קורונה ופחד מוות, פחד למות מקורונה, מה הסיכוי שלך למות מקורונה? האם הגיוני לפחד מהקורונה? איך לא לפחד למות מקורונה? למה מפחדים מהקורונה? עליית תוחלת החיים, פחד מהמוות, פחד ממחלה, פחד להיות חולה, מה הסיכוי למות מקורונה?
איך נוצר הפחד מקורונה ומה הקשר לפחד מוות?
הפחד מקורונה מתחיל בראש ובראשונה מההבנה הבסיסית שכל בני האדם רוצים לחיות כמה שיותר זמן, אך מודעים לכך שהמוות הוא בלתי נמנע. למרות שהרצון לחיות הוא חזק אצל רוב האנשים, כולם מבינים שבמוקדם או במאוחר יגיע המוות - אם בגלל זקנה, מחלה או תאונה. הפחד ממוות הוא לא ייחודי לקורונה, אך כאשר מופיעה מחלה חדשה, מתעוררת תחושה שזו דרך בלתי צפויה ופתאומית למות, דבר שמגביר את החרדה.
למה אנשים מפחדים מהמוות, למרות שהם יודעים שהוא בלתי נמנע?
הפחד מהמוות הוא טבעי כי הוא מסמל את סוף החיים ואת הפסקת הקיום המוכר. כל אדם מבין שבשלב מסוים חייו יסתיימו, אם זה בגיל מבוגר, עקב מחלה או מתאונה. עם זאת, עצם הידיעה הזו אינה מפחיתה את הרצון האנושי הטבעי להאריך חיים. בני האדם פועלים כל הזמן להגדלת תוחלת החיים באמצעות שמירה על בריאות, פיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות.
האם הקורונה היא סיבה מיוחדת לפחד, לעומת מחלות אחרות?
הקורונה נתפסת כמחלה "חדשה", ולכן מעוררת פחד גדול יותר, אך למעשה אינה שונה מהותית ממחלות אחרות שהתפרצו לאורך ההיסטוריה. בעבר אנשים מתו מדלקת ריאות, סרטן, איידס ועוד מחלות רבות. בכל תקופה מתפרצת מחלה חדשה שמאיימת על חיי האדם, ועד כה תמיד נמצאו דרכים רפואיות להאריך את תוחלת החיים, אך מעולם לא נמצאה תרופה שהסירה לחלוטין את איום המוות. כך הקורונה הופכת לעוד דרך שבה ניתן למות, בדיוק כמו מחלות אחרות או תאונות.
כיצד עליית תוחלת החיים קשורה לפחד מקורונה?
עם התקדמות המדע והרפואה, בני האדם חיים היום יותר מאי פעם. בעבר, להגיע לגיל 50 או 60 היה הישג נדיר, אך כיום אנשים חיים לעיתים עד גיל 80, 90 ואף מעבר לכך. מכיוון שתוחלת החיים עלתה, אנשים שנמצאים בסיכון למוות (מבוגרים או חולים) חיים כיום יותר שנים. מגפת הקורונה, בהיותה מחלה חדשה, מאיימת במיוחד על אותם אנשים מבוגרים וחולים כרוניים, ומחזירה לתודעה את הפחד מפני ירידה פתאומית בתוחלת החיים.
מי נמצא בסיכון גבוה למות מקורונה?
הסיכון למות מקורונה הוא גדול במיוחד עבור אנשים שממילא נמצאים בסיכון גבוה - בעיקר אנשים מבוגרים, או כאלה שיש להם מחלות רקע קשות כמו בעיות לב, סוכרת, או מחלות ריאה כרוניות. אנשים צעירים ובריאים נמצאים בסיכון נמוך יותר, למרות שגם הם עלולים להיפגע מהמחלה. עם זאת, הסיכון שלהם למוות הוא נמוך בהרבה, דומה למחלות אחרות שכבר מוכרות.
האם הגיוני להיכנס לפאניקה מוגזמת מהקורונה?
לא. אליעד כהן מדגיש כי אין סיבה אמיתית לפאניקה מוגזמת, מכיוון שהקורונה אינה גורם סיכון חריג ביחס לסיכונים אחרים. בדיוק כפי שיש היגיון לשים חגורת בטיחות ברכב, להתחסן מפני שפעת או לשמור על היגיינה כדי להימנע ממחלות, כך יש היגיון להיזהר מהקורונה - אבל בלי לאבד פרופורציה. הפאניקה נוצרת בעיקר בגלל תשומת הלב התקשורתית, אך בפועל מדובר בסיכון דומה לסיכונים יומיומיים אחרים.
מדוע המחשבה "בעתיד תגיע מחלה אחרת" אינה מרגיעה אנשים?
האנושות מתמודדת באופן תמידי עם מחלות חדשות. בכל פעם שמוצאים תרופה למחלה אחת, מופיעה מחלה אחרת. ההבנה הזו, שאף פעם לא תהיה שליטה מוחלטת על המוות, אינה תמיד מרגיעה, כי הפחד לא נובע רק מקורונה, אלא מכל אפשרות אחרת של מוות. הידיעה שהמוות בלתי נמנע היא זו שגורמת לפחד, ולא מחלה ספציפית כזו או אחרת.
למה בכל זאת הקורונה מקבלת תשומת לב כה רבה?
הקורונה מקבלת תשומת לב גדולה כי היא התפשטה במהירות רבה ופגעה במספר גדול של אנשים, באופן רחב היקף וגלובלי. נוסף לכך, התקשורת מדגישה מאוד את המחלה, מה שיוצר אצל אנשים תחושת חוסר ודאות וחוסר שליטה, ומגביר את הפחד. אבל למעשה, אם מסתכלים באופן מאוזן, מדובר בעוד גורם סיכון שאפשר להתמודד איתו בהיגיון ובזהירות בסיסית.
איך להתמודד באופן הגיוני עם הפחד מקורונה?
כדי להתמודד בצורה בריאה עם הפחד מקורונה מומלץ לפעול באופן הבא:
כיצד מומלץ להתייחס לקורונה בחיי היום - יום?
אין צורך לחיות בפחד מתמיד מהקורונה, בדיוק כפי שלא חיים בפחד תמידי מתאונת דרכים או מהחלקה על בננה. החיים כוללים תמיד סיכונים מסוימים, אך אם פועלים בהיגיון, אפשר להפחית אותם מאוד. לכן מומלץ להמשיך בשגרה, לשמור על כללי הזהירות הרגילים, אבל לא לתת למחלה להשתלט על התודעה ולפגוע באיכות החיים הרגשית והנפשית.
הפחד מקורונה מתחיל בראש ובראשונה מההבנה הבסיסית שכל בני האדם רוצים לחיות כמה שיותר זמן, אך מודעים לכך שהמוות הוא בלתי נמנע. למרות שהרצון לחיות הוא חזק אצל רוב האנשים, כולם מבינים שבמוקדם או במאוחר יגיע המוות - אם בגלל זקנה, מחלה או תאונה. הפחד ממוות הוא לא ייחודי לקורונה, אך כאשר מופיעה מחלה חדשה, מתעוררת תחושה שזו דרך בלתי צפויה ופתאומית למות, דבר שמגביר את החרדה.
למה אנשים מפחדים מהמוות, למרות שהם יודעים שהוא בלתי נמנע?
הפחד מהמוות הוא טבעי כי הוא מסמל את סוף החיים ואת הפסקת הקיום המוכר. כל אדם מבין שבשלב מסוים חייו יסתיימו, אם זה בגיל מבוגר, עקב מחלה או מתאונה. עם זאת, עצם הידיעה הזו אינה מפחיתה את הרצון האנושי הטבעי להאריך חיים. בני האדם פועלים כל הזמן להגדלת תוחלת החיים באמצעות שמירה על בריאות, פיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות.
האם הקורונה היא סיבה מיוחדת לפחד, לעומת מחלות אחרות?
הקורונה נתפסת כמחלה "חדשה", ולכן מעוררת פחד גדול יותר, אך למעשה אינה שונה מהותית ממחלות אחרות שהתפרצו לאורך ההיסטוריה. בעבר אנשים מתו מדלקת ריאות, סרטן, איידס ועוד מחלות רבות. בכל תקופה מתפרצת מחלה חדשה שמאיימת על חיי האדם, ועד כה תמיד נמצאו דרכים רפואיות להאריך את תוחלת החיים, אך מעולם לא נמצאה תרופה שהסירה לחלוטין את איום המוות. כך הקורונה הופכת לעוד דרך שבה ניתן למות, בדיוק כמו מחלות אחרות או תאונות.
כיצד עליית תוחלת החיים קשורה לפחד מקורונה?
עם התקדמות המדע והרפואה, בני האדם חיים היום יותר מאי פעם. בעבר, להגיע לגיל 50 או 60 היה הישג נדיר, אך כיום אנשים חיים לעיתים עד גיל 80, 90 ואף מעבר לכך. מכיוון שתוחלת החיים עלתה, אנשים שנמצאים בסיכון למוות (מבוגרים או חולים) חיים כיום יותר שנים. מגפת הקורונה, בהיותה מחלה חדשה, מאיימת במיוחד על אותם אנשים מבוגרים וחולים כרוניים, ומחזירה לתודעה את הפחד מפני ירידה פתאומית בתוחלת החיים.
מי נמצא בסיכון גבוה למות מקורונה?
הסיכון למות מקורונה הוא גדול במיוחד עבור אנשים שממילא נמצאים בסיכון גבוה - בעיקר אנשים מבוגרים, או כאלה שיש להם מחלות רקע קשות כמו בעיות לב, סוכרת, או מחלות ריאה כרוניות. אנשים צעירים ובריאים נמצאים בסיכון נמוך יותר, למרות שגם הם עלולים להיפגע מהמחלה. עם זאת, הסיכון שלהם למוות הוא נמוך בהרבה, דומה למחלות אחרות שכבר מוכרות.
האם הגיוני להיכנס לפאניקה מוגזמת מהקורונה?
לא. אליעד כהן מדגיש כי אין סיבה אמיתית לפאניקה מוגזמת, מכיוון שהקורונה אינה גורם סיכון חריג ביחס לסיכונים אחרים. בדיוק כפי שיש היגיון לשים חגורת בטיחות ברכב, להתחסן מפני שפעת או לשמור על היגיינה כדי להימנע ממחלות, כך יש היגיון להיזהר מהקורונה - אבל בלי לאבד פרופורציה. הפאניקה נוצרת בעיקר בגלל תשומת הלב התקשורתית, אך בפועל מדובר בסיכון דומה לסיכונים יומיומיים אחרים.
מדוע המחשבה "בעתיד תגיע מחלה אחרת" אינה מרגיעה אנשים?
האנושות מתמודדת באופן תמידי עם מחלות חדשות. בכל פעם שמוצאים תרופה למחלה אחת, מופיעה מחלה אחרת. ההבנה הזו, שאף פעם לא תהיה שליטה מוחלטת על המוות, אינה תמיד מרגיעה, כי הפחד לא נובע רק מקורונה, אלא מכל אפשרות אחרת של מוות. הידיעה שהמוות בלתי נמנע היא זו שגורמת לפחד, ולא מחלה ספציפית כזו או אחרת.
למה בכל זאת הקורונה מקבלת תשומת לב כה רבה?
הקורונה מקבלת תשומת לב גדולה כי היא התפשטה במהירות רבה ופגעה במספר גדול של אנשים, באופן רחב היקף וגלובלי. נוסף לכך, התקשורת מדגישה מאוד את המחלה, מה שיוצר אצל אנשים תחושת חוסר ודאות וחוסר שליטה, ומגביר את הפחד. אבל למעשה, אם מסתכלים באופן מאוזן, מדובר בעוד גורם סיכון שאפשר להתמודד איתו בהיגיון ובזהירות בסיסית.
איך להתמודד באופן הגיוני עם הפחד מקורונה?
כדי להתמודד בצורה בריאה עם הפחד מקורונה מומלץ לפעול באופן הבא:
- אם אתה בקבוצת סיכון (מבוגר או בעל מחלות רקע) - היזהר במיוחד, בדיוק כמו במחלות אחרות.
- אם אתה צעיר ובריא - הבן שהסיכון שלך נמוך, למרות שהוא קיים.
- נקוט באמצעי זהירות סבירים, כמו שמירה על היגיינה והימנעות מחשיפה מיותרת.
- הכר בכך שהמוות יכול להגיע בכל צורה שהיא, והקורונה היא רק אחת הדרכים האפשריות למות.
כיצד מומלץ להתייחס לקורונה בחיי היום - יום?
אין צורך לחיות בפחד מתמיד מהקורונה, בדיוק כפי שלא חיים בפחד תמידי מתאונת דרכים או מהחלקה על בננה. החיים כוללים תמיד סיכונים מסוימים, אך אם פועלים בהיגיון, אפשר להפחית אותם מאוד. לכן מומלץ להמשיך בשגרה, לשמור על כללי הזהירות הרגילים, אבל לא לתת למחלה להשתלט על התודעה ולפגוע באיכות החיים הרגשית והנפשית.
- פחד מקורונה
- פחד מהמוות
- התמודדות עם מחלות וחרדות
- תוחלת חיים ועלייתה לאורך ההיסטוריה
- איך להתמודד עם חוסר ודאות
איך נוצר הפחד מקורונה?
פחד מקורונה מתחיל מתוך ההבנה שבני אדם רוצים לחיות כמה שיותר זמן, אך מודעים לכך שסופם למות. לרוב, אנשים יודעים שבמוקדם או במאוחר מגיע מוות מסיבות שונות: זקנה, מחלות, תאונות וכדומה. כשמתפרצת מחלה חדשה, כמו הקורונה, נוצרת תחושה שמדובר בדרך פתאומית ובלתי צפויה למות, ולכן עולה חרדה שמא המחלה "תבחר" דווקא בנו.
מדוע אנשים מפחדים מהמוות ובכל זאת יודעים שהוא קיים?
כל אדם מבין שבסופו של דבר הוא ימות. יש מי שמת בגיל מבוגר, יש מי שנפטר ממחלה או מתאונה, וכל דרך למות נראית לפעמים מפחידה. יחד עם זאת, הידיעה שהמוות קבוע אינה מונעת מהאדם לנסות להאריך את חייו כמה שיותר, בין אם באמצעות שמירה על הבריאות ובין אם על ידי פיתוח תרופות וטכנולוגיות שמטפלות במחלות ומאריכות את תוחלת החיים.
כיצד הקורונה מתווספת לדרכים השונות למות?
הקורונה היא עוד מחלה חדשה שנכנסה לרשימת הגורמים שיכולים להוביל למוות, בדומה למחלות אחרות שהיו בעבר ושעוד יתגלו בעתיד. במהלך ההיסטוריה, תמיד נמצאו מחלות חדשות - אם פעם מתו מאי - טיפול בדלקת ריאות, אחר כך מסרטן, ואחר כך מווירוסים אחרים, הרי הקורונה מצטרפת לרשימה.
עם התקדמות הרפואה, תוחלת החיים עלתה ביחס לעבר. בעבר, להגיע לגיל 50-60 נחשב "זקן מופלג", ואילו כיום אנשים חיים הרבה מעבר לכך. הקורונה התפרצה כגורם נוסף שעלול להוריד את תוחלת החיים, בעיקר אצל אלה שממילא נמצאים בסיכון גבוה - אנשים מבוגרים או חולים במחלות רקע.
האם באמת יש סיבה לפאניקה מוגזמת?
הפחד הגדול נובע מהתחושה שהקורונה "תופסת" את כולם, אך בפועל היא אינה שונה מהותית ממחלות אחרות מבחינת העיקרון: ככל שאדם מבוגר או סובל מבעיות בריאותיות, גם בלעדי הקורונה הוא חשוף יותר לסכנת חיים. הקורונה אכן יכולה להעלות את הסיכון למוות אצל מי שכבר נמצא בסיכון גבוה, אך לא מדובר במחלה ש"מוחקת" את כל האוכלוסיה ללא הבחנה. אנשים צעירים ובריאים עלולים לחלות, אך הסיכון היחסי שלהם למות מהקורונה נמוך בהרבה, בדומה למחלות אחרות.
איך אפשר להתמודד בהיגיון עם פחד מהקורונה?
התמודדות עם פחד זה יכולה להישען על הבנת הפרופורציות:
- אדם הנמצא בקבוצת סיכון - מבוגר או בעל מחלות רקע - ממילא צריך להיזהר יותר גם בלי קשר לקורונה.
- אדם צעיר ובריא אמנם לא חסין לחלוטין, אך הסיכון קטן יחסית.
- כשם שנכון לשים חגורת בטיחות בעת נהיגה או להתחסן נגד שפעת, כך כדאי לנקוט אמצעי זהירות בקורונה (שמירה על היגיינה, הימנעות מהדבקה וכדומה).
- ההבנה שבסופו של דבר מוות יכול להגיע בדרכים רבות, מפחיתה את הדגש המופרז על הקורונה כמחלה "ייחודית" ומעניקה מבט מאוזן יותר.
מדוע המחשבה "בסוף נמצא תרופה, ואז תגיע מחלה אחרת" לא מונעת פחד?
בכל עת האנושות נאבקת במחלות חדשות: לאחר מציאת תרופה למחלה אחת, צצה מחלה אחרת. העובדה שתוחלת החיים עלתה הודות להתקדמות הרפואה רק מחזקת את ההבנה שכל עוד לא נמצאה תרופה לכל מחלה אפשרית, תמיד יהיה גורם נוסף למוות. פחד מהמוות לא נובע רק מקורונה, אלא מכל אפשרות אחרת שמובילה לאותה תוצאה בלתי נמנעת.
למה בכל זאת ממשיכים לדבר כל כך הרבה על קורונה?
הסיבה העיקרית היא שהקורונה תפסה את תשומת הלב העולמית, בין השאר בגלל תפוצה מהירה ופגיעה רחבת היקף. נוסף לכך, מידע תקשורתי על מחלות חדשות נוטה לעורר חרדה, כי נדמה שאין לגביהן מספיק שליטה או הבנה. אך בסופו של דבר, גם בנושא הקורונה וגם בכל דרך אחרת, המודעות וההקפדה עוזרות להפחית סכנות באופן יחסי.
איך נכון להתייחס למחלה במציאות היומיומית?
כמו עם כל מחלה אחרת, מומלץ לשמור על כללי היגיינה, להימנע מהדבקה מכוונת ולהיות ערים לאפשרות הקיימת. אין זה אומר שחייבים לחיות בפאניקה מתמדת, בדיוק כמו שלא מפחדים בכל רגע מחליקה על בננה או מתאונת דרכים. גישה מאוזנת משמעה: לזהות את הסיכון שקיים, לנקוט את האמצעים המתאימים, אבל להמשיך בשגרת החיים תוך הבנה שגורמי סיכון תמיד היו וכנראה תמיד יהיו.
פחד מקורונה מתחיל מתוך ההבנה שבני אדם רוצים לחיות כמה שיותר זמן, אך מודעים לכך שסופם למות. לרוב, אנשים יודעים שבמוקדם או במאוחר מגיע מוות מסיבות שונות: זקנה, מחלות, תאונות וכדומה. כשמתפרצת מחלה חדשה, כמו הקורונה, נוצרת תחושה שמדובר בדרך פתאומית ובלתי צפויה למות, ולכן עולה חרדה שמא המחלה "תבחר" דווקא בנו.
מדוע אנשים מפחדים מהמוות ובכל זאת יודעים שהוא קיים?
כל אדם מבין שבסופו של דבר הוא ימות. יש מי שמת בגיל מבוגר, יש מי שנפטר ממחלה או מתאונה, וכל דרך למות נראית לפעמים מפחידה. יחד עם זאת, הידיעה שהמוות קבוע אינה מונעת מהאדם לנסות להאריך את חייו כמה שיותר, בין אם באמצעות שמירה על הבריאות ובין אם על ידי פיתוח תרופות וטכנולוגיות שמטפלות במחלות ומאריכות את תוחלת החיים.
כיצד הקורונה מתווספת לדרכים השונות למות?
הקורונה היא עוד מחלה חדשה שנכנסה לרשימת הגורמים שיכולים להוביל למוות, בדומה למחלות אחרות שהיו בעבר ושעוד יתגלו בעתיד. במהלך ההיסטוריה, תמיד נמצאו מחלות חדשות - אם פעם מתו מאי - טיפול בדלקת ריאות, אחר כך מסרטן, ואחר כך מווירוסים אחרים, הרי הקורונה מצטרפת לרשימה.
עם התקדמות הרפואה, תוחלת החיים עלתה ביחס לעבר. בעבר, להגיע לגיל 50-60 נחשב "זקן מופלג", ואילו כיום אנשים חיים הרבה מעבר לכך. הקורונה התפרצה כגורם נוסף שעלול להוריד את תוחלת החיים, בעיקר אצל אלה שממילא נמצאים בסיכון גבוה - אנשים מבוגרים או חולים במחלות רקע.
האם באמת יש סיבה לפאניקה מוגזמת?
הפחד הגדול נובע מהתחושה שהקורונה "תופסת" את כולם, אך בפועל היא אינה שונה מהותית ממחלות אחרות מבחינת העיקרון: ככל שאדם מבוגר או סובל מבעיות בריאותיות, גם בלעדי הקורונה הוא חשוף יותר לסכנת חיים. הקורונה אכן יכולה להעלות את הסיכון למוות אצל מי שכבר נמצא בסיכון גבוה, אך לא מדובר במחלה ש"מוחקת" את כל האוכלוסיה ללא הבחנה. אנשים צעירים ובריאים עלולים לחלות, אך הסיכון היחסי שלהם למות מהקורונה נמוך בהרבה, בדומה למחלות אחרות.
איך אפשר להתמודד בהיגיון עם פחד מהקורונה?
התמודדות עם פחד זה יכולה להישען על הבנת הפרופורציות:
- אדם הנמצא בקבוצת סיכון - מבוגר או בעל מחלות רקע - ממילא צריך להיזהר יותר גם בלי קשר לקורונה.
- אדם צעיר ובריא אמנם לא חסין לחלוטין, אך הסיכון קטן יחסית.
- כשם שנכון לשים חגורת בטיחות בעת נהיגה או להתחסן נגד שפעת, כך כדאי לנקוט אמצעי זהירות בקורונה (שמירה על היגיינה, הימנעות מהדבקה וכדומה).
- ההבנה שבסופו של דבר מוות יכול להגיע בדרכים רבות, מפחיתה את הדגש המופרז על הקורונה כמחלה "ייחודית" ומעניקה מבט מאוזן יותר.
מדוע המחשבה "בסוף נמצא תרופה, ואז תגיע מחלה אחרת" לא מונעת פחד?
בכל עת האנושות נאבקת במחלות חדשות: לאחר מציאת תרופה למחלה אחת, צצה מחלה אחרת. העובדה שתוחלת החיים עלתה הודות להתקדמות הרפואה רק מחזקת את ההבנה שכל עוד לא נמצאה תרופה לכל מחלה אפשרית, תמיד יהיה גורם נוסף למוות. פחד מהמוות לא נובע רק מקורונה, אלא מכל אפשרות אחרת שמובילה לאותה תוצאה בלתי נמנעת.
למה בכל זאת ממשיכים לדבר כל כך הרבה על קורונה?
הסיבה העיקרית היא שהקורונה תפסה את תשומת הלב העולמית, בין השאר בגלל תפוצה מהירה ופגיעה רחבת היקף. נוסף לכך, מידע תקשורתי על מחלות חדשות נוטה לעורר חרדה, כי נדמה שאין לגביהן מספיק שליטה או הבנה. אך בסופו של דבר, גם בנושא הקורונה וגם בכל דרך אחרת, המודעות וההקפדה עוזרות להפחית סכנות באופן יחסי.
איך נכון להתייחס למחלה במציאות היומיומית?
כמו עם כל מחלה אחרת, מומלץ לשמור על כללי היגיינה, להימנע מהדבקה מכוונת ולהיות ערים לאפשרות הקיימת. אין זה אומר שחייבים לחיות בפאניקה מתמדת, בדיוק כמו שלא מפחדים בכל רגע מחליקה על בננה או מתאונת דרכים. גישה מאוזנת משמעה: לזהות את הסיכון שקיים, לנקוט את האמצעים המתאימים, אבל להמשיך בשגרת החיים תוך הבנה שגורמי סיכון תמיד היו וכנראה תמיד יהיו.
- פחד מקורונה
- פחד מהמוות
- התמודדות עם מחלות וחרדות
- תוחלת חיים ועלייתה לאורך ההיסטוריה
- איך להתמודד עם חוסר ודאות