איך לגרום לילד להאמין בסיפורי התנ"ך ולא בסיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים ולהפסיק להאמין בסיפורים סותרים, למשל בסיפורי התנ"ך מול סיפורי הנצרות או המיתולוגיה היוונית. הוא פותח בשאלה כללית: מה המשמעות של "להאמין בסיפור"? ילד שקורא סיפורי מיתולוגיה או תנ"ך, אינו מאמין שהאירועים מתרחשים עכשיו בהווה, אלא הוא מאמין שהדברים אכן התרחשו בעבר.

לדוגמה, כאשר ילד קורא על מפלצות או אלים שונים, הוא לא חושב שהם מסתובבים כעת בבית, אלא שהוא מניח שפעם בעבר היו מפלצות או אלים מסוג כזה. אליעד מדגיש שילד אינו קם בבוקר ושואל היכן נמצא האל או המפלצת, אלא שהאמונה שלו מתבטאת בכך שהוא מקבל את האמיתות של הסיפור כהיסטוריה אמיתית. כאשר הילד קורא על כך שהאדמה פתחה את פיה ובלעה אנשים, הוא לא באמת חושב שהאדמה יכולה לעשות זאת כרגע, אך הוא כן מאמין שזה אירוע היסטורי שקרה באמת.

כיצד להבחין בין דמיון למציאות עבור ילדים?

כאשר ילד צופה בסרט מצויר כמו "הדרדסים", הוא בדרך כלל יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, מכיוון שהמסגרת הברורה של "סיפור דמיוני" מוצגת בפניו. אך בספרים או סיפורים קדומים כמו התנ"ך או המיתולוגיה, המסגרת של סיפור דמיוני אינה ברורה באותה מידה, ולכן הילד עשוי להתבלבל ולהאמין שמדובר באירועים אמיתיים שקרו באמת.

אליעד מדגיש כי גם אנשים מבוגרים מתקשים להבחין בין סיפורי התנ"ך לבין סיפורי המיתולוגיה של תרבויות אחרות, כמו הנצרות או המיתולוגיה היוונית, משום שבכולם נאמר שהסיפורים התרחשו באמת.

איך ניתן לגרום לילד להאמין בסיפור אחד ולהפסיק להאמין באחרים?

אליעד מסביר שיש שלוש אפשרויות עיקריות:

• אפשרות אחת היא להיכנס עם הילד לדיונים פילוסופיים והוכחות לוגיות מורכבות כדי להסביר לו למה סיפור אחד נכון והשני לא.
• אפשרות שנייה היא להגיד לו ששני הסיפורים אינם נכונים כלל. גישה זו תבטל את אמונתו בשניהם.
• אפשרות שלישית, שאליעד ממליץ עליה, היא להציג סיפור שלישי, גדול ומקיף, אשר בתוכו משולבים שני הסיפורים האחרים כסיפורים חלקיים, לא אמיתיים או דמיוניים. לדוגמה, בתוך המיתולוגיה היהודית (התנ"ך), להוסיף הסבר שבו נאמר שאלוהים בכוונה המציא סיפורים נוספים, כמו סיפורי היוונים, כדי לבחון מי באמת מאמין בו.

כך, הילד לא יראה סתירה ישירה בין הסיפורים, אלא יבין שהסיפור השני הוא חלק ממשהו רחב יותר, ולכן אין הוא צריך לבחור בין אמיתות סותרות.

איך ניתן להתמודד עם פחדים של ילדים ממפלצות?

בנוסף, אליעד מתייחס לפחדים נפוצים אצל ילדים, כמו פחד ממפלצת מתחת למיטה. הוא ממליץ להסביר לילד שלא כל דבר שקוראים או שומעים הוא אמת, ולהדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות מחיי היום - יום. למשל, אם ילד מפחד שיש מפלצת בחדר, ההורה יכול להסביר לו שהסיפור שהוא שמע או ראה הוא דמיוני ואינו מתרחש באמת, וכי במציאות אין שום ראיה לקיומה של מפלצת.

בדרך זו הילד ילמד להבדיל בין מציאות לדמיון באמצעות הבנת ההבדל בין סיפורים וסרטים לבין החיים האמיתיים, וכך יוכל להתמודד טוב יותר עם פחדים מדברים שאינם אמיתיים.

איך להכריע בין שתי אמונות סותרות?

אליעד מציע עיקרון מעניין נוסף להכרעה בין אמונות סותרות, שנכון לא רק לילדים אלא גם למבוגרים: כשיש ויכוח בין שתי אמונות שונות, האמונה של האדם שמסוגל להסביר את הצד השני טוב יותר היא כנראה האמונה הנכונה. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שמי שמבין גם את הצד השני, הוא זה שיש לו יותר סיכוי להגיע לאמת עמוקה יותר ולהבחין מה נכון ומה לא נכון.

לסיכום, אליעד כהן מדגים באופן מעשי ופשוט כיצד ניתן להתמודד עם אמונות סותרות אצל ילדים ומבוגרים, כיצד לגרום לילד להאמין בסיפור מסוים על פני סיפור אחר, ואיך להתמודד עם פחדים מדברים דמיוניים כמו מפלצות, תוך מתן דוגמאות והסברים ברורים ופשוטים.