אושר, איך להפסיק לרצות להיות מאושר? איך להפסיק לרצות להרגיש טוב? איך להשתחרר מהרצון להיות מאושר? איך לא לפחד לסבול? איך לא לפחד להרגיש רע? איך לא להפסיק לרצות להרגיש רק טוב? נטל ההוכחה, אחדות שקרית, נוסחא להיות מאושר
איך להפסיק לרצות להיות מאושר? איך לא לפחד לסבול?
במהלך הרצאתו, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד להשתחרר מהרצון להרגיש טוב, ולמה הרצון הזה לא תמיד מועיל לנו. הוא מסביר כי רוב האנשים בטוחים באופן מוחלט שמה שהם רוצים הוא להרגיש טוב, אולם הם לא תמיד מודעים לכך שמה שמניע אותם זה הרצון להימנע מהסבל ולהרגיש טוב בכל רגע. לפי אליעד, הרצון הזה הוא מולד, ולמעשה כולם, בלי יוצא מן הכלל, רוצים להרגיש טוב, אפילו כשמדובר בתינוקות, שמגיבים בצורה מסוימת רק כאשר יש להם את מה שהם רוצים, ובזמן שהדבר לא מתקיים, הם סובלים.
מה הוא פתרון אליעד כהן?
כדי להשתחרר מהצורך המתמיד להרגיש טוב, אליעד מציע לנקוט בגישה של הטלת ספק ושאלת שאלות. השאלות הללו מתמקדות בניתוח הרצון להרגיש טוב, במטרה להבין את המניע שמסתתר מאחוריו. אליעד מציין שעל האדם לשאול את עצמו שאלות כמו: "למה אני רוצה להרגיש טוב?" "מה אכפת לי אם אני ארגיש טוב?" "מה יצא לי מזה אם ארגיש טוב?" השאלות הללו מטרתן לגרום לאדם לעצור ולהתבונן על המניע מאחורי כל פעולה שמבצע, ולפני כל רצון להרגיש טוב.
האם זה באמת משנה אם אני מרגיש טוב או לא?
השלב הבא בתהליך הוא לא רק לשאול את השאלות, אלא גם לבחון את התשובות שניתנות עליהן. למשל, אם המוח עונה ששאלת "מה אכפת לי אם אני לא ארגיש טוב?" עם "כי אז תסבול", אז יש לחזור על אותה השאלה ולשאול "מה זה משנה אם אני אסבול?". כל פעם שהתשובה נשמעת הגיונית, יש להטיל עליה ספק מחדש, עד שהרצון להרגיש טוב יתחיל לדעוך. השאלות לא אמורות להסתיים כאן, אלא יש לחזור עליהן שוב ושוב, ולהתעקש להבין מה באמת חשוב לנו. האם יש משהו שקשור לרגשות שלנו שמהותי יותר מההימנעות מהסבל?
ההבדל בין גישה נכונה לבין עיוות של הגישה
למרות שברור כי השיטה שבאה אליעד מציע עשויה להוביל לשחרור מהצורך להרגיש טוב, הוא מזהיר כי ישנם אנשים שיבינו את הגישה בצורה שגויה. הוא מסביר כי מי שיבחר לדלג על השאלות ויעבור ישירות למסקנה "זה לא משנה אם אני מרגיש טוב או רע", לא ישיג את התוצאה הרצויה. הוא מדגיש כי גישה כזו עשויה להוביל לאי נוחות נפשית, דיכאון או תחושת ריקנות. השיטה האמיתית היא לשאול שאלות, ולא להניח תשובות מראש. מי שיבין את השיטה בצורה מעוותת ויביע עמדה "זה לא משנה" במקום לשאול שאלות, עלול להיתקל בתוצאה לא חיובית.
מה זה "נטל ההוכחה"? ואיך זה קשור לרצון להרגיש טוב?
אליעד כהן מסביר עוד כי המונח "נטל ההוכחה" מציין את ההבדל בין שאלת שאלה לבין הבעת עמדה. כל תשובה שניתנת על ידי המוח היא בעצם עמדה, ולכן כששואלים שאלה, המוח לא יודע את התשובה מיד. לעומת זאת, כשמביעים עמדה, המוח כבר יודע את התשובה, והתשובות מיידיות אך לא בהכרח נכונות. כל זמן שלא מבעירים את העמדה של "לא אכפת לי", יש מקום להמשיך ולשאול שאלות.
האם "אחדות שקרית" היא פתרון?
נושא נוסף שהוזכר בהרצאה הוא "אחדות שקרית". מדובר בנסיון להימנע מלמצוא הבדל בין טוב לרע או בין רגשות, ולנסות להגיד ש"זה לא משנה". גישה כזו, אם היא לא נשענת על שאלות מעמיקות, היא גישה שקרית, המובילה לריקנות ולבעיות נפשיות נוספות.
מהו הרצון להרגיש טוב?
לסיום, אליעד כהן מציין כי הרצון להרגיש טוב הוא תוצאה של חינוך והבנה לא נכונה של החיים. הרצון הזה נוצר מתוך האמונה שמי שמרגיש טוב הוא בהצלחה, אבל למעשה אין זה נכון. חשוב להבין שברגע שנפנים את השאלות הללו בצורה נכונה, הרצון להרגיש טוב יפסק בצורה בריאה ויוכל לאזן את מערכת הרגשות שלנו בצורה אופטימלית.
במהלך הרצאתו, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד להשתחרר מהרצון להרגיש טוב, ולמה הרצון הזה לא תמיד מועיל לנו. הוא מסביר כי רוב האנשים בטוחים באופן מוחלט שמה שהם רוצים הוא להרגיש טוב, אולם הם לא תמיד מודעים לכך שמה שמניע אותם זה הרצון להימנע מהסבל ולהרגיש טוב בכל רגע. לפי אליעד, הרצון הזה הוא מולד, ולמעשה כולם, בלי יוצא מן הכלל, רוצים להרגיש טוב, אפילו כשמדובר בתינוקות, שמגיבים בצורה מסוימת רק כאשר יש להם את מה שהם רוצים, ובזמן שהדבר לא מתקיים, הם סובלים.
מה הוא פתרון אליעד כהן?
כדי להשתחרר מהצורך המתמיד להרגיש טוב, אליעד מציע לנקוט בגישה של הטלת ספק ושאלת שאלות. השאלות הללו מתמקדות בניתוח הרצון להרגיש טוב, במטרה להבין את המניע שמסתתר מאחוריו. אליעד מציין שעל האדם לשאול את עצמו שאלות כמו: "למה אני רוצה להרגיש טוב?" "מה אכפת לי אם אני ארגיש טוב?" "מה יצא לי מזה אם ארגיש טוב?" השאלות הללו מטרתן לגרום לאדם לעצור ולהתבונן על המניע מאחורי כל פעולה שמבצע, ולפני כל רצון להרגיש טוב.
האם זה באמת משנה אם אני מרגיש טוב או לא?
השלב הבא בתהליך הוא לא רק לשאול את השאלות, אלא גם לבחון את התשובות שניתנות עליהן. למשל, אם המוח עונה ששאלת "מה אכפת לי אם אני לא ארגיש טוב?" עם "כי אז תסבול", אז יש לחזור על אותה השאלה ולשאול "מה זה משנה אם אני אסבול?". כל פעם שהתשובה נשמעת הגיונית, יש להטיל עליה ספק מחדש, עד שהרצון להרגיש טוב יתחיל לדעוך. השאלות לא אמורות להסתיים כאן, אלא יש לחזור עליהן שוב ושוב, ולהתעקש להבין מה באמת חשוב לנו. האם יש משהו שקשור לרגשות שלנו שמהותי יותר מההימנעות מהסבל?
ההבדל בין גישה נכונה לבין עיוות של הגישה
למרות שברור כי השיטה שבאה אליעד מציע עשויה להוביל לשחרור מהצורך להרגיש טוב, הוא מזהיר כי ישנם אנשים שיבינו את הגישה בצורה שגויה. הוא מסביר כי מי שיבחר לדלג על השאלות ויעבור ישירות למסקנה "זה לא משנה אם אני מרגיש טוב או רע", לא ישיג את התוצאה הרצויה. הוא מדגיש כי גישה כזו עשויה להוביל לאי נוחות נפשית, דיכאון או תחושת ריקנות. השיטה האמיתית היא לשאול שאלות, ולא להניח תשובות מראש. מי שיבין את השיטה בצורה מעוותת ויביע עמדה "זה לא משנה" במקום לשאול שאלות, עלול להיתקל בתוצאה לא חיובית.
מה זה "נטל ההוכחה"? ואיך זה קשור לרצון להרגיש טוב?
אליעד כהן מסביר עוד כי המונח "נטל ההוכחה" מציין את ההבדל בין שאלת שאלה לבין הבעת עמדה. כל תשובה שניתנת על ידי המוח היא בעצם עמדה, ולכן כששואלים שאלה, המוח לא יודע את התשובה מיד. לעומת זאת, כשמביעים עמדה, המוח כבר יודע את התשובה, והתשובות מיידיות אך לא בהכרח נכונות. כל זמן שלא מבעירים את העמדה של "לא אכפת לי", יש מקום להמשיך ולשאול שאלות.
האם "אחדות שקרית" היא פתרון?
נושא נוסף שהוזכר בהרצאה הוא "אחדות שקרית". מדובר בנסיון להימנע מלמצוא הבדל בין טוב לרע או בין רגשות, ולנסות להגיד ש"זה לא משנה". גישה כזו, אם היא לא נשענת על שאלות מעמיקות, היא גישה שקרית, המובילה לריקנות ולבעיות נפשיות נוספות.
מהו הרצון להרגיש טוב?
לסיום, אליעד כהן מציין כי הרצון להרגיש טוב הוא תוצאה של חינוך והבנה לא נכונה של החיים. הרצון הזה נוצר מתוך האמונה שמי שמרגיש טוב הוא בהצלחה, אבל למעשה אין זה נכון. חשוב להבין שברגע שנפנים את השאלות הללו בצורה נכונה, הרצון להרגיש טוב יפסק בצורה בריאה ויוכל לאזן את מערכת הרגשות שלנו בצורה אופטימלית.
- מהו נטל ההוכחה?
- מה ההבדל בין שאלת שאלה לבין הבעת עמדה?
- מהי אחדות שקרית?
- כיצד אפשר להשתחרר מהרצון להרגיש טוב?
- מהו הרצון להרגיש טוב?