר, הפחד עצמו מפסיק לנהל אותו.
עם זאת, יש אנשים שלא מוכנים לקבל את האפשרות לחוות חרדה או תסמינים קיצוניים, וגם לא מוכנים לעבוד על הפחדים היומיומיים שלהם. במקרה כזה, הם עלולים להמשיך לחיות בפחד מתמיד מהתקף החרדה הבא.
- חרדה כללית והתקפי חרדה
- כיצד להתמודד עם פחדים יומיומיים
- התמודדות עם מחשבות טורדניות
- שיטות להפחתת לחץ וכעס
- איך להתמודד עם טראומה וחוויות חוזרות
עכשיו יש עוד סוג של חרדה מאוד פולרית שזה חרדה מחרדה או חרדה מהתקף חרדה או חרדה מתסמינים של חרדה, מה זה אומר בן אדם מסיבה כזאת או אחרת חווה חרדה למה הוא חווה חרדה הוא היה בלחץ מאיזה משהו נלחץ מאיזה משהו הוא חווה חרדה, חווה חרדה תוך כדי שהוא חווה חרדה באו לו תסמינים של חרדה דופק הזעה קוצר נשימה מה שזה לא יהיה ואז הוא חשב שהוא הולך למות ואז הוא הולך לקופת חולים לרופא ועשה בדיקות אמרו לו "אתה בריא אתה אתה חולה, חולה בריא" בסוף אמרו לו שהוא בריא.
אוקי אבל עדיין יש לו בראש מחשבה ואז יש כמה מחשבות שקורות בדרך כלל מחשבה אחת זה "אולי הרופאים לא איתרו את המחלה שיש לי, אולי יש לי מחלה שהרופאים לא איתרו אותה", דבר שני ברגע שכבר בן אדם נכנס לו לראש מחשבה שאולי הוא הולך למות עכשיו הוא אומר רגע "אולי יש לי מחלות אחרות בכלל שגם הן הולכות להרוג אותי" ודבר נוסף שבן אדם מפחד מה יקרה אם תחזור החרדה עד כדי כך שיש בן אדם לדוגמה שקיבל חרדה בבית שלו נגיד ומאז הוא לא רוצה להיות בבית שלו כל פעם שהוא נכנס הביתה הוא נזכר בחרדה הוא אומר "עכשיו אני אקבל חרדה לא רוצה להיות בבית הולך להיות בבית אחר".
ש: שדרות אנשי שדרות.
אליעד: לא זה משהו אחר.
ש: גם שם יש חרדות.
אליעד: לא אתה בחרדות כי אתה גר בשדרות כי אובייקטיבית יכולים לירות עליך כי אתה בשדרות, נניח שאתה הלכת היית בעיר תל אביב בעיר תל אביב היית קיבלת חרדה למה כי חשבת על משהו שקרה לך בירושלים אבל זה קרה לך כשהיית בתל אביב ואז כל פעם כשאתה אומרים לך "בוא ניסע לתל אביב, רגע אני זוכר שבתל אביב חטפתי חרדה לא רוצה לנסוע לתל אביב, לחוץ מתל אביב ואם אני אחטוף חרדה". אז מה עושים?
ש: דיברנו על זה כבר.
אליעד: נכון אז מה עושים מה שתי הפתרונות?
ש: חוזרים לראשונה.
אליעד: לא נכון.
ש: בכלל?
אליעד: בכלל.
ש: רגע אבל.
אליעד: בכלל ובכלל.
ש: הוא מפחד כי הוא חווה את החרדה הראשונה זה הרגיש לו לא טוב והוא אמר "אני יותר לא רוצה לחוות את הדבר" הוא לא מפחד לחוות את זה שוב.
אליעד: נכון.
ש: אז כל העניין זה להגיד מה היה בראשונה כמו עם הטראומה מה כל כך נורא בלחוות חרדה מה יש שם כל כך נורא.
אליעד: אז זה יותר מדויק בסדר זה לא "בוא נחזור לחרדה הראשונה למה חווית אותה" זה כאילו "אז מה אם חוויית חרדה", אוקי זאת תשובה אחת תכף נסביר אותה עוד פעם. מה התשובה השנייה? יש פה עוד תשובה.
ש: מי אמר שזה יעזור.
אליעד: נכון ואיך עושים "מי אמר שזה יחזור"?
ש: מטילים ספק.
אליעד: ממה, לא זה הכל תן תשובה מלאה אם אתה יודע אותה בכלל.
ש: בטוחים שזה יחזור.
אליעד: נכון.
ש: אולי זה לא יחזור.
אליעד: כי?
ש: כי זה היה חד פעמי.
אליעד: לא אם זה יכול לחזור.
ש: אולי זה לא יכול לחזור.
אליעד: לא נכון אז נתת תשובה חלקית. אוקי בקיצור התשובה היא כזאת, בן אדם מפחד לחטוף חרדה מה עושים יש שני פתרונות אפשריים 1. זה בוא נקטין את הסיכוי שתחטוף חרדה, אתה מפחד לחטוף חרדה תמיד כשבן אדם מפחד ממשהו מה הסיכוי שזה יקרה ומה הסיכון שזה יקרה כאילו "מה הסיכוי שזה יקרה? x, בוא נפחית את הסיכוי, אז מה אם זה יקרה כאילו מה הסיכון אז מה אם זה יקרה? בוא נפחית".
עכשיו מה הסיכוי שזה יקרה מישהו אומר "אני מפחד לחטוף חרדה" אוקי "מה האמת שיכול להיות שתחטוף חרדה? כן, אבל אתה יודע למה חוטפים חרדה? לא למה חוטפים חרדה, חוטפים חרדה כשלא רוצים שהמציאות תהיה נגד רצונך ואתה מפחד שהיא תהיה נגד רצונך אז זה לא סתם חוטפים חרדה". אז מה שאפשר לעשות זה ללמד את הבן אדם באופן כללי איך לשלוט בכעסים שלו בלחצים שלו, בפחדים שלו בחששות שלו ואז ממילא יש פחות סיכוי שהוא יהיה בחרדה.
אין אפשרות שבן אדם יחטוף חרדה בלי שיש לו נגיד שהוא עצבני או פחדן באופן כללי אין אפשרות כזאת, בן אדם שהמציאות כרצונו ביומיום הוא לא פתאום חוטף חרדה בדרך כלל בן אדם חוטף חרדה לפני כן הוא לחוץ או משהו ואז זה מתעצם לחרדה חרדה זאת הקצנה. ולכן דבר ראשון אנחנו ננסה לשכנע אותו שאין סיכוי שהוא יחטוף חרדה או שהסיכוי שהוא יחטוף חרדה יותר קטן על ידי זה שאנחנו נעבוד איתו באופן ספציפי על הפחדים שלו ביומיום "איך משנים לך את האופי שיותר תאהב את המציאות פחות תפחד מהדברים הקטנים, תהיה פחות לחוץ אם תהיה פחות לחוץ יש פחות סיכוי שתקבל חרדה".
ש: גם סדר יום קשה.
אליעד: מה לעשות זה מה יש. 2. "אז מה אם תקבל חרדה, תראה אם אני אקבל חרדה אני יכול להתעלף, אז מה אם תתעלף, אני אמות, אז מה אם תמות" ואז אתה ממילא פחות מפחד מהחרדה עצמה. עכשיו אם אתה לא מוכן לקבל את זה שתחווה חרדה כי אתה לא מוכן למות לא מוכן להתעלף לא מוכן זה ובנוסף אתה גם לא מוכן לטפל בסיכוי שתקבל חרדה גם אם אתה רוצה להמשיך להיות עצבני ופחדן ומה שזה לא יהיה אז זה מה יש אז תהיה מוכן לסבול מהפחד לקבל חרדה זהו.
אתה הבנת? 1. באופן גנרי כללי בוא נעזור לו לטפל בפחדים שלו בכעסים נגיד כעסים "תספר לי על מה אתה כועס תספר לי ממה אתה לא מרוצה" אם אנחנו נטפל בדברים שהוא לא מרוצה ונקטין את הדברים שהוא לא מרוצה מחויב במציאות שיהיה לו פחות חרדות מאה אחוז כי חרדה זה סימפטום של "אני לא רוצה" בצורה מאוד חזקה.
"מה אתה לא רוצה מה אתה לא אוהב בחיים? אני לא אוהב את זה ש - x, בא נדבר על זה מה עוד אתה לא אוהב בחיים? את זה, בא נדבר על זה". אוקי ברגע שיש פחות דברים שהוא לא אוהב בחיים אוטומטית הסיכוי שהוא יקבל חרדה יורד בנוסף "אז מה אם תקבל חרדה מה אכפת לך" צריך גם לדבר על זה כי יש עוד שתי אופציות. הבנו את הסיפור?
אוקי אבל עדיין יש לו בראש מחשבה ואז יש כמה מחשבות שקורות בדרך כלל מחשבה אחת זה "אולי הרופאים לא איתרו את המחלה שיש לי, אולי יש לי מחלה שהרופאים לא איתרו אותה", דבר שני ברגע שכבר בן אדם נכנס לו לראש מחשבה שאולי הוא הולך למות עכשיו הוא אומר רגע "אולי יש לי מחלות אחרות בכלל שגם הן הולכות להרוג אותי" ודבר נוסף שבן אדם מפחד מה יקרה אם תחזור החרדה עד כדי כך שיש בן אדם לדוגמה שקיבל חרדה בבית שלו נגיד ומאז הוא לא רוצה להיות בבית שלו כל פעם שהוא נכנס הביתה הוא נזכר בחרדה הוא אומר "עכשיו אני אקבל חרדה לא רוצה להיות בבית הולך להיות בבית אחר".
ש: שדרות אנשי שדרות.
אליעד: לא זה משהו אחר.
ש: גם שם יש חרדות.
אליעד: לא אתה בחרדות כי אתה גר בשדרות כי אובייקטיבית יכולים לירות עליך כי אתה בשדרות, נניח שאתה הלכת היית בעיר תל אביב בעיר תל אביב היית קיבלת חרדה למה כי חשבת על משהו שקרה לך בירושלים אבל זה קרה לך כשהיית בתל אביב ואז כל פעם כשאתה אומרים לך "בוא ניסע לתל אביב, רגע אני זוכר שבתל אביב חטפתי חרדה לא רוצה לנסוע לתל אביב, לחוץ מתל אביב ואם אני אחטוף חרדה". אז מה עושים?
ש: דיברנו על זה כבר.
אליעד: נכון אז מה עושים מה שתי הפתרונות?
ש: חוזרים לראשונה.
אליעד: לא נכון.
ש: בכלל?
אליעד: בכלל.
ש: רגע אבל.
אליעד: בכלל ובכלל.
ש: הוא מפחד כי הוא חווה את החרדה הראשונה זה הרגיש לו לא טוב והוא אמר "אני יותר לא רוצה לחוות את הדבר" הוא לא מפחד לחוות את זה שוב.
אליעד: נכון.
ש: אז כל העניין זה להגיד מה היה בראשונה כמו עם הטראומה מה כל כך נורא בלחוות חרדה מה יש שם כל כך נורא.
אליעד: אז זה יותר מדויק בסדר זה לא "בוא נחזור לחרדה הראשונה למה חווית אותה" זה כאילו "אז מה אם חוויית חרדה", אוקי זאת תשובה אחת תכף נסביר אותה עוד פעם. מה התשובה השנייה? יש פה עוד תשובה.
ש: מי אמר שזה יעזור.
אליעד: נכון ואיך עושים "מי אמר שזה יחזור"?
ש: מטילים ספק.
אליעד: ממה, לא זה הכל תן תשובה מלאה אם אתה יודע אותה בכלל.
ש: בטוחים שזה יחזור.
אליעד: נכון.
ש: אולי זה לא יחזור.
אליעד: כי?
ש: כי זה היה חד פעמי.
אליעד: לא אם זה יכול לחזור.
ש: אולי זה לא יכול לחזור.
אליעד: לא נכון אז נתת תשובה חלקית. אוקי בקיצור התשובה היא כזאת, בן אדם מפחד לחטוף חרדה מה עושים יש שני פתרונות אפשריים 1. זה בוא נקטין את הסיכוי שתחטוף חרדה, אתה מפחד לחטוף חרדה תמיד כשבן אדם מפחד ממשהו מה הסיכוי שזה יקרה ומה הסיכון שזה יקרה כאילו "מה הסיכוי שזה יקרה? x, בוא נפחית את הסיכוי, אז מה אם זה יקרה כאילו מה הסיכון אז מה אם זה יקרה? בוא נפחית".
עכשיו מה הסיכוי שזה יקרה מישהו אומר "אני מפחד לחטוף חרדה" אוקי "מה האמת שיכול להיות שתחטוף חרדה? כן, אבל אתה יודע למה חוטפים חרדה? לא למה חוטפים חרדה, חוטפים חרדה כשלא רוצים שהמציאות תהיה נגד רצונך ואתה מפחד שהיא תהיה נגד רצונך אז זה לא סתם חוטפים חרדה". אז מה שאפשר לעשות זה ללמד את הבן אדם באופן כללי איך לשלוט בכעסים שלו בלחצים שלו, בפחדים שלו בחששות שלו ואז ממילא יש פחות סיכוי שהוא יהיה בחרדה.
אין אפשרות שבן אדם יחטוף חרדה בלי שיש לו נגיד שהוא עצבני או פחדן באופן כללי אין אפשרות כזאת, בן אדם שהמציאות כרצונו ביומיום הוא לא פתאום חוטף חרדה בדרך כלל בן אדם חוטף חרדה לפני כן הוא לחוץ או משהו ואז זה מתעצם לחרדה חרדה זאת הקצנה. ולכן דבר ראשון אנחנו ננסה לשכנע אותו שאין סיכוי שהוא יחטוף חרדה או שהסיכוי שהוא יחטוף חרדה יותר קטן על ידי זה שאנחנו נעבוד איתו באופן ספציפי על הפחדים שלו ביומיום "איך משנים לך את האופי שיותר תאהב את המציאות פחות תפחד מהדברים הקטנים, תהיה פחות לחוץ אם תהיה פחות לחוץ יש פחות סיכוי שתקבל חרדה".
ש: גם סדר יום קשה.
אליעד: מה לעשות זה מה יש. 2. "אז מה אם תקבל חרדה, תראה אם אני אקבל חרדה אני יכול להתעלף, אז מה אם תתעלף, אני אמות, אז מה אם תמות" ואז אתה ממילא פחות מפחד מהחרדה עצמה. עכשיו אם אתה לא מוכן לקבל את זה שתחווה חרדה כי אתה לא מוכן למות לא מוכן להתעלף לא מוכן זה ובנוסף אתה גם לא מוכן לטפל בסיכוי שתקבל חרדה גם אם אתה רוצה להמשיך להיות עצבני ופחדן ומה שזה לא יהיה אז זה מה יש אז תהיה מוכן לסבול מהפחד לקבל חרדה זהו.
אתה הבנת? 1. באופן גנרי כללי בוא נעזור לו לטפל בפחדים שלו בכעסים נגיד כעסים "תספר לי על מה אתה כועס תספר לי ממה אתה לא מרוצה" אם אנחנו נטפל בדברים שהוא לא מרוצה ונקטין את הדברים שהוא לא מרוצה מחויב במציאות שיהיה לו פחות חרדות מאה אחוז כי חרדה זה סימפטום של "אני לא רוצה" בצורה מאוד חזקה.
"מה אתה לא רוצה מה אתה לא אוהב בחיים? אני לא אוהב את זה ש - x, בא נדבר על זה מה עוד אתה לא אוהב בחיים? את זה, בא נדבר על זה". אוקי ברגע שיש פחות דברים שהוא לא אוהב בחיים אוטומטית הסיכוי שהוא יקבל חרדה יורד בנוסף "אז מה אם תקבל חרדה מה אכפת לך" צריך גם לדבר על זה כי יש עוד שתי אופציות. הבנו את הסיפור?
050-3331-331