9:55איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית, חרדה מפני איבוד שליטה, תחושת אובדן שליטה
מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לעשות מעשים משוגעים?
קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים לתחושת "שיגעון" או אובדן שליטה עצמית. הראשון הוא פחד להשתגע במובן הרחב, כלומר, החשש לאבד את השפיות לחלוטין, להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני וללא שום שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו.
לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד.
איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות?
כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות:
אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, כך פוחת הסיכוי שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות.
הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם:
אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי שהאדם יפעל בצורה אימפולסיבית ולא הגיונית:
לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה השני מוביל לאיבוד שליטה מוחלט, משום שהאדם הופך לעבד של הדחפים והרצונות שלו.
המסקנה היא שהאדם צריך לייצר מנגנון מאוזן שבו הוא מודע לפעולותיו, חוקר אותן ובודק אותן, אבל לא מגביל את עצמו בצורה קיצונית.
איך להפחית את הפחד להשתגע בצורה מעשית?
אליעד כהן מסכם את ההסבר באמירה ברורה: אדם שחושש להשתגע צריך לפתח מודעות לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם הוא ממליץ על כך בחצי חיוך ("אל תקום מהכיסא בבוקר בלי לדעת למה"), אבל המסר ברור: להימנע ככל האפשר מפעולות חסרות סיבה או מתוך הרגל בלבד.
ככל שהאדם מתרגל יותר חשיבה ביקורתית, וככל שהוא שואל את עצמו יותר פעמים "למה אני עושה את מה שאני עושה?", כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או "משוגעות".
קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים לתחושת "שיגעון" או אובדן שליטה עצמית. הראשון הוא פחד להשתגע במובן הרחב, כלומר, החשש לאבד את השפיות לחלוטין, להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני וללא שום שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו.
לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד.
איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות?
כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות:
- ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד.
- שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש הקיצוני ביותר זה אכן יקרה, ולהבין מה ההשלכות. לעיתים קרובות ההשלכות לא יהיו חמורות כפי שהאדם חושש.
- שלישית, לחפש דרכים להקטין את ההסתברות שהאירוע הלא הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון.
אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, כך פוחת הסיכוי שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות.
הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם:
- הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון.
- הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי להשתגע, כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה.
אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי שהאדם יפעל בצורה אימפולסיבית ולא הגיונית:
- פעולות שמתבצעות מתוך הרגל בלבד, בלי בדיקה של הסיבה להן, מעלות את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית.
- פעולות המבוצעות מתוך "אמונה עיוורת" או מתוך ציות לסביבה ("ככה אמרו לי", "ככה כולם עושים") הן חסרות היגיון ומסוכנות יותר, כי הן אינן מלוות בבדיקה הגיונית ובמחשבה מודעת.
- כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה ("כי בא לי"), מגבירה את האפשרות לאבד שליטה בעתיד, שכן האדם מתרגל לאימפולסיביות חסרת בקרה.
לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה השני מוביל לאיבוד שליטה מוחלט, משום שהאדם הופך לעבד של הדחפים והרצונות שלו.
המסקנה היא שהאדם צריך לייצר מנגנון מאוזן שבו הוא מודע לפעולותיו, חוקר אותן ובודק אותן, אבל לא מגביל את עצמו בצורה קיצונית.
איך להפחית את הפחד להשתגע בצורה מעשית?
אליעד כהן מסכם את ההסבר באמירה ברורה: אדם שחושש להשתגע צריך לפתח מודעות לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם הוא ממליץ על כך בחצי חיוך ("אל תקום מהכיסא בבוקר בלי לדעת למה"), אבל המסר ברור: להימנע ככל האפשר מפעולות חסרות סיבה או מתוך הרגל בלבד.
ככל שהאדם מתרגל יותר חשיבה ביקורתית, וככל שהוא שואל את עצמו יותר פעמים "למה אני עושה את מה שאני עושה?", כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או "משוגעות".
- איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים?
- מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה?
- איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות?
- מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף?
פחד להשתגע - ניתוח והבנה מעמיקה
קיים מצב שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני סוגים של פחד זה.
שני סוגים של פחד להשתגע
דוגמה קלאסית היא הורה שחושש שהוא עלול יום אחד לפגוע בילדו ללא סיבה. הפחד כאן אינו בכך שהוא יהפוך למשוגע לחלוטין, אלא בכך שברגע מסוים תעלה בו מחשבה והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב. הוא לא מפחד מאובדן מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת.
התמודדות עם הפחד
כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות:
באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר.
התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע
כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה?
כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר:
מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד שני, אם הוא יעשה כל מה שבא לו מבלי לחשוב, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא שבוי בתשוקותיו ואינו מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות.
המסקנה
אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות אימפולסיביות, והימנעות מהרגלים חסרי היגיון - כל אלו יקטינו את הסיכון לפעול בטירוף רגעי ולבצע פעולות לא רצויות.
קיים מצב שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני סוגים של פחד זה.
שני סוגים של פחד להשתגע
- יש אדם שחושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, ייצא מדעתו, ולא יהיה מודע למעשיו. הוא חושש ממצב של התפרקות מנטלית מוחלטת, שבה הוא יהיה חסר כל בקרה עצמית ויפעל ללא שליטה או מודעות.
- לעומת זאת, יש מי שלא חושש מהתפרקות כללית, אך כן מפחד לבצע מעשים ספציפיים הנתפסים כלא הגיוניים או "משוגעים". כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק "משוגעים" עושים, אף שהוא מודע להשלכותיה.
דוגמה קלאסית היא הורה שחושש שהוא עלול יום אחד לפגוע בילדו ללא סיבה. הפחד כאן אינו בכך שהוא יהפוך למשוגע לחלוטין, אלא בכך שברגע מסוים תעלה בו מחשבה והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב. הוא לא מפחד מאובדן מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת.
התמודדות עם הפחד
כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות:
- לשאול: "מה ההסתברות שזה יקרה?" ולהבין שמדובר באירוע נדיר מאוד.
- לבדוק: "מה יקרה אם זה כן יקרה?" ולנסות להמעיט מחשיבות הפחד בכך שמקבלים את האפשרות שזה יקרה.
- לבחון כיצד ניתן להקטין את הסיכוי שזה יקרה - האם יש דרכים להגביר שליטה עצמית ולהפחית דחפים אימפולסיביים?
באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר.
התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע
כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה?
- אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע.
- לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית.
כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר:
- להפסיק לפעול מתוך הרגלים עיוורים או כי "ככה עושים".
- להימנע מלפעול מתוך אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה.
- לא לפעול סתם כי "בא לי", אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה.
מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד שני, אם הוא יעשה כל מה שבא לו מבלי לחשוב, הוא עלול להיכנס למצב שבו הוא שבוי בתשוקותיו ואינו מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות.
המסקנה
אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות אימפולסיביות, והימנעות מהרגלים חסרי היגיון - כל אלו יקטינו את הסיכון לפעול בטירוף רגעי ולבצע פעולות לא רצויות.
- איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים?
- מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה?
- איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות?
- מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף?
עכשיו יש בן אדם שמפחד להשתגע יכול להיות כזה דבר?
ש: כן.
אליעד: יכול להיות כזה דבר אוקי עכשיו בתוך הרובריקה של פחד להשתגע יש תת סעיף שנקרא פחד לעשות דברים משוגעים יש אחד שמפחד להשתגע לצאת מדעתו ויש אחד שמפחד שהוא יעשה דברים שהם עצמם משוגעים הוא לא מפחד להשתגע ואז להיות משוגע הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דברים לא הגיוניים.
ש: אבל זה נחשב להשתגע.
אליעד: לא יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אהיה מודע לעצמי לא אשלוט בעצמי ואעשה דברים" ויש בן אדם שהוא לא מפחד מזה אבל זאת הסתעפות של זה הוא אומר "אני מפחד שפתאום אני בטעות אעשה x" וה - x הזה הוא x שרק משוגעים עושים אותו.
ש: אבל אז הוא יהפוך למשוגע.
אליעד: כן אבל זה x זה לא "יצאתי מדעתי ופתאום עשיתי דברים" אלא "עשיתי משהו ואפילו אחרי שנייה אני מצטער שעשיתי אותו".
ש: מה שאתה אומר לי זה כאילו מזכיר לי מה קדם לפני מה.
אליעד: לדוגמה נגיד אבא שמפחד שבטעות הוא יהרוג את הילד שלו סתם הוא אומר "אם פתאום אני אהרוג אותו" אוקי "ואם פתאום אני ארצה לפגוע בעצמי" יפה ואז נשאלת השאלה.
ש: אבל מבחינתו הוא חושב.
אליעד: לא אבל זה לא "אני אשגע" במובן של "אני פתאום לא שולט בעצמי ואני פתאום עושה דברים בלי היגיון" יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אשלוט בעצמי ופתאום אני אעשה דברים שמשוגע עושה ואני לא יודע מה עובר עלי ופתאום אני עושה פעולות" זה אחד זאת חרדה אחת יש חרדה אחרת שבן אדם לא מפחד מזה אבל הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דבר שהוא משוגע לעשות אותו יש מלא דברים שבן אדם לא עושה אותם כי הם לא הגיוניים הוא מפחד שהוא יעשה אותם. מה אתה נגיד עושה לא הגיוני מה אתה לא עושה שהוא לא הגיוני?
ש: מה אני לא עושה דברים?
אליעד: כן נגיד אתה לא הולך יחף ברחוב הולך יחף ברחוב?
ש: כן עכשיו עלתה לי מחשבה לדוגמה פעם שהיה לי פחד כזה מוריד את הבגדים מתחיל להיות ברחוב.
אליעד: נכון סבבה.
ש: לדוגמה עברה לי מחשבה כזאת.
אליעד: יפה אז זה לא פחד להשתגע במובן שהשתגעת לגמרי השתגעת במובן מסוים, יפה עכשיו מה עושים עם זה.
ש: אומרים לו כן יש סיכוי.
אליעד: אז מה שאתה אומר זה אומרים לו יש סיכוי אז יש לנו סיכוי וסיכון הולכים על הסיכוי יש סיכון, שנייה אז אתה הולך על האופציה של הסיכון למה אתה מפחד שזה יקרה אז מה אם זה יקרה ואז מה אם זה יקרה נכון.
ש: מה ההסתברות.
אליעד: בסדר אתה אומר אוקי מה אתה מפחד שיקרה אז מה אם זה יקרה זה מה שאתה אומר אבל האם זאת כל האמת לא יש עוד אמת יש אמת שגם אפשר לשנות את המציאות אפשר לגרום להקטין את הסיכוי שזה יקרה השאלה היא איך בן אדם מקטין את הסיכוי שלו להשתגע באופן כללי ובאופן פרטי.
ש: כללי ופרטי לא הבנתי.
אליעד: כללי הכוונה שהוא לא פתאום השתגע לגמרי ופרטי הכוונה איך אנחנו נקטין את הסיכוי שתעשה פעולות של משוגעים אז איך בן אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע תשובה על ידי שהוא יהיה יותר חכם ככל שתהיה יותר חכם ככה יש יותר סיכוי שלא תשתגע כחכם והמשוגע משני הקצוות זה א' תשובה גנרית כללית אוקי אבל יש פה עוד שכל השכל בעוד רמה נוספת, אוקי תסתכלו בעיקרון יש נטל ההוכחה על מי הוא מוטל על מי נטולה חובת ההוכחה עכשיו כשבן אדם רוצה לעשות פעולה יש בן אדם שאומר כזה דבר "אני רוצה לעשות פעולה אני עושה אותה למה אני עושה אותה כי זה עושה לי טוב מה עושה לי טוב כי אני רוצה לעשות אותה ואת זה שאני רוצה לעשות אותה זאת הסיבה שאני עושה את הפעולה ואני בעצם כל דבר שאני רוצה לעשות אני עושה אלא אם כן יוכיחו לי שזה רע".
יש בן אדם שאצלו זה הולך הפוך הוא אומר "אני שם את נטל ההוכחה על לעשות" הראשון אמר "אני שם נטל ההוכחה על לא לעשות זאת אומרת אני עושה הכל אלא אם כן יוכיחו לי לא לעשות" יש אחד שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן יגידו לי שאני חייב לעשות אני לא עושה כלום משום דבר לא יצא לי שום דבר אני לא עושה שום דבר בשום נושא אני לא אעשה משהו אלא אם כן אני אהיה חייב לעשות אותו", עכשיו למי יש יותר סיכוי להשתגע להוא שמרגיל את עצמו לעשות כל דבר אלא אם כן מוכיחים לו שלא דהיינו, הוא שם את נטל ההוכחה על הלא לעשות או ההוא שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן אני מוכיח לעצמי שאני חייב לעשות אותו ומוכרח לעשות אותו ואם לא אני לא עושה אותו".
ש: הראשון יחסית.
אליעד: הראשון יש יותר סיכוי להשתגע כי מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה פעולות לא הגיוניות מה הופך פעולה ללא הגיונית שהיא לא מביאה לך תועלת זאת אומרת אז למה עשית אותה כי רצית זאת אומרת שעשית כי רצית למרות שהיא לא מביאה לך תועלת, זאת אומרת שאם אתה מפחד להשתגע מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לכיוון השני תרגיל את עצמך לא לעשות פעולות סתם כי בא לך אם בן אדם עושה פעולות סתם כי בא לו זה מגדיל את הסיכוי שיום אחד הוא יעשה סתם כי בא לו משהו שידפוק אותו.
לעומת זאת אם בן אדם מרגיל את עצמו לא שום דבר סתם כי בא לו אלא רק אחרי שיש חמש סיבות למה לעשות ורק אחרי שהוא בטוח שזה טוב ורק אחרי שהוא בדק מאה בדיקות יש פחות סיכוי שהוא ישתגע, מה זה אומר לענייננו אנו איך מחדדים את זה בן אדם לדוגמה פועל מתוך הרגל זאת פעולה שהיא לא כל כך סיבתית למה אתה עושה את הפעולה כי אתה עכשיו רוצה לעשות אותה כי אתה עכשיו יש לך חיסרון ואתה חושב שאם תעשה את זה זה יביא לך תועלת או כי אתה רגיל אם בן אדם עושה דברים כי הוא רגיל זה בעצם נקרא לפעול בלי סיבה, אם בן אדם נגיד עושה דברים "כי ככה אמרו לי" זה בלי סיבה אם בן אדם עושה דברים כי ככה הוא מאמין זה בלי סיבה אם הוא עושה כי אשתו אמרה לו זה בלי סיבה.
ככל שהבן אדם מרגיל יותר ויותר לעשות דברים בלי לחקור למה הוא עושה אותם זה מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע זאת באמת האמת בן אדם שעושה דברים בלי חוש בקרה "ולמה אני עושה אני חייב לעשות לא צריך לעשות מה ההיגיון בזה מה יצא לי מזה זה טוב זה לא טוב מי אמר שזה טוב, אז מה אם בא לי אולי זה לא טוב אולי אני לא צריך" מי שלא עושה את זה זה באמת מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע ולכן צריך לעשות פרסה לכיוון ההפוך לנסוע מעכשיו אתה לא עושה דברים בלי להבין אתה לא עושה כלום שב על הכיסא אל תקום בבוקר בלי שאתה מבין למה, לקחתי את זה להקצנה לכיוון השני.
ש: לגמרי לקחת את זה רחוק.
אליעד: אז מה.
ש: כולנו בערך לא מכוון לזה.
אליעד: אז מה זאת המטרה שלא תקומי מהכיסא שיהיו כבישים פנויים. אוקי עכשיו עוד פעם מה האמת שבן אדם שיגיד "אני לא עושה כלום אלא אם כן שיוכיחו לי שזה טוב" גם זאת בעיה אז הוא גם לא יעשה כלום יש פה כל מיני בעיות זה פעם לפני כמה וכמה פגישות נתתי איזה תרגיל פה לשיעורי בית לבדוק מי ידפק יותר ההוא שאומר "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" זוכרים שהיה סיפור כזה או שגם השאלה נשכחה, בכל מקרה הייתה פעם שאלה כזאת מי יסבול יותר ההוא שאומר "אני לא עושה כלום עד שלא מוכיחים לי למה כן" ההוא שאומר "אני עושה כל דבר עד שיגידו לי למה לא" שניהם יסבלו שניהם ישתגעו בן אדם צריך את שני המנגנונים.
אם בן אדם יגיד לעצמו "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" בעיקרון הוא יכול לעשות כל דבר ואף פעם אי אפשר להוכיח לו שלא כל דבר שיוכיחו לו שלא הוא יגיד למה לא ולמה לא ואז הוא ירגיש רע כי אז הוא ירגיש שהוא מחויב לרצון שלו כי המחשבה שאומרת "למה לי לעשות את זה תוכיח לי שאני צריך לעשות את זה" היא מגנה על הבן אדם מהשעבוד להשתעבד לרצון שלו לעשות כל מה שבא לו בזכות זה שאתה לא מאפשר לעצמך לעשות מה שבא לך בזכות זה אתה חופשי לא להיות משועבד לעשות מה שבא לך כי אם בן אדם אומר "מעכשיו אני עושה מה שבא לי וזהו" אז זה מגניב מצד שני אתה עכשיו לא יכול לא לעשות משהו שבא לך אתה כל הזמן צריך לעשות את מה שבא לך וזאת גם צרה צרורה בא לך תעשה ובא לך תעשה אתה לא יכול להתנגד אתה אומר "בא לי אני צריך לעשות".
לכן איך מנטרלים את זה אומרים "רגע אבל למה שאני אעשה את זה מה יצא לי מזה" זה כמו להגיד "אני לא עושה עד שאני לא מבין מה יצא לי מזה" נטל ההוכחה הוא "אני לא עושה עד שאני לא אבין מה יצא לי מזה" ואז הבן אדם יכול להגיד "טוב אני לא צריך לעשות" מצד שני עכשיו זה מגביל אותך "מה אני לא יכול לעשות סתם כי בא לי מה אני כל דבר חייב שיצא מזה משהו אני רוצה לעשות מה שבא לי מה עכשיו אני צריך לראות מה יצא לי מזה" ולכן בסוף צריך איזון ולכן לענייננו אנו אם בן אדם מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך בעוד הרבה נזקים. הבנו את הסיפור?
ש: כן.
אליעד: יכול להיות כזה דבר אוקי עכשיו בתוך הרובריקה של פחד להשתגע יש תת סעיף שנקרא פחד לעשות דברים משוגעים יש אחד שמפחד להשתגע לצאת מדעתו ויש אחד שמפחד שהוא יעשה דברים שהם עצמם משוגעים הוא לא מפחד להשתגע ואז להיות משוגע הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דברים לא הגיוניים.
ש: אבל זה נחשב להשתגע.
אליעד: לא יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אהיה מודע לעצמי לא אשלוט בעצמי ואעשה דברים" ויש בן אדם שהוא לא מפחד מזה אבל זאת הסתעפות של זה הוא אומר "אני מפחד שפתאום אני בטעות אעשה x" וה - x הזה הוא x שרק משוגעים עושים אותו.
ש: אבל אז הוא יהפוך למשוגע.
אליעד: כן אבל זה x זה לא "יצאתי מדעתי ופתאום עשיתי דברים" אלא "עשיתי משהו ואפילו אחרי שנייה אני מצטער שעשיתי אותו".
ש: מה שאתה אומר לי זה כאילו מזכיר לי מה קדם לפני מה.
אליעד: לדוגמה נגיד אבא שמפחד שבטעות הוא יהרוג את הילד שלו סתם הוא אומר "אם פתאום אני אהרוג אותו" אוקי "ואם פתאום אני ארצה לפגוע בעצמי" יפה ואז נשאלת השאלה.
ש: אבל מבחינתו הוא חושב.
אליעד: לא אבל זה לא "אני אשגע" במובן של "אני פתאום לא שולט בעצמי ואני פתאום עושה דברים בלי היגיון" יש בן אדם שאומר "אני מפחד להשתגע" במובן של "אני מפחד שפתאום אני לא אשלוט בעצמי ופתאום אני אעשה דברים שמשוגע עושה ואני לא יודע מה עובר עלי ופתאום אני עושה פעולות" זה אחד זאת חרדה אחת יש חרדה אחרת שבן אדם לא מפחד מזה אבל הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דבר שהוא משוגע לעשות אותו יש מלא דברים שבן אדם לא עושה אותם כי הם לא הגיוניים הוא מפחד שהוא יעשה אותם. מה אתה נגיד עושה לא הגיוני מה אתה לא עושה שהוא לא הגיוני?
ש: מה אני לא עושה דברים?
אליעד: כן נגיד אתה לא הולך יחף ברחוב הולך יחף ברחוב?
ש: כן עכשיו עלתה לי מחשבה לדוגמה פעם שהיה לי פחד כזה מוריד את הבגדים מתחיל להיות ברחוב.
אליעד: נכון סבבה.
ש: לדוגמה עברה לי מחשבה כזאת.
אליעד: יפה אז זה לא פחד להשתגע במובן שהשתגעת לגמרי השתגעת במובן מסוים, יפה עכשיו מה עושים עם זה.
ש: אומרים לו כן יש סיכוי.
אליעד: אז מה שאתה אומר זה אומרים לו יש סיכוי אז יש לנו סיכוי וסיכון הולכים על הסיכוי יש סיכון, שנייה אז אתה הולך על האופציה של הסיכון למה אתה מפחד שזה יקרה אז מה אם זה יקרה ואז מה אם זה יקרה נכון.
ש: מה ההסתברות.
אליעד: בסדר אתה אומר אוקי מה אתה מפחד שיקרה אז מה אם זה יקרה זה מה שאתה אומר אבל האם זאת כל האמת לא יש עוד אמת יש אמת שגם אפשר לשנות את המציאות אפשר לגרום להקטין את הסיכוי שזה יקרה השאלה היא איך בן אדם מקטין את הסיכוי שלו להשתגע באופן כללי ובאופן פרטי.
ש: כללי ופרטי לא הבנתי.
אליעד: כללי הכוונה שהוא לא פתאום השתגע לגמרי ופרטי הכוונה איך אנחנו נקטין את הסיכוי שתעשה פעולות של משוגעים אז איך בן אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע תשובה על ידי שהוא יהיה יותר חכם ככל שתהיה יותר חכם ככה יש יותר סיכוי שלא תשתגע כחכם והמשוגע משני הקצוות זה א' תשובה גנרית כללית אוקי אבל יש פה עוד שכל השכל בעוד רמה נוספת, אוקי תסתכלו בעיקרון יש נטל ההוכחה על מי הוא מוטל על מי נטולה חובת ההוכחה עכשיו כשבן אדם רוצה לעשות פעולה יש בן אדם שאומר כזה דבר "אני רוצה לעשות פעולה אני עושה אותה למה אני עושה אותה כי זה עושה לי טוב מה עושה לי טוב כי אני רוצה לעשות אותה ואת זה שאני רוצה לעשות אותה זאת הסיבה שאני עושה את הפעולה ואני בעצם כל דבר שאני רוצה לעשות אני עושה אלא אם כן יוכיחו לי שזה רע".
יש בן אדם שאצלו זה הולך הפוך הוא אומר "אני שם את נטל ההוכחה על לעשות" הראשון אמר "אני שם נטל ההוכחה על לא לעשות זאת אומרת אני עושה הכל אלא אם כן יוכיחו לי לא לעשות" יש אחד שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן יגידו לי שאני חייב לעשות אני לא עושה כלום משום דבר לא יצא לי שום דבר אני לא עושה שום דבר בשום נושא אני לא אעשה משהו אלא אם כן אני אהיה חייב לעשות אותו", עכשיו למי יש יותר סיכוי להשתגע להוא שמרגיל את עצמו לעשות כל דבר אלא אם כן מוכיחים לו שלא דהיינו, הוא שם את נטל ההוכחה על הלא לעשות או ההוא שאומר "אני לא עושה שום דבר אלא אם כן אני מוכיח לעצמי שאני חייב לעשות אותו ומוכרח לעשות אותו ואם לא אני לא עושה אותו".
ש: הראשון יחסית.
אליעד: הראשון יש יותר סיכוי להשתגע כי מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה פעולות לא הגיוניות מה הופך פעולה ללא הגיונית שהיא לא מביאה לך תועלת זאת אומרת אז למה עשית אותה כי רצית זאת אומרת שעשית כי רצית למרות שהיא לא מביאה לך תועלת, זאת אומרת שאם אתה מפחד להשתגע מה שאתה צריך לעשות זה ללכת לכיוון השני תרגיל את עצמך לא לעשות פעולות סתם כי בא לך אם בן אדם עושה פעולות סתם כי בא לו זה מגדיל את הסיכוי שיום אחד הוא יעשה סתם כי בא לו משהו שידפוק אותו.
לעומת זאת אם בן אדם מרגיל את עצמו לא שום דבר סתם כי בא לו אלא רק אחרי שיש חמש סיבות למה לעשות ורק אחרי שהוא בטוח שזה טוב ורק אחרי שהוא בדק מאה בדיקות יש פחות סיכוי שהוא ישתגע, מה זה אומר לענייננו אנו איך מחדדים את זה בן אדם לדוגמה פועל מתוך הרגל זאת פעולה שהיא לא כל כך סיבתית למה אתה עושה את הפעולה כי אתה עכשיו רוצה לעשות אותה כי אתה עכשיו יש לך חיסרון ואתה חושב שאם תעשה את זה זה יביא לך תועלת או כי אתה רגיל אם בן אדם עושה דברים כי הוא רגיל זה בעצם נקרא לפעול בלי סיבה, אם בן אדם נגיד עושה דברים "כי ככה אמרו לי" זה בלי סיבה אם בן אדם עושה דברים כי ככה הוא מאמין זה בלי סיבה אם הוא עושה כי אשתו אמרה לו זה בלי סיבה.
ככל שהבן אדם מרגיל יותר ויותר לעשות דברים בלי לחקור למה הוא עושה אותם זה מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע זאת באמת האמת בן אדם שעושה דברים בלי חוש בקרה "ולמה אני עושה אני חייב לעשות לא צריך לעשות מה ההיגיון בזה מה יצא לי מזה זה טוב זה לא טוב מי אמר שזה טוב, אז מה אם בא לי אולי זה לא טוב אולי אני לא צריך" מי שלא עושה את זה זה באמת מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע ולכן צריך לעשות פרסה לכיוון ההפוך לנסוע מעכשיו אתה לא עושה דברים בלי להבין אתה לא עושה כלום שב על הכיסא אל תקום בבוקר בלי שאתה מבין למה, לקחתי את זה להקצנה לכיוון השני.
ש: לגמרי לקחת את זה רחוק.
אליעד: אז מה.
ש: כולנו בערך לא מכוון לזה.
אליעד: אז מה זאת המטרה שלא תקומי מהכיסא שיהיו כבישים פנויים. אוקי עכשיו עוד פעם מה האמת שבן אדם שיגיד "אני לא עושה כלום אלא אם כן שיוכיחו לי שזה טוב" גם זאת בעיה אז הוא גם לא יעשה כלום יש פה כל מיני בעיות זה פעם לפני כמה וכמה פגישות נתתי איזה תרגיל פה לשיעורי בית לבדוק מי ידפק יותר ההוא שאומר "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" זוכרים שהיה סיפור כזה או שגם השאלה נשכחה, בכל מקרה הייתה פעם שאלה כזאת מי יסבול יותר ההוא שאומר "אני לא עושה כלום עד שלא מוכיחים לי למה כן" ההוא שאומר "אני עושה כל דבר עד שיגידו לי למה לא" שניהם יסבלו שניהם ישתגעו בן אדם צריך את שני המנגנונים.
אם בן אדם יגיד לעצמו "אני עושה כל דבר אלא אם כן יוכיחו לי למה לא" בעיקרון הוא יכול לעשות כל דבר ואף פעם אי אפשר להוכיח לו שלא כל דבר שיוכיחו לו שלא הוא יגיד למה לא ולמה לא ואז הוא ירגיש רע כי אז הוא ירגיש שהוא מחויב לרצון שלו כי המחשבה שאומרת "למה לי לעשות את זה תוכיח לי שאני צריך לעשות את זה" היא מגנה על הבן אדם מהשעבוד להשתעבד לרצון שלו לעשות כל מה שבא לו בזכות זה שאתה לא מאפשר לעצמך לעשות מה שבא לך בזכות זה אתה חופשי לא להיות משועבד לעשות מה שבא לך כי אם בן אדם אומר "מעכשיו אני עושה מה שבא לי וזהו" אז זה מגניב מצד שני אתה עכשיו לא יכול לא לעשות משהו שבא לך אתה כל הזמן צריך לעשות את מה שבא לך וזאת גם צרה צרורה בא לך תעשה ובא לך תעשה אתה לא יכול להתנגד אתה אומר "בא לי אני צריך לעשות".
לכן איך מנטרלים את זה אומרים "רגע אבל למה שאני אעשה את זה מה יצא לי מזה" זה כמו להגיד "אני לא עושה עד שאני לא מבין מה יצא לי מזה" נטל ההוכחה הוא "אני לא עושה עד שאני לא אבין מה יצא לי מזה" ואז הבן אדם יכול להגיד "טוב אני לא צריך לעשות" מצד שני עכשיו זה מגביל אותך "מה אני לא יכול לעשות סתם כי בא לי מה אני כל דבר חייב שיצא מזה משהו אני רוצה לעשות מה שבא לי מה עכשיו אני צריך לראות מה יצא לי מזה" ולכן בסוף צריך איזון ולכן לענייננו אנו אם בן אדם מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך בעוד הרבה נזקים. הבנו את הסיפור?
050-3331-331