חרדה, פחד, פוביה, פרנויה, הפרעות חרדה, טיפול בחרדה, תרופה לחרדה, אימון אישי, טיפול נפשי, חרדה כללית, התקפי חרדה, חרדה ודיכאון, חרדה אצל ילדים
מה לעשות עם אדם שסובל מחרדות?
אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם אדם שסובל מחרדות באמצעות שתי אסטרטגיות מרכזיות: הכחשה מול קבלת המציאות כפי שהיא. אנשים שסובלים מחרדה או פוביה נוטים לדמיין את התרחישים הכי גרועים. לדוגמה, אדם מפחד להישאר לבד בבית מחשש שיקרה לו או לאחרים משהו רע. אסטרטגיית ההכחשה המקובלת גורסת להגיד לו ש"אין מצב שזה יקרה", ש"הכל יהיה בסדר", ו"למה שתשתגע?" או "למה שאפגע בך?" אליעד טוען שאסטרטגיה זו אינה יעילה כי היא בעצם שקר, ולא מתמודדת עם המציאות שבה בתיאוריה כל הדברים הרעים אכן יכולים להתרחש.
למה אסטרטגיית ההכחשה לא עובדת?
ההכחשה מנסה להציג לאדם רק את חצי הכוס המלאה ולהתעלם לחלוטין מחצי הכוס הריקה. אך תת - המודע של האדם מודע היטב לכך שכל דבר רע שהוא מדמיין אכן אפשרי ברמה התיאורטית. לדוגמה, אדם שחושש להיפגע על ידי בן זוג או בת זוג, אכן יכול להיפגע, גם אם הסיכוי לכך נמוך. כך גם אדם שחושש להישאר לבד כי הוריו נוסעים לחו"ל, ובאמת יכול לקרות לו משהו רע כשהוא לבד.
הבעיה באסטרטגיית ההכחשה היא שהאדם החרד ירגיש שמרמים אותו, והוא לא יקבל את הפתרון הזה כי הוא יודע ברמה מסוימת שהסכנה אפשרית. אם אומרים לו "למה שיקרה לך משהו רע?", הוא יכול לענות: "אבל כבר קרה לי משהו רע בעבר, אז אולי יקרה שוב". לכן אליעד ממליץ לא להשתמש בהכחשה ככלי מרכזי לטיפול בחרדה.
מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד לטיפול בחרדה?
האסטרטגיה שאליעד מציע היא להודות בפני האדם שאכן קיימת אפשרות תיאורטית לכל דבר רע שהוא חושש ממנו, ולהפסיק להכחיש. לדוגמה, אם האדם חושש שייפגע במהלך בילוי זוגי, יש לומר לו בצורה גלויה: "נכון, בתיאוריה אתה יכול להיפגע וגם אני יכולה להיפגע." זוהי הודאה אמיתית במציאות שאינה מתכחשת לפחדיו של האדם, אך יחד עם זאת אינה נותנת לפחד לשתק אותו.
כיצד ניתן לעזור לאדם החרד לקבל את המציאות?
השלב הבא לאחר ההודאה בפחד הוא להמחיש לאדם שהחיים עצמם הם מעין "משחק". במשחק הכדורגל, למשל, קיימת אפשרות אמיתית להיפצע, אך אנשים עדיין בוחרים להשתתף במשחק. בדיוק באותו אופן, יש לבחור בחיים תוך קבלת הסיכונים. אליעד מציע לומר לאדם החרד: "או שתבחר לשחק את המשחק, ולקבל את האפשרות שאולי תפגע, או שתבחר לשבת על הגדר, לא להשתתף, ולא להתלונן על כך שאתה לא משחק."
המסר הוא פשוט: בכל בחירה שתעשה יש חיסרון ויש סיכון. האדם חייב להבין שהחיים אינם מושלמים ואף פעם לא יהיו מושלמים. מי שמחפש שלמות וחיים נטולי סיכונים ימצא את עצמו משותק מפחד ולא מסוגל לפעול.
מה הפתרון האולטימטיבי למי שמחפש שלמות?
הפתרון לאדם שמחפש שלמות מוחלטת הוא להבין שאין שלמות בעולם. כל מצב נתון מכיל בתוכו יתרונות וחסרונות. לדוגמה, להיות לבד בבית מכיל יתרון של פרטיות וחיסרון של בדידות, ולהיות עם אנשים מכיל יתרון של חברה וחיסרון של חוסר פרטיות או פוטנציאל להיפגע. כך שבכל בחירה שהאדם יעשה הוא ייאלץ להתמודד עם חסרונות מסוימים.
אופציה נוספת שאליעד מציע למי שלא מצליח להתמודד עם אי השלמות היא פשוט...
אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם אדם שסובל מחרדות באמצעות שתי אסטרטגיות מרכזיות: הכחשה מול קבלת המציאות כפי שהיא. אנשים שסובלים מחרדה או פוביה נוטים לדמיין את התרחישים הכי גרועים. לדוגמה, אדם מפחד להישאר לבד בבית מחשש שיקרה לו או לאחרים משהו רע. אסטרטגיית ההכחשה המקובלת גורסת להגיד לו ש"אין מצב שזה יקרה", ש"הכל יהיה בסדר", ו"למה שתשתגע?" או "למה שאפגע בך?" אליעד טוען שאסטרטגיה זו אינה יעילה כי היא בעצם שקר, ולא מתמודדת עם המציאות שבה בתיאוריה כל הדברים הרעים אכן יכולים להתרחש.
למה אסטרטגיית ההכחשה לא עובדת?
ההכחשה מנסה להציג לאדם רק את חצי הכוס המלאה ולהתעלם לחלוטין מחצי הכוס הריקה. אך תת - המודע של האדם מודע היטב לכך שכל דבר רע שהוא מדמיין אכן אפשרי ברמה התיאורטית. לדוגמה, אדם שחושש להיפגע על ידי בן זוג או בת זוג, אכן יכול להיפגע, גם אם הסיכוי לכך נמוך. כך גם אדם שחושש להישאר לבד כי הוריו נוסעים לחו"ל, ובאמת יכול לקרות לו משהו רע כשהוא לבד.
הבעיה באסטרטגיית ההכחשה היא שהאדם החרד ירגיש שמרמים אותו, והוא לא יקבל את הפתרון הזה כי הוא יודע ברמה מסוימת שהסכנה אפשרית. אם אומרים לו "למה שיקרה לך משהו רע?", הוא יכול לענות: "אבל כבר קרה לי משהו רע בעבר, אז אולי יקרה שוב". לכן אליעד ממליץ לא להשתמש בהכחשה ככלי מרכזי לטיפול בחרדה.
מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד לטיפול בחרדה?
האסטרטגיה שאליעד מציע היא להודות בפני האדם שאכן קיימת אפשרות תיאורטית לכל דבר רע שהוא חושש ממנו, ולהפסיק להכחיש. לדוגמה, אם האדם חושש שייפגע במהלך בילוי זוגי, יש לומר לו בצורה גלויה: "נכון, בתיאוריה אתה יכול להיפגע וגם אני יכולה להיפגע." זוהי הודאה אמיתית במציאות שאינה מתכחשת לפחדיו של האדם, אך יחד עם זאת אינה נותנת לפחד לשתק אותו.
כיצד ניתן לעזור לאדם החרד לקבל את המציאות?
השלב הבא לאחר ההודאה בפחד הוא להמחיש לאדם שהחיים עצמם הם מעין "משחק". במשחק הכדורגל, למשל, קיימת אפשרות אמיתית להיפצע, אך אנשים עדיין בוחרים להשתתף במשחק. בדיוק באותו אופן, יש לבחור בחיים תוך קבלת הסיכונים. אליעד מציע לומר לאדם החרד: "או שתבחר לשחק את המשחק, ולקבל את האפשרות שאולי תפגע, או שתבחר לשבת על הגדר, לא להשתתף, ולא להתלונן על כך שאתה לא משחק."
המסר הוא פשוט: בכל בחירה שתעשה יש חיסרון ויש סיכון. האדם חייב להבין שהחיים אינם מושלמים ואף פעם לא יהיו מושלמים. מי שמחפש שלמות וחיים נטולי סיכונים ימצא את עצמו משותק מפחד ולא מסוגל לפעול.
מה הפתרון האולטימטיבי למי שמחפש שלמות?
הפתרון לאדם שמחפש שלמות מוחלטת הוא להבין שאין שלמות בעולם. כל מצב נתון מכיל בתוכו יתרונות וחסרונות. לדוגמה, להיות לבד בבית מכיל יתרון של פרטיות וחיסרון של בדידות, ולהיות עם אנשים מכיל יתרון של חברה וחיסרון של חוסר פרטיות או פוטנציאל להיפגע. כך שבכל בחירה שהאדם יעשה הוא ייאלץ להתמודד עם חסרונות מסוימים.
אופציה נוספת שאליעד מציע למי שלא מצליח להתמודד עם אי השלמות היא פשוט...
- איך להתמודד עם חרדה?
- האם הכחשת פחדים עוזרת?
- איך לקבל את המציאות כמו שהיא?
- מה לעשות כשמפחדים להיות לבד בבית?
- איך להתמודד עם פחד ממחלה?
- האם אפשר לחיות ללא פחד בכלל?
- חרדה אצל ילדים - מה לעשות?