9:20פחד להיות מאושר - איך לא לפחד מהאושר?
למה האדם מפחד להיות מאושר?
אליעד כהן מסביר שהאדם מפחד להיות מאושר ולחפש את האושר, ומציג את הרעיון המרכזי שהאושר האמיתי תלוי בהבנת המציאות לעומק. האדם צריך לעשות סדר בראש ולשאול שאלות בסיסיות ועמוקות על החיים: מי אני, מה אני רוצה, למה אני רוצה את מה שאני רוצה, ומהי משמעות החיים והקיום. שאלות אלו הן הכרחיות להבנת המושגים "טוב" ו"רע", שבלעדיהם האדם אינו יכול להיות מאושר באמת.
האדם לרוב אינו מבין למה הוא מגדיר משהו כ"טוב" ומשהו אחר כ"רע", אלא הוא פשוט מחליט שהוא רוצה דבר אחד ולא רוצה אחר, מבלי להבין לעומק את הסיבה האמיתית לכך. לדוגמה, אם אדם אומר שמשהו הוא טוב רק מפני שהוא רוצה אותו, הוא עדיין לא באמת מבין מדוע הוא רוצה אותו. ללא הבנה של המניעים העמוקים והאמיתיים של הרצונות שלו, הוא לא יכול להגיע לאושר אמיתי.
איך תפיסת הטוב והרע משפיעה על האושר שלנו?
לפי אליעד כהן, מקור הסבל של האדם הוא בתפיסה שלו לגבי טוב ורע. האדם מחליט שמשהו הוא טוב ומשהו אחר הוא רע, ואז סובל כי הוא חושק במה שאין לו ודוחה את מה שיש לו. לדוגמה, אדם שרוצה דבר מסוים וחושב שהוא טוב ירגיש סבל מכך שאין לו את הדבר הזה, ובמקביל ירגיש סבל מכך שיש לו משהו אחר שהוא תופס כרע. אך למעשה, הסבל אינו מהדברים עצמם אלא מהפרשנות וההגדרה שהאדם נותן להם.
כדי לצאת ממעגל הסבל, על האדם לבחון לעומק את התפיסות שלו לגבי טוב ורע. עליו לבדוק האם הדבר שהוא חושב שהוא טוב הוא אכן באמת טוב, והאם מה שהוא תופס כרע הוא באמת רע. תהליך הבדיקה הזה משנה לחלוטין את החוויה של האדם. האדם יכול לגלות שהטוב הוא לא באמת טוב כמו שהוא דמיין, ושהרע הוא לא באמת רע כפי שחשב. תהליך זה מוביל לשינוי מהותי בדרך שבה הוא חווה את המציאות ואת עצמו.
מדוע האדם חושש לחקור את האמת עד הסוף?
אליעד מציין שהאדם מפחד לבדוק לעומק את האמת כי הוא חושש לגלות שהמציאות רעה לחלוטין. החשש הזה מונע ממנו לחפש את האמת ולהגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל המציאות. הפחד הזה מחזיק אותו במצב של תסכול מתמיד וחוסר שביעות רצון, כי הוא נע כל הזמן בין הרצון לבדוק לבין החשש מלגלות משהו רע באמת.
עם זאת, אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות עם החשש הזה:
אליעד כהן מדגיש שהאדם חייב להפסיק "לזגזג" בין שתי האפשרויות. אם הוא מחפש את השלמות ואת ההבנה העמוקה, עליו לעשות זאת עד הסוף ולא לפחד לגלות דברים קשים או רעים. אם הוא מחליט שאין דבר כזה שלמות או שהוא לא רוצה לחפש את האמת, עליו להפסיק מיד לשפוט את המציאות, ולהתחיל ליהנות ממנה כפי שהיא כבר עכשיו.
לדוגמה, אדם שמרגיש שמשהו חסר לו כל הזמן וסובל מכך, חייב להחליט: או שהוא בודק את המציאות לעומק ומנסה להבין האם מה שחסר לו הוא אכן טוב או רע, או שהוא פשוט מפסיק לבדוק וחי בשלום עם מה שיש לו עכשיו. אבל לא ניתן להמשיך לשפוט את המציאות ולהתלונן על מה שאין לו, מבלי לבדוק לעומק אם באמת יש סיבה טובה לכך.
איך להיות מאושר באמת?
אליעד מסכם שהמפתח לאושר הוא להיות אמיתי עם עצמך. אם האדם רוצה להיות מאושר, עליו לחפש את האושר ואת האמת עד הסוף, בלי לפחד. ואם הוא מחליט שאינו רוצה לחפש את האושר ואת האמת, הוא צריך פשוט להפסיק להתלונן ולהתחיל להרגיש טוב עם מה שיש לו. בשני המקרים, העיקר הוא שהאדם ילך עם האמת שלו עד הסוף, ויפסיק לנוע בין הקצוות בצורה בלתי החלטית.
המסר הסופי הוא שעל האדם להחליט מה הוא באמת רוצה, ולא לפחד מכלום. רק כך יוכל באמת להגיע לאושר ולשלווה בחיים.
אליעד כהן מסביר שהאדם מפחד להיות מאושר ולחפש את האושר, ומציג את הרעיון המרכזי שהאושר האמיתי תלוי בהבנת המציאות לעומק. האדם צריך לעשות סדר בראש ולשאול שאלות בסיסיות ועמוקות על החיים: מי אני, מה אני רוצה, למה אני רוצה את מה שאני רוצה, ומהי משמעות החיים והקיום. שאלות אלו הן הכרחיות להבנת המושגים "טוב" ו"רע", שבלעדיהם האדם אינו יכול להיות מאושר באמת.
האדם לרוב אינו מבין למה הוא מגדיר משהו כ"טוב" ומשהו אחר כ"רע", אלא הוא פשוט מחליט שהוא רוצה דבר אחד ולא רוצה אחר, מבלי להבין לעומק את הסיבה האמיתית לכך. לדוגמה, אם אדם אומר שמשהו הוא טוב רק מפני שהוא רוצה אותו, הוא עדיין לא באמת מבין מדוע הוא רוצה אותו. ללא הבנה של המניעים העמוקים והאמיתיים של הרצונות שלו, הוא לא יכול להגיע לאושר אמיתי.
איך תפיסת הטוב והרע משפיעה על האושר שלנו?
לפי אליעד כהן, מקור הסבל של האדם הוא בתפיסה שלו לגבי טוב ורע. האדם מחליט שמשהו הוא טוב ומשהו אחר הוא רע, ואז סובל כי הוא חושק במה שאין לו ודוחה את מה שיש לו. לדוגמה, אדם שרוצה דבר מסוים וחושב שהוא טוב ירגיש סבל מכך שאין לו את הדבר הזה, ובמקביל ירגיש סבל מכך שיש לו משהו אחר שהוא תופס כרע. אך למעשה, הסבל אינו מהדברים עצמם אלא מהפרשנות וההגדרה שהאדם נותן להם.
כדי לצאת ממעגל הסבל, על האדם לבחון לעומק את התפיסות שלו לגבי טוב ורע. עליו לבדוק האם הדבר שהוא חושב שהוא טוב הוא אכן באמת טוב, והאם מה שהוא תופס כרע הוא באמת רע. תהליך הבדיקה הזה משנה לחלוטין את החוויה של האדם. האדם יכול לגלות שהטוב הוא לא באמת טוב כמו שהוא דמיין, ושהרע הוא לא באמת רע כפי שחשב. תהליך זה מוביל לשינוי מהותי בדרך שבה הוא חווה את המציאות ואת עצמו.
מדוע האדם חושש לחקור את האמת עד הסוף?
אליעד מציין שהאדם מפחד לבדוק לעומק את האמת כי הוא חושש לגלות שהמציאות רעה לחלוטין. החשש הזה מונע ממנו לחפש את האמת ולהגיע להבנה עמוקה של עצמו ושל המציאות. הפחד הזה מחזיק אותו במצב של תסכול מתמיד וחוסר שביעות רצון, כי הוא נע כל הזמן בין הרצון לבדוק לבין החשש מלגלות משהו רע באמת.
עם זאת, אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות עם החשש הזה:
- אפשרות ראשונה היא ללכת עם האמת עד הסוף. אם האדם מגלה שהמציאות רעה, אז לפחות הוא יודע את האמת ומוכן לקבל את הסבל במודע. ואם הוא מגלה שהמציאות טובה יותר מכפי שחשב, הוא יכול ליהנות ולחוות אושר מלא. במצב כזה, החיפוש אחרי האמת הוא הכרחי, והפחד מיותר כי רק האמת משנה בסופו של דבר.
- אפשרות שנייה היא להחליט באופן מודע שהאדם אינו מעוניין לחפש את האמת ולהבין את הטוב והרע. במקרה זה, האדם חייב לוותר על השיפוטיות ועל הביקורת שלו כלפי המציאות, ופשוט לקבל את המציאות כפי שהיא. הוא מפסיק לקטר, מפסיק לומר "זה טוב" או "זה רע", ומקבל את החיים בלי לנסות לשנות אותם.
אליעד כהן מדגיש שהאדם חייב להפסיק "לזגזג" בין שתי האפשרויות. אם הוא מחפש את השלמות ואת ההבנה העמוקה, עליו לעשות זאת עד הסוף ולא לפחד לגלות דברים קשים או רעים. אם הוא מחליט שאין דבר כזה שלמות או שהוא לא רוצה לחפש את האמת, עליו להפסיק מיד לשפוט את המציאות, ולהתחיל ליהנות ממנה כפי שהיא כבר עכשיו.
לדוגמה, אדם שמרגיש שמשהו חסר לו כל הזמן וסובל מכך, חייב להחליט: או שהוא בודק את המציאות לעומק ומנסה להבין האם מה שחסר לו הוא אכן טוב או רע, או שהוא פשוט מפסיק לבדוק וחי בשלום עם מה שיש לו עכשיו. אבל לא ניתן להמשיך לשפוט את המציאות ולהתלונן על מה שאין לו, מבלי לבדוק לעומק אם באמת יש סיבה טובה לכך.
איך להיות מאושר באמת?
אליעד מסכם שהמפתח לאושר הוא להיות אמיתי עם עצמך. אם האדם רוצה להיות מאושר, עליו לחפש את האושר ואת האמת עד הסוף, בלי לפחד. ואם הוא מחליט שאינו רוצה לחפש את האושר ואת האמת, הוא צריך פשוט להפסיק להתלונן ולהתחיל להרגיש טוב עם מה שיש לו. בשני המקרים, העיקר הוא שהאדם ילך עם האמת שלו עד הסוף, ויפסיק לנוע בין הקצוות בצורה בלתי החלטית.
המסר הסופי הוא שעל האדם להחליט מה הוא באמת רוצה, ולא לפחד מכלום. רק כך יוכל באמת להגיע לאושר ולשלווה בחיים.
- איך לא לפחד מהאושר?
- מה הסיבה לפחד להיות מאושר?
- איך להפסיק לסבול בחיים?
- מהי תפיסת טוב ורע?
- איך לחקור את האמת עד הסוף?
פחד של האדם להיות מאושר. איך לא לפחד מהאושר?
הפעם נדבר על הנושא שהאדם מפחד להיות מאושר, והאדם מפחד לחפש את האושר.
ומה זאת אומרת שהאדם פוחד להיות מאושר או לחפש את האושר? ונסביר.
כדי להיות מאושר צריך לעשות סדר בראש, והאושר תלוי וכרוך בהבנת המציאות בשאלת שאלות מה זה טוב ומה זה רע?
ואין לאדם בכלל מושג למה זה טוב ולמה זה רע? אדם בכלל לא מבין את עצמו ולא יודע למה את זה הוא רוצה, ולמה את זה הוא לא רוצה, הוא לא מבין מה קורה איתו בכלל, אז איך הוא בכלל מצפה להיות מאושר אם הוא לא מבין באיזה מציאות הוא חי ומי נגד מי וכו'.
על כן על האדם לשאול מי החליט שזה טוב וזה רע. ואולי בכלל באמת אני חי במציאות שהכל רע ומי החליט בכלל שצריך לחפש את הטוב?
והסבל האמיתי של האדם נובע מכך שהוא החליט מה טוב ומה רע, ושאת הדבר הזה הוא רוצה ואת זה לא רוצה! הסבל הוא לא מהדבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן.
הוא אומר את זה אני רוצה וזה יעשה לי טוב, וההוא אני לא רוצה כי זה החלטתי שיעשה לי רע.
והתפישה של האדם של טוב ורע, היא, היא הגורמת לסבל, ועל האדם לבדוק ולברר את הפרשנות של זה גן עדן, וזה רע, ואם יברר לו האדם את הדברים האלו, הוא יגלה את המציאות כפי שהיא, ולא דמיונות.
האדם מפחד לבדוק את הטוב ואת הרע, כי אולי הוא יגלה שהכל רע, ואז הוא נדפק לגמרי.
ויש שתי תשובות לכך, האדם קודם כל צריך לחפש את האמת, ועל האדם לדעת והוא כן יודע שיש אמת כלשהי. ואז או שהוא יבין שהכל רע, אז אין בעיה להרגיש רע עד הסוף, ואם גיליתי שהמציאות רעה, אז לפחות האדם ידע את האמת, ואז הכל רע ויסבול עד הסוף.
ואם הדבר הזה הוא טוב ורק נדמה לי שהוא רע, אז אני רוצה להרגיש טוב!!!
אם המציאות היא רעה, אז אני אסבול אבל אני יודע זאת, ואם היא טובה, אני אהנה עד הסוף, ויתכן שהיא גם טובה וגם רעה, אבל על האדם לברר את זה אם עצמו עד הסוף ולא לפחד לבדוק ולברר.
בחוויה הסובייקטיבית של עצמו, הוא יבין בדיוק אם דבר זה הוא טוב או רע.
ועל האדם לשאול את עצמו מצד האמת, האם אם אני יעשה כך אהיה מאושר, ואולי זה בכלל לא משנה מה אני יעשה ובכל מקרה אני אשאר מאושר.
ואדם מפחד לגלות את האמת, ואומר כי הוא כן מפחד לחפש את האמת ולגלות שהכל רע.
וזה בסדר, תחליט שאתה לא מחפש את האמת, ואל תחפש יותר את האושר.
אבל אם אתה סובל, תבדוק עד הסוף, או לא לבדוק בכלל ולא לשפוט את המציאות, או לנסות להבין עד הסוף.
האדם שיפוטי על המציאות ונכנס שוב ושוב לסבל.
ויכול להגיד אני לא רוצה לחפש את השלמות, אין שלמות.
אז אדרבא, אל תחפש ואל תרצה את השלמות ותרגיש טוב כבר עכשיו, אל תשפוט ותקטר כל הזמן
או שאתה מתוסכל ובודק איך יוצאים מהמצב הזה ולא מוותר עד הסוף, או שאתה מתוסכל וסובל ולא מאמין שיש שלמות, אז ממילא אין מה לחפש והכל טוב כמו שהוא, כי כביכול אין משהו אחר.
והעניין הוא, לא לזגזג, בין חיפוש השלמות לבין חוסר ניסיון להבין, להיות אמיתי.
והכלל והעיקר לא לפחד כלל.
הפעם נדבר על הנושא שהאדם מפחד להיות מאושר, והאדם מפחד לחפש את האושר.
ומה זאת אומרת שהאדם פוחד להיות מאושר או לחפש את האושר? ונסביר.
כדי להיות מאושר צריך לעשות סדר בראש, והאושר תלוי וכרוך בהבנת המציאות בשאלת שאלות מה זה טוב ומה זה רע?
ואין לאדם בכלל מושג למה זה טוב ולמה זה רע? אדם בכלל לא מבין את עצמו ולא יודע למה את זה הוא רוצה, ולמה את זה הוא לא רוצה, הוא לא מבין מה קורה איתו בכלל, אז איך הוא בכלל מצפה להיות מאושר אם הוא לא מבין באיזה מציאות הוא חי ומי נגד מי וכו'.
על כן על האדם לשאול מי החליט שזה טוב וזה רע. ואולי בכלל באמת אני חי במציאות שהכל רע ומי החליט בכלל שצריך לחפש את הטוב?
והסבל האמיתי של האדם נובע מכך שהוא החליט מה טוב ומה רע, ושאת הדבר הזה הוא רוצה ואת זה לא רוצה! הסבל הוא לא מהדבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן.
הוא אומר את זה אני רוצה וזה יעשה לי טוב, וההוא אני לא רוצה כי זה החלטתי שיעשה לי רע.
והתפישה של האדם של טוב ורע, היא, היא הגורמת לסבל, ועל האדם לבדוק ולברר את הפרשנות של זה גן עדן, וזה רע, ואם יברר לו האדם את הדברים האלו, הוא יגלה את המציאות כפי שהיא, ולא דמיונות.
האדם מפחד לבדוק את הטוב ואת הרע, כי אולי הוא יגלה שהכל רע, ואז הוא נדפק לגמרי.
ויש שתי תשובות לכך, האדם קודם כל צריך לחפש את האמת, ועל האדם לדעת והוא כן יודע שיש אמת כלשהי. ואז או שהוא יבין שהכל רע, אז אין בעיה להרגיש רע עד הסוף, ואם גיליתי שהמציאות רעה, אז לפחות האדם ידע את האמת, ואז הכל רע ויסבול עד הסוף.
ואם הדבר הזה הוא טוב ורק נדמה לי שהוא רע, אז אני רוצה להרגיש טוב!!!
אם המציאות היא רעה, אז אני אסבול אבל אני יודע זאת, ואם היא טובה, אני אהנה עד הסוף, ויתכן שהיא גם טובה וגם רעה, אבל על האדם לברר את זה אם עצמו עד הסוף ולא לפחד לבדוק ולברר.
בחוויה הסובייקטיבית של עצמו, הוא יבין בדיוק אם דבר זה הוא טוב או רע.
ועל האדם לשאול את עצמו מצד האמת, האם אם אני יעשה כך אהיה מאושר, ואולי זה בכלל לא משנה מה אני יעשה ובכל מקרה אני אשאר מאושר.
ואדם מפחד לגלות את האמת, ואומר כי הוא כן מפחד לחפש את האמת ולגלות שהכל רע.
וזה בסדר, תחליט שאתה לא מחפש את האמת, ואל תחפש יותר את האושר.
אבל אם אתה סובל, תבדוק עד הסוף, או לא לבדוק בכלל ולא לשפוט את המציאות, או לנסות להבין עד הסוף.
האדם שיפוטי על המציאות ונכנס שוב ושוב לסבל.
ויכול להגיד אני לא רוצה לחפש את השלמות, אין שלמות.
אז אדרבא, אל תחפש ואל תרצה את השלמות ותרגיש טוב כבר עכשיו, אל תשפוט ותקטר כל הזמן
או שאתה מתוסכל ובודק איך יוצאים מהמצב הזה ולא מוותר עד הסוף, או שאתה מתוסכל וסובל ולא מאמין שיש שלמות, אז ממילא אין מה לחפש והכל טוב כמו שהוא, כי כביכול אין משהו אחר.
והעניין הוא, לא לזגזג, בין חיפוש השלמות לבין חוסר ניסיון להבין, להיות אמיתי.
והכלל והעיקר לא לפחד כלל.