9:04פחד מג'וקים, פוביה, חרדה, להתמודד עם חרדות, להשתחרר מכל הפחדים, לבטל את הרצון, להבין את הרצון
למה אנשים מפחדים מג'וקים ואיך אפשר להתגבר על כך?
הסיבה המרכזית לפחד מג'וקים, כמו כל פחד אחר, נובעת מכך שהאדם אינו רוצה בהם. אליעד כהן מסביר שכל פחד שקיים באדם, בין אם הוא פחד מג'וקים או פחד ממוות, נובע מתוך אי - רצון לדבר המסוים הזה. הפחד אינו מתקיים בפני עצמו, אלא תלוי לחלוטין ברצון של האדם. אם האדם לא היה מתנגד ולא היה דוחה את הג'וקים או את המוות, הוא לא היה מפחד מהם כלל.
לדוגמה, בשיחה שמתנהלת, השואלת מציינת שיש לה פוביה מג'וקים מגיל צעיר, וכאשר היא ניסתה להבין למה היא מפחדת, הגיעה למסקנה שהג'וקים מסמלים עבורה מוות, סוף, חורבן או הרס. כאשר היא המשיכה לשאול את עצמה למה הדבר מפחיד אותה, היא גילתה שהמוות מבחינתה הוא סוג של "כלום". אליעד מסביר כאן שהסיבה האמיתית לפחד שלה אינה הג'וק עצמו, אלא התפיסה שלה שהמוות הוא "דבר רע", ובגלל שהיא אינה רוצה את ה"רע" הזה, נוצר אצלה הפחד.
איך ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחד?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכל פחד בא מההפרדה הבסיסית שהשכל עושה בין טוב לרע. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא מגדיר כ"טוב" לבין מה שהוא מגדיר כ"רע", הוא ימשיך לפחד. הוא מביא דוגמה לכך שבני אדם סוגדים לשכל שלהם כאילו הוא "אלוהים", כיוון שהשכל הוא זה שמייצר עבורם את ההפרדות ואת ההגדרות של טוב ורע. כאשר אדם חושב שמשהו "טוב", הוא באופן אוטומטי מפחד לאבד אותו. כאשר הוא תופס משהו כ"רע", הוא מפחד לקבל אותו.
לדוגמה, אדם שמפחד למות, בעצם מפחד לאבד את החיים שהוא תופס כ"טובים", וכאשר אדם מפחד מג'וק, הוא בעצם לא רוצה שהג'וק, הנתפס בעיניו כ"רע", יהיה בקרבתו.
איך לבטל את הפחד בצורה עמוקה ויסודית?
אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיסודית להשתחרר לחלוטין מפחדים אינה בעזרת שיטות התנהגותיות שטחיות. אמנם ניתן להתמודד עם פחד מסוים, כגון פחד מג'וקים, באמצעות טכניקות שונות, אך זה לא יפתור את שאר הפחדים. לדבריו, כל עוד יש לאדם רצון, הוא תמיד יפחד לאבד את מה שהוא רוצה.
הדרך האמיתית להשתחרר מהפחדים באופן יסודי היא להבין לעומק את שורש הרצון. האדם אינו חייב לוותר לגמרי על הרצון, אלא לראות אותו מפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שהרצון הוא למעשה תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים בלבד, אין לו יותר פחד מוחלט מפני איבוד דבר מה.
לדוגמה, כאשר השואלת תחקור מדוע היא מפחדת מג'וקים, עליה לשאול מדוע היא אינה רוצה את הג'וק, התשובה תהיה כי היא תופסת אותו כרע. בהמשך, עליה לשאול למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת.
מה זה אומר להתחבר ל"אין שכל" וכיצד זה מבטל פחד?
אליעד מסביר את המונח "אין שכל" כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של "אין שכל", האדם אינו מזהה את העולם דרך הגדרות ברורות ונוקשות ולכן אינו יכול לחוות פחד טוטאלי.
לדוגמה, אם אדם בטוח לגמרי שיש לידו אריה, הוא יפחד מאוד, אך אם הוא מפקפק ומבין שהפחד מהאריה תלוי רק בתפיסה שלו, הפחד שלו פוחת משמעותית. במצב של "אין שכל", אין תפיסה שמבדילה בין טוב ורע, ולכן אין גם פחד.
האם אפשר להפסיק לפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים?
אליעד מדגיש כי אין צורך להפסיק לרצות דברים באופן מוחלט, אלא רק להבין את הרצון מפרספקטיבה עמוקה יותר. אדם יכול להמשיך לרצות דברים, להיות אמביציוזי, לשאוף ולהצליח בחיים, אך מתוך הבנה עמוקה כי ההגדרות של טוב ורע, ושל הצלחה וכישלון, אינן מוחלטות אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד.
לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות ג'וק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין שהתחושה הזו תלויה בתפיסתו ולא במציאות אובייקטיבית. לכן, גם אם האדם ממשיך לחיות עם רצונות, שאיפות ותכניות לעתיד, הוא יכול לעשות זאת ללא "עוקץ" הפחד המשתק והטוטאלי.
אליעד מסכם בכך שההבנה האמיתית של האחדות, שבה אין הבדל מוחלט בין "יש ג'וק" ל"אין ג'וק", מאפשרת לאדם להשתחרר לגמרי מהפחד העמוק ביותר, ועדיין לשמור על חיים פרקטיים, מלאים ומספקים.
הסיבה המרכזית לפחד מג'וקים, כמו כל פחד אחר, נובעת מכך שהאדם אינו רוצה בהם. אליעד כהן מסביר שכל פחד שקיים באדם, בין אם הוא פחד מג'וקים או פחד ממוות, נובע מתוך אי - רצון לדבר המסוים הזה. הפחד אינו מתקיים בפני עצמו, אלא תלוי לחלוטין ברצון של האדם. אם האדם לא היה מתנגד ולא היה דוחה את הג'וקים או את המוות, הוא לא היה מפחד מהם כלל.
לדוגמה, בשיחה שמתנהלת, השואלת מציינת שיש לה פוביה מג'וקים מגיל צעיר, וכאשר היא ניסתה להבין למה היא מפחדת, הגיעה למסקנה שהג'וקים מסמלים עבורה מוות, סוף, חורבן או הרס. כאשר היא המשיכה לשאול את עצמה למה הדבר מפחיד אותה, היא גילתה שהמוות מבחינתה הוא סוג של "כלום". אליעד מסביר כאן שהסיבה האמיתית לפחד שלה אינה הג'וק עצמו, אלא התפיסה שלה שהמוות הוא "דבר רע", ובגלל שהיא אינה רוצה את ה"רע" הזה, נוצר אצלה הפחד.
איך ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחד?
אליעד מסביר בצורה מעמיקה שכל פחד בא מההפרדה הבסיסית שהשכל עושה בין טוב לרע. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל מהותי בין מה שהוא מגדיר כ"טוב" לבין מה שהוא מגדיר כ"רע", הוא ימשיך לפחד. הוא מביא דוגמה לכך שבני אדם סוגדים לשכל שלהם כאילו הוא "אלוהים", כיוון שהשכל הוא זה שמייצר עבורם את ההפרדות ואת ההגדרות של טוב ורע. כאשר אדם חושב שמשהו "טוב", הוא באופן אוטומטי מפחד לאבד אותו. כאשר הוא תופס משהו כ"רע", הוא מפחד לקבל אותו.
לדוגמה, אדם שמפחד למות, בעצם מפחד לאבד את החיים שהוא תופס כ"טובים", וכאשר אדם מפחד מג'וק, הוא בעצם לא רוצה שהג'וק, הנתפס בעיניו כ"רע", יהיה בקרבתו.
איך לבטל את הפחד בצורה עמוקה ויסודית?
אליעד מדגיש שהדרך היחידה והיסודית להשתחרר לחלוטין מפחדים אינה בעזרת שיטות התנהגותיות שטחיות. אמנם ניתן להתמודד עם פחד מסוים, כגון פחד מג'וקים, באמצעות טכניקות שונות, אך זה לא יפתור את שאר הפחדים. לדבריו, כל עוד יש לאדם רצון, הוא תמיד יפחד לאבד את מה שהוא רוצה.
הדרך האמיתית להשתחרר מהפחדים באופן יסודי היא להבין לעומק את שורש הרצון. האדם אינו חייב לוותר לגמרי על הרצון, אלא לראות אותו מפרספקטיבה רחבה יותר, להבין שהרצון הוא למעשה תוצר של האמונה או התפיסה השכלית שמפרידה בין טוב לרע. כאשר אדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שהמציאות היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים בלבד, אין לו יותר פחד מוחלט מפני איבוד דבר מה.
לדוגמה, כאשר השואלת תחקור מדוע היא מפחדת מג'וקים, עליה לשאול מדוע היא אינה רוצה את הג'וק, התשובה תהיה כי היא תופסת אותו כרע. בהמשך, עליה לשאול למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת.
מה זה אומר להתחבר ל"אין שכל" וכיצד זה מבטל פחד?
אליעד מסביר את המונח "אין שכל" כמקום פנימי שבו האדם מבין שההפרדה בין טוב לרע היא יצירה של השכל בלבד ולא משהו שקיים באופן מוחלט במציאות. במצב זה של "אין שכל", האדם אינו מזהה את העולם דרך הגדרות ברורות ונוקשות ולכן אינו יכול לחוות פחד טוטאלי.
לדוגמה, אם אדם בטוח לגמרי שיש לידו אריה, הוא יפחד מאוד, אך אם הוא מפקפק ומבין שהפחד מהאריה תלוי רק בתפיסה שלו, הפחד שלו פוחת משמעותית. במצב של "אין שכל", אין תפיסה שמבדילה בין טוב ורע, ולכן אין גם פחד.
האם אפשר להפסיק לפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים?
אליעד מדגיש כי אין צורך להפסיק לרצות דברים באופן מוחלט, אלא רק להבין את הרצון מפרספקטיבה עמוקה יותר. אדם יכול להמשיך לרצות דברים, להיות אמביציוזי, לשאוף ולהצליח בחיים, אך מתוך הבנה עמוקה כי ההגדרות של טוב ורע, ושל הצלחה וכישלון, אינן מוחלטות אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד.
לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות ג'וק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין שהתחושה הזו תלויה בתפיסתו ולא במציאות אובייקטיבית. לכן, גם אם האדם ממשיך לחיות עם רצונות, שאיפות ותכניות לעתיד, הוא יכול לעשות זאת ללא "עוקץ" הפחד המשתק והטוטאלי.
אליעד מסכם בכך שההבנה האמיתית של האחדות, שבה אין הבדל מוחלט בין "יש ג'וק" ל"אין ג'וק", מאפשרת לאדם להשתחרר לגמרי מהפחד העמוק ביותר, ועדיין לשמור על חיים פרקטיים, מלאים ומספקים.
- פחד ממוות
- פחד מג'וקים והתגברות עליו
- הבנת שורש הרצון
- הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל
- איך להשתחרר מפחדים עמוקים?
איך התחיל הדיון על הפחד מג'וקים?
שואלת: יש לה פוביה מג'וקים מאז שהיא זוכרת את עצמה, ולכן היא מעלה את השאלה.
אליעד מקשה ושואל האם זו באמת השאלה שכבר נשאלה בעבר, אך היא אומרת שלא. הוא מזכיר שכבר נשאלה שאלה אחרת בהקשר שונה, ובשיחה הקודמת נאמר לה לחקור את עצמה: למה היא מפחדת מג'וקים. היא מספרת שכאשר חקרה, גילתה שעבור עצמה הג'וקים מסמלים מוות, סוג של סוף, חורבן והרס. אחר כך היא המשיכה לחקור ושאלה את עצמה למה זה בעצם מפחיד אותה, כי לדבריה מוות הוא סוג של "כלום".
מה הקשר בין פחד מג'וקים לפחד ממוות?
אליעד מסביר שאדם מפחד ממשהו מפני שהוא אינו רוצה אותו. וכאשר שואלים "למה אני לא רוצה למות?", התשובה היא מפני שקיים בתודעה הרעיון ש"מוות זה דבר רע". כך נוצר פחד המוות. כשמישהו אומר שהוא מפחד מג'וקים, המשמעות היא שבעומק הוא תופס את הג'וק כדבר רע, או כסמל למוות, ובכך הוא לא רוצה להתמודד עם הדבר הרע הזה.
כיצד ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחדים?
אליעד מדגיש כי כל פחד נובע מכך שהאדם מפריד במחשבתו בין טוב לרע. הוא מסביר:
איך מגיעים לשורש הפחד ואיך מבטלים אותו?
השואלת אומרת שככל שהיא חוקרת, היא מבינה שהפחד נובע מכך שהיא מפרידה בין טוב לרע ורוצה דבר אחד ולא רוצה את ההפך. אליעד מבהיר שכל הפחדים באשר הם, בין אם מדובר בפחד מג'וקים או בפחד אחר, בסופו של דבר הם קשורים לרצון של האדם: הרצון לקבל טוב והפחד מפני הרע.
אליעד ממשיך ואומר:
עולה השאלה האם ביטול מוחלט של הרצון אינו גורם לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר ש"להפסיק לרצות" באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות:
אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של "אין שכל" - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה או לא רוצה) הן למעשה יצירה של השכל - יש אפשרות לחוות את המציאות בלי הפחד:
האם אפשר לחיות בלי העוקץ של הפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים?
כן, אליעד מציין שזו השאלה המסכמת, ובה התשובה היא שאפשר להחזיק ברצון ולפעול בעולם אבל בלי להיות לכוד לחלוטין בהגדרות המצמצמות של טוב ורע:
שואלת: יש לה פוביה מג'וקים מאז שהיא זוכרת את עצמה, ולכן היא מעלה את השאלה.
אליעד מקשה ושואל האם זו באמת השאלה שכבר נשאלה בעבר, אך היא אומרת שלא. הוא מזכיר שכבר נשאלה שאלה אחרת בהקשר שונה, ובשיחה הקודמת נאמר לה לחקור את עצמה: למה היא מפחדת מג'וקים. היא מספרת שכאשר חקרה, גילתה שעבור עצמה הג'וקים מסמלים מוות, סוג של סוף, חורבן והרס. אחר כך היא המשיכה לחקור ושאלה את עצמה למה זה בעצם מפחיד אותה, כי לדבריה מוות הוא סוג של "כלום".
מה הקשר בין פחד מג'וקים לפחד ממוות?
אליעד מסביר שאדם מפחד ממשהו מפני שהוא אינו רוצה אותו. וכאשר שואלים "למה אני לא רוצה למות?", התשובה היא מפני שקיים בתודעה הרעיון ש"מוות זה דבר רע". כך נוצר פחד המוות. כשמישהו אומר שהוא מפחד מג'וקים, המשמעות היא שבעומק הוא תופס את הג'וק כדבר רע, או כסמל למוות, ובכך הוא לא רוצה להתמודד עם הדבר הרע הזה.
כיצד ההפרדה בין טוב לרע יוצרת פחדים?
אליעד מדגיש כי כל פחד נובע מכך שהאדם מפריד במחשבתו בין טוב לרע. הוא מסביר:
- אדם חושש מהרע ומנסה להשיג את הטוב.
- הטוב והרע תלויים בכך שהשכל מסמן ומגדיר דברים שונים. אם השכל קובע ש"זה טוב" ו"זה רע", מיד נוצרת העדפה לדבר אחד ודחייה ממשהו אחר.
- הרצון מניע את התחושה שיש טוב ורע: כל עוד אתה רוצה משהו (מגדיר אותו כטוב), ממילא אתה גם מפחד לאבד אותו (מגדיר את האובדן כרע).
איך מגיעים לשורש הפחד ואיך מבטלים אותו?
השואלת אומרת שככל שהיא חוקרת, היא מבינה שהפחד נובע מכך שהיא מפרידה בין טוב לרע ורוצה דבר אחד ולא רוצה את ההפך. אליעד מבהיר שכל הפחדים באשר הם, בין אם מדובר בפחד מג'וקים או בפחד אחר, בסופו של דבר הם קשורים לרצון של האדם: הרצון לקבל טוב והפחד מפני הרע.
אליעד ממשיך ואומר:
- אם תלכי למומחה אחר, ייתכן שייתן לך שיטה למגר את הפחד או להתמודד איתו נקודתית, כמו לימוד טכניקות התמודדות עם ג'וקים. אולם שיטות אלו עדיין משאירות פחדים אחרים בעומק התודעה.
- תמיד יישאר לאדם משהו שהוא רוצה, ולכן הוא ימשיך לפחד לאבד אותו. אין שיטה שנשענת רק על שינוי התנהגות חיצוני שתעלים לחלוטין את כל הפחדים, מפני שכל עוד קיים רצון - קיים גם חשש או פחד.
- הדרך היחידה להפסיק את הפחד באופן מוחלט היא לבטל את הרצון, או לפחות לראות את הרצון מפרספקטיבה עמוקה יותר. זה אומר להבין ש"הכל אחד" ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע.
עולה השאלה האם ביטול מוחלט של הרצון אינו גורם לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר ש"להפסיק לרצות" באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות:
- אינך חייבת להפסיק לרצות דברים. אפשר להמשיך ולהחזיק ברצונות, אלא שחשוב שתביני לעומק ששורש הרצונות הוא בסופו של דבר אמונה, בחירה או שכל שמפריד בין טוב לרע.
- אם תביני שהרצון הוא סוג של "אמונה" שהשכל מייצר, תוכלי להמשיך לרצות, אך ללא "עוקץ" הפחד. כלומר, ניתן לרצות ולהתגבר על הפחד מאיבוד הדבר שרוצים, כי מבינים שכל החלוקה הזו לטוב ורע תלויה לחלוטין בדרך שבה השכל מגדיר את המציאות.
- לדוגמה, כשמישהו מפחד מג'וק, הוא יכול לשאול "למה אני לא רוצה אותו?" - והתשובה היא "כי אני חושב שזה רע". אחר כך "למה אני חושב שזה רע?" - ואז ממשיכים פנימה עד השורש, שם מגלים שבסופו של דבר הכל תלוי בהגדרה השכלית של טוב ורע.
אליעד מתייחס לרעיון שכשאתה מתחבר לנקודה של "אין שכל" - כלומר, מבין שההפרדות (טוב ורע, רוצה או לא רוצה) הן למעשה יצירה של השכל - יש אפשרות לחוות את המציאות בלי הפחד:
- ככל שאדם בטוח יותר במציאות המסוימת (למשל, "יש כאן אריה מפחיד") - כך הפחד גדל.
- ככל שהוא מזהה שהמציאות הזו היא לא בהכרח ההפרדה שהוא חשב (כלומר, "אני לא באמת בטוח שזה אריה מפחיד, או שייתכן שזה רק השכל שלי שמגדיר כך") - כך הפחד קטן.
- במצב של "אחדות" אין הבדל בין טוב לרע ולכן אין פחד. אבל אין זה אומר שחייבים להישאר שם בכל רגע ורגע בחיים. אפשר לחזור לשימוש הרגיל בשכל כדי לתפקד, אבל מתוך הבנה שההגדרות הללו הן לא מוחלטות.
האם אפשר לחיות בלי העוקץ של הפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים?
כן, אליעד מציין שזו השאלה המסכמת, ובה התשובה היא שאפשר להחזיק ברצון ולפעול בעולם אבל בלי להיות לכוד לחלוטין בהגדרות המצמצמות של טוב ורע:
- כשאדם קולט שבשורש הדברים אין הבדל בין "יש ג'וק" ל"אין ג'וק", אין פחד טוטאלי.
- עם זאת, לצורך החיים השוטפים, אדם עדיין יכול לבקש בריאות, לחוש אי נוחות מג'וק בסלון, או לטפל בשאיפות שלו - אבל בלי הסבל העמוק של הפחד המוחלט, מפני שהעמדה הפנימית מאפשרת לו להבין שהחוויות הללו תלויות בפרשנות השכל.
- כך נשמרת אמביציה ושאיפה, אבל היא לא מלווה בפחד המשתק.
- פחד ממוות
- פחד מג'וקים והתגברות עליו
- הבנת שורש הרצון
- הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל
ש: השאלה שלי היא בנוגע לפוביה שיש לי מג'וקים מאז שאני זוכרת את עצמי.
אליעד: את השאלה הספציפית הזאת לא שאלת כבר?
ש: לא.
אליעד: אוקי שאלת על משהו אחר.
ש: ובפעם שעברה שהייתי כאן אמרת לי לחקור ולשאול את עצמי למה אני מפחדת מזה ושחקרתי את עצמי אז הבנתי שג'וקים מסמלים עבורי סוג של מוות, סוג של סוף, סוג של חורבן הרס משהו כזה. עכשיו אז אני שואלת את עצמי אחר כך עוד שאלה למה זה מפחיד אותי אז מבחינתי מוות זה כלום.
אליעד: אז מה השאלה בסוף רוצי לשאלה.
ש: מה הלאה.
אליעד: משהו מפחיד אותך?
ש: כן.
אליעד: תבררי למה.
ש: אני מנסה לברר.
אליעד: אני אגלה לך למה דברים מפחידים אותך, בן אדם אומר "למה זה וזה מפחיד אותי?" כי אתה לא רוצה אותו זה הכל מאוד פשוט.
ש: אוקי אני שאלתי את עצמי למה.
אליעד: אז חכי קודם כל תביני אתה מפחד כי אתה לא רוצה אם היית רוצה לא היית מפחד, פחד ורצון הולך ביחד, למה אתה מפחד מג'וקים? כי אתה לא רוצה ג'וקים, למה את מפחד ממוות? כי אתה לא רוצה למות. עכשיו ולמה אתה לא רוצה למות? כי אתה חושב שלמות זה רע, אוקי? נניח. אבל יש דבר אחד שבו תלויים כל הפחדים אבל לא רק הפחדים גם ההפך של הפחדים, מה נגיד ההפך של פחד? ביטחון, אוקי אומץ.
אתה מפחד מהרע ואתה רוצה את הטוב, נכון? אבל הטוב והרע עצמו הוא עצמו תלוי במשהו בשכל, כשהשכל אומר לך "יש הבדל בין חיים ומוות" אז את רוצה את החיים ולא רוצה את המוות או הפוך יש בן אדם שהוא רוצה למות ולא רוצה לחיות אבל זה הכל מתחיל בשכל שהוא מאמין לשכל. יש אלוהים שכולם מאמינים בו קוראים לו "השכל" כולם עובדים אותו, משתחווים אליו ולא מפקפקים בו. הבנת? עכשיו אני כבר הלכתי איתך לשורש, לשורש הראשון, עכשיו יש לך את השכל, יש לך שניים אם יש שניים יש חיסרון ואם יש חיסרון יש טוב ורע, יש פחד כלשהו. הבנת?
ש: כן.
אליעד: מה את מבינה?
ש: שהפחד שלי נובע מעצם ההפרדה שלי בין טוב ורע ואני רוצה ואני לא רוצה.
אליעד: הפחדים באשר הם בלי קשר לפחד הספציפי הזה.
ש: מה ככל שאני טוב יותר.
אליעד: תראי אני רוצה להסביר לך משהו, אם היית הולכת למישהו אחר או שואלת מישהו אחר הוא היה נותן לך דרך איך להתמודד עם פחד, בסדר והיה מספר לך מה לעשות ויש כאלה שאומרים לך פחד מג'וקים ספציפית מה לעשות, ויש כאלה שיתנו לך איך להתמודד עם פחדים בכלל אבל בסופו של דבר איך שלא תסובבי את הגלגל בסוף יישאר תמיד פחד כלשהו, כלשהו תמיד יישאר בסוף פחד, פחד לאבד את מה שאתה חושב שהוא טוב, בסוף לא משנה איך תסובבי את הגלגל בסוף יהיה משהו שאת רוצה אותו, הרי תמיד בסוף תרצי משהו כאילו אף אחד לא נותן לך להשתחרר מהרצון.
כאילו בדרגה רק מסובבים את זה אבל בסוף את עדיין רוצה משהו, אם תרצי משהו זה אומר שאת תפחדי לאבד אותו תמיד ואני כבר הולך איתך לסוף. בסוף את רוצה לא לאבד את מה שאת רוצה תבטלי את הרצון, מה זאת אומרת תבטלי את הרצון? את יכולה להיות עם רצון אבל תדעי את האמת על הרצון, מה הכוונה? כשבן אדם רוצה משהו הוא רוצה משהו מוגדר, אתה לא יכול לא לדעת כלום ולרצות משהו מוגדר נכון? אז אם אתה מתחבר "לאין שכל" שבתוכך "למעל השכל", "לאחדות" לאיך שתקראי לו אז בעצם זה מפרק לך את האחיזה ברצון אז גם אין לנו את הפחד וכל שאר הדרכים מובילות בסוף לזה. מה הבנת?
ש: אז הפתרון הוא שאני פשוט לא צריכה להיות באופן מדובר.
אליעד: לא, אמרתי להבין את זה, את צריכה לדוגמה כשאת רוצה משהו את אומרת "אני רוצה משהו מסוים", קיומו של הרצון תלוי בכך שאת חושבת "שזה שונה מזה", עכשיו אני לא אומר לך "אל תרצי אותו" כי לא לרצות אותו זה לא פתרת את הבעיה כי אז את רוצה משהו אחר, להגיד "אני לא רוצה אותו" זה בעצם הרצון אבל איך אפשר לעזוב את הרצון? אז אני מסביר לך איך בעיקרון הבנה, את גם לא אמורה לא לרצות ביומיום את רוצה לאכול תאכלי, בסדר אבל תחווי את הרצון מפרספקטיבה אחרת, זאת אומרת יש לך כמו שאמרתי על אמונה תאמין במה שאתה רוצה רק את השורש של האמונה תוציא, רק את העוקץ תוציא.
זה כמו נגיד שיש לך בבנק מינוס ענק, מינוס אינסוף כל מה שאתה צריך כדי להפוך את זה לטוב זה רק את המינוס לעשות לפלוס זה הכל לא צריך למחוק אותו. מה אני אומר בחיים האלה הכל זה חסרונות, כל דבר יש בו חיסרון כל מה שאתה צריך לעשות זה להוציא את העוקץ, מה העוקץ? העוקץ זה להסתכל על השכל מבחוץ, תהיי עם רצון, עם פחד מה שאת רוצה רק תסתכלי על זה מבחוץ תקלטי שכל החוויה הזאת היא רק אמונה ובתוכך תתחברי לאחד. את הבנת, מה הבנת?
ש: שכדי להשתחרר מכל הפחדים האלה אז אני צריכה להסתכל על הדברים מבחוץ כאילו להסתכל מתוך הבנה שהשכל שלי הוא זה שעושה את ההפרדה הזאת וזה בעצם הכל יותר ענק.
אליעד: וככל שאת תתבונני יותר על "האין שכל" ככה את יותר תחווי אותו, ככל שאת יותר בטוחה שיש פה אריה ככה את יותר מפחדת ממנו, ככל שאת פחות חושבת שיש אריה ככה את פחות מפחדת ממנו, נכון עובדתית? זאת אומרת ככל שאת מבינה טוב יותר שזה שאת חושבת שיש אריה זה לא מוחשי ככה את פחות מפחדת ממנו. הבנת?
ש: לתת את ההגנה הזאת, את הדוגמה הזאת על הג'וקים בעצם?
אליעד: על כל דבר.
ש: לא משנה ספציפית על הג'וקים, איך אתה אופרטיבית כאילו?
אליעד: היא מפחדת מהג'וק?
ש: כן.
אליעד: מהג'וק היא מפחדת, עכשיו זה לא באמת משנה הג'וק זה משנה מתפיסת המציאות שלך אם היית משוכנעת במאה אחוז שהכל אחד אין לך שום פחד, שום דבר לא מציק לך. עכשיו דרך הג'וקים, איך אפשר דרך הג'וקים לעשות את זה? "למה אני מפחדת מג'וקים? כי, ולמה זה? כי אני לא רוצה את זה" ואז אתה מגיע בסוף להבנה שזה אחד. יש לך בספר את התהליך "איך אתה מתחיל מהרצון עד לאחד", זה פשוט דרך השאלה "למה אני מפחד מג'וקים" אתה מגיע לשאלה "למה אני רוצה בכלל? כי אני לא רוצה אותם", "למה אני לא רוצה אותם" השאלה הזאת מובילה לשאלה "למה יש לי רצון", השאלה "למה יש לי רצון" מובילה לשאלה "מי אני מה אני? הכל אחד", יש כמה שלבים.
ש: איפה זה מופיע בספר התהליך הזה?
אליעד: במלא מקומות, תפתחי במלא מקומות יש את זה, זה תהליך מסוים יש אחד שממנו נוצרת תודעה שממנה נוצר רצון "שלא רוצה ג'וקים" שהוא יוצר פחד, אם אנחנו הולכים פנימה לתוכו עד שמגיעים לאחד וזה הכל, אז את יכולה גם לפחד מהג'וקים וגם להבין שזה אחד בו זמנית. הבנו את זה?
ש: ואז בעצם אפשר לחיות חיים בלי העוקץ הזה ועדיין להיות אמביציוזי, עדיין לשאוף, עדיין לרצות.
אליעד: זאת שאלה אחרת תמתיני, ראית איזה יופי. זהו משהו לגבי הפחדים הבנתם, כן שאלה?
ש: כן הג'וק הזה או השולחן זה לא חשוב שממנו אני מפחד.
אליעד: מפחד פירושו "לא רוצה אותו".
ש: לא רוצה אותו וכשאני מגיע לאחדות ואני מבין שהכל אחד אז למעשה זה לא משנה לי אם זה השולחן.
אליעד: במקום להגיד " מבין שאני הכל אחד" הייתי אומר נגיד תגידי "נמצא באחד" כי אתה לא באמת מבין שזה אחד, אתה לא מבין משהו מוגדר.
ש: לא אבל אין לי יותר רגש של פחד כלפיו.
אליעד: אין לך גם רגש של "אין פחד".
ש: אין לי גם רגש של "אין פחד" נכון, באותו רגע הג'וק או הדלת, או הלא משנה מה יכול להישאר בצורתו היא כי זה כבר לא משנה לי.
אליעד: מה הוא יכול להיות בצורתו?
ש: אתה אומר שכשאנחנו מגיעים לאיזושהי נקודה.
אליעד: כשאת נמצאת באחד זה כאילו הוציאו לך את השכל החוצה, אין שכל עכשיו.
ש: אז אין הפרדה.
אליעד: אז אין שאלה, אין תשובה ואין בקשה.
אליעד: את השאלה הספציפית הזאת לא שאלת כבר?
ש: לא.
אליעד: אוקי שאלת על משהו אחר.
ש: ובפעם שעברה שהייתי כאן אמרת לי לחקור ולשאול את עצמי למה אני מפחדת מזה ושחקרתי את עצמי אז הבנתי שג'וקים מסמלים עבורי סוג של מוות, סוג של סוף, סוג של חורבן הרס משהו כזה. עכשיו אז אני שואלת את עצמי אחר כך עוד שאלה למה זה מפחיד אותי אז מבחינתי מוות זה כלום.
אליעד: אז מה השאלה בסוף רוצי לשאלה.
ש: מה הלאה.
אליעד: משהו מפחיד אותך?
ש: כן.
אליעד: תבררי למה.
ש: אני מנסה לברר.
אליעד: אני אגלה לך למה דברים מפחידים אותך, בן אדם אומר "למה זה וזה מפחיד אותי?" כי אתה לא רוצה אותו זה הכל מאוד פשוט.
ש: אוקי אני שאלתי את עצמי למה.
אליעד: אז חכי קודם כל תביני אתה מפחד כי אתה לא רוצה אם היית רוצה לא היית מפחד, פחד ורצון הולך ביחד, למה אתה מפחד מג'וקים? כי אתה לא רוצה ג'וקים, למה את מפחד ממוות? כי אתה לא רוצה למות. עכשיו ולמה אתה לא רוצה למות? כי אתה חושב שלמות זה רע, אוקי? נניח. אבל יש דבר אחד שבו תלויים כל הפחדים אבל לא רק הפחדים גם ההפך של הפחדים, מה נגיד ההפך של פחד? ביטחון, אוקי אומץ.
אתה מפחד מהרע ואתה רוצה את הטוב, נכון? אבל הטוב והרע עצמו הוא עצמו תלוי במשהו בשכל, כשהשכל אומר לך "יש הבדל בין חיים ומוות" אז את רוצה את החיים ולא רוצה את המוות או הפוך יש בן אדם שהוא רוצה למות ולא רוצה לחיות אבל זה הכל מתחיל בשכל שהוא מאמין לשכל. יש אלוהים שכולם מאמינים בו קוראים לו "השכל" כולם עובדים אותו, משתחווים אליו ולא מפקפקים בו. הבנת? עכשיו אני כבר הלכתי איתך לשורש, לשורש הראשון, עכשיו יש לך את השכל, יש לך שניים אם יש שניים יש חיסרון ואם יש חיסרון יש טוב ורע, יש פחד כלשהו. הבנת?
ש: כן.
אליעד: מה את מבינה?
ש: שהפחד שלי נובע מעצם ההפרדה שלי בין טוב ורע ואני רוצה ואני לא רוצה.
אליעד: הפחדים באשר הם בלי קשר לפחד הספציפי הזה.
ש: מה ככל שאני טוב יותר.
אליעד: תראי אני רוצה להסביר לך משהו, אם היית הולכת למישהו אחר או שואלת מישהו אחר הוא היה נותן לך דרך איך להתמודד עם פחד, בסדר והיה מספר לך מה לעשות ויש כאלה שאומרים לך פחד מג'וקים ספציפית מה לעשות, ויש כאלה שיתנו לך איך להתמודד עם פחדים בכלל אבל בסופו של דבר איך שלא תסובבי את הגלגל בסוף יישאר תמיד פחד כלשהו, כלשהו תמיד יישאר בסוף פחד, פחד לאבד את מה שאתה חושב שהוא טוב, בסוף לא משנה איך תסובבי את הגלגל בסוף יהיה משהו שאת רוצה אותו, הרי תמיד בסוף תרצי משהו כאילו אף אחד לא נותן לך להשתחרר מהרצון.
כאילו בדרגה רק מסובבים את זה אבל בסוף את עדיין רוצה משהו, אם תרצי משהו זה אומר שאת תפחדי לאבד אותו תמיד ואני כבר הולך איתך לסוף. בסוף את רוצה לא לאבד את מה שאת רוצה תבטלי את הרצון, מה זאת אומרת תבטלי את הרצון? את יכולה להיות עם רצון אבל תדעי את האמת על הרצון, מה הכוונה? כשבן אדם רוצה משהו הוא רוצה משהו מוגדר, אתה לא יכול לא לדעת כלום ולרצות משהו מוגדר נכון? אז אם אתה מתחבר "לאין שכל" שבתוכך "למעל השכל", "לאחדות" לאיך שתקראי לו אז בעצם זה מפרק לך את האחיזה ברצון אז גם אין לנו את הפחד וכל שאר הדרכים מובילות בסוף לזה. מה הבנת?
ש: אז הפתרון הוא שאני פשוט לא צריכה להיות באופן מדובר.
אליעד: לא, אמרתי להבין את זה, את צריכה לדוגמה כשאת רוצה משהו את אומרת "אני רוצה משהו מסוים", קיומו של הרצון תלוי בכך שאת חושבת "שזה שונה מזה", עכשיו אני לא אומר לך "אל תרצי אותו" כי לא לרצות אותו זה לא פתרת את הבעיה כי אז את רוצה משהו אחר, להגיד "אני לא רוצה אותו" זה בעצם הרצון אבל איך אפשר לעזוב את הרצון? אז אני מסביר לך איך בעיקרון הבנה, את גם לא אמורה לא לרצות ביומיום את רוצה לאכול תאכלי, בסדר אבל תחווי את הרצון מפרספקטיבה אחרת, זאת אומרת יש לך כמו שאמרתי על אמונה תאמין במה שאתה רוצה רק את השורש של האמונה תוציא, רק את העוקץ תוציא.
זה כמו נגיד שיש לך בבנק מינוס ענק, מינוס אינסוף כל מה שאתה צריך כדי להפוך את זה לטוב זה רק את המינוס לעשות לפלוס זה הכל לא צריך למחוק אותו. מה אני אומר בחיים האלה הכל זה חסרונות, כל דבר יש בו חיסרון כל מה שאתה צריך לעשות זה להוציא את העוקץ, מה העוקץ? העוקץ זה להסתכל על השכל מבחוץ, תהיי עם רצון, עם פחד מה שאת רוצה רק תסתכלי על זה מבחוץ תקלטי שכל החוויה הזאת היא רק אמונה ובתוכך תתחברי לאחד. את הבנת, מה הבנת?
ש: שכדי להשתחרר מכל הפחדים האלה אז אני צריכה להסתכל על הדברים מבחוץ כאילו להסתכל מתוך הבנה שהשכל שלי הוא זה שעושה את ההפרדה הזאת וזה בעצם הכל יותר ענק.
אליעד: וככל שאת תתבונני יותר על "האין שכל" ככה את יותר תחווי אותו, ככל שאת יותר בטוחה שיש פה אריה ככה את יותר מפחדת ממנו, ככל שאת פחות חושבת שיש אריה ככה את פחות מפחדת ממנו, נכון עובדתית? זאת אומרת ככל שאת מבינה טוב יותר שזה שאת חושבת שיש אריה זה לא מוחשי ככה את פחות מפחדת ממנו. הבנת?
ש: לתת את ההגנה הזאת, את הדוגמה הזאת על הג'וקים בעצם?
אליעד: על כל דבר.
ש: לא משנה ספציפית על הג'וקים, איך אתה אופרטיבית כאילו?
אליעד: היא מפחדת מהג'וק?
ש: כן.
אליעד: מהג'וק היא מפחדת, עכשיו זה לא באמת משנה הג'וק זה משנה מתפיסת המציאות שלך אם היית משוכנעת במאה אחוז שהכל אחד אין לך שום פחד, שום דבר לא מציק לך. עכשיו דרך הג'וקים, איך אפשר דרך הג'וקים לעשות את זה? "למה אני מפחדת מג'וקים? כי, ולמה זה? כי אני לא רוצה את זה" ואז אתה מגיע בסוף להבנה שזה אחד. יש לך בספר את התהליך "איך אתה מתחיל מהרצון עד לאחד", זה פשוט דרך השאלה "למה אני מפחד מג'וקים" אתה מגיע לשאלה "למה אני רוצה בכלל? כי אני לא רוצה אותם", "למה אני לא רוצה אותם" השאלה הזאת מובילה לשאלה "למה יש לי רצון", השאלה "למה יש לי רצון" מובילה לשאלה "מי אני מה אני? הכל אחד", יש כמה שלבים.
ש: איפה זה מופיע בספר התהליך הזה?
אליעד: במלא מקומות, תפתחי במלא מקומות יש את זה, זה תהליך מסוים יש אחד שממנו נוצרת תודעה שממנה נוצר רצון "שלא רוצה ג'וקים" שהוא יוצר פחד, אם אנחנו הולכים פנימה לתוכו עד שמגיעים לאחד וזה הכל, אז את יכולה גם לפחד מהג'וקים וגם להבין שזה אחד בו זמנית. הבנו את זה?
ש: ואז בעצם אפשר לחיות חיים בלי העוקץ הזה ועדיין להיות אמביציוזי, עדיין לשאוף, עדיין לרצות.
אליעד: זאת שאלה אחרת תמתיני, ראית איזה יופי. זהו משהו לגבי הפחדים הבנתם, כן שאלה?
ש: כן הג'וק הזה או השולחן זה לא חשוב שממנו אני מפחד.
אליעד: מפחד פירושו "לא רוצה אותו".
ש: לא רוצה אותו וכשאני מגיע לאחדות ואני מבין שהכל אחד אז למעשה זה לא משנה לי אם זה השולחן.
אליעד: במקום להגיד " מבין שאני הכל אחד" הייתי אומר נגיד תגידי "נמצא באחד" כי אתה לא באמת מבין שזה אחד, אתה לא מבין משהו מוגדר.
ש: לא אבל אין לי יותר רגש של פחד כלפיו.
אליעד: אין לך גם רגש של "אין פחד".
ש: אין לי גם רגש של "אין פחד" נכון, באותו רגע הג'וק או הדלת, או הלא משנה מה יכול להישאר בצורתו היא כי זה כבר לא משנה לי.
אליעד: מה הוא יכול להיות בצורתו?
ש: אתה אומר שכשאנחנו מגיעים לאיזושהי נקודה.
אליעד: כשאת נמצאת באחד זה כאילו הוציאו לך את השכל החוצה, אין שכל עכשיו.
ש: אז אין הפרדה.
אליעד: אז אין שאלה, אין תשובה ואין בקשה.
050-3331-331