כיצד להתמודד עם מחשבות טורדניות ומפחידות?

אליעד כהן מסביר כיצד להתייחס למחשבות מטרידות ואכזריות, אותן מחשבות שלא נותנות לאדם מנוח. הוא מציע שלא להתייפייף עם אותן מחשבות, אלא להתייחס אליהן בדיוק באותה צורה שבה הן מתייחסות אליך. אם המחשבה מתעללת בך ואומרת לך דברים קשים, אל תנסה להיות יפה נפש ולומר לה דברים נעימים. לפי אליעד, יש להשתמש באותה הגישה הקשוחה והאכזרית של המחשבה עצמה כדי לנטרל אותה.

הוא מדמה זאת למקרה של אדם שתוקף אותך ברחוב ואתה מציע לו הסכם שלום. התוקף אינו מעוניין בהסכם אלא בהכאתך, ולכן לדבר יפה לא יעזור, אלא יש לנקוט בגישה תקיפה דומה. כך גם המחשבות האכזריות, אם תיכנע ותאמר להן "יאללה, מה שאת אומרת יקרה, לא אכפת לי", תוכל להפסיק את המשחק הפנימי האינסופי של מחשבות מטרידות. הוא ממליץ להפסיק את הדיונים הפנימיים האינסופיים בין מחשבות מנוגדות ולומר למחשבה פשוט "אני נכנע לך", "יאללה, תפסו אותי הגנבים", "יקרה מה שיקרה". גישה זו עשויה להפסיק את הסבל, שכן כאשר אתה מפסיק להילחם במחשבה, היא מאבדת את כוחה עליך.

האם לחיבור פנימי אמיתי יש השפעה על חרדות ופוביות?

אליעד מצביע על כך שפעמים רבות אנשים מחפשים פתרונות חיצוניים מלאכותיים לחרדותיהם ופחדיהם, כגון זוגיות, חברים או ביטחון חיצוני כלשהו. הוא מסביר שבסופו של דבר, הפחד והחרדה מתרחשים כשאתה לבד עם עצמך ואין פתרון חיצוני אמיתי ומוחלט. גם אדם מצליח ומפורסם שהכל אוהבים אותו, יכול עדיין לחוש חרדה כשהוא לבד בבית, כי אז כל הפחדים עולים שוב.

הפתרון האמיתי שאליעד מציע הוא "חיבור פנימי". חיבור פנימי משמעותו להפסיק לחפש פתרונות חיצוניים ולהתחבר לעצמך באמת, להבין את הרגשות והמחשבות שלך לעומק. כאשר אדם מחובר לעצמו באמת, הוא פחות תלוי בגורמים חיצוניים ולכן הפחדים פחות שולטים בו. כשהוא יודע מי הוא ומה הוא רוצה, הוא מרגיש שלם גם כשהוא לבד.

לדוגמה, אדם שנוסע בכביש ונכנס ללחץ בכל פעם שהוא חושב על המשטרה, עושה זאת רק משום שהוא רגיל לייחס חשיבות גדולה מדי למחשבות שלו. כשאדם מבין שהמחשבות הן רק מחשבות, ושניתן להתייחס אליהן כאל "רעש" לא משמעותי, הן מאבדות מהכוח שלהן.

כיצד אלטרואיזם ואהבת לרעך כמוך משפיעים על חרדות?

אליעד כהן מתאר מצב שבו אדם שהיה מוטרד באופן תמידי ועסק רק בעצמו, החל להתמקד בבעיותיהם של אנשים אחרים, לדוגמה באמצעות ארגון חסד ונתינה. בהתחלה נדמה היה לו שזה פתרון נהדר כי הוא מפסיק לחשוב על עצמו ועל בעיותיו. אך לאחר זמן, אותו אדם החל להטריד את עצמו בבעיות של אחרים - הוא חש את הבעיות שלהם כאילו היו שלו ממש. לדוגמה, הוא כבר לא חשש שיפטרו אותו מעבודתו, אלא שיפטרו אחרים. החרדה עברה מהעצמי אל הזולת.

הוא מסביר שזו המשמעות של המושג "ואהבת לרעך כמוך". כשאדם מגיע לדרגת אלטרואיזם עמוקה כזו, הוא מתחיל להרגיש את הבעיות של אחרים כאילו היו שלו, כי הוא מזהה את עצמו באחרים. זה מביא לתחושת דאגה יתרה גם עבור אחרים, ולעיתים האדם לא יכול להירדם בלילה, לא בגלל דאגה לעצמו, אלא בגלל דאגה לאחרים.

הוא נותן דוגמה לכך שאם לשכן כואבת היד, ואתה מרגיש שהכאב של השכן הוא הכאב שלך ממש, זו דרגה גבוהה של חיבור לאנשים אחרים. אך גם לדרגה זו יש חסרונות כי אז החרדות והדאגות מתפשטות גם לבעיות של אחרים, לא רק שלך.

מהי הדרגה הגבוהה ביותר של חיבור והתמודדות עם חרדות ופחדים?

הדרגה הגבוהה ביותר שאליעד מתאר היא דרגת "אין הבדל בין טוב לרע". זו דרגה שבה האדם מזהה שהכל אחד, שאין באמת הפרדה בין עצמי לבין הזולת. במצב זה, האדם לא מוטרד משום דבר, לא מהבעיות שלו ולא מהבעיות של אחרים, משום שאין לו שום דאגה - הכל אחד ואין טוב או רע באמת.

במצב זה, האדם מרגיש שהוא בורא העולם ממש. כשהוא משוחח עם אדם אחר, הוא לא מדבר עם אדם נפרד אלא עם הבורא עצמו. כשהאדם חווה את כל המציאות כאחד מוחלט, הוא משתחרר מכל החרדות והפחדים, שכן אין עוד מה לפחד או לחשוש ממנו. אין דאגה, אין פחד ואין חרדה, כי אין הפרדה ואין שניות.

אליעד מסביר שזו חוויה שניתן לחוות אותה באופן ממשי - לא כזיכרון או כידע, אלא כהרגשה ממשית שכל מה שקורה הוא טוב ואין שום בעיה. מצב זה הוא המטרה הסופית של כל תהליך ההתמודדות עם חרדות ופוביות.