אליעד כהן מסביר את הרעיון של "מלך או עבד" מתוך ההבנה שהאדם מפחד לאבד את הנפרדות שלו. כאשר האדם חושב על רעיון של חזרה לאחדות מוחלטת, הוא חווה פחד, פחד מהיעלמות הנפרדות, פחד לאבד את תחושת העצמי שלו, פחד לאבד את ההפרדה שקיימת בינו לבין שאר העולם.
לדוגמה, אם מישהו יגיד לך להיות "מלך", כלומר, להתאחד באופן מלא עם המציאות ולהיות הכל, ייתכן שתחשוש. למה? כי אתה רגיל להיות עבד, כלומר, להיות נפרד, להיות מוגבל בתוך הזהות שלך, להיות מוגבל בתוך הסיפור שלך. להיות "מלך" פירושו לוותר על המוגבלות, להפסיק את הנפרדות ולהפוך לאין - סוף, ובמצב כזה, למרות היתרונות הברורים, אתה מאבד משהו אחר - את תחושת הקיום העצמי הנפרד.
למה הנפרדות מרגישה כל כך מתוקה?
אליעד נותן דוגמה ברורה, אם מישהו היה מציע לך להיות מלך, כלומר, להתאחד באופן מוחלט עם המציאות ולהיות אינסופי, ייתכן שתגיד: "רגע, אבל אז לא אוכל לקבל ארוחות חינם בכלא." דוגמה זו היא משל לכך שאנשים רוצים לקבל דברים "בחינם", כלומר, ליהנות מהיתרונות של קיום נפרד ומוגבל. המוגבלות מעניקה לאדם תחושה של הנאה מתוך היכולת להגדיר דברים כמוגבלים: זה שלי, זה לא שלי, פה אני מתחיל ופה אני נגמר. ברגע שהגבולות נעלמים, היכולת ליהנות מדברים מוגבלים כבר לא קיימת.
הרעיון כאן הוא עמוק יותר: אליעד מסביר שהנפרדות, אפילו כשהיא כואבת, נותנת לאדם תחושת ביטחון ותחושה של קיום עצמי. היא מאפשרת לאדם להרגיש מוגדר וקיים. גם אם האדם סובל, הוא מעדיף לעיתים להישאר במקום שבו הוא מוגדר, מאשר לאבד את ההגדרה שלו לגמרי ולהפוך לבלתי מוגבל. האדם מפחד לאבד את הסבל שלו בדיוק כמו שהוא מפחד לאבד את ההנאות הקטנות שמגיעות מתוך קיום נפרד ומוגבל.
מה גורם לאדם לרצות לחזור ולהיות מלך לאחר שבחר בעבדות?
אליעד מסביר שהרצון לחזור ולהיות "מלך", כלומר, לחזור למצב האחדות, מגיע כאשר האדם חווה מספיק סבל מהמצב של הנפרדות. בהתחלה, הנפרדות מתוקה, והאדם בוחר בה מתוך רצון להתנסות ולחוות. אבל לאורך הזמן, האדם מגלה שההנאה שיש לו היא מוגבלת, כי כל דבר מוגבל מעצם הגדרתו. אז האדם מתחיל להרגיש רצון חדש - רצון לשחרר את עצמו מההגבלות שהוא עצמו בחר בהן ולחזור למצב של חופש מוחלט ואינסופי.
לדוגמה, אדם יכול לומר לעצמו: "עד עכשיו רציתי את הנפרדות, אבל עכשיו אני כבר לא יכול לסבול את זה יותר, אני רוצה להשתחרר, אני רוצה להיות חופשי." הסיבה לכך היא שהאדם מגלה כי דווקא הנפרדות היא זו שיוצרת סבל. ככל שהאדם מודע יותר להגבלות שלו, כך הוא חווה סבל רב יותר, ולכן מופיע אצלו הרצון לחזור למצב האחדותי, למצב האינסופי של חופש מוחלט.
האם אפשר להגיע לאחדות ועדיין לשמור על הנפרדות?
אליעד מתייחס לכך שהאדם רוצה גם וגם: גם ליהנות מההנאות של הנפרדות וגם לחוות את האחדות. אך הוא מסביר שהדבר אינו אפשרי באמת, מאחר שאם האדם יגיע לאחדות מלאה, הוא כבר לא יחווה את ההגבלות וההפרדות שמהן הוא נהנה. הוא מסביר שאנשים מנסים למצוא איזון בין שני מצבים סותרים: הם רוצים להיות מוגבלים כדי להמשיך ליהנות מהעולם, אך הם גם רוצים להיות בלתי מוגבלים כדי להפסיק לסבול מההגבלות של העולם.
אליעד מדגיש שהבעיה נמצאת בשורש המחשבה של האדם. האדם לא מבין לעומק מה המשמעות של להיות בלתי מוגבל, ולכן הוא מנסה לשמור על הנפרדות ובו - זמנית לחפש את האחדות. בפועל, כשמגיעים לאחדות מלאה ואמיתית, האדם מפסיק להיות מודע להפרדה, כי אין שום דבר אחר מלבדו. זה מצב שלם ואמיתי של "להיות מלך" - מצב שבו אין יותר דבר שהאדם יכול להגדיר כנפרד ממנו.
לכן, על פי ההסבר של אליעד, הדרך היחידה באמת להשתחרר מהסבל של הנפרדות היא להבין לעומק למה הנפרדות נוצרת מלכתחילה. כאשר האדם יבין זאת, הפחד לאבד את הנפרדות ייעלם מעצמו, והאדם יהיה מסוגל לחוות את האחדות האמיתית בלי פחד ובלי תחושה של אובדן.
- מהי אחדות אמיתית?
- איך להשתחרר מפחד לאבד את העצמי?
- מדוע אנשים מעדיפים סבל על פני חופש?
- האם אפשר לחוות גם אחדות וגם נפרדות?
- מה הסיבה לפחד מאיבוד הנפרדות?