פחד מקורונה, איך לא לפחד מהקורונה? 2 שיטות איך לא לפחד מהקורונה, חרדת קורונה, שפעת הקורונה, פחד מוות מקורונה, פחד מחלה מקורונה, מפחד למות מקורונה, מפחד לקבל קורונה, התרחיש הגרוע ביותר, יהיה בסדר, פחד מהגרוע מכל
איך לא לפחד מהקורונה ומהו הפתרון האמיתי לחרדת הקורונה?
הרבה אנשים סובלים מפחד וחרדה מהקורונה, ובמיוחד מהתרחישים הגרועים ביותר שעלולים להתרחש. אליעד כהן מסביר שלמעשה כל פחד נובע מרצון מסוים. האדם רוצה לחיות, להיות בריא, לשמור על ילדיו ומשפחתו, ומעצם הרצונות הללו נולדים הפחדים שלו. לכן, ככל שהרצון של האדם הוא חזק יותר ומחויב יותר, כך הפחד שלו יהיה גדול יותר. מכאן עולות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד מקורונה.
מהי הדרך הראשונה והנפוצה להתמודד עם הפחד מקורונה?
הדרך הראשונה היא לספר לעצמך שהכל יהיה בסדר. האדם אומר לעצמו שהוא חזק, שהמדינה חזקה, שכולם חזקים ושהמצב יסתדר. השיטה הזו נפוצה מאוד ואנשים רבים משתמשים בה, אבל לדברי אליעד, זו לא דרך אמיתית לפתרון הבעיה. הסיבה היא שהאמירה "יהיה בסדר" לא באמת מספקת ביטחון אמיתי, כי אף אחד לא יכול להבטיח בוודאות שהכל יהיה בסדר. אנשים רבים שסבלו מטרגדיות ואסונות שונים בעבר גם הם חשבו שהכל יהיה בסדר, ובכל זאת, האסונות קרו.
מהי הדרך השנייה והיעילה להתמודדות עם הפחד מהקורונה לפי אליעד כהן?
הדרך השנייה והעמוקה יותר שאליעד כהן מציע היא להתמודד ישירות עם הפחד עצמו. השיטה הזו מבוססת על רעיון של התבוננות בתרחיש הגרוע ביותר והסתכלות אליו ישירות בעיניים. הרעיון הוא לקחת את הפחד הכי גדול שלך מהקורונה, למשל פחד למות או שפחד שבן משפחה קרוב ימות, ולבחון אותו בכנות ובאומץ.
לדוגמה, אם אדם מפחד למות מקורונה, עליו לדמיין בפירוט רב את התרחיש שבו הוא חולה ומת מהמחלה. לא רק לחשוב על כך בצורה שטחית, אלא ממש לפרט את התרחיש עד הסוף, להרגיש אותו ואפילו לחוות חרדה גדולה בעקבותיו. לאחר מכן עליו לשאול את עצמו בכנות: "אז מה? מה באמת יקרה אם אני אמות? מה יקרה אם משפחתי תמות? מה יקרה אם כל העולם ימות מקורונה? מה באמת משנה?". השיטה הזו מובילה לכך שהאדם יתחיל להבין שלא בטוח שהדברים האלה באמת כל כך רעים כמו שהוא מדמיין, או שלפחות הוא יגלה את החופש שיש בהתבוננות בפחד ולא בבריחה ממנו.
למה כדאי לנצל את משבר הקורונה כדי לטפל בפחדים העמוקים?
אליעד כהן מסביר שהקורונה היא בעצם הזדמנות מעולה לטפל בפחדים העמוקים והאמיתיים של האדם. הוא מציין שהקורונה עצמה אינה באמת הבעיה, אלא רק טריגר שמעלה על פני השטח פחדים קיימים. אנשים שלא פחדו למות לפני הקורונה לא יפחדו למות גם במהלכה, ומי שכן מפחד למות בקורונה - היה מפחד למות גם קודם לכן. לכן, הזמן הזה של המשבר הוא הזדמנות גדולה לחקור, להתבונן ולנתח לעומק את הפחדים שקיימים ממילא.
מה הקשר בין הרצונות לפחדים ואיך אפשר להשתחרר מהם?
אליעד כהן מסביר שפחדים נוצרים מרצונות, והרצונות הם רק חלק ממשחק החיים. האדם חייב להבין שהרצונות שלו אינם מחויבים, אלא רק אפשריים. למשל, הרצון לחיות או הרצון להיות בריא - הם רק אפשריים ולא מחויבים. ההבנה הזו מאפשרת לאדם להחליש את כוחם של הפחדים, כיוון שכאשר הרצון הופך מאילוץ לאפשרות, הפחד לאבד אותו נחלש.
לדוגמה, במקום להגיד לעצמך "אני חייב לחיות", עליך להכיר בכך שאתה "רק רוצה לחיות", ולא באמת חייב את זה. אם האדם יפנים את הרעיון הזה, הוא יגלה שהפחדים שלו מתמעטים ונחלשים. חשוב להבין שהרעיון הזה לא שולל פעולות הגיוניות כגון להגן על עצמך במקרה סכנה, לברוח מאיומים או להתמודד איתם באופן פרקטי, אלא מדובר בשינוי פנימי בתפיסת הרצון והפחד.
למה האמירה "יהיה בסדר" לא באמת עובדת כדרך להתמודד עם פחדים?
האמירה "יהיה בסדר" אינה מועילה באמת, כי היא נשענת על תקווה ואופטימיות בלבד, ללא בסיס יציב. היא לא באמת משנה את העובדה שהאדם מפחד. אנשים רבים מאוד שאמרו "יהיה בסדר" מצאו את עצמם מתמודדים עם אסונות שלא ציפו להם. לכן, כדי להתמודד באמת עם פחד מהקורונה, אליעד מציע שצריך להחליף את החשיבה הפסיבית והתקווה של "יהיה בסדר" בהתמודדות פעילה וישירה עם התרחיש הגרוע ביותר ולשאול באופן מפורש: "אז מה אם זה יקרה?"
סיכום הדברים על ידי אליעד כהן על פחדים וחרדות מקורונה
לסיכום, הפחד מקורונה לא נובע באמת מהקורונה, אלא מהרצונות ומהפחד לאבד אותם. הדרך האמיתית והטובה ביותר להתמודד עם הפחדים הללו היא להבין לעומק שהרצונות הם רק אפשרות ולא חובה, ולהסתכל ישירות על התרחיש הכי גרוע ולשאול: "אז מה?". ברגע שהאדם יבין את זה, הוא יגלה שהוא משוחרר מפחדים רבים שהגבילו אותו גם לפני תקופת הקורונה.
הרבה אנשים סובלים מפחד וחרדה מהקורונה, ובמיוחד מהתרחישים הגרועים ביותר שעלולים להתרחש. אליעד כהן מסביר שלמעשה כל פחד נובע מרצון מסוים. האדם רוצה לחיות, להיות בריא, לשמור על ילדיו ומשפחתו, ומעצם הרצונות הללו נולדים הפחדים שלו. לכן, ככל שהרצון של האדם הוא חזק יותר ומחויב יותר, כך הפחד שלו יהיה גדול יותר. מכאן עולות שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד מקורונה.
מהי הדרך הראשונה והנפוצה להתמודד עם הפחד מקורונה?
הדרך הראשונה היא לספר לעצמך שהכל יהיה בסדר. האדם אומר לעצמו שהוא חזק, שהמדינה חזקה, שכולם חזקים ושהמצב יסתדר. השיטה הזו נפוצה מאוד ואנשים רבים משתמשים בה, אבל לדברי אליעד, זו לא דרך אמיתית לפתרון הבעיה. הסיבה היא שהאמירה "יהיה בסדר" לא באמת מספקת ביטחון אמיתי, כי אף אחד לא יכול להבטיח בוודאות שהכל יהיה בסדר. אנשים רבים שסבלו מטרגדיות ואסונות שונים בעבר גם הם חשבו שהכל יהיה בסדר, ובכל זאת, האסונות קרו.
מהי הדרך השנייה והיעילה להתמודדות עם הפחד מהקורונה לפי אליעד כהן?
הדרך השנייה והעמוקה יותר שאליעד כהן מציע היא להתמודד ישירות עם הפחד עצמו. השיטה הזו מבוססת על רעיון של התבוננות בתרחיש הגרוע ביותר והסתכלות אליו ישירות בעיניים. הרעיון הוא לקחת את הפחד הכי גדול שלך מהקורונה, למשל פחד למות או שפחד שבן משפחה קרוב ימות, ולבחון אותו בכנות ובאומץ.
לדוגמה, אם אדם מפחד למות מקורונה, עליו לדמיין בפירוט רב את התרחיש שבו הוא חולה ומת מהמחלה. לא רק לחשוב על כך בצורה שטחית, אלא ממש לפרט את התרחיש עד הסוף, להרגיש אותו ואפילו לחוות חרדה גדולה בעקבותיו. לאחר מכן עליו לשאול את עצמו בכנות: "אז מה? מה באמת יקרה אם אני אמות? מה יקרה אם משפחתי תמות? מה יקרה אם כל העולם ימות מקורונה? מה באמת משנה?". השיטה הזו מובילה לכך שהאדם יתחיל להבין שלא בטוח שהדברים האלה באמת כל כך רעים כמו שהוא מדמיין, או שלפחות הוא יגלה את החופש שיש בהתבוננות בפחד ולא בבריחה ממנו.
למה כדאי לנצל את משבר הקורונה כדי לטפל בפחדים העמוקים?
אליעד כהן מסביר שהקורונה היא בעצם הזדמנות מעולה לטפל בפחדים העמוקים והאמיתיים של האדם. הוא מציין שהקורונה עצמה אינה באמת הבעיה, אלא רק טריגר שמעלה על פני השטח פחדים קיימים. אנשים שלא פחדו למות לפני הקורונה לא יפחדו למות גם במהלכה, ומי שכן מפחד למות בקורונה - היה מפחד למות גם קודם לכן. לכן, הזמן הזה של המשבר הוא הזדמנות גדולה לחקור, להתבונן ולנתח לעומק את הפחדים שקיימים ממילא.
מה הקשר בין הרצונות לפחדים ואיך אפשר להשתחרר מהם?
אליעד כהן מסביר שפחדים נוצרים מרצונות, והרצונות הם רק חלק ממשחק החיים. האדם חייב להבין שהרצונות שלו אינם מחויבים, אלא רק אפשריים. למשל, הרצון לחיות או הרצון להיות בריא - הם רק אפשריים ולא מחויבים. ההבנה הזו מאפשרת לאדם להחליש את כוחם של הפחדים, כיוון שכאשר הרצון הופך מאילוץ לאפשרות, הפחד לאבד אותו נחלש.
לדוגמה, במקום להגיד לעצמך "אני חייב לחיות", עליך להכיר בכך שאתה "רק רוצה לחיות", ולא באמת חייב את זה. אם האדם יפנים את הרעיון הזה, הוא יגלה שהפחדים שלו מתמעטים ונחלשים. חשוב להבין שהרעיון הזה לא שולל פעולות הגיוניות כגון להגן על עצמך במקרה סכנה, לברוח מאיומים או להתמודד איתם באופן פרקטי, אלא מדובר בשינוי פנימי בתפיסת הרצון והפחד.
למה האמירה "יהיה בסדר" לא באמת עובדת כדרך להתמודד עם פחדים?
האמירה "יהיה בסדר" אינה מועילה באמת, כי היא נשענת על תקווה ואופטימיות בלבד, ללא בסיס יציב. היא לא באמת משנה את העובדה שהאדם מפחד. אנשים רבים מאוד שאמרו "יהיה בסדר" מצאו את עצמם מתמודדים עם אסונות שלא ציפו להם. לכן, כדי להתמודד באמת עם פחד מהקורונה, אליעד מציע שצריך להחליף את החשיבה הפסיבית והתקווה של "יהיה בסדר" בהתמודדות פעילה וישירה עם התרחיש הגרוע ביותר ולשאול באופן מפורש: "אז מה אם זה יקרה?"
סיכום הדברים על ידי אליעד כהן על פחדים וחרדות מקורונה
לסיכום, הפחד מקורונה לא נובע באמת מהקורונה, אלא מהרצונות ומהפחד לאבד אותם. הדרך האמיתית והטובה ביותר להתמודד עם הפחדים הללו היא להבין לעומק שהרצונות הם רק אפשרות ולא חובה, ולהסתכל ישירות על התרחיש הכי גרוע ולשאול: "אז מה?". ברגע שהאדם יבין את זה, הוא יגלה שהוא משוחרר מפחדים רבים שהגבילו אותו גם לפני תקופת הקורונה.
- איך לא לפחד מהקורונה?
- איך להתמודד עם חרדת מוות?
- פחד מהתרחיש הגרוע ביותר
- איך להפסיק לפחד ממחלות?
- איך לשחרר פחדים עמוקים?
- מה לעשות כשיש חרדה מקורונה?
- האם "יהיה בסדר" באמת עובד?