... הפחד של הילד על ידי שלילת קיומה של המפלצת, אלא לשלול את הפחד של הילד, על ידי זה שהוא יבין, שהוא
לא צריך לפחד מהמפלצת. וזאת הגישה השנייה. ולפי הגישה השנייה, אם מביעים הזדהות עם הפוביה של הילד, הרי שבעצם גורמים לילד להשתכנע, שבאמת יש מפלצת מתחת למיטה שלו. ... שאומרת, שגם אם תהיה מפלצת מתחת למיטה שלו, וגם אם היא תפגע בו, עדיין הוא לא צריך לחשוב שזה רע,
ולא צריך לפחד מזה. או לדוגמה, שהאדם לא מסוגל להכיל בתוכו את המחשבה שאומרת, שגם אם יפטרו אותו ולא יהיה לו מה לאכול וכולי, עדיין הוא
לא צריך לפחד מזה. כי המחשבה הזאת, היא נגד כל העולם החיצוני, של האדם הרגיל. ולכן, כאשר שוללים את הפחד של המטופל מהשורש שלו, דהיינו, כאשר מנסים להביא את המטופל ... מסוגל להכיל בתוכו בבת אחת, את ההבנה ואת החוויה, שכל מה שנראה לו כרע, זה הכל יחסי בלבד, ושהוא
לא צריך לפחד משום דבר בעולם, מבחינה אובייקטיבית. ולכן לפעמים האדם מתייאש מצורת הטיפול הזו, כי היא נראית לו כבלתי אפשרית להשגה. ולכן יש גם את צורת הטיפול ... שלו, לא בטוח שהילד יצליח להשתכנע בכך. ושאם ננסה לשכנע את הילד, שגם אם המפלצת תפגע בו, עדיין הוא
לא צריך לפחד מכך, לא בטוח שנצליח לשכנע את הילד בכך (בעיקר כי ההורה שלו עצמו, לא ממש משוכנע בכך). ולכן, כן צריך להזדהות עם הפחד של האדם קצת. כי לא תמיד הוא מסוגל להכיל את ההבנה, שהוא
לא צריך לפחד בכלל. ולנסות להקטין את הפחד של האדם, על ידי זה שנותנים לו עצות, איך להתמודד עם הפחד וכולי. ונמצא אם כן, כי בשתי הגישות יש חיסרון. בגישה הראשונה, ... לנסות להרגיע את הילד, גם על ידי זה שמנסים להסביר לו שאין מפלצת, ושגם אם תהיה מפלצת, עדיין הוא
לא צריך לפחד ממנה, ושגם אם יש מפלצת, עדיין אפשר להתמודד איתה. ובסיכומו של דבר, צריך לראות תמיד את כל התמונה המלאה כולה, ולהיות מודע לחסרונות וליתרונות שיש בכל ...