פחד וחרדה, חוסר ביטחון תעסוקתי, מקרר ריק, דימוי עצמי, תחושת כישלון, כסף ואושר, להתמודד עם פחד, להתמודד עם חרדה, התמודדות עם חרדות, התמודדות עם פחדים
מהו הפחד האמיתי שעומד מאחורי חוסר הביטחון התעסוקתי?
אליעד כהן מציג בהרצאה זו תהליך מפורט להתמודדות עם פחדים וחרדות, תוך שימוש בדוגמא של חוסר ביטחון תעסוקתי ופחד מפני "מקרר ריק". הוא מתחיל בשאלה ישירה: "ממה את מפחדת?" כאשר משתתפת בשיחה מבטאת חרדה מפני מצב שבו היא עלולה לא למצוא עבודה לתקופה ארוכה, דבר שלדבריה יוביל אותה למצב של דיכאון קיומי ואף לתחושת כישלון אישי. אליעד מסביר שכל פחד, כמו הפחד של המשתתפת שלא תמצא עבודה, מבוסס על החשש מהלא נודע, אך מדגיש שמה שמפחיד באמת זה לא הלא נודע עצמו, אלא האפשרות שהלא נודע יהיה שלילי, כלומר, "הרע" שיכול להתרחש.
הוא מפרק את הפחד לפרטים הקטנים ומציע תהליך ברור לניתוח מעמיק של פחדים, שמתחיל בשאלה: "מה באמת מפחיד אותך?". כך הוא מגיע לעומק החרדה שלה, שהיא לא רק הפחד מחוסר עבודה, אלא פחד עמוק יותר מפני חוסר היכולת לספק לילדים שלה אוכל ולהתמודד עם אחריות כלכלית. אליעד ממשיך להקשות עליה ומציע לה עבודה תאורטית, אפילו אם מדובר במשימה סתמית כמו לצבוע את הקירות שוב ושוב, כדי להראות לה שבעצם העבודה עצמה אינה הפתרון האמיתי לפחד שלה.
מדוע אנשים פוחדים מהרע שיכול להתרחש?
אליעד מדגים שאנשים אינם מפחדים מהלא נודע החיובי, אלא מהלא נודע השלילי, הרע. לדוגמה, משתתפת השיחה אינה פוחדת מהאפשרות שתמצא עבודה מעולה אלא רק מהאפשרות שלא תמצא עבודה כלל. הוא מראה שהחרדה היא תוצר של הגדרת מטרות וציפיות מסוימות, ופחד מלא לעמוד בהן. מכאן הוא מוביל אותה להבנה שפחדיה קשורים באופן הדוק לדימוי עצמי, לתחושת הצלחה או כישלון, ולמה שהסביבה חושבת עליה.
הוא מדגיש שהמשתתפת מפחדת בעיקר מההשלכות של חוסר היכולת שלה לעמוד בציפיות של עצמה, וכך מתחילה להרגיש כישלון, ומכאן נולד הפחד. הוא מדגים את הרעיון בצורה פשוטה: אם אדם מפחד שיהיה לו מקרר ריק, למעשה הוא מפחד לא מהיעדר האוכל עצמו אלא מהתחושה האישית ומההשלכות הרגשיות שיתעוררו במצב זה, כגון אשמה, כישלון, או בושה מול הילדים או הסביבה.
איך מפרקים פחדים וחרדות בצורה מעשית?
אליעד מציג מתודה מעשית לפירוק פחדים: ראשית, יש להודות בפחד בצורה מדויקת ככל האפשר. לאחר מכן, להבין לעומק את מהות הפחד, לחקור אותו, ואז לנסות להפריך את התסריט השלילי או לראות את חוסר המשמעות האובייקטיבית שלו. למשל, הוא שואל את המשתתפת מה יקרה בפועל אם המקרר יהיה ריק, ומצביע על כך שתמיד יהיה ניתן למצוא פתרון, כמו קבלת אוכל מאדם אחר.
הוא גם מראה את הסתירה הפנימית של המשתתפת, שמצד אחד אומרת שהיא בטוחה שהיא תמצא עבודה, ומצד שני מפחדת שלא תמצא עבודה. אליעד מסביר כי לא ייתכן שהאדם יהיה בטוח לגמרי שדבר מסוים יקרה ובמקביל יפחד שלא יקרה, ולכן עליה להיות כנה עם עצמה לגבי רמת האמונה האמיתית שלה.
מה הקשר בין פחדים, דימוי עצמי ותחושת כישלון?
ההרצאה מתמקדת גם בקשר העמוק בין הפחד לבין הדימוי העצמי ותחושת הכישלון. אליעד טוען כי הפחד של האדם להרגיש כישלון נובע בעיקר מהפחד מדעת הסביבה ומתחושת הנחיתות מול אחרים. הוא נותן דוגמה שבה אדם קם בבוקר, מסתכל במראה ומצהיר לעצמו שהוא כישלון, ומראה שאין בעצם שום משמעות שלילית אובייקטיבית למילה...
אליעד כהן מציג בהרצאה זו תהליך מפורט להתמודדות עם פחדים וחרדות, תוך שימוש בדוגמא של חוסר ביטחון תעסוקתי ופחד מפני "מקרר ריק". הוא מתחיל בשאלה ישירה: "ממה את מפחדת?" כאשר משתתפת בשיחה מבטאת חרדה מפני מצב שבו היא עלולה לא למצוא עבודה לתקופה ארוכה, דבר שלדבריה יוביל אותה למצב של דיכאון קיומי ואף לתחושת כישלון אישי. אליעד מסביר שכל פחד, כמו הפחד של המשתתפת שלא תמצא עבודה, מבוסס על החשש מהלא נודע, אך מדגיש שמה שמפחיד באמת זה לא הלא נודע עצמו, אלא האפשרות שהלא נודע יהיה שלילי, כלומר, "הרע" שיכול להתרחש.
הוא מפרק את הפחד לפרטים הקטנים ומציע תהליך ברור לניתוח מעמיק של פחדים, שמתחיל בשאלה: "מה באמת מפחיד אותך?". כך הוא מגיע לעומק החרדה שלה, שהיא לא רק הפחד מחוסר עבודה, אלא פחד עמוק יותר מפני חוסר היכולת לספק לילדים שלה אוכל ולהתמודד עם אחריות כלכלית. אליעד ממשיך להקשות עליה ומציע לה עבודה תאורטית, אפילו אם מדובר במשימה סתמית כמו לצבוע את הקירות שוב ושוב, כדי להראות לה שבעצם העבודה עצמה אינה הפתרון האמיתי לפחד שלה.
מדוע אנשים פוחדים מהרע שיכול להתרחש?
אליעד מדגים שאנשים אינם מפחדים מהלא נודע החיובי, אלא מהלא נודע השלילי, הרע. לדוגמה, משתתפת השיחה אינה פוחדת מהאפשרות שתמצא עבודה מעולה אלא רק מהאפשרות שלא תמצא עבודה כלל. הוא מראה שהחרדה היא תוצר של הגדרת מטרות וציפיות מסוימות, ופחד מלא לעמוד בהן. מכאן הוא מוביל אותה להבנה שפחדיה קשורים באופן הדוק לדימוי עצמי, לתחושת הצלחה או כישלון, ולמה שהסביבה חושבת עליה.
הוא מדגיש שהמשתתפת מפחדת בעיקר מההשלכות של חוסר היכולת שלה לעמוד בציפיות של עצמה, וכך מתחילה להרגיש כישלון, ומכאן נולד הפחד. הוא מדגים את הרעיון בצורה פשוטה: אם אדם מפחד שיהיה לו מקרר ריק, למעשה הוא מפחד לא מהיעדר האוכל עצמו אלא מהתחושה האישית ומההשלכות הרגשיות שיתעוררו במצב זה, כגון אשמה, כישלון, או בושה מול הילדים או הסביבה.
איך מפרקים פחדים וחרדות בצורה מעשית?
אליעד מציג מתודה מעשית לפירוק פחדים: ראשית, יש להודות בפחד בצורה מדויקת ככל האפשר. לאחר מכן, להבין לעומק את מהות הפחד, לחקור אותו, ואז לנסות להפריך את התסריט השלילי או לראות את חוסר המשמעות האובייקטיבית שלו. למשל, הוא שואל את המשתתפת מה יקרה בפועל אם המקרר יהיה ריק, ומצביע על כך שתמיד יהיה ניתן למצוא פתרון, כמו קבלת אוכל מאדם אחר.
הוא גם מראה את הסתירה הפנימית של המשתתפת, שמצד אחד אומרת שהיא בטוחה שהיא תמצא עבודה, ומצד שני מפחדת שלא תמצא עבודה. אליעד מסביר כי לא ייתכן שהאדם יהיה בטוח לגמרי שדבר מסוים יקרה ובמקביל יפחד שלא יקרה, ולכן עליה להיות כנה עם עצמה לגבי רמת האמונה האמיתית שלה.
מה הקשר בין פחדים, דימוי עצמי ותחושת כישלון?
ההרצאה מתמקדת גם בקשר העמוק בין הפחד לבין הדימוי העצמי ותחושת הכישלון. אליעד טוען כי הפחד של האדם להרגיש כישלון נובע בעיקר מהפחד מדעת הסביבה ומתחושת הנחיתות מול אחרים. הוא נותן דוגמה שבה אדם קם בבוקר, מסתכל במראה ומצהיר לעצמו שהוא כישלון, ומראה שאין בעצם שום משמעות שלילית אובייקטיבית למילה...
- איך להתמודד עם פחד מחוסר עבודה?
- איך לשפר דימוי עצמי נמוך?
- התמודדות עם פחד כלכלי
- מה לעשות כשהמקרר ריק?
- איך להשתחרר מתחושת כישלון?
- פחד מהלא נודע
- איך להתמודד עם חרדות?
050-3331-331