למה אנחנו מפחדים לריב עם אנשים ומה הקשר לחרדה חברתית?

אליעד כהן מסביר בהרחבה את הקשר בין פחד מעימותים וחרדה חברתית. פחד זה נובע מהחשש מהתוצאות השליליות של ריב או עימות, כמו תוצאה שלילית ביחסים החברתיים או בעבודה. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם נותן סיגריה לאדם אחר רק בגלל פחד שיאמרו עליו שהוא לא נחמד אם לא יתן. אליעד מציין כי לעיתים אנו פועלים לא מתוך רצון אמיתי, אלא מתוך פחד או דאגה לתגובה שלילית מהסביבה. הוא מציע לחשוב בכנות על המניעים האמיתיים שלנו - האם אנו באמת רוצים לעשות את הפעולה הזו, או האם אנו פועלים מתוך פחד מדחייה חברתית או מקצועית.

האם אנחנו באמת חייבים לרצות את כולם כדי להיות אהובים?

אליעד מציין כי ישנה מחשבה רווחת שאם אנחנו לא נחמדים באופן מוגזם או לא נרצה את אחרים, לא נוכל להיות חברים או לבנות קשרים חברתיים. הוא מציין כי זו מחשבה לא נכונה, שמבוססת על עקרון של "שחור ולבן" - או שאנחנו נחמדים באופן מופרז או שאנחנו לא נחמדים כלל. למעשה, החיים הרבה יותר מורכבים וכוללים גוונים רבים, ואין צורך לרצות את כולם כדי להיות אהוב. אליעד ממליץ לבחון את המחשבות האלו ולראות אם הן נכונות או שמא הן פשוט מחשבות לא מבוססות שמובילות לפחד מיותר.

מה לעשות כאשר אנו מפחדים להתעמת במקום העבודה?

הסיבה לפחד מעימותים במקום העבודה מוסברת באמצעות דוגמה של עובד שמבקש מהברמן להביא לו קרח, אך פוחד לבקש זאת מתוך חשש לתגובה שלילית כמו פיטורים או פחות משמרות. אליעד מציין כי לעיתים אנו שופטים את הסיטואציה בצורה מוגזמת - אנחנו חושבים שאם נריב או נתעמת עם מישהו, זה בהכרח יוביל לתוצאה שלילית. הוא ממליץ לבדוק אם המחשבות הללו מבוססות על מציאות, שכן לפעמים פחדים כאלו הם פשוט דימויים שלא בהכרח יתממשו. התמודדות עם פחדים כאלו דורשת בחינה של ההיגיון שמאחוריהם ויכולת להבין אם יש לנו באמת סיבה לפחד.

איך לשלוט בעצמנו בעת עצבים או עימותים?

כאשר אדם מתעצבן, הוא לעיתים מרגיש שאין לו שליטה על המעשים והתגובות שלו. אליעד מסביר כי כדי לשלוט על הכעס והתגובות בעת עימותים, חשוב להיות מודעים לרגע הנתון ולזכור כי בכל זמן יש לנו את הבחירה...

למה אתה מפחד לריב עם אנשים ומה הקשר לחרדה חברתית?

אליעד כהן מסביר בהרחבה מדוע אנשים רבים חוששים להיכנס לעימותים או ויכוחים עם אנשים אחרים, איך זה מתקשר לחרדה חברתית, ולמה נחמדות יתר גורמת לעיתים לתחושת אי - נוחות עמוקה, במיוחד במקום העבודה ובסיטואציות חברתיות שונות.

הרבה אנשים חווים פחד מריבים או מאי - נעימות עם אחרים, בגלל שהם מפחדים מהתוצאות השליליות שהם חושבים שעלולות להיגרם מהמריבה. אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה פשוטה: מישהו מבקש ממך סיגריה, ואתה לא רוצה לתת לו. למרות זאת, אתה בכל זאת נותן, כי אתה פוחד שאם לא תיתן, הצד השני יכעס עליך או שיחשוב שאתה לא נחמד מספיק. בסיטואציה הזו, עליך לשאול את עצמך בכנות: האם באמת יש לך בחירה להחליט לא לתת את הסיגריה, או שהלחץ החברתי והפחד מתגובה שלילית גוברים על הרצון שלך?

אליעד ממליץ לבחון מקרים כאלו לעומק, ולשאול את עצמך למה אתה חושב שיהיה לך טוב יותר אם תעשה משהו בניגוד לרצונך האמיתי. במקרה של נתינת הסיגריה, לדוגמה, יכול להיות שאתה חושב שאם לא תיתן, אז אותו אדם ייתן לך פחות משמרות בעבודה או יתייחס אליך פחות טוב בעתיד. אם אתה מנסה לנתח את זה לעומק, אתה מגלה שזה לא בהכרח נכון, אלא זו רק מחשבה או פחד בראש שלך.

האם אתה באמת חייב לרצות אנשים כדי שיהיו לך חברים?

אליעד מתייחס לפחד נוסף שקיים אצל אנשים רבים: התחושה שאם הם לא יהיו נחמדים באופן מוגזם או לא ירצו אחרים, אז אף אחד לא ירצה להיות איתם בקשר. הוא מדגיש שזאת מחשבה של "שחור או לבן": או שאתה נחמד מדי וכולם אוהבים אותך, או שאתה לא נחמד בכלל וכולם שונאים אותך. במציאות, אין קיצוניות כזו, אבל אנשים מפחדים שברגע שהם יורידו קצת מנחמדות היתר, הם מיד יישארו לבד.

אליעד ממליץ להתבונן במחשבות הללו ולשאול אם הן באמת נכונות או שמדובר רק במחשבות לא מבוססות שגורמות לפחד. הוא מסביר שאם אדם יחקור את הפחד שלו לעומק, הוא עשוי לגלות שדווקא הניסיון לרצות את כולם ולמנוע עימותים הוא מה שגורם לו לסבל רב יותר.

למה אתה מפחד להתעמת בעבודה ומה הפתרון?

הנושא מודגם באמצעות סיפור נוסף: אדם שעובד כמלצר ומבקש מהברמן להביא לו קרח. כשהברמן לא מביא לו את הקרח, הוא מרגיש עצבים, אבל הוא חושש לומר לו משהו כי הוא מפחד שזה יגרום לו להסתכסך איתו, שאולי זה יוביל לתחושה לא נעימה או אפילו לפגיעה בתנאי העבודה שלו, כמו קבלת פחות משמרות או פיטורים. האדם אומר שהוא חושש להתעמת עם הברמן כי הוא מאמין שיש סיכוי גדול מאוד שיגרם לו נזק אישי או מקצועי.

אליעד שואל את האדם מדוע הוא חושב שאם הוא יריב עם הברמן אז זה בהכרח יגרום לתוצאות שליליות כמו פיטורים או פחות משמרות. הוא מציע שהאדם יבדוק את המחשבה הזו באופן מציאותי: אולי דווקא הסיכוי לכך נמוך הרבה יותר ממה שהוא מדמיין, אבל הפחד גורם לו להרגיש שזה סיכון גדול מדי. אליעד מדגיש שוב את החשיבות של לבדוק את ההיגיון שמאחורי הפחדים ולהבין אם באמת קיימת סכנה או שמדובר בדמיון שמפריע לאדם להתמודד עם המציאות בצורה בריאה ונכונה יותר.

איך לשלוט בעצמך במצבי עצבים או עימותים?

דוגמה נוספת שהובאה היא פחד מאיבוד שליטה בזמן ריב. אדם מסוים הסביר שכאשר הוא מתעצבן, הוא מרגיש שאין לו שליטה מלאה על המעשים שלו, שהוא נכנס למצב רגשי שבו הוא יכול לעשות או להגיד דברים שהוא יתחרט...