איך לא לפחד מהפחד הגדול ביותר בעולם?

הפחד הגדול ביותר בעולם, לפי אליעד כהן, הוא הפחד לסבול לנצח. זהו פחד שמלווה אותנו לעיתים מבלי שנהיה מודעים אליו, והוא נוגע להרגשה של תחושת סבל אינסופי שאין לה מוצא. פחד זה נובע מהחשש להרגיש רע באופן מתמשך, מבלי שתהיה שום אפשרות לצאת מהמצב. אליעד מציין כי הפחד הזה נוגע לתחושה של "סבל נצחי", מצב שבו האדם לא מצליח למצוא שום תקווה או הפסקה מהכאב, מה שמוביל לתחושה של חוסר אונים מוחלט.

בשלב הזה, עולה שאלה קריטית: מהו הדבר הנורא ביותר שאדם יכול לחוות? התשובה המסתמנת היא סבל אינסופי. הכאב, כאשר הוא מתמשך ללא סוף, מביא עמו תחושת ייאוש מוחלטת, שאף לא ניתן להימלט ממנה. ברגע שאין תקווה ואין זיכרון של טוב, הרע נתפס כבלתי נסבל.

הקשר בין פחד ממוות לבין פחד מרע לנצח

כיצד הפחד מהמוות קשור לפחד הזה? אליעד מסביר שלעתים אנשים מפחדים מהמוות, אך פחדם האמיתי הוא שתחושת הרע תימשך לנצח, גם לאחר המוות. יש אנשים המאמינים כי התודעה שלהם תישאר קיימת לאחר המוות ותהפוך לסטטית, תחושתית ועיקשת בסבל בלתי נגמר. דתות רבות, לדוגמה, משתמשות בפחד הזה בתיאורים של גיהינום וגן עדן - עונש או גמול נצחיים למעשים שנעשו בחיים.

הנצח - עיקרון מרכזי בפחד

הפחד מ"נצח" משחק תפקיד מרכזי בכך. כשאדם שואל את עצמו מהו הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות, התשובה תהיה לרוב "רע לנצח". רע זמני, שמוגבל בזמן, נחשב לפעמים כנסבל, אך רע שנמשך לנצח מתעצם פי כמה. אם יש דבר שמעורר פחד, זהו רע אינסופי, ללא שום שינוי ובלי תקווה. מצד שני, גם רעיון של "טוב לנצח" מלהיב את הדמיון, כי המחשבה על "תענוג אינסופי" נראית אטרקטיבית.

היכולת להישאר באותה תחושה לנצח

אליעד מסביר כי לא ניתן להרגיש באותה תחושה לאורך זמן. גם אם אדם חווה כאב חזק באופן רציף, הגוף או המוח יתחילו להתרגל אליו או לאבד את ההכרה. גם תחושות חיוביות נוטות לדעוך אם הן אינן משתנות או אם הן נמשכות ללא שום הפסקה. דוגמה מוחשית לכך היא כאשר אדם צובט את ידו בעוצמה קבועה - לאחר זמן מה הוא יפסיק להרגיש את הצביטה, משום שהגוף והמערכת העצבית מתרגלים לתחושות קבועות.

דוגמה להמחשת הסתגלות לכאב

כיצד אדם יכול להסתגל לכאב אינסופי? אליעד מציין את שיטת העינוי שמשתמשים בה סוהרים, למשל, כדי לשבור את רוחו של אסיר. אם כאב מסוים יינתן לאדם בעוצמה קבועה, הוא יתרגל אליו או יתעלף בסופו של דבר. כדי לשמר את תחושת הסבל, הסוהר יפסיק את העינוי לזמן מה, ועם חזרת הכאב תיווצר תחושת פחד מחודשת, שהופכת את הכאב לסבל חזק יותר. אם הסבל היה נמשך בקביעות, האדם היה מפסיק להרגיש את עוצמתו.

רעיון "גיהינום נצחי" ומהות הסבל המוחלט

האם אפשר להימנע מסבל נצחי? אליעד מציין כי באופן תיאורטי, לא ניתן להישאר במצב של סבל נצחי. השכל הישר וההיגיון הפסיכולוגי מראים שאין אפשרות של סבל קבוע ללא הפסקה. השינוי בין תחושות הוא מה שמאפשר לנו לחוות את הכאב באופן עוצמתי - אחרת הוא מאבד את משמעותו.

האם טוב נצחי אפשרי?

כמו שבני אדם לא יכולים להרגיש רע לנצח, כך גם קשה לדמיין "טוב לנצח". אם אדם היה חי בגן עדן נצחי, ללא שום שינוי, הוא היה מפסיק להרגיש את עונגו. טוב או רע, אם הם נמשכים לנצח, מאבדים את משמעותם, משום שהמוח האנושי לא יכול לתפוס תחושות יציבות ונצחיות ללא ניגודיות.

איך מסייעת ההבנה הזו להתמודד עם פחדים?

הבנה זו מסייעת להימנע מפחדים מגיהינום או גן עדן נצחיים. כל תחושה חייבת להתחלף - אם אדם מבין שאין שום אפשרות להישאר באותה תחושה לנצח, הפחד מהסבל הנצחי נחלש. אי אפשר לשמר את תחושת הסבל או העונג לנצח, כי כל תחושה חייבת לנוע בין הפכים כדי שתהיה קיימת בעוצמה.

ההבנה של תודעה משתנה ומנגנוני המוח

אם אדם מבין כיצד התודעה והרגשות פועלים, הוא מבין שלמרות הפחד מהסבל או מההנאה הנצחיים, שום דבר לא יכול להישאר קבוע. אם אדם יכול להפסיק לפחד מהרע לנצח, הוא יוכל גם להבין את הדרך בה הוא יכול להתמודד עם פחדים רגשיים אחרים.

הפחד הגדול ביותר

יש שאלה שעולה מיד: מהו הפחד הכי גדול שאנשים בכל העולם חווים, ואיך אפשר להתמודד איתו? התשובה המפורטת היא שהפחד הגדול ביותר הוא הפחד להרגיש רע לנצח, לחוות סבל אינסופי שלעולם לא נפסק. כשאדם שואל את עצמו "מהו הדבר הנורא ביותר בעולם?", התשובה שמתבהרת היא "סבל נצחי" - מצב שבו אדם מרגיש 100 אחוז של כאב ללא כל הפסקה, ללא שום נקודת יציאה, ללא הפוגה וללא תקווה.

שאלה: מדוע דווקא הסבל לנצח נתפס כגרוע ביותר?

תשובה: משום שאם אין שום אפשרות לצאת ממצב רע, ואם העוצמה של התחושה השלילית היא מקסימלית - זה הופך אותו לדבר הנורא ביותר. ברגע שאין תקווה או זיכרון של טוב, ובוודאי כשנדמה לך שלא תהיה שום תנועה במצב שלך, נוצר מצב שבו אתה לכוד בתחושה אחידה שאינה משתנה. הרעיון של סבל שהוא נצחי אומר מאה אחוז רע, מאה אחוז מהזמן - ואין דבר שכואב יותר מזה.

הקשר בין פחד ממוות לבין פחד מרע לנצח

אנשים לעתים מפחדים מהמוות, אבל בתת המודע שלהם, מה שהם באמת מפחדים ממנו הוא שתחושת הרע תימשך לנצח אפילו אחרי המוות. יש שמדמיינים שהתודעה שלהם תמשיך להתקיים, ואותה תודעה תיתקע במחשבה מסוימת של סבל וייסורים לנצח. גם דתות מסוימות משתמשות בזה כדי להבהיר למאמינים שאם לא יעשו מעשים טובים, הם עלולים להגיע לגיהינום לנצח, ואם יעשו מעשים טובים, יגיעו לגן עדן לנצח.

שאלה: מדוע "נצח" משחק תפקיד חשוב כל כך בפחד הזה?

תשובה: מכיוון שרע לזמן מוגבל נראה לפעמים נסבל, אך רע ללא הגבלה - לתמיד - מעצים את התחושה השלילית פי כמה. מצד שני, גם טוב לנצח נתפס כמשהו אטרקטיבי יותר מטוב רגיל, כי הרעיון הוא "תענוג רצוף וחסר גבולות". הרעיון של "טוב לנצח" מלהיב אנשים, בעוד הרעיון של "רע לנצח" מפחיד אותם.

הסבר על אי - היכולת להישאר באותה תחושה לנצח

כעת עולה שאלה חשובה: איך ייתכן שלא ניתן להרגיש תחושה מסוימת - לא טובה ולא רעה - לנצח? ההסבר לכך הוא פשוט: המוח והתודעה לא מסוגלים להחזיק באותה תחושה בעוצמה אחידה לאורך זמן. אם חשים כאב חזק באופן רציף, הגוף מתרגל אליו או מאבד את ההכרה. אם חשים עונג רציף ללא שינוי, החוויה נעלמת בהדרגה או מתקהה עד שהאדם מפסיק להבחין בו.

שאלה: אפשר לתת דוגמה מוחשית לעניין שהתחושה הקבועה נעלמת?

תשובה: בהחלט. ניקח למשל מקרה של צביטת יד. אם אדם יצבוט את ידו בעוצמה קבועה מבלי להגביר או להחליש את הצביטה - הוא יגלה שאחרי זמן מה הכאב דועך עד כדי חוסר תחושה באותו מקום. הגוף מתרגל, המוח מפסיק לשים לב לתחושה, ובסופו של דבר הרגש המיידי של הכאב מתעמעם או נעלם.

דוגמה להמחשת ההסתגלות לרע

נניח שיש סוהרים שרוצים לענות אסיר כדי לסחוט ממנו מידע. אם הם יספקו לו כאב בעוצמה זהה ורציפה ללא הפסקה, הוא יתרגל לכאב, או יגיע למצב של איבוד הכרה, וכבר לא יוכל למסור מידע. כדי להמשיך ולשבור את רוחו, הם חייבים להפסיק לרגע את העינוי, לתת לו תחושה קלה של הקלה (מעין "טוב" קטן), ואז לחזור ולהגביר מחדש את הכאב. בצורה כזאת נוצר מתח מחודש, האסיר שוב מרגיש פחד וחרדה, ושוב חווה את הכאב בעוצמה, כי הוא נחשף מחדש להבדל בין ה"טוב היחסי" לבין ה"רע החדש".

שאלה: כיצד הדבר קשור לרעיון שאי אפשר לסבול לנצח?

תשובה: מפני שבאותו אופן, סבל קבוע ללא שינוי יוביל לאיבוד הכרה או לאדישות מוחלטת. כדי לשמור אדם ברמת סבל גבוהה, חייבים לתת לו הפוגות כלשהן או לשנות את עוצמת הכאב. אם סבל היה נמשך ללא שום שינוי, לא היה אפשר להבדיל אותו יותר, הוא היה הופך לנורמה, והאדם היה מפסיק להגדיר את מצבו כסבל.

מעגלי סבל ותקווה

כדי שאדם יפחד ממשהו, הוא זקוק לתקווה מסוימת או לזיכרון של מצב טוב קודם, כך שיוכל להגדיר את המצב הנוכחי כרע יותר ממה שהכיר. אם אדם היה תקוע לנצח בתחושה רעה אחידה בלי שום נקודת אור, בלי שום שינוי ובאותה עוצמה - תחושת הרע תאבד את המשמעות שלה, עד לרמה של אדישות מוחלטת או איבוד הכרה. לכן לא תיתכן חוויה של "רק רע לנצח" באותו מבנה תודעה שאנחנו מכירים.

שאלה: ומה לגבי גיהינום נצחי? יש דתות שמבטיחות עונש נצחי למי שעובר עבירות?

תשובה: ברעיון התיאורטי הזה, אומרת האמונה ש"אלוהים יכול לעשות הכל", אז אולי הוא יכול להבטיח לאדם סבל מתמשך. אבל השכל הישר וההיגיון הפסיכולוגי מראים שאין אפשרות שהסבל יישאר בעוצמה קבועה לנצח. כדי שאדם באמת יסבול, צריך לאפשר עליות וירידות, שתהיה דינמיקה בין תקווה לייאוש, בין כאב לרגיעה.

• יש שמסבירים שאלוהים מפסיק לפעמים את הסבל ומחזיר אותו, כדי שהאדם לא יתרגל.
• יש שמספרים שאלוהים אפילו מעלה את הנשמה ל"גן עדן" ואז מחזיר אותה לגיהינום, כדי להראות את הניגוד ולגרום שוב לסבל.
• כל הדרכים הללו באות להמחיש את הנקודה שאם תישאר רק באותה עוצמה של גיהינום, לא תהיה תחושת סבל אמיתית.

אותו הדבר לגבי טוב נצחי

כמו שקשה לחוות רק רע לנצח, כך גם קשה לדמיין רק טוב לנצח. אם אדם יחיה בגן עדן קבוע ללא שינוי, הוא יפסיק לשים לב לטוב. טוב ללא כל הבחנה ברע - מאבד את משמעותו. ומכאן אפשר לראות ששום תחושה לא יכולה להישאר באותה רמה לנצח. חייבת להיות תנועה בין תחושות שונות כדי שתתקיים חוויית "טוב" או "רע".

מדוע זה מסיר את הפחד?

יש אנשים שמאוד פוחדים שהם ייפלו למצב של רע מוחלט בלי מוצא. אך כשהם מבינים לעומק את העובדה שהמוח עצמו לא יכול להחזיק באותה תחושה לנצח, הם מבינים שאין שום היגיון אמיתי לחשוש מ"סבל נצחי" במובן הסטטי והבלתי - משתנה.

שאלה: האם בכל זאת יכול להיות שיש אלוהים שגורם לרע נצחי או טוב נצחי בצורה על - טבעית?

תשובה: מבחינה הגיונית, אם אלוהים פועל על פי מבנים אחרים לגמרי של תודעה, הרי שזה משהו שכלל לא ניתן לתפוס במוח האנושי הנוכחי. אם התודעה עצמה תשתנה ותהפוך למשהו לגמרי אחר, ממילא המושגים של "טוב" ו"רע" או "נצח" כבר לא יהיו מה שאנו מבינים כאן. לכן, אין סיבה רציונלית לפחד ממשהו שאין לך אפשרות אמיתית להבין.

חשיבות ההבנה לגבי עליות וירידות רגשיות

מי שמעמיק עוד בנושא מגלה שכל רגש נשען על ההפך שלו. כדי להרגיש שמחה, צריך להכיר עצב, כדי להרגיש כאב, צריך להכיר הקלה. אם אין ניגוד, אין שום תחושה ברורה של טוב או רע. לכן גם ברמה היומיומית רגילים לראות שאנשים חווים עליות וירידות, ושום מצב נפשי אינו נצחי.

• אדם שרוכש משהו חדש ומרגש - עם הזמן יתרגל וההתרגשות תרד.
• אדם שחווה אסון או פציעה - עם הזמן יתרגל למצב, והכאב יתמתן.
• דברים קבועים מאבדים את העוצמה שלהם ברמה החווייתית, פשוט כי כך בנוי המוח.

כאב בעוצמה מלאה עד לאיבוד הכרה

כשכאב מתגבר מאוד, האדם מגיע למצב הגנה שבו הוא עלול להתעלף, לאבד הכרה, או אפילו למות. כך המוח מפסיק את החוויה בעוצמה הגבוהה מדי. זו עוד סיבה לכך שאין אפשרות אמיתית להישאר בכאב מרבי לאורך זמן.

שאלה: איך זה קשור לטענה שתמיד חייב להיות שינוי בתחושה?

תשובה: אם תהיה רק עלייה בכאב בלי גבול, בסוף האדם יעבור סף מסוים ויאבד את הכרתו או את חייו. אם תהיה רק רמה אחידה של כאב, הוא יתרגל ויפסיק להרגיש את העוצמה כקשה. בכל מקרה, התחושה תשתנה ולא תישאר קבועה.

למה לא לפחד מסבל לנצח?

אין טעם לפחד מסבל נצחי, כי המציאות וההיגיון מצביעים על כך שהסבל חייב להשתנות. ברמה המוחשית אין שום אפשרות אמיתית להישאר ב - 100 אחוז כאב ללא הפסקה. גם "טוב נצחי" לא באמת נתפס במוח האנושי, כי גם הוא מצריך שינוי כדי להחוות כטוב. לכן, אין סיבה אמיתית להיאחז ברעיון של "מה יהיה אם אעבור לגיהינום לנצח" או "האם אהיה בגן עדן לנצח".

שאלה: אז מה בעצם מתרחש?

תשובה: בסופו של דבר, בתוך חוויית החיים יש עליות וירידות, והמוח שלנו לא בנוי לשמור מצב קבוע. פעם רע, פעם טוב, ומדי פעם האדם לא חש דבר. המציאות משתנה, וההפך נותן משמעות להיפוכו.

מבט מסכם

המסקנה מכילה גם מרכיב מעשי: להבין שאם מופיע פחד חזק ומתמשך מאיזשהו רעיון של סבל נצחי, כדאי לזכור שכל סבל - וגם כל עונג - זקוקים לניגוד כדי להתקיים. התודעה שלנו מחייבת תנועה בין קצוות, ואנו לא באמת יכולים לתפוס "נצח" בהגדרה אנושית. לכן, במקום לפחד מהנצח השלילי הזה, אפשר להתרכז בשינוי ובהבנה הפשוטה שתמיד יש שינוי בתחושות ובמצבים, ואף תחושה אינה נשארת באותה עוצמה בלי הגבלה.

ולמי שירצה להעמיק עוד יותר ולחקור את הדברים באופן יסודי ומקיף, ניתן לחפש מגוון הסברים מפורטים לגבי רגשות, פחדים, גיהינום, גן עדן, אינסוף, וכיצד המוח מתרגל לחוויות שונות.