10:34זוגיות, מה יותר חשוב? חזק בדיבורים, חלש במעשים, העיקר המעשים, העיקר הדיבורים, אהבה, פחד ממחוייבות, הצהרת אהבה, הצהרת אמונים, לא רוצה להתחייב, פחד מחתונה, חרדה ממחוייבות
מה יותר חשוב בזוגיות - המעשים או המילים?
אנשים רבים שואלים מה חשוב יותר בקשר זוגי - המעשים או המילים? האם הצהרות האהבה חשובות יותר, או שאולי הפעולות וההתנהגות הן אלו שמוכיחות באמת את האהבה?
מדוע לפעמים המילים חשובות יותר מהמעשים?
יש אנשים שמאמינים שהמעשים הם מה שחשוב באמת. הם טוענים: "לא אכפת לי מה אתה אומר, חשוב מה אתה עושה". אך אליעד כהן מסביר שבמציאות, יש מצבים שבהם דווקא המילים חשובות יותר. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו בת זוג אומרת לבן זוגה שהיא אוהבת אותו בצורה מאוד כנה ואמיתית, אך בפועל עדיין לא מצליחה לבטא זאת במעשים בצורה מושלמת. יכול להיות שזה נובע מדפוסי התנהגות מסוימים, מבולבלות או הרגלים רעים. במקרה כזה, המילים הן שמגלות את האמת הפנימית, את הכוונה הכנה שלה להיות בקשר ולהעניק אהבה.
לפעמים אנשים זקוקים להצהרות מילוליות של אהבה ומחויבות כי הן מייצרות תחושת ביטחון. יש אנשים שיעשו מעשים יפים וטובים, אבל לא יאמרו "אני אוהב אותך" או "אני כאן בשבילך". ההצהרה במילים מחייבת אותם ומעניקה לצד השני ביטחון בידיעה שהכוונה היא עמוקה ורצינית. אדם יכול לומר: "אני רואה את כל המעשים שלך, אבל אני רוצה לשמוע אותך אומר שאתה באמת איתי בלב שלם."
באילו מקרים המעשים יותר חשובים מהמילים?
מנגד, קיימים גם מצבים הפוכים שבהם אדם מצהיר אהבה אלפי פעמים ביום, אומר: "אני אוהב אותך", "את חשובה לי", אך בפועל לא עושה שום מעשה שמוכיח את הכוונה שלו. הוא לא עוזר כשצריך, לא מתחשב ולא משקיע זמן ומאמץ. במקרה כזה, המילים הופכות לריקות וחסרות משמעות. הצד השני יאמר: "אל תספר לי סיפורים, תראה לי בפועל שאתה אוהב אותי".
יש אנשים שקל להם לדבר ולהצהיר, כי דיבור אינו דורש מאמץ משמעותי. עבורם, המעשים הם הדבר המאתגר באמת. אדם שדורש מעשים, בעצם דורש הוכחה מוחשית שאכן קיימת נכונות להשקיע, שהאהבה היא אמיתית ומחייבת. מעשים דורשים מאמץ, זמן, ויתור ואחריות.
האם ניתן לקבוע חד - משמעית מה חשוב יותר?
אליעד כהן מדגיש שאין חוקיות חד - משמעית בעניין הזה. חשוב מאוד להבין שהעדפה של מילים או מעשים תלויה באדם, בסיטואציה, ובקשיים האישיים של כל אחד. יש אדם שעבורו מעשה קטן של עזרה או השקעה הוא הוכחה אדירה למחויבות, ויש אדם אחר שעבורו דווקא המשפט "אני איתך לתמיד" הוא הקושי הכי גדול, ולכן כשיאמר זאת, זו תהיה ההוכחה הכי חזקה למחויבותו.
איך ניתן להשליך את רעיון המילים מול המעשים לתחומים אחרים?
אליעד מביא דוגמה מעולם העסקים. אחד שואל מה חשוב יותר כדי להתעשר: להרוויח כסף בפועל, או להצהיר שהוא רוצה להתעשר? לעיתים אדם שמצהיר את המחויבות להצלחה כלכלית, ובכך יוצר לעצמו מוטיבציה גדולה יותר, יכול בסופו של דבר להשיג תוצאות טובות יותר ממישהו שפשוט מרוויח כסף בלי מחויבות פנימית אמיתית.
עוד דוגמה היא ביחסי עובד - מעסיק. לפעמים חשוב למעסיק שהעובד יכריז שהוא מקבל את סמכותו ומחויב אליו, ולא רק יבצע פעולות באופן טכני. ההצהרה המילולית, במקרה זה, יוצרת תחושת ביטחון למעסיק. מנגד, יכול להיות עובד שמצהיר בלי סוף שהוא מחויב, אך לא עומד במשימות, ואז למעסיק יהיו חשובים יותר המעשים בפועל.
איך מתמודדים עם פחד ממחויבות?
פחד ממחויבות מתבטא לפעמים בסירוב להגיד "אני אוהב אותך", או להצהיר באופן ברור על המחויבות. אליעד מסביר שדווקא במצבים אלו, ההצהרה המילולית היא מהותית ביותר. לפעמים אנשים מסוגלים לבצע מעשים של אהבה בלי שום קושי, אבל קשה להם מאוד להתחייב במילים מפורשות. במקרה כזה, דווקא ההצהרה הברורה היא זו שנותנת לצד השני ביטחון שהאהבה היא אמיתית ויציבה לאורך זמן.
איך מוצאים איזון בין מילים למעשים?
הנקודה החשובה היא לתקשר בין בני הזוג, להבין מה משמעותי לכל אחד מהם - האם מילים או מעשים חשובים לו יותר. כל אחד צריך לשאול את עצמו ואת בן הזוג: מה נותן לך ביטחון גדול יותר? האם חשוב לך לשמוע שאני אוהב אותך, או שחשוב לך שאוכיח זאת במעשים? התקשורת הישירה הזו מאפשרת לבני הזוג להבין מה נחוץ לשני, ולמצוא דרך משולבת שמכילה גם מילים וגם מעשים, ובכך מייצרת תחושה של ביטחון ואהבה אמיתית.
האם מילים ומעשים מספיקים כשהכוונה לא כנה?
בסופו של דבר, אליעד מסביר שגם מילים וגם מעשים הם רק סימנים חיצוניים לאהבה או מחויבות. אם בלב לא קיימת כוונה כנה, בן הזוג ירגיש בכך בסופו של דבר. אי אפשר לשחק תפקיד באופן עקבי ולשכנע לחלוטין, אם לא קיימת אהבה אמיתית.
מה המסקנה הסופית לגבי מילים מול מעשים?
אין תשובה חד - משמעית. הכל תלוי במה שמבטא יותר אהבה, כנות, ואותנטיות אצל האדם הספציפי. זוגיות מוצלחת נבנית על הבנת הצרכים ההדדיים, ועל איזון עדין בין מילים לבין מעשים. מילים מעניקות ביטחון רגשי, מעשים מעניקים ביטחון מוחשי, והאיזון הנכון בין שניהם הוא המפתח לקשר עמוק ויציב.
אנשים רבים שואלים מה חשוב יותר בקשר זוגי - המעשים או המילים? האם הצהרות האהבה חשובות יותר, או שאולי הפעולות וההתנהגות הן אלו שמוכיחות באמת את האהבה?
מדוע לפעמים המילים חשובות יותר מהמעשים?
יש אנשים שמאמינים שהמעשים הם מה שחשוב באמת. הם טוענים: "לא אכפת לי מה אתה אומר, חשוב מה אתה עושה". אך אליעד כהן מסביר שבמציאות, יש מצבים שבהם דווקא המילים חשובות יותר. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו בת זוג אומרת לבן זוגה שהיא אוהבת אותו בצורה מאוד כנה ואמיתית, אך בפועל עדיין לא מצליחה לבטא זאת במעשים בצורה מושלמת. יכול להיות שזה נובע מדפוסי התנהגות מסוימים, מבולבלות או הרגלים רעים. במקרה כזה, המילים הן שמגלות את האמת הפנימית, את הכוונה הכנה שלה להיות בקשר ולהעניק אהבה.
לפעמים אנשים זקוקים להצהרות מילוליות של אהבה ומחויבות כי הן מייצרות תחושת ביטחון. יש אנשים שיעשו מעשים יפים וטובים, אבל לא יאמרו "אני אוהב אותך" או "אני כאן בשבילך". ההצהרה במילים מחייבת אותם ומעניקה לצד השני ביטחון בידיעה שהכוונה היא עמוקה ורצינית. אדם יכול לומר: "אני רואה את כל המעשים שלך, אבל אני רוצה לשמוע אותך אומר שאתה באמת איתי בלב שלם."
באילו מקרים המעשים יותר חשובים מהמילים?
מנגד, קיימים גם מצבים הפוכים שבהם אדם מצהיר אהבה אלפי פעמים ביום, אומר: "אני אוהב אותך", "את חשובה לי", אך בפועל לא עושה שום מעשה שמוכיח את הכוונה שלו. הוא לא עוזר כשצריך, לא מתחשב ולא משקיע זמן ומאמץ. במקרה כזה, המילים הופכות לריקות וחסרות משמעות. הצד השני יאמר: "אל תספר לי סיפורים, תראה לי בפועל שאתה אוהב אותי".
יש אנשים שקל להם לדבר ולהצהיר, כי דיבור אינו דורש מאמץ משמעותי. עבורם, המעשים הם הדבר המאתגר באמת. אדם שדורש מעשים, בעצם דורש הוכחה מוחשית שאכן קיימת נכונות להשקיע, שהאהבה היא אמיתית ומחייבת. מעשים דורשים מאמץ, זמן, ויתור ואחריות.
האם ניתן לקבוע חד - משמעית מה חשוב יותר?
אליעד כהן מדגיש שאין חוקיות חד - משמעית בעניין הזה. חשוב מאוד להבין שהעדפה של מילים או מעשים תלויה באדם, בסיטואציה, ובקשיים האישיים של כל אחד. יש אדם שעבורו מעשה קטן של עזרה או השקעה הוא הוכחה אדירה למחויבות, ויש אדם אחר שעבורו דווקא המשפט "אני איתך לתמיד" הוא הקושי הכי גדול, ולכן כשיאמר זאת, זו תהיה ההוכחה הכי חזקה למחויבותו.
איך ניתן להשליך את רעיון המילים מול המעשים לתחומים אחרים?
אליעד מביא דוגמה מעולם העסקים. אחד שואל מה חשוב יותר כדי להתעשר: להרוויח כסף בפועל, או להצהיר שהוא רוצה להתעשר? לעיתים אדם שמצהיר את המחויבות להצלחה כלכלית, ובכך יוצר לעצמו מוטיבציה גדולה יותר, יכול בסופו של דבר להשיג תוצאות טובות יותר ממישהו שפשוט מרוויח כסף בלי מחויבות פנימית אמיתית.
עוד דוגמה היא ביחסי עובד - מעסיק. לפעמים חשוב למעסיק שהעובד יכריז שהוא מקבל את סמכותו ומחויב אליו, ולא רק יבצע פעולות באופן טכני. ההצהרה המילולית, במקרה זה, יוצרת תחושת ביטחון למעסיק. מנגד, יכול להיות עובד שמצהיר בלי סוף שהוא מחויב, אך לא עומד במשימות, ואז למעסיק יהיו חשובים יותר המעשים בפועל.
איך מתמודדים עם פחד ממחויבות?
פחד ממחויבות מתבטא לפעמים בסירוב להגיד "אני אוהב אותך", או להצהיר באופן ברור על המחויבות. אליעד מסביר שדווקא במצבים אלו, ההצהרה המילולית היא מהותית ביותר. לפעמים אנשים מסוגלים לבצע מעשים של אהבה בלי שום קושי, אבל קשה להם מאוד להתחייב במילים מפורשות. במקרה כזה, דווקא ההצהרה הברורה היא זו שנותנת לצד השני ביטחון שהאהבה היא אמיתית ויציבה לאורך זמן.
איך מוצאים איזון בין מילים למעשים?
הנקודה החשובה היא לתקשר בין בני הזוג, להבין מה משמעותי לכל אחד מהם - האם מילים או מעשים חשובים לו יותר. כל אחד צריך לשאול את עצמו ואת בן הזוג: מה נותן לך ביטחון גדול יותר? האם חשוב לך לשמוע שאני אוהב אותך, או שחשוב לך שאוכיח זאת במעשים? התקשורת הישירה הזו מאפשרת לבני הזוג להבין מה נחוץ לשני, ולמצוא דרך משולבת שמכילה גם מילים וגם מעשים, ובכך מייצרת תחושה של ביטחון ואהבה אמיתית.
האם מילים ומעשים מספיקים כשהכוונה לא כנה?
בסופו של דבר, אליעד מסביר שגם מילים וגם מעשים הם רק סימנים חיצוניים לאהבה או מחויבות. אם בלב לא קיימת כוונה כנה, בן הזוג ירגיש בכך בסופו של דבר. אי אפשר לשחק תפקיד באופן עקבי ולשכנע לחלוטין, אם לא קיימת אהבה אמיתית.
מה המסקנה הסופית לגבי מילים מול מעשים?
אין תשובה חד - משמעית. הכל תלוי במה שמבטא יותר אהבה, כנות, ואותנטיות אצל האדם הספציפי. זוגיות מוצלחת נבנית על הבנת הצרכים ההדדיים, ועל איזון עדין בין מילים לבין מעשים. מילים מעניקות ביטחון רגשי, מעשים מעניקים ביטחון מוחשי, והאיזון הנכון בין שניהם הוא המפתח לקשר עמוק ויציב.
- הבנת הצרכים של בני הזוג
- איך לייצר תקשורת מקרבת
- איך להפוך הצהרות מילוליות למחוייבות אמיתית
- דרכים לשלב בין מעשים לדיבורים כדי לבנות ביטחון
- מה חשוב יותר בזוגיות - מילים או מעשים?
- איך להתמודד עם פחד ממחויבות?
האם מעשים חשובים יותר ממילים, או שמא מילים חשובות יותר ממעשים?
שאלה: יש תפיסה שאומרת שהעיקר הוא המעשים. לפעמים שומעים במשפטים שונים: "לא מעניין אותי מה אתה אומר, חשוב לי מה אתה עושה בפועל". במקום אחר יש פחות דיבור על כך ש"העיקר הוא המילים", אבל בכל זאת יש מצבים שבהם אנשים בהחלט מרגישים שהם זקוקים למילים ולהצהרות. מדוע בכלל מתקיימת ההתלבטות הזאת בין מה יותר חשוב - מעשים או מילים?
תשובה: ההתלבטות נובעת מכך שבמצבים שונים וביחסי אנוש שונים, מעשים יכולים להעיד באופן חזק יותר על כוונה ואהבה, ואילו במצבים אחרים דווקא למילים יש משמעות מחייבת גדולה יותר. יש מקרים שבהם אדם יאמר: "חשוב לי לשמוע הצהרה. אני רוצה לדעת בבירור שהיא או הוא מצהירים בצורה מפורשת שהם אוהבים אותי". לעומת זאת, יש אנשים שיגידו: "מילים הן זולות. דיבורים לא עולים דבר. אני רוצה לראות מעשים בשטח כדי להבין שאכן אוהבים אותי".
שאלה: איך יכול להיות מצב שבו דווקא המילים חשובות יותר?
תשובה: אפשר לדמיין מצב שבו מישהי אומרת "אני אוהבת אותך" בצורה מאוד כנה. בדיבור אפשר לעתים להרגיש את ההתכוונות הפנימית של האדם, יש טון דיבור, יש הבטחה, יש הצהרה שמצהירה על נכונות אמיתית. במקביל, יכול להיות שבמעשים היא עדיין לא מצליחה לבטא את האהבה הזו עד הסוף, אולי בגלל הרגלים בעייתיים, אולי כי היא מבולבלת, אולי יש לה דפוסי התנהגות מסוימים שמפריעים לה להראות את היחס בפועל. אז דווקא במקרה כזה, יכול להיות שהמילים חשובות מאוד - הן מגלות את מה שיש לה בלב, את הרצון שלה להיות שם ולתת מעצמה.
למה לפעמים המילים כל כך חשובות? כי הן מצהירות על כוונה ומניחוּת יסוד שיש בהן כדי לחייב את האדם. יש אנשים שכל בוקר יקומו ויעשו מעשים, יהיו נחמדים, יתנהגו בסדר, אבל לעולם לא יגידו "אני כאן בשבילך", או "אני מתחייב אלייך", או "אני באמת אוהב אותך ורוצה אותך". והצהרת המחויבות הזאת, במילים, לפעמים היא - היא הנקודה העמוקה שמעניקה בטחון. אדם יכול להגיד: "כן, אני רואה שאתה מתנהג אליי יפה, אני רואה שאתה מוכן לבוא לעזור לי, אבל האם אתה באמת שלי? האם אתה רוצה את זה בלב שלם? אני רוצה לשמוע את זה נאמר בקול רם, בצורה מפורשת, אני רוצה את החותמת המילולית שאתה מחויב, שאתה באמת רוצה את זה".
שאלה: איך יכול להיות מצב שבו דווקא המעשים חשובים יותר מהמילים?
תשובה: יש גם מצב הפוך שבו מישהו אומר אלפי פעמים ביום: "אני אוהב אותך", "אני פה בשבילך", "את הכי חשובה לי בעולם", אבל בפועל הוא לא עושה שום צעד ממשי שמראה על אכפתיות אמיתית. הוא לא עוזר כשצריך, לא מתחשב בצרכים בפועל, לא מקדיש זמן או מאמץ אמיתי. במקרה כזה, אדם יכול לחוש שהמילים ריקות מתוכן, שאין להן שום עומק, ואז הוא יגיד: "מה עוזרות לי כל ההצהרות הגדולות והנאומים היפים? תראה לי בבקשה מעשים ממשיים. אל תספר לי יותר סיפורים, אני רוצה לשים בצד את כל התיאורים והמחמאות, ותתחיל להוכיח במציאות שאתה באמת אוהב אותי".
כך שיש אנשים שעבורם קשה יותר לבצע מעשים, ואילו מילים בשבילם זה קל וזמין. במצבים האלה, יש תחושה שהמעשים הם הדבר המחייב, הוא המבחן של עד כמה באמת האדם מסכים להשקיע, כי מילים עלולות להיות מתחמקות ולא לדרוש שום ויתור אמיתי. לעומת זאת, מעשים דורשים מאמץ, דורשים פינוי זמן, דורשים אחריות אמיתית, ולכן אומרים: "העיקר מבחינתי הוא המעשים. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה, אבל בא נראה מה אתה עושה בפועל".
שאלה: האם תמיד אפשר להסתפק בהכללה ש"העיקר זה המעשים"?
תשובה: לא בהכרח. אמנם יש אנשים שיאמרו בכעס: "אני לא קונה את הסיפורים האלה. אני רוצה תוצאות בשטח". אבל בפועל, לפעמים יש מישהו שכבר נותן המון מעשים נחמדים, הוא מביא פרחים, הוא עושה פעולות יפות, אבל מסרב בתוקף להגיד "אני אוהב אותך". הוא כאילו מוכן לעשות הכל, אבל לא רוצה להצהיר במילים שמחייבות אותו. עבור בת או בן הזוג, עצם ההצהרה בקול רם היא חלק מהביטחון והקשר. הם מרגישים שאם האדם אינו מוכן להוציא את המילים מהפה, סימן שמשהו אצלו עדיין לא מבשיל באמת לרמה של קשר, שיש לו קושי פנימי שלא נפתר. ולכן, דווקא המילים הופכות לחלק חיוני שהם מצפים לו. הם יאמרו: "אני לא רוצה עוד פרחים. אני רוצה שתקום ותספר לי ישירות: אני כאן, אני מחויב אלייך, אני באמת רוצה שזה יצליח". כי המילים כאן הן לא רק דיבור, אלא הן מחייבות, הן הצהרת נאמנות.
שאלה: אז איך יודעים בכל זאת מה באמת חשוב יותר?
תשובה: אין חוקיות. הכל תלוי בסיטואציה, בתפיסות של האדם השני, בקושי האישי של כל אחד. יש בני זוג שעבור אחד מהם דיבור הוא דבר פשוט ולא מחייב, ואילו מעשים דורשים ממנו הרבה יותר ויתור. אם זה הקושי הגדול שלו, אז יכול להיות שבשבילו לבצע מעשה של נתינה, מעשה של דאגה או של מאמץ - זה הסימן האמיתי שהוא אוהב. יש אדם אחר שעבורו דווקא מילים הן מפחידות, כי להצהיר הצהרות אהבה או הצהרות מחויבות זה מאיים מאוד. אם אדם יכול לתת מעשים אבל לעולם לא יוציא הצהרה, אולי דווקא המשפט "אני אוהב אותך ורוצה אותך לתמיד" הוא הוכחה גדולה יותר למחויבות מאשר לבצע עוד פעולה, כי להוציא מן הפה מילים של מחויבות זה הדבר שהכי קשה לו.
שאלה: האם אפשר להשליך את רעיון המילים מול המעשים גם לתחומים אחרים בחיים?
תשובה: אפשר לקחת דוגמה מעולם העסקים. אחד שואל: "מה יותר חשוב כדי להיות עשיר, להתחיל להרוויח כסף בפועל, או קודם כל להצהיר בפני עצמי שאני באמת מחויב לזה בלב שלם?". לפעמים יש מי שיגיד: "לא מעניין אותי הצהרות, פשוט תתחיל להרוויח שקל אחר שקל". אבל מהצד השני, יש מישהו שהדיבור הפנימי שלו, ההצהרה שהוא רוצה להצליח ושום דבר לא יעצור אותו, היא זאת שבסופו של דבר תוביל אותו למצוא את הדרך להצליח כלכלית. כלומר, אם רק מסתכלים על מצב המעשים ברגע נתון, אולי הוא מרוויח סכום מסוים, אבל אין שום ודאות שזה יניב התקדמות אדירה בהמשך. לעומת זאת, אדם שמצהיר במילים - לעצמו או לאחרים - שהוא מחויב לגמרי להגיע להישגים גדולים, יכול להיות שבזכות המחויבות הזאת (שהדיבור מחדד אצלו) הוא יתאמץ יותר ויגיע הרבה יותר רחוק.
שאלה: האם יש עניין של סמכות או הצהרת נאמנות שנכנס לתמונה?
תשובה: בהחלט כן. אפשר לחשוב על אדם שמנהל עובדים או על אדם שיש לו עבד. נניח שהעובד עושה כל יום את העבודה שלו ואף פעם לא מתווכח, אבל הוא לא מוכן בשום אופן להצהיר שהוא מחויב למקום, שהוא רואה במעסיק את הסמכות. המעסיק יכול לחוש: "נכון, הוא עושה מה שצריך, אבל אולי הוא מחכה להזדמנות לעזוב? אולי הוא לא באמת איתי בלב ונפש?". יש רגע שבו הצהרה מפורשת, מילולית, יכולה לתת ביטחון ואישור אמיתי שמישהו מקבל על עצמו את הסמכות או את המחויבות לאורך זמן.
מצד שני, יכול להיות עובד שמדבר ומדבר ומבטיח בלי סוף, אבל בפועל לא עובד כראוי, לא עומד במשימות. המעסיק יגיד: "לא מעניין אותי שום הצהרה, אני רוצה תוצאות בשטח". כך שוב אנו רואים שלפעמים הדיבור הקריטי הוא הדבר החסר, ולפעמים המעשים הם המשמעותיים יותר.
שאלה: מה המסקנה מכל זה לגבי מערכות יחסים?
תשובה: המסקנה היא שאין חוקים חד - משמעיים. במערכת יחסים זוגית או בכל קשר אישי משמעותי אחר, חשוב לבדוק מה האדם השני תופס כמחייב יותר, ומה האדם עצמו תופס כמחייב יותר. יש אנשים שעבורם מילים הן המבחן, כי הן מגלמות בתוכן את התמצית של הנכונות הפנימית, את האומץ להצהיר משהו חזיתי וברור. אחרים מרגישים שהעשייה בפועל היא ההוכחה האמיתית והמוחשית. ובאמת יכול להיות שכל אחד מבני הזוג זקוק למשהו אחר כדי להרגיש אהוב או בטוח: יש מישהי שרוצה לשמוע "אני אוהב אותך" אפילו יותר ממה שהיא רוצה שתביא לה עוד מתנה או פרחים, ויש מי שהכי משמעותי לו זה לקבל את העזרה המעשית, שיראו לו בפועל שיש כאן השקעה ומאמץ אמיתי.
שאלה: האם יש נקודה מסכמת שרלוונטית לכל סיטואציה?
תשובה: אפשר לומר שבסופו של דבר, שניהם - גם המילים וגם המעשים - הם רק סממנים לכך שיש אהבה ורצון אמיתי מאחורי הקשר. השאלה הגדולה היא מה מבטא יותר, באותו רגע ואצל אותו אדם, את העומק הרגשי והכוונות הכנות. לעתים ההצהרה בכתב או בעל - פה היא המסלול הנכון כדי לדעת שבן הזוג אכן רציני, ולעתים דווקא פעולה פשוטה בשטח היא היא שמוכיחה הכל. אבל אי אפשר לקבוע מראש: "תמיד מעשים יותר חשובים ממילים" או "תמיד דיבורים חזקים יותר מכל מעשה". הדברים תמיד תלויים בהקשר, באופי של האדם, בקושי האישי של הצד השני, ובלב של כל אחד מהמעורבים.
שאלה: איך אפשר ליישם את זה הלכה למעשה ביום - יום?
תשובה: קודם כל, להבין האם אצל האדם הספציפי מולנו קיים קושי להצהיר הצהרה מילולית על אהבה ומחויבות, או שקיים קושי לבצע פעולות בפועל. אדם צריך לבחון את עצמו: מה משדר לי יותר רצינות, הדיבור או המעשה? האם מי שמולי מתקשה דווקא לפעול במציאות או דווקא מתקשה להודות במילים? לאחר מכן, אפשר לתקשר את זה ביניכם בצורה פתוחה. אם מישהו מאוד זקוק לשמוע את המילים החמות והישירות, כדאי שיבהיר את זה. ואם מישהו אחר מרגיש שרק פעולות והתנהגות אמיתית יניחו את דעתו, עדיף שישקף זאת. כך ניתן ליצור הבנה הדדית, ולפעמים לשלב בין מילים למעשים בצורה מאוזנת.
סיכום ושאלות נוספות לחקירה
שאלה: האם ייתכן שבשלב מסוים בזוגיות המילים היו הכי חשובות, ובשלב אחר המעשים הופכים לחשובים יותר?
תשובה: בהחלט כן, כי אנשים משתנים, מערכות יחסים מתפתחות, ומה שדרוש כדי לחוש אהובים או בטוחים יכול לעבור שינויים במהלך הזמן.
שאלה: האם יש מצבים שבהם גם מילים וגם מעשים אינם מספיקים, אם לא באמת מרגישים בלב את אותה אהבה או מחויבות?
תשובה: כן. לעתים אפשר לשחק תפקיד של אהבה גם במילים וגם במעשים, אבל אם בלב לא קיימת כוונה כנה, בן הזוג עשוי להרגיש בזה ולראות שיש כאן רק הצגה חיצונית.
שאלה: איך משיגים איזון בין הצורך בהצהרה מילולית לצורך בהוכחות מעשיות?
תשובה: במקרים רבים, כדאי לשלב: גם להגיד ולהתחייב בצורה מפורשת, וגם להראות בשטח. כך שני הצדדים מקבלים ביטחון, גם מהצהרה פורמאלית וגם ממעשים קונקרטיים.
סיום והמלצה להעמקה
שאלה: יש תפיסה שאומרת שהעיקר הוא המעשים. לפעמים שומעים במשפטים שונים: "לא מעניין אותי מה אתה אומר, חשוב לי מה אתה עושה בפועל". במקום אחר יש פחות דיבור על כך ש"העיקר הוא המילים", אבל בכל זאת יש מצבים שבהם אנשים בהחלט מרגישים שהם זקוקים למילים ולהצהרות. מדוע בכלל מתקיימת ההתלבטות הזאת בין מה יותר חשוב - מעשים או מילים?
תשובה: ההתלבטות נובעת מכך שבמצבים שונים וביחסי אנוש שונים, מעשים יכולים להעיד באופן חזק יותר על כוונה ואהבה, ואילו במצבים אחרים דווקא למילים יש משמעות מחייבת גדולה יותר. יש מקרים שבהם אדם יאמר: "חשוב לי לשמוע הצהרה. אני רוצה לדעת בבירור שהיא או הוא מצהירים בצורה מפורשת שהם אוהבים אותי". לעומת זאת, יש אנשים שיגידו: "מילים הן זולות. דיבורים לא עולים דבר. אני רוצה לראות מעשים בשטח כדי להבין שאכן אוהבים אותי".
שאלה: איך יכול להיות מצב שבו דווקא המילים חשובות יותר?
תשובה: אפשר לדמיין מצב שבו מישהי אומרת "אני אוהבת אותך" בצורה מאוד כנה. בדיבור אפשר לעתים להרגיש את ההתכוונות הפנימית של האדם, יש טון דיבור, יש הבטחה, יש הצהרה שמצהירה על נכונות אמיתית. במקביל, יכול להיות שבמעשים היא עדיין לא מצליחה לבטא את האהבה הזו עד הסוף, אולי בגלל הרגלים בעייתיים, אולי כי היא מבולבלת, אולי יש לה דפוסי התנהגות מסוימים שמפריעים לה להראות את היחס בפועל. אז דווקא במקרה כזה, יכול להיות שהמילים חשובות מאוד - הן מגלות את מה שיש לה בלב, את הרצון שלה להיות שם ולתת מעצמה.
למה לפעמים המילים כל כך חשובות? כי הן מצהירות על כוונה ומניחוּת יסוד שיש בהן כדי לחייב את האדם. יש אנשים שכל בוקר יקומו ויעשו מעשים, יהיו נחמדים, יתנהגו בסדר, אבל לעולם לא יגידו "אני כאן בשבילך", או "אני מתחייב אלייך", או "אני באמת אוהב אותך ורוצה אותך". והצהרת המחויבות הזאת, במילים, לפעמים היא - היא הנקודה העמוקה שמעניקה בטחון. אדם יכול להגיד: "כן, אני רואה שאתה מתנהג אליי יפה, אני רואה שאתה מוכן לבוא לעזור לי, אבל האם אתה באמת שלי? האם אתה רוצה את זה בלב שלם? אני רוצה לשמוע את זה נאמר בקול רם, בצורה מפורשת, אני רוצה את החותמת המילולית שאתה מחויב, שאתה באמת רוצה את זה".
שאלה: איך יכול להיות מצב שבו דווקא המעשים חשובים יותר מהמילים?
תשובה: יש גם מצב הפוך שבו מישהו אומר אלפי פעמים ביום: "אני אוהב אותך", "אני פה בשבילך", "את הכי חשובה לי בעולם", אבל בפועל הוא לא עושה שום צעד ממשי שמראה על אכפתיות אמיתית. הוא לא עוזר כשצריך, לא מתחשב בצרכים בפועל, לא מקדיש זמן או מאמץ אמיתי. במקרה כזה, אדם יכול לחוש שהמילים ריקות מתוכן, שאין להן שום עומק, ואז הוא יגיד: "מה עוזרות לי כל ההצהרות הגדולות והנאומים היפים? תראה לי בבקשה מעשים ממשיים. אל תספר לי יותר סיפורים, אני רוצה לשים בצד את כל התיאורים והמחמאות, ותתחיל להוכיח במציאות שאתה באמת אוהב אותי".
כך שיש אנשים שעבורם קשה יותר לבצע מעשים, ואילו מילים בשבילם זה קל וזמין. במצבים האלה, יש תחושה שהמעשים הם הדבר המחייב, הוא המבחן של עד כמה באמת האדם מסכים להשקיע, כי מילים עלולות להיות מתחמקות ולא לדרוש שום ויתור אמיתי. לעומת זאת, מעשים דורשים מאמץ, דורשים פינוי זמן, דורשים אחריות אמיתית, ולכן אומרים: "העיקר מבחינתי הוא המעשים. אתה יכול לדבר כמה שאתה רוצה, אבל בא נראה מה אתה עושה בפועל".
שאלה: האם תמיד אפשר להסתפק בהכללה ש"העיקר זה המעשים"?
תשובה: לא בהכרח. אמנם יש אנשים שיאמרו בכעס: "אני לא קונה את הסיפורים האלה. אני רוצה תוצאות בשטח". אבל בפועל, לפעמים יש מישהו שכבר נותן המון מעשים נחמדים, הוא מביא פרחים, הוא עושה פעולות יפות, אבל מסרב בתוקף להגיד "אני אוהב אותך". הוא כאילו מוכן לעשות הכל, אבל לא רוצה להצהיר במילים שמחייבות אותו. עבור בת או בן הזוג, עצם ההצהרה בקול רם היא חלק מהביטחון והקשר. הם מרגישים שאם האדם אינו מוכן להוציא את המילים מהפה, סימן שמשהו אצלו עדיין לא מבשיל באמת לרמה של קשר, שיש לו קושי פנימי שלא נפתר. ולכן, דווקא המילים הופכות לחלק חיוני שהם מצפים לו. הם יאמרו: "אני לא רוצה עוד פרחים. אני רוצה שתקום ותספר לי ישירות: אני כאן, אני מחויב אלייך, אני באמת רוצה שזה יצליח". כי המילים כאן הן לא רק דיבור, אלא הן מחייבות, הן הצהרת נאמנות.
שאלה: אז איך יודעים בכל זאת מה באמת חשוב יותר?
תשובה: אין חוקיות. הכל תלוי בסיטואציה, בתפיסות של האדם השני, בקושי האישי של כל אחד. יש בני זוג שעבור אחד מהם דיבור הוא דבר פשוט ולא מחייב, ואילו מעשים דורשים ממנו הרבה יותר ויתור. אם זה הקושי הגדול שלו, אז יכול להיות שבשבילו לבצע מעשה של נתינה, מעשה של דאגה או של מאמץ - זה הסימן האמיתי שהוא אוהב. יש אדם אחר שעבורו דווקא מילים הן מפחידות, כי להצהיר הצהרות אהבה או הצהרות מחויבות זה מאיים מאוד. אם אדם יכול לתת מעשים אבל לעולם לא יוציא הצהרה, אולי דווקא המשפט "אני אוהב אותך ורוצה אותך לתמיד" הוא הוכחה גדולה יותר למחויבות מאשר לבצע עוד פעולה, כי להוציא מן הפה מילים של מחויבות זה הדבר שהכי קשה לו.
שאלה: האם אפשר להשליך את רעיון המילים מול המעשים גם לתחומים אחרים בחיים?
תשובה: אפשר לקחת דוגמה מעולם העסקים. אחד שואל: "מה יותר חשוב כדי להיות עשיר, להתחיל להרוויח כסף בפועל, או קודם כל להצהיר בפני עצמי שאני באמת מחויב לזה בלב שלם?". לפעמים יש מי שיגיד: "לא מעניין אותי הצהרות, פשוט תתחיל להרוויח שקל אחר שקל". אבל מהצד השני, יש מישהו שהדיבור הפנימי שלו, ההצהרה שהוא רוצה להצליח ושום דבר לא יעצור אותו, היא זאת שבסופו של דבר תוביל אותו למצוא את הדרך להצליח כלכלית. כלומר, אם רק מסתכלים על מצב המעשים ברגע נתון, אולי הוא מרוויח סכום מסוים, אבל אין שום ודאות שזה יניב התקדמות אדירה בהמשך. לעומת זאת, אדם שמצהיר במילים - לעצמו או לאחרים - שהוא מחויב לגמרי להגיע להישגים גדולים, יכול להיות שבזכות המחויבות הזאת (שהדיבור מחדד אצלו) הוא יתאמץ יותר ויגיע הרבה יותר רחוק.
שאלה: האם יש עניין של סמכות או הצהרת נאמנות שנכנס לתמונה?
תשובה: בהחלט כן. אפשר לחשוב על אדם שמנהל עובדים או על אדם שיש לו עבד. נניח שהעובד עושה כל יום את העבודה שלו ואף פעם לא מתווכח, אבל הוא לא מוכן בשום אופן להצהיר שהוא מחויב למקום, שהוא רואה במעסיק את הסמכות. המעסיק יכול לחוש: "נכון, הוא עושה מה שצריך, אבל אולי הוא מחכה להזדמנות לעזוב? אולי הוא לא באמת איתי בלב ונפש?". יש רגע שבו הצהרה מפורשת, מילולית, יכולה לתת ביטחון ואישור אמיתי שמישהו מקבל על עצמו את הסמכות או את המחויבות לאורך זמן.
מצד שני, יכול להיות עובד שמדבר ומדבר ומבטיח בלי סוף, אבל בפועל לא עובד כראוי, לא עומד במשימות. המעסיק יגיד: "לא מעניין אותי שום הצהרה, אני רוצה תוצאות בשטח". כך שוב אנו רואים שלפעמים הדיבור הקריטי הוא הדבר החסר, ולפעמים המעשים הם המשמעותיים יותר.
שאלה: מה המסקנה מכל זה לגבי מערכות יחסים?
תשובה: המסקנה היא שאין חוקים חד - משמעיים. במערכת יחסים זוגית או בכל קשר אישי משמעותי אחר, חשוב לבדוק מה האדם השני תופס כמחייב יותר, ומה האדם עצמו תופס כמחייב יותר. יש אנשים שעבורם מילים הן המבחן, כי הן מגלמות בתוכן את התמצית של הנכונות הפנימית, את האומץ להצהיר משהו חזיתי וברור. אחרים מרגישים שהעשייה בפועל היא ההוכחה האמיתית והמוחשית. ובאמת יכול להיות שכל אחד מבני הזוג זקוק למשהו אחר כדי להרגיש אהוב או בטוח: יש מישהי שרוצה לשמוע "אני אוהב אותך" אפילו יותר ממה שהיא רוצה שתביא לה עוד מתנה או פרחים, ויש מי שהכי משמעותי לו זה לקבל את העזרה המעשית, שיראו לו בפועל שיש כאן השקעה ומאמץ אמיתי.
שאלה: האם יש נקודה מסכמת שרלוונטית לכל סיטואציה?
תשובה: אפשר לומר שבסופו של דבר, שניהם - גם המילים וגם המעשים - הם רק סממנים לכך שיש אהבה ורצון אמיתי מאחורי הקשר. השאלה הגדולה היא מה מבטא יותר, באותו רגע ואצל אותו אדם, את העומק הרגשי והכוונות הכנות. לעתים ההצהרה בכתב או בעל - פה היא המסלול הנכון כדי לדעת שבן הזוג אכן רציני, ולעתים דווקא פעולה פשוטה בשטח היא היא שמוכיחה הכל. אבל אי אפשר לקבוע מראש: "תמיד מעשים יותר חשובים ממילים" או "תמיד דיבורים חזקים יותר מכל מעשה". הדברים תמיד תלויים בהקשר, באופי של האדם, בקושי האישי של הצד השני, ובלב של כל אחד מהמעורבים.
שאלה: איך אפשר ליישם את זה הלכה למעשה ביום - יום?
תשובה: קודם כל, להבין האם אצל האדם הספציפי מולנו קיים קושי להצהיר הצהרה מילולית על אהבה ומחויבות, או שקיים קושי לבצע פעולות בפועל. אדם צריך לבחון את עצמו: מה משדר לי יותר רצינות, הדיבור או המעשה? האם מי שמולי מתקשה דווקא לפעול במציאות או דווקא מתקשה להודות במילים? לאחר מכן, אפשר לתקשר את זה ביניכם בצורה פתוחה. אם מישהו מאוד זקוק לשמוע את המילים החמות והישירות, כדאי שיבהיר את זה. ואם מישהו אחר מרגיש שרק פעולות והתנהגות אמיתית יניחו את דעתו, עדיף שישקף זאת. כך ניתן ליצור הבנה הדדית, ולפעמים לשלב בין מילים למעשים בצורה מאוזנת.
סיכום ושאלות נוספות לחקירה
שאלה: האם ייתכן שבשלב מסוים בזוגיות המילים היו הכי חשובות, ובשלב אחר המעשים הופכים לחשובים יותר?
תשובה: בהחלט כן, כי אנשים משתנים, מערכות יחסים מתפתחות, ומה שדרוש כדי לחוש אהובים או בטוחים יכול לעבור שינויים במהלך הזמן.
שאלה: האם יש מצבים שבהם גם מילים וגם מעשים אינם מספיקים, אם לא באמת מרגישים בלב את אותה אהבה או מחויבות?
תשובה: כן. לעתים אפשר לשחק תפקיד של אהבה גם במילים וגם במעשים, אבל אם בלב לא קיימת כוונה כנה, בן הזוג עשוי להרגיש בזה ולראות שיש כאן רק הצגה חיצונית.
שאלה: איך משיגים איזון בין הצורך בהצהרה מילולית לצורך בהוכחות מעשיות?
תשובה: במקרים רבים, כדאי לשלב: גם להגיד ולהתחייב בצורה מפורשת, וגם להראות בשטח. כך שני הצדדים מקבלים ביטחון, גם מהצהרה פורמאלית וגם ממעשים קונקרטיים.
סיום והמלצה להעמקה
- הבנת הצרכים של בני הזוג
- איך לייצר תקשורת מקרבת
- איך להפוך הצהרות מילוליות למחוייבות אמיתית
- דרכים לשלב בין מעשים לדיבורים כדי לבנות ביטחון
אליעד: במערכת יחסים יש קטע של לפעמים אומרים: "מה שחשוב, העיקר זה המעשים, לא משנה הדיבורים, העיקר המעשים". ויש כאלה שאומרים: "מה שחשוב זה דיבורים", למרות שפחות אומרים את זה. עכשיו מזה אומר דיבורים? נגיד שמישהו בא בהצהרות אהבה ויש מישהו שמבצע.
עכשיו השאלה היא מה האמת? האם באמת מה שחשוב זה, העיקר המעשים? זאת השאלה.
ש: העיקר המעשים יחסית לדיבורים.
אליעד: כן, אתה שמעת פעם מישהו שאומר "מה שחשוב זה המעשים ולא הדיבורים"? "אל דיבורים, מעשים, רוצה לראות מעשים, מכיר את זה?".
ש: מכיר מכיר
אליעד: מה באמת יותר חשוב? דיבורים או מעשים?
ש: ביחס למה?
אליעד: דיבורים למעשים?
ש: מה יותר חשוב ביחס למה?
אליעד: במערכת יחסים זוגית נגיד, נגיד לנאמנות, לכל דבר שאתה רוצה.
ש: גם דיבור זה מעשה
אליעד: אבל בהנחה שיש הבדל בין דיבור למעשים, כי אחרת לא היה את המושגים האלה מלכתחילה
ש: לא תמיד זה נכון, יש מקרים שאתה יכול לתת...
אליעד: מה יותר חשוב דיבורים או מעשים?
ש: מעשים
אליעד: מה?
ש: כעקרון מעשים
אליעד: בטוח?
ש: כעקרון כן, כי המשפט מתייחס לאם אתה..
אליעד: תתרכז טוב טוב, אתה נגיד יוצא עם מישהי, מה יותר חשוב לך? הדיבורים שלה או המעשים שלה?
ש: אם אני צריך לבחור אז מעשים שלה.
אליעד: תמיד? בטוח? אתה יכול לדמיין את עצמך שאתה בוחר את הדיבורים ולא את המעשים?
ש: לא בטוח, במידה ואני יחייב לבחור.
אליעד: אני שואל האם אתה יכול להעלות על דעתך מקרה שאתה אומר "מה שחשוב לי זה דיבורים. מעשים לא חשוב לי, חשוב לי דיבורים".
ש: ברור, ברור שאני יכול להעלות על דעתי מקרה כזה.
אליעד: למה? באיזה מקרה נגיד את יכול להגיד: "מה שחשוב לי זה הדיבורים ולא המעשים"?
ש: בכל הנושא של תקשורת.
אליעד: לא, מה קשור תקשורת עכשיו? לא, לא תקשורת, לא שהיא מדברת אתך או לא מדברת אתך.
נגיד שמישהי אומרת לך "אני אוהבת אותך" אבל ומישהי מתנהגת כאילו היא אוהבת אותך.
מה חשוב לך יותר שהיא תגיד לך שהיא אוהבת אותך? או שהיא תאהב אותך? או שהיא תתנהג בצורה שהיא אוהבת אותך?
ש: שתתנהג בצורה
אליעד: אז אתה בטוח שזה יותר חשוב?
מה אתה אומר?
ש: היא יכולה להתנהג בצורה כזאת אבל בפנים היא לא אוהבת ממש.
ש: או שאתה לא תפרש את זה
אליעד: ששש... רגע, הוא עכשיו
ש: היא יכולה להתנהג ולעשות הצגות אבל בפנים היא לא אוהבת.
אליעד: אוקי
ש: עכשיו, זה גם, שאם היא גם אומרת שהיא אוהבת אותך זה גם לא מחייב שהיא באמת אוהבת אותך. אז צריך פה להפעיל שיקול דעת. ולפעמים, ראשית מעשה במחשבה תחילה.
אליעד: אתה אומר, יש כאלה שהולכים לדיבורים, כי דיבורים יותר קל להם. יותר קל לו להגיד "אני אוהב, אני אוהב, אני אוהב", כי זה ללא עלות. אבל מעשים, הוא מזלזל, מתייחס נגיד בזלזול ואז בא הבנאדם מהצד השני ואומר לו: "תקשיב, מה שחשוב לי זה מעשים, לא דיבורים, דיבורים, מה עוזר לי דיבורים? רוצה לראות מעשים בשטח.
אבל מצד שני יש אנשים שאצלם זה הפוך, שהם לוקחים את המשפט שאומר: העיקר זה המעשים ולא הדיבורים ומסתתרים מאחוריו כדי כאילו להתנהג באהבה, אבל זה לא באמת בלב שלם, אי אפשר באמת לסמוך עליהם, כי עבורם, הדיבור יותר מחייב אותם מהמעשים.
ש: לא הבנתי
אליעד: נניח שאתה יש לך מחויב שחברה שלך תאהב אותך, נניח שזה המחויב שלך, אוקי?
עכשיו, מה ההוכחה היותר גדולה שהיא אוהבת אותך? זה שהיא מתנהגת בצורה שהיא אוהבת אותך? או זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותך?
תשובה, לא נכון, תשובה לא נכון, תשובה: זה סובייקטיבי לגמרי, זה יכול להיות ככה, יכול להיות ככה.
למה? איך יכול להיות? איך יכול להיות? יכול להיות מצב, שהיא אומרת לך שהיא אוהבת אותך והיא מתכוונת לזה, וזה שהיא מתנהגת בצורה כאילו היא לא אוהבת אותך זה כי היא לא יודעת איך להתנהג, כי יש לה הרגלים רעים, כי היא מבולבלת, כי משהו.
אבל, היא אוהבת אותך. ויכול להיות שזה מאוד חשוב לך.
אתה אומר, אני חשוב לי לדעת שהיא אוהבת אותי יותר מאשר היא תתנהג אלי בכבוד.
כאילו, עוד פעם, אם, זה שהיא מתנהגת אליך לא בכבוד, זה מוכיח לך שהיא לא אוהבת אותך נגיד, אז זה בעיה.
אבל יכול להיות מצב אתה אומר, זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותי זה מחויב, זה הצהרה, אני קונה את המשפט שלה
וזה שהיא מתנהגת אלי בצורה שהיא לא אוהבת אותי זה כי היא לא יודעת איך להתנהג, כי היא עוד לא רגילה, כי היא לא למדה, כי פה, כי שם, מה שחשבו לי זה לדעת שאת רוצה שזה יצליח.
מה שחשוב לי זה לדעת את הכוונות. מה שחשבו לי, גם אם לא הצלחת, לפחות ברמת הפורמלי, אתה בעניין.
לעומת זאת יכול להיות מצב הפוך, במקרה הספציפי הזה, שמישהי מתייחסת אליך בכבוד וזה וזה וזה אבל היא לא אוהבת אותך, היא מחכה לרגע להיפתר ממך, או שהיא אתך בלית ברירה, גם זאת אופציה.
עכשיו זה אפשרות אחת ובמקרה כזה יהיה חשוב יותר הדיבורים. יש מצב, שחשוב יותר המעשים.
למה?
אם בנאדם, לדוגמה יותר קשה לו המעשים, כי עבורו המעשים יותר מחייב, הדיבורים זה בא לו יותר בקלות, אז אומרים לו: "אדוני, מה אכפת לי מדיבורים, דיבורים אתה לא מתכוון אליהם, רוצה לראות את המעשים".
אבל השאלה היא עוד פעם, מה המשמעות של הדיבורים ומה המשמעות של המעשים?
יש אנשים שעבורם דיבורים יותר קשים ממעשים, יש אנשים שהם יכולים לבוא כל בוקר לעבודה אבל לא מוכנים לחתום שהם עובדים פה. הוא מוכן כל יום לעשות את אותה פעולה אבל הוא לא מוכן להתחייב, כי ההתחייבות, היא יותר קשה לו, הוא מוכן לעשות את זה כל החיים רק לא להתחייב על זה. כי ההתחייבות קשה לו.
ואז, במקרה כזה, מה שיותר חשוב זה ההתחייבות, תתחייב. "עזוב, תפקשש קצת במעשים אבל תתחייב, ההתחייבות זה הנקודה פה. למה אתה לא מתחייב? כי אתה לא רוצה להתחייב. אתה אומר: 'אני מוכן לעשות הכל אבל אני לא רוצה להתחייב. '".
אז ההתחייבות היא המחויב, היא הטאבו, היא החותמת. לעומת זאת יש מצב שבנאדם יכול לתת מילים מכאן ועד הודעה חדשה, אבל מעשים מאוד מאוד קשה לו, למה? כי היא לא באמת מתכוון למילים. במקרה כזה, מה שחשוב זה המעשים, לא המילים.
אז מה שאני מנסה להגיד, יש אנשים שעבורם הקושי שלהם הוא בלבצע מעשים, ואז: אדוני אתה נמדד לפי המעשים. ויש אנשים שעבורם הקושי זה המילים, כי מעשים, הם יכולים להיות נחמדים אבל הם לא בהכרח, הם לא מוכנים להתחייב, לא מוכנים לקחת אחריות או משהו כזה. ושמה דווקא המחויב יהיה הדיבורים, לא המעשים.
נגיד, לדוגמה, נניח, נגיד שיש מישהו שמתייחס למישהי מאוד יפה נניח. אבל הוא אף פעם לא אומר לה שהוא אוהב אותה. הוא מתייחס מאוד יפה.
עכשיו מהיבט, אם הכי חשוב זה המעשים, אז היא יכולה לצפות שפשוט יתייחס אליה במעשים עוד יותר גדולים, במקום לקנות לה פרח, יקנה שלושה פרחים. אבל היא אומרת: 'לא, אני לא רוצה שתקנה לי 3 פרחים, אל תקנה לי 5 פרחים, רוצה שתגיד לי שאתה אוהב אותי, במילים'.
כי המילים יוצרות לו מחויבות, כי המילים יוצרות לו את המחויבות.
לעומת זאת יש מקרה שמישהו יכול להגיד 100 פעם ביום 'אוהב אותך' והוא לא עושה שום דבר. 'לא אדוני, אתה תתחיל לעשות מעשים, אל תוסיף לי עוד מילים, תוסיף מעשים'.
לכן, התשובה היא שזה תלוי במשמעות הסובייקטיבית של אותו בנאדם ספציפי, מה המשמעות שלו למילים, מה המשמעות שלו למעשים. וגם אצל השומע איך הוא חווה את המעשים? איך הוא חווה את המילים? זה הכל, זאת התשובה.
אז מה חשוב יותר מעשים או מילים?
ש: תלוי במה חושב זה ומה חושב ההוא.
אליעד: תלוי, מה שחשוב יותר זה מה מבטא יותר אהבה. מה מבטא יותר אהבה? המילים או מעשים? תלוי, פעם זה, פעם זה, אין חוקיות מסוימת.
ש: מה שמחויב זה האהבה
אליעד: זה מה שאמרתי מלכתחילה
ש: יש כאלה נגיד שהמחויב שלהם זה כסף
אליעד: מה קשור עכשיו כסף?
ש: שהוא אומר לה אני אוהב אותך...
אליעד: מה חשוב יותר כדי להיות עשיר? שתרוויח כסף? או שתרצה להרוויח כסף?
ש: תרוויח כסף
אליעד: לא נכון
ש: אותו דבר
אליעד: לא נכון
ש: לא מספיק לרצות את זה
אליעד: לא נכון, תסתכל, שני בני אדם, אתה עכשיו צריך להמר למי יהיה יותר כסף בעוד X שנים. למי אתה מהמר, על ההוא שמרוויח כסף כרגע, או על ההוא שאומר שהוא רוצה להרוויח כסף? הוא חזק המעשים, הוא חזק בדיבורים. לא בהכרח שהוא שמרוויח עכשיו כסף עוד X שנים יהיה לו פי 10, יכול להיות שהוא תמיד יישאר בלבל הזה, הוא יעלה טיפה יותר, טיפה פחות, אבל המילים, הוא אומר שהוא מחויב, אז הוא ימצא כבר את הדרך להשיג את המטרה, גם יכול להיות.
ש: שינית את השאלה באמצע
אליעד: מה שאני מנסה להראות שלא תמיד המעשים, אחרת אין שאלה, כי אם אתה אומר 'חשוב לי שיהיה לו 100 שקל, אם יש לו 100 שקל ברור שזה עדיף, אני אומר 'לא תמיד המעשים לוקחים', אני מסביר עוד פעם כי הרעיון של, כי מילים, המשמעות של מילים זה מחויבות, אחת המשמעויות של מילים זה מחויבות, ובנאדם נגיד יכול לדוגמה לעבוד במקום עבודה כל יום.
נגיד שיש לך עובד. מה יותר חשוב לך? שהוא יכיר בסמכות שלך? או שיתנהג טוב? לפעמים מה שחשוב לך זה שהוא יתנהג טוב ולפעמים חשוב לך שיכיר בסמכות שלך.
כאילו, אם יש לך נגיד עבד, מעובד עברתי לעבד, נגיד שיש לך עבד והוא עושה את כל מה שאתה רוצה אבל אתה יודע שאתה לא יכול לסמוך עליו, כי הוא לא נאמן לך, כי אתה יודע שהוא לא מוכן להיות עבד, זה בעיה, זאת אומרת שאתה אומר, עדיף לי שהוא היה מצהיר אמונים והיה טועה מדי פעם, בטעות אנוש, מאשר שהוא לא מצהיר אמונים והוא עושה הכל.
כי כשהוא אומר לך 'אני לא מוכן להצהיר שאני עבד זה לכשעצמו, גם להצהרה יש משמעות.
עצם זה שהוא הצהיר, אמר 'אני עבד' יש לזה משמעות.
עובדתית, מה יותר יפגע בך, אם יש לך עבד שאומר לך, אני עושה הכל, מה שאתה רוצה אבל אני לא חייב לך כלום, שהוא כאילו מורד בסמכות שלך, או שהוא יגיד אני מכיר בסמכות שלך, אבל מדי פעם הוא טועה.
לא מחויב שההוא שתמיד עושה מה שאתה רוצה שזה עדיף, זה לא מחויב.
לפעמים דווקא ההצהרה, לפעמים להצהרה יש משמעות שאתה רוצה להשתמש בלדעת שאתה יכול לסמוך על זה, כי ההצהרה עצמה נותנת משהו.
הבנו את הסיפור?
עכשיו השאלה היא מה האמת? האם באמת מה שחשוב זה, העיקר המעשים? זאת השאלה.
ש: העיקר המעשים יחסית לדיבורים.
אליעד: כן, אתה שמעת פעם מישהו שאומר "מה שחשוב זה המעשים ולא הדיבורים"? "אל דיבורים, מעשים, רוצה לראות מעשים, מכיר את זה?".
ש: מכיר מכיר
אליעד: מה באמת יותר חשוב? דיבורים או מעשים?
ש: ביחס למה?
אליעד: דיבורים למעשים?
ש: מה יותר חשוב ביחס למה?
אליעד: במערכת יחסים זוגית נגיד, נגיד לנאמנות, לכל דבר שאתה רוצה.
ש: גם דיבור זה מעשה
אליעד: אבל בהנחה שיש הבדל בין דיבור למעשים, כי אחרת לא היה את המושגים האלה מלכתחילה
ש: לא תמיד זה נכון, יש מקרים שאתה יכול לתת...
אליעד: מה יותר חשוב דיבורים או מעשים?
ש: מעשים
אליעד: מה?
ש: כעקרון מעשים
אליעד: בטוח?
ש: כעקרון כן, כי המשפט מתייחס לאם אתה..
אליעד: תתרכז טוב טוב, אתה נגיד יוצא עם מישהי, מה יותר חשוב לך? הדיבורים שלה או המעשים שלה?
ש: אם אני צריך לבחור אז מעשים שלה.
אליעד: תמיד? בטוח? אתה יכול לדמיין את עצמך שאתה בוחר את הדיבורים ולא את המעשים?
ש: לא בטוח, במידה ואני יחייב לבחור.
אליעד: אני שואל האם אתה יכול להעלות על דעתך מקרה שאתה אומר "מה שחשוב לי זה דיבורים. מעשים לא חשוב לי, חשוב לי דיבורים".
ש: ברור, ברור שאני יכול להעלות על דעתי מקרה כזה.
אליעד: למה? באיזה מקרה נגיד את יכול להגיד: "מה שחשוב לי זה הדיבורים ולא המעשים"?
ש: בכל הנושא של תקשורת.
אליעד: לא, מה קשור תקשורת עכשיו? לא, לא תקשורת, לא שהיא מדברת אתך או לא מדברת אתך.
נגיד שמישהי אומרת לך "אני אוהבת אותך" אבל ומישהי מתנהגת כאילו היא אוהבת אותך.
מה חשוב לך יותר שהיא תגיד לך שהיא אוהבת אותך? או שהיא תאהב אותך? או שהיא תתנהג בצורה שהיא אוהבת אותך?
ש: שתתנהג בצורה
אליעד: אז אתה בטוח שזה יותר חשוב?
מה אתה אומר?
ש: היא יכולה להתנהג בצורה כזאת אבל בפנים היא לא אוהבת ממש.
ש: או שאתה לא תפרש את זה
אליעד: ששש... רגע, הוא עכשיו
ש: היא יכולה להתנהג ולעשות הצגות אבל בפנים היא לא אוהבת.
אליעד: אוקי
ש: עכשיו, זה גם, שאם היא גם אומרת שהיא אוהבת אותך זה גם לא מחייב שהיא באמת אוהבת אותך. אז צריך פה להפעיל שיקול דעת. ולפעמים, ראשית מעשה במחשבה תחילה.
אליעד: אתה אומר, יש כאלה שהולכים לדיבורים, כי דיבורים יותר קל להם. יותר קל לו להגיד "אני אוהב, אני אוהב, אני אוהב", כי זה ללא עלות. אבל מעשים, הוא מזלזל, מתייחס נגיד בזלזול ואז בא הבנאדם מהצד השני ואומר לו: "תקשיב, מה שחשוב לי זה מעשים, לא דיבורים, דיבורים, מה עוזר לי דיבורים? רוצה לראות מעשים בשטח.
אבל מצד שני יש אנשים שאצלם זה הפוך, שהם לוקחים את המשפט שאומר: העיקר זה המעשים ולא הדיבורים ומסתתרים מאחוריו כדי כאילו להתנהג באהבה, אבל זה לא באמת בלב שלם, אי אפשר באמת לסמוך עליהם, כי עבורם, הדיבור יותר מחייב אותם מהמעשים.
ש: לא הבנתי
אליעד: נניח שאתה יש לך מחויב שחברה שלך תאהב אותך, נניח שזה המחויב שלך, אוקי?
עכשיו, מה ההוכחה היותר גדולה שהיא אוהבת אותך? זה שהיא מתנהגת בצורה שהיא אוהבת אותך? או זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותך?
תשובה, לא נכון, תשובה לא נכון, תשובה: זה סובייקטיבי לגמרי, זה יכול להיות ככה, יכול להיות ככה.
למה? איך יכול להיות? איך יכול להיות? יכול להיות מצב, שהיא אומרת לך שהיא אוהבת אותך והיא מתכוונת לזה, וזה שהיא מתנהגת בצורה כאילו היא לא אוהבת אותך זה כי היא לא יודעת איך להתנהג, כי יש לה הרגלים רעים, כי היא מבולבלת, כי משהו.
אבל, היא אוהבת אותך. ויכול להיות שזה מאוד חשוב לך.
אתה אומר, אני חשוב לי לדעת שהיא אוהבת אותי יותר מאשר היא תתנהג אלי בכבוד.
כאילו, עוד פעם, אם, זה שהיא מתנהגת אליך לא בכבוד, זה מוכיח לך שהיא לא אוהבת אותך נגיד, אז זה בעיה.
אבל יכול להיות מצב אתה אומר, זה שהיא אומרת שהיא אוהבת אותי זה מחויב, זה הצהרה, אני קונה את המשפט שלה
וזה שהיא מתנהגת אלי בצורה שהיא לא אוהבת אותי זה כי היא לא יודעת איך להתנהג, כי היא עוד לא רגילה, כי היא לא למדה, כי פה, כי שם, מה שחשבו לי זה לדעת שאת רוצה שזה יצליח.
מה שחשוב לי זה לדעת את הכוונות. מה שחשבו לי, גם אם לא הצלחת, לפחות ברמת הפורמלי, אתה בעניין.
לעומת זאת יכול להיות מצב הפוך, במקרה הספציפי הזה, שמישהי מתייחסת אליך בכבוד וזה וזה וזה אבל היא לא אוהבת אותך, היא מחכה לרגע להיפתר ממך, או שהיא אתך בלית ברירה, גם זאת אופציה.
עכשיו זה אפשרות אחת ובמקרה כזה יהיה חשוב יותר הדיבורים. יש מצב, שחשוב יותר המעשים.
למה?
אם בנאדם, לדוגמה יותר קשה לו המעשים, כי עבורו המעשים יותר מחייב, הדיבורים זה בא לו יותר בקלות, אז אומרים לו: "אדוני, מה אכפת לי מדיבורים, דיבורים אתה לא מתכוון אליהם, רוצה לראות את המעשים".
אבל השאלה היא עוד פעם, מה המשמעות של הדיבורים ומה המשמעות של המעשים?
יש אנשים שעבורם דיבורים יותר קשים ממעשים, יש אנשים שהם יכולים לבוא כל בוקר לעבודה אבל לא מוכנים לחתום שהם עובדים פה. הוא מוכן כל יום לעשות את אותה פעולה אבל הוא לא מוכן להתחייב, כי ההתחייבות, היא יותר קשה לו, הוא מוכן לעשות את זה כל החיים רק לא להתחייב על זה. כי ההתחייבות קשה לו.
ואז, במקרה כזה, מה שיותר חשוב זה ההתחייבות, תתחייב. "עזוב, תפקשש קצת במעשים אבל תתחייב, ההתחייבות זה הנקודה פה. למה אתה לא מתחייב? כי אתה לא רוצה להתחייב. אתה אומר: 'אני מוכן לעשות הכל אבל אני לא רוצה להתחייב. '".
אז ההתחייבות היא המחויב, היא הטאבו, היא החותמת. לעומת זאת יש מצב שבנאדם יכול לתת מילים מכאן ועד הודעה חדשה, אבל מעשים מאוד מאוד קשה לו, למה? כי היא לא באמת מתכוון למילים. במקרה כזה, מה שחשוב זה המעשים, לא המילים.
אז מה שאני מנסה להגיד, יש אנשים שעבורם הקושי שלהם הוא בלבצע מעשים, ואז: אדוני אתה נמדד לפי המעשים. ויש אנשים שעבורם הקושי זה המילים, כי מעשים, הם יכולים להיות נחמדים אבל הם לא בהכרח, הם לא מוכנים להתחייב, לא מוכנים לקחת אחריות או משהו כזה. ושמה דווקא המחויב יהיה הדיבורים, לא המעשים.
נגיד, לדוגמה, נניח, נגיד שיש מישהו שמתייחס למישהי מאוד יפה נניח. אבל הוא אף פעם לא אומר לה שהוא אוהב אותה. הוא מתייחס מאוד יפה.
עכשיו מהיבט, אם הכי חשוב זה המעשים, אז היא יכולה לצפות שפשוט יתייחס אליה במעשים עוד יותר גדולים, במקום לקנות לה פרח, יקנה שלושה פרחים. אבל היא אומרת: 'לא, אני לא רוצה שתקנה לי 3 פרחים, אל תקנה לי 5 פרחים, רוצה שתגיד לי שאתה אוהב אותי, במילים'.
כי המילים יוצרות לו מחויבות, כי המילים יוצרות לו את המחויבות.
לעומת זאת יש מקרה שמישהו יכול להגיד 100 פעם ביום 'אוהב אותך' והוא לא עושה שום דבר. 'לא אדוני, אתה תתחיל לעשות מעשים, אל תוסיף לי עוד מילים, תוסיף מעשים'.
לכן, התשובה היא שזה תלוי במשמעות הסובייקטיבית של אותו בנאדם ספציפי, מה המשמעות שלו למילים, מה המשמעות שלו למעשים. וגם אצל השומע איך הוא חווה את המעשים? איך הוא חווה את המילים? זה הכל, זאת התשובה.
אז מה חשוב יותר מעשים או מילים?
ש: תלוי במה חושב זה ומה חושב ההוא.
אליעד: תלוי, מה שחשוב יותר זה מה מבטא יותר אהבה. מה מבטא יותר אהבה? המילים או מעשים? תלוי, פעם זה, פעם זה, אין חוקיות מסוימת.
ש: מה שמחויב זה האהבה
אליעד: זה מה שאמרתי מלכתחילה
ש: יש כאלה נגיד שהמחויב שלהם זה כסף
אליעד: מה קשור עכשיו כסף?
ש: שהוא אומר לה אני אוהב אותך...
אליעד: מה חשוב יותר כדי להיות עשיר? שתרוויח כסף? או שתרצה להרוויח כסף?
ש: תרוויח כסף
אליעד: לא נכון
ש: אותו דבר
אליעד: לא נכון
ש: לא מספיק לרצות את זה
אליעד: לא נכון, תסתכל, שני בני אדם, אתה עכשיו צריך להמר למי יהיה יותר כסף בעוד X שנים. למי אתה מהמר, על ההוא שמרוויח כסף כרגע, או על ההוא שאומר שהוא רוצה להרוויח כסף? הוא חזק המעשים, הוא חזק בדיבורים. לא בהכרח שהוא שמרוויח עכשיו כסף עוד X שנים יהיה לו פי 10, יכול להיות שהוא תמיד יישאר בלבל הזה, הוא יעלה טיפה יותר, טיפה פחות, אבל המילים, הוא אומר שהוא מחויב, אז הוא ימצא כבר את הדרך להשיג את המטרה, גם יכול להיות.
ש: שינית את השאלה באמצע
אליעד: מה שאני מנסה להראות שלא תמיד המעשים, אחרת אין שאלה, כי אם אתה אומר 'חשוב לי שיהיה לו 100 שקל, אם יש לו 100 שקל ברור שזה עדיף, אני אומר 'לא תמיד המעשים לוקחים', אני מסביר עוד פעם כי הרעיון של, כי מילים, המשמעות של מילים זה מחויבות, אחת המשמעויות של מילים זה מחויבות, ובנאדם נגיד יכול לדוגמה לעבוד במקום עבודה כל יום.
נגיד שיש לך עובד. מה יותר חשוב לך? שהוא יכיר בסמכות שלך? או שיתנהג טוב? לפעמים מה שחשוב לך זה שהוא יתנהג טוב ולפעמים חשוב לך שיכיר בסמכות שלך.
כאילו, אם יש לך נגיד עבד, מעובד עברתי לעבד, נגיד שיש לך עבד והוא עושה את כל מה שאתה רוצה אבל אתה יודע שאתה לא יכול לסמוך עליו, כי הוא לא נאמן לך, כי אתה יודע שהוא לא מוכן להיות עבד, זה בעיה, זאת אומרת שאתה אומר, עדיף לי שהוא היה מצהיר אמונים והיה טועה מדי פעם, בטעות אנוש, מאשר שהוא לא מצהיר אמונים והוא עושה הכל.
כי כשהוא אומר לך 'אני לא מוכן להצהיר שאני עבד זה לכשעצמו, גם להצהרה יש משמעות.
עצם זה שהוא הצהיר, אמר 'אני עבד' יש לזה משמעות.
עובדתית, מה יותר יפגע בך, אם יש לך עבד שאומר לך, אני עושה הכל, מה שאתה רוצה אבל אני לא חייב לך כלום, שהוא כאילו מורד בסמכות שלך, או שהוא יגיד אני מכיר בסמכות שלך, אבל מדי פעם הוא טועה.
לא מחויב שההוא שתמיד עושה מה שאתה רוצה שזה עדיף, זה לא מחויב.
לפעמים דווקא ההצהרה, לפעמים להצהרה יש משמעות שאתה רוצה להשתמש בלדעת שאתה יכול לסמוך על זה, כי ההצהרה עצמה נותנת משהו.
הבנו את הסיפור?
050-3331-331