למה אנשים מאשימים אותי בדברים שלא עשיתי?

אחת התופעות הנפוצות שאליעד כהן מסביר היא התופעה שבה אנשים מאשימים אותך במעשים שלא ביצעת, ולעיתים אפילו להפך - דווקא כשאתה עושה משהו טוב או מנסה להיות נחמד, אתה מוצא את עצמך מואשם בכוונה לפגוע באחר. למה זה קורה? מה ההיגיון בזה?

אליעד מסביר כי כאשר אדם מאוד חושש שמשהו שלילי יקרה לו, הוא נוטה לדמיין או לפרש את המציאות באופן שמחזק את החשש הזה. לדוגמה, אם אדם מפחד מאוד שיצחקו עליו, הוא יתחיל לפרש כל פעולה של האחר כאילו היא ניסיון לצחוק עליו, גם אם זה לא נכון. אם מישהו אומר משפט רגיל לחלוטין, האדם הרגיש יתר על המידה עלול לחשוב מיד, "רגע, הוא צוחק עלי עכשיו?" האדם מפרש כך את הדברים לא בגלל שיש בסיס אובייקטיבי לפרשנות הזאת, אלא משום שהוא כל הזמן דרוך וחרד מהאפשרות שזה יקרה.

אליעד נותן דוגמה נוספת: אם בחורה מפחדת מאוד שבן הזוג שלה יעזוב אותה או יבגוד בה, כל פעולה של בן הזוג עשויה להיראות בעיניה כעדות לבגידה אפשרית. למשל, אם בן הזוג יביא לה פרחים, במקום לראות זאת כמחווה חיובית, היא עשויה להגיב מיד בשאלה חשדנית: "רגע, הבאת לי פרחים כי בגדת בי?". במקרה כזה, לא רק שאין היגיון ממשי בפרשנות שלה, אלא שדווקא הפחד הגדול הוא זה שמייצר אצלה דמיונות והאשמות שווא.

מדוע אני מאשים אחרים בלי סיבה מוצדקת?

הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם אתה מוצא את עצמך מאשים אחרים באופן שיטתי או תדיר, כדאי שתבדוק את עצמך - עד כמה האשמות האלו מבוססות על עובדות ועד כמה הן נובעות מפרשנויות סובייקטיביות שלך. לעיתים קרובות, אנשים שיש להם רגישות יתר לפרשנות שלילית של המציאות, יראו בכל דבר שהאחר עושה ניסיון לפגוע בהם או להשפיל אותם, אפילו כשאין שום כוונה כזו.

לדוגמה, אם אתה לא מסוגל לסבול את הרעיון שמישהו ישפיל אותך, ייתכן שכל משפט שיגידו לך יתפרש אצלך מיד כניסיון להשפיל אותך. אפילו אם אדם מחמיא לך, אתה עלול לחשוב מיד שהמחמאה הזאת היא ניסיון סמוי לפגוע בך או לזלזל בך בדרך כלשהי.

למה נוצרת אצלי חשדנות יתר ותחושת רדיפה?

אליעד כהן ממשיך ומסביר כי החשדנות שלך לגבי אנשים אחרים, או התחושה שכולם נגדך, היא ביטוי לאותו מנגנון בדיוק: אתה כל כך לא רוצה שמשהו שלילי יקרה לך, שאתה מחפש סימנים המעידים על התרחשות אפשרית שלו, וכך אתה הופך להיות חשדן במיוחד. כתוצאה מכך, כל התנהגות, אפילו תמימה, הופכת בעיניך להוכחה לכך שיש ניסיון לפגוע בך.

אליעד מדגיש שאדם שחש חרדה חברתית או שחושד באופן קבוע שמישהו מנסה לפגוע בו, הוא אדם שלמעשה נמצא בחרדה קבועה ומדמיין כל הזמן את התרחיש הגרוע ביותר שיכול לקרות. גם במקרים שבהם האדם האחר התכוון בכלל להחמיא לך או להביע כלפיך טוב לב, אתה תפרש זאת כהשפלה או כזלזול, רק משום שאתה כל כך מפחד מהאפשרות הזו.

איך להתמודד עם תחושה שאני נפגע בקלות?

אליעד מציע לך לבדוק את עצמך בכנות ולשאול: האם אתה באמת חושב שזה מה שקרה באופן אובייקטיבי, או שאתה רק מפרש את הדברים בצורה כזו בגלל החרדה או הפחד שלך? האם האדם השני באמת התכוון לפגוע בך, או שאתה זה שמשליך עליו את החששות שלך?

ברגע שתזהה שאתה נוטה לפרש באופן שלילי את פעולותיהם של אחרים רק מתוך פחד או חשש פנימי, תוכל להתחיל להפריד בין המציאות לבין הפרשנות השלילית שלך. בכך תוכל להפחית משמעותית את הרגישות שלך לפגיעות ואת הנטייה שלך להרגיש מאוים או מותקף מכל דבר קטן.

ההבנה הזו תסייע לך להימנע מהאשמות שווא כלפי אחרים, וגם להתמודד טוב יותר עם מצבים שבהם אחרים מאשימים אותך במשהו שלא עשית. ברגע שתבין את המנגנון הזה, תוכל לזהות מתי מישהו מאשים אותך ללא סיבה מוצדקת, ותוכל גם להגיב לכך בצורה רגועה ושקולה יותר.