7:17ניתוח מקרה טיפולי, טיפול בחרדה, טיפול בשורש החרדה, טיפול בשורש הבעיה, הבעיה לא נפתרה, מפחד שלא יאהבו אותי, מפחד שלא יעריכו אותי, איך לטפל בחרדה? איך לטפל בפחד?
מדוע מתפתחת חרדה מהחשש "לא להיראות טוב"?
אדם יכול לפתח חרדה עמוקה מהאפשרות שהוא לא ייראה טוב, מתוך החשש שלא יעריכו אותו או לא יאהבו אותו על בסיס מראהו. למשל, דוגמן יכול לפחד מכך שהוא ייראה מכוער או לא מושך, ואישה עלולה לחשוש מהאפשרות שתשמין או תזדקן ותאבד מהאטרקטיביות שלה. החשש הזה נובע מכך שהאדם קושר את הערך העצמי שלו למראה החיצוני שלו, וכאשר אנשים בסביבתו מעניקים לו פידבק חיובי על המראה שלו, הוא מרגיש בעל ערך. אך מכאן נוצר מעגל חרדה מתמשך, שכן האדם תלוי באופן מלא בחוות דעת חיצונית כדי לחוש בעל ערך.
כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון לקבל הערכה?
כאשר בודקים לעומק מדוע האדם כל כך רוצה להיראות טוב, מתברר שהוא מונע מהרצון לקבל אישור, אהבה או הערכה מהסביבה. הערכה זו מעניקה לו תחושת ערך עצמי, ולכן הוא חי בפחד מתמיד שאם לא ייראה טוב מספיק, הוא לא יוערך או יאהב. התלות הזו מובילה לחרדה קבועה מהאפשרות שהמראה שלו ייפגם או ישתנה לרעה.
מה קורה כשהאדם מחליט שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא?
לעיתים האדם מגיע להכרה שהוא אינו רוצה להיות תלוי באישור חיצוני, ולכן הוא מחליט "מעכשיו לא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא". לכאורה, החלטה כזו אמורה לבטל את החרדה לחלוטין, אך בפועל החרדה לא תמיד נעלמת. האדם יכול לומר לעצמו שלא אכפת לו, אך עדיין למצוא את עצמו חרד מכך שלא ייראה טוב.
למה החרדה ממשיכה להתקיים למרות שהאדם טוען "לא אכפת לי"?
יש שתי אפשרויות עיקריות לכך שהחרדה לא נעלמת גם לאחר שהאדם מצהיר שלא אכפת לו מהערכת אחרים:
אליעד כהן משתמש בדוגמה של בקבוק מלא במים כדי להמחיש את משמעות הביטול המלא של רצון. אם האדם ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה ש"לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל הערכה חיצונית.
כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" לבין "באמת לא אכפת לי"?
אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של "לא אכפת לי" לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש "לא אכפת לי", הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של "גם וגם": גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש "לא אכפת לי", אז החרדה מתבטלת לחלוטין.
הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך:
מה חשוב להבין בתהליך של ביטול החרדה עד הסוף?
אדם שמתחיל בתהליך של ביטול החרדה, לפעמים לא מודע לכך שהוא רק בתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהוא מרגיש שלא אכפת לו מהערכת הסביבה, הוא עשוי לחשוב שהבעיה נפתרה לגמרי, בעוד בפועל הרצון לקבל אישור עדיין קיים. התהליך דורש המשך העמקה ובדיקה פנימית מתמדת, כדי לוודא שהרצון לקבל הערכה אכן מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של "גם וגם". האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה "לא אכפת לי" היא היחידה שנשארת.
אדם יכול לפתח חרדה עמוקה מהאפשרות שהוא לא ייראה טוב, מתוך החשש שלא יעריכו אותו או לא יאהבו אותו על בסיס מראהו. למשל, דוגמן יכול לפחד מכך שהוא ייראה מכוער או לא מושך, ואישה עלולה לחשוש מהאפשרות שתשמין או תזדקן ותאבד מהאטרקטיביות שלה. החשש הזה נובע מכך שהאדם קושר את הערך העצמי שלו למראה החיצוני שלו, וכאשר אנשים בסביבתו מעניקים לו פידבק חיובי על המראה שלו, הוא מרגיש בעל ערך. אך מכאן נוצר מעגל חרדה מתמשך, שכן האדם תלוי באופן מלא בחוות דעת חיצונית כדי לחוש בעל ערך.
כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון לקבל הערכה?
כאשר בודקים לעומק מדוע האדם כל כך רוצה להיראות טוב, מתברר שהוא מונע מהרצון לקבל אישור, אהבה או הערכה מהסביבה. הערכה זו מעניקה לו תחושת ערך עצמי, ולכן הוא חי בפחד מתמיד שאם לא ייראה טוב מספיק, הוא לא יוערך או יאהב. התלות הזו מובילה לחרדה קבועה מהאפשרות שהמראה שלו ייפגם או ישתנה לרעה.
מה קורה כשהאדם מחליט שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא?
לעיתים האדם מגיע להכרה שהוא אינו רוצה להיות תלוי באישור חיצוני, ולכן הוא מחליט "מעכשיו לא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא". לכאורה, החלטה כזו אמורה לבטל את החרדה לחלוטין, אך בפועל החרדה לא תמיד נעלמת. האדם יכול לומר לעצמו שלא אכפת לו, אך עדיין למצוא את עצמו חרד מכך שלא ייראה טוב.
למה החרדה ממשיכה להתקיים למרות שהאדם טוען "לא אכפת לי"?
יש שתי אפשרויות עיקריות לכך שהחרדה לא נעלמת גם לאחר שהאדם מצהיר שלא אכפת לו מהערכת אחרים:
- האפשרות הראשונה היא שהאדם לא באמת ביטל לחלוטין את הרצון לקבל הערכה מהסביבה. יכול להיות שהוא עדיין מאמין, במקביל, שהוא רוצה שיעריכו אותו, למרות ההצהרה שלו שלא אכפת לו.
- האפשרות השנייה היא שהרצון "להיראות טוב" נובע מסיבות נוספות מעבר לרצון לקבל הערכה. למשל, האדם עשוי לרצות להיראות טוב מתוך רצון לשמור על הבריאות שלו, לשמור על תחושת ביטחון, או מסיבה אחרת לגמרי שאינה קשורה ישירות לרצון לקבל אישור מאחרים.
אליעד כהן משתמש בדוגמה של בקבוק מלא במים כדי להמחיש את משמעות הביטול המלא של רצון. אם האדם ביטל רק חלקית את הרצון שלו לקבל הערכה, הוא דומה למצב שבו רק חלק מהמים נשפכו מהבקבוק. אף שהאדם מרגיש לראשונה ש"לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", תחושה זו עדיין לא מלאה ואינה מכסה את כל שטח הנפש. למעשה, נשאר בתוכו עדיין רצון סמוי או גלוי לקבל הערכה חיצונית.
כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" לבין "באמת לא אכפת לי"?
אליעד מסביר שחשוב מאוד להבחין בין תחושה חדשה של "לא אכפת לי" לבין ביטול מוחלט של הרצון. ברגע שהאדם מגלה לראשונה שהוא יכול להרגיש "לא אכפת לי", הוא חווה הקלה מסוימת בחרדה, אך לא בהכרח פתרון מלא. התחושה הזו יכולה להיות חלקית בלבד. האדם יכול לחוות מצב של "גם וגם": גם רוצה לקבל הערכה וגם מרגיש שלא אכפת לו. זאת לעומת מצב אידיאלי שבו האדם רק מרגיש "לא אכפת לי", אז החרדה מתבטלת לחלוטין.
הדוגמה של הבקבוק מבהירה זאת כך:
- בקבוק מלא מים מייצג מצב שבו האדם תלוי לחלוטין בהערכת הסביבה.
- כאשר אדם מתחיל לפקפק ברצון הזה, כאילו שפך קצת מים מהבקבוק, הוא חווה לראשונה "לא אכפת לי".
- אך אם נשארו מים בבקבוק, כלומר, אם עדיין קיים רצון לקבל הערכה, אז החרדה לא תיעלם לגמרי.
מה חשוב להבין בתהליך של ביטול החרדה עד הסוף?
אדם שמתחיל בתהליך של ביטול החרדה, לפעמים לא מודע לכך שהוא רק בתחילת הדרך. בפעם הראשונה שהוא מרגיש שלא אכפת לו מהערכת הסביבה, הוא עשוי לחשוב שהבעיה נפתרה לגמרי, בעוד בפועל הרצון לקבל אישור עדיין קיים. התהליך דורש המשך העמקה ובדיקה פנימית מתמדת, כדי לוודא שהרצון לקבל הערכה אכן מתבטל לחלוטין, ולא נשאר ברמה של "גם וגם". האדם חייב להמשיך ולחקור את עצמו, עד שהוא מגיע למצב שבו התחושה "לא אכפת לי" היא היחידה שנשארת.
- איך לטפל בחרדה חברתית?
- טיפול בפחד מהערכה חברתית
- הקשר בין חרדה למראה חיצוני
- איך לבטל רצון בלב שלם?
- פחד מדחייה חברתית
- התמודדות עם פחד שלא יאהבו אותי
- חרדה ממראה חיצוני
מדוע אדם עלול לפתח חרדה מכך שלא "יראה טוב"?
החרדה של אדם מפני "לא להיראות טוב" יכולה לנבוע מהחשש שלא יעריכו אותו על בסיס המראה שלו. לדוגמה, אדם שעוסק בדוגמנות, או אישה שחוששת שלא "תיראה טוב", עלול לפחד להיות מכוער, לפחד להזדקן או לפחד להשמין. כל אלה מצביעים על כך שהוא תולה חלק מערכו העצמי באופן שבו אחרים תופסים את המראה שלו.
כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון שיעריכו אותי?
כאשר אדם מתעמק בשאלה מדוע הוא רוצה "להיראות טוב", הוא עשוי לגלות שהדבר קשור לרצון לקבל ערך ולהיות מוערך על ידי אחרים. הוא פוחד שלא יעריכו אותו אם לא "יראה טוב", ומכאן נוצרת חרדה מתמשכת. אם למשל מפרגנים לו על המראה, הוא מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך בו בזמן גם נוצר תלות במראה החיצוני לצורך שמירה על ערכו העצמי.
מה קורה כשהאדם מנסה להחליש את הרצון לקבל הערכה?
יכול להתרחש מצב שבו אותו אדם אומר לעצמו: "מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא." באופן הגיוני, אם החרדה היתה מבוססת אך ורק על הצורך להיות מוערך, אז ברגע שהוא מתנער מהרצון הזה, החרדה אמורה להיעלם. אך בפועל קורה שלמרות השינוי המוצהר בגישה, החרדה לא נעלמת לגמרי.
מדוע אדם עלול עדיין לפחד "לא להיראות טוב" למרות שטוען שלא אכפת לו מהערכה?
יש לכך שתי אפשרויות עיקריות:
כאן מודגמת נקודה עמוקה יותר באמצעות דימוי של בקבוק מלא במים. אדם עלול לחשוב שבגלל שהצליח "לרוקן" עשרה אחוזים מהמחשבה "אני רוצה שיעריכו אותי", הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות.
כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא "לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם זאת, ייתכן שהרצון לקבל הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של "גם וגם": גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של "לא אכפת לי" עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה.
כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" ל"באמת לא אכפת לי"?
כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה "במלואם", התחושה תופסת את כל ה"שטח הפנימי" שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום שאין לו עניין במקור ההערכה החיצונית. אולם אם נותרת שארית של "אכפת לי מה אנשים חושבים עליי", החרדה עשויה להמשיך להתקיים ברמה מסוימת.
הדימוי של הבקבוק מסביר:
- בקבוק מלא מייצג מצב שבו אדם שקוע לחלוטין ברצון שהסביבה תעריך אותו.
- ריקון של חלק מהמים פירושו שאדם מתחיל לפקפק ברצון הזה ומוצא בתוכו צד חדש: "אולי באמת לא אכפת לי."
- אך כל עוד לא רוקנו את כל המים, כלומר, לא ביטלנו במלואו את הרצון לקבל ערך חיצוני, עדיין קיימת חרדה כלשהי.
למה חשוב לשים לב לתהליך הסרת החרדה עד הסוף?
אדם שמתחיל לגלות בפעם הראשונה שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה "לא אכפת לי", עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. לכן, התהליך מצריך המשך חקירה והעמקה כדי לאתר ולפרק את כל שורשי הרצון והתלות בהערכה חיצונית, או לזהות סיבות נוספות לחלוטין שבגללן הוא רוצה "להיראות טוב."
החרדה של אדם מפני "לא להיראות טוב" יכולה לנבוע מהחשש שלא יעריכו אותו על בסיס המראה שלו. לדוגמה, אדם שעוסק בדוגמנות, או אישה שחוששת שלא "תיראה טוב", עלול לפחד להיות מכוער, לפחד להזדקן או לפחד להשמין. כל אלה מצביעים על כך שהוא תולה חלק מערכו העצמי באופן שבו אחרים תופסים את המראה שלו.
כיצד קשור הרצון "להיראות טוב" לרצון שיעריכו אותי?
כאשר אדם מתעמק בשאלה מדוע הוא רוצה "להיראות טוב", הוא עשוי לגלות שהדבר קשור לרצון לקבל ערך ולהיות מוערך על ידי אחרים. הוא פוחד שלא יעריכו אותו אם לא "יראה טוב", ומכאן נוצרת חרדה מתמשכת. אם למשל מפרגנים לו על המראה, הוא מרגיש טוב יותר עם עצמו, אך בו בזמן גם נוצר תלות במראה החיצוני לצורך שמירה על ערכו העצמי.
מה קורה כשהאדם מנסה להחליש את הרצון לקבל הערכה?
יכול להתרחש מצב שבו אותו אדם אומר לעצמו: "מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא." באופן הגיוני, אם החרדה היתה מבוססת אך ורק על הצורך להיות מוערך, אז ברגע שהוא מתנער מהרצון הזה, החרדה אמורה להיעלם. אך בפועל קורה שלמרות השינוי המוצהר בגישה, החרדה לא נעלמת לגמרי.
מדוע אדם עלול עדיין לפחד "לא להיראות טוב" למרות שטוען שלא אכפת לו מהערכה?
יש לכך שתי אפשרויות עיקריות:
- האפשרות הראשונה היא שאותו אדם לא ביטל לחלוטין את הרצון לקבל הערכה. ייתכן שהרצון להיראות טוב עדיין מושרש בו, למרות שהוא כבר הכריז שלא אכפת לו מה אחרים חושבים עליו. במילים אחרות, הוא לא באמת מאמין בכך בלב שלם, ולכן החרדה נשארת.
- האפשרות השנייה היא שקיימת סיבה נוספת, מלבד הרצון לקבל הערכה, שגורמת לאדם לרצות "להיראות טוב". למשל, אדם יכול לרצות להישאר בריא, להרגיש צעיר, לשמור על תחושת ביטחון אישי או כל סיבה אחרת שאינה קשורה ישירות ל"אני רוצה שיעריכו אותי". אם לא מזהים את הסיבה הנוספת הזו, החרדה לא נעלמת.
כאן מודגמת נקודה עמוקה יותר באמצעות דימוי של בקבוק מלא במים. אדם עלול לחשוב שבגלל שהצליח "לרוקן" עשרה אחוזים מהמחשבה "אני רוצה שיעריכו אותי", הרי שכבר אין לו בכלל את הרצון הזה. אבל בפועל, הבקבוק עדיין מכיל מים, רק פחות.
כאשר אדם מרגיש בפעם הראשונה שהוא "לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא", הדבר אכן מצביע על שינוי פנימי מסוים. עם זאת, ייתכן שהרצון לקבל הערכה עדיין חי וקיים במקביל. במילים אחרות, הוא חווה מצב ביניים של "גם וגם": גם רוצה שיעריכו אותו, וגם מרגיש שלא אכפת לו. עצם זה שהוא מבחין בחוויה החדשה של "לא אכפת לי" עלול להטעות אותו לחשוב שהוא שינה את התפיסה כולה, בעוד שבמציאות מדובר רק בהתחלה.
כיצד להבחין בין "קצת לא אכפת לי" ל"באמת לא אכפת לי"?
כאשר אדם מצליח לבטל רצון או חרדה "במלואם", התחושה תופסת את כל ה"שטח הפנימי" שלו - כלומר, הוא כבר לא חווה חרדה משום שאין לו עניין במקור ההערכה החיצונית. אולם אם נותרת שארית של "אכפת לי מה אנשים חושבים עליי", החרדה עשויה להמשיך להתקיים ברמה מסוימת.
הדימוי של הבקבוק מסביר:
- בקבוק מלא מייצג מצב שבו אדם שקוע לחלוטין ברצון שהסביבה תעריך אותו.
- ריקון של חלק מהמים פירושו שאדם מתחיל לפקפק ברצון הזה ומוצא בתוכו צד חדש: "אולי באמת לא אכפת לי."
- אך כל עוד לא רוקנו את כל המים, כלומר, לא ביטלנו במלואו את הרצון לקבל ערך חיצוני, עדיין קיימת חרדה כלשהי.
למה חשוב לשים לב לתהליך הסרת החרדה עד הסוף?
אדם שמתחיל לגלות בפעם הראשונה שהוא יכול שלא להזדקק לאהדה או להערכה מהסביבה, מתמלא בתקווה שהחרדה שלו תיעלם מיד. אולם הוא אינו מבין שלצד התחושה החדשה "לא אכפת לי", עדיין מסתתר לו אותו רצון ישן לקבל הערכה. לכן, התהליך מצריך המשך חקירה והעמקה כדי לאתר ולפרק את כל שורשי הרצון והתלות בהערכה חיצונית, או לזהות סיבות נוספות לחלוטין שבגללן הוא רוצה "להיראות טוב."
- חרדה ורצון לקבל אישור מהסביבה
- התמודדות עם פחד "לא להיראות טוב"
- זיהוי רצונות פנימיים והבחנה בין "גם" ל"רק"
- הקשר בין ערך עצמי לתפיסות חברתיות
- התהליך של ביטול רצון בלב שלם
עכשיו בא נדבר על מקרה כדלקמן: בא בן אדם אומר יש לי חרדה
חוקרים ממה החרדה ומגלים שהיא מפחד לא "להיראות טוב"
ש: יש לו חרדה מזה?
אליעד: כן. דוגמן מפחד לא "להיראות טוב" לא יכול להיות בחורה גם כן מפחדת לא "להיראות טוב" אין אופציה כזו?
ש: בדרך כלל הפחד הוא מההשלכות שלא "להיראות טוב"
אליעד: לא משנה הבעיה מתחילה בחרדה חוקרים למה אתה בחרדה? הגענו למפחד לא "להיראות טוב" יכול להיות כזה מקרה?
ש: נניח
אליעד: נניח לא יכול להיות כזה מקרה? מפחד להיות מכוער מפחד להתקיים
ש: מפחד להשמין
אליעד: מפחד להשמין מפחד להתקיים מפחד להזדקן. ואז מה עושים חוקרים למה אתה רוצה "להיראות טוב" כי זה גורם לי שיעריכו אותי ואז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתקוף את האני רוצה שיעריכו אותי ונגיד שבאמת אותו אדם מקבל ערך בזכות זה שהוא "נראה טוב" ואז מפרגנים לו איזה טוב אתה נראה ואז בעצם מה אנחנו אומרים לו תקשיב אנחנו יכולים לנתק או את ההתניה בין אם אני "נראה טוב" אני מקבל ערך או עצם זה שאני צריך ערך, עכשיו מה שיכול לקרות זה כזה דבר שהבנאדם לדוגמה נגיד אומר לעצמו עם עצמו יושב ואומר מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא שים לב הוא פחד לא "להיראות טוב" כי הוא רוצה שיעריכו אותו בגלל איך שהוא נראה עכשיו הוא לעצמו אומר לא אכפת לי אם יעריכו / יאהבו אותי או לא ועדיין הוא מפחד לא "להיראות טוב" איך זה יכול להיות?
ש: הוא לא מאמין לעצמו בלב שלם כי הוא עדיין חושב שהוא רוצה להיראות טוב
אליעד: מה הסיבות האחרות?
ש: שלא קשורות ליאהבו אותי או שלא יאהבו אותי
אליעד: אז יש שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא "להיראות טוב" והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני אפשרויות ממה זה נובע או שלא ביטלת בלב שלם את המחשבה אכפת לי אם מעריכים אותי או לא זאת אומרת אומנם זעזעת את המחשבה שאומרת אני לא רוצה שיעריכו אותי אבל עדיין אתה חושב גם שאתה רוצה שיעריכו אותך ובמידה ובאמת לא אכפת לך אם יעריכו אותך או לא ועדיין לא התבטלה התוצאה שאתה רוצה "להיראות טוב" זה בעצם אומר שזה שרצית "להיראות טוב" כנראה נובע מעוד סיבות שצריך גם אותם לאתר עכשיו יש פה עוד עומק בסיפור עד כאן הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי שזה אומר שהוא לא ביטל בלב שלם בהנחה שזה מבוסס רק על זה אבל יש עוד עומק העומק שאם בא אדם שמבחינתו רוצה שיעריכו אותו והוא יושב עם עצמו ושואל את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא שם לב שלמרות שהוא חווה לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא עדיין במקביל הוא חווה גם אני רוצה שיעריכו אותי זאת אומרת הוא לא חווה רק "לא אכפת לי" אלא "גם לא אכפת לי" נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם לא רוצה שיעריכו אותך הרבה פעמים הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת לא הייתה בעיה אבל זה שחוויית אני לא רוצה שיעריכו אותי יכול להיות שחוויית אתה גם רצית שיעריכו אותך וגם לא רצית שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת לו ולכן צריך לשים לב גם אם ביטלת תסיבה אבל לא מספיק להגיע לזה שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא לא מספיק רק להגיע לזה צריך להגיע לזה ועכשיו להשליט על כל הטריטוריה לא מספיק רק להוציא קצת מים מהבקבוק עכשיו תרוקן אותו לגמרי נכון שהצלחת למצוא בתוכך את המקום שאומר שלא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא אבל האם הצלחת למצוא אותו במאה אחוז האם הוא ממלא אותך? או שהוא גם נמצא שם כי הרבה פעמים ההצלחה להגיע לשם הנה הצלחתי לראות שלא אכפת לי אז עכשיו גם אכפת לך וגם לא אכפת לך אבל לא רק לא אכפת לך כי אם היית אומר רק לא אכפת לי לא הייתה בעיה
ש: הגעת למשקולת חדשה עכשיו אתה צריך להתאמן איתה לשלוט בה.
אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?
ש: נראה לי אני מנסה להלביש אנלוגיות הוא ראה את זה בפעם הראשונה
אליעד: ואז נדמה לו שהוא הגיע לזה אבל הוא הגיע לגם וגם הוא לא הגיע לרק
ש: אבל הוא הגיע למקומות בחיים שהוא לא היה בפרספקטיבה הזו
אליעד: גם תוך כדי שהוא אומר לא אכפת לי אם הוא יביא אותי או לא הוא גילה שיש בתוכו מקום שלא אכפת לו אבל הוא לא רק במקום הזה עדיין יש בתוכו גם את המקום שאכפת לו אבל יש הבדל בין גילתי בתוכי את הרגש הזה לבין הייתי ברגש במאה אחוז זה לא אותו דבר נגיד שבן אדם מאמין שהוא ממש רוצה שיאהבו אותו ופתאום הוא מגלה שלא אכפת אם יאהבו אותו או לא מבחינתו הוא אומר שהוא "גילה את האור" אדוני עדיין לא גילית את האור רק זכית קצת לראות אותו עכשיו צריך לנסות לראות את כולו.
חוקרים ממה החרדה ומגלים שהיא מפחד לא "להיראות טוב"
ש: יש לו חרדה מזה?
אליעד: כן. דוגמן מפחד לא "להיראות טוב" לא יכול להיות בחורה גם כן מפחדת לא "להיראות טוב" אין אופציה כזו?
ש: בדרך כלל הפחד הוא מההשלכות שלא "להיראות טוב"
אליעד: לא משנה הבעיה מתחילה בחרדה חוקרים למה אתה בחרדה? הגענו למפחד לא "להיראות טוב" יכול להיות כזה מקרה?
ש: נניח
אליעד: נניח לא יכול להיות כזה מקרה? מפחד להיות מכוער מפחד להתקיים
ש: מפחד להשמין
אליעד: מפחד להשמין מפחד להתקיים מפחד להזדקן. ואז מה עושים חוקרים למה אתה רוצה "להיראות טוב" כי זה גורם לי שיעריכו אותי ואז בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות זה לתקוף את האני רוצה שיעריכו אותי ונגיד שבאמת אותו אדם מקבל ערך בזכות זה שהוא "נראה טוב" ואז מפרגנים לו איזה טוב אתה נראה ואז בעצם מה אנחנו אומרים לו תקשיב אנחנו יכולים לנתק או את ההתניה בין אם אני "נראה טוב" אני מקבל ערך או עצם זה שאני צריך ערך, עכשיו מה שיכול לקרות זה כזה דבר שהבנאדם לדוגמה נגיד אומר לעצמו עם עצמו יושב ואומר מעכשיו לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא שים לב הוא פחד לא "להיראות טוב" כי הוא רוצה שיעריכו אותו בגלל איך שהוא נראה עכשיו הוא לעצמו אומר לא אכפת לי אם יעריכו / יאהבו אותי או לא ועדיין הוא מפחד לא "להיראות טוב" איך זה יכול להיות?
ש: הוא לא מאמין לעצמו בלב שלם כי הוא עדיין חושב שהוא רוצה להיראות טוב
אליעד: מה הסיבות האחרות?
ש: שלא קשורות ליאהבו אותי או שלא יאהבו אותי
אליעד: אז יש שתי תשובות אפשריות לשאלה הזו אם הבן אדם מפחד לא "להיראות טוב" והסיבה שהוא רוצה שיעריכו אותו עכשיו הוא אומר אני מבחינתי הרגשתי שלא אכפת לי לי אם יעריכו אותי או לא ובכל זאת לא ביטלנו את החרדה הנובעת מזה יש שני אפשרויות ממה זה נובע או שלא ביטלת בלב שלם את המחשבה אכפת לי אם מעריכים אותי או לא זאת אומרת אומנם זעזעת את המחשבה שאומרת אני לא רוצה שיעריכו אותי אבל עדיין אתה חושב גם שאתה רוצה שיעריכו אותך ובמידה ובאמת לא אכפת לך אם יעריכו אותך או לא ועדיין לא התבטלה התוצאה שאתה רוצה "להיראות טוב" זה בעצם אומר שזה שרצית "להיראות טוב" כנראה נובע מעוד סיבות שצריך גם אותם לאתר עכשיו יש פה עוד עומק בסיפור עד כאן הבנו אז או שיש סיבות נוספות או שגם הסיבה היחידה שמצאת לא פירקת לגמרי עוד עומק בסיפור שהרבה פעמים בן אדם יושב עם עצמו ומרגיש לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא והרצון שלו מושתת על אני רוצה שיעריכו אותי והוא באמת מרגיש שלא אכפת לו אם יעריכו אותו או לא ועדיין החרדה לא התבטלה אז מה אמרתי שזה אומר שהוא לא ביטל בלב שלם בהנחה שזה מבוסס רק על זה אבל יש עוד עומק העומק שאם בא אדם שמבחינתו רוצה שיעריכו אותו והוא יושב עם עצמו ושואל את עצמו למה אני רוצה שיעריכו אותי ומגלה שהוא לא רוצה שיעריכו אותו ואז לראשונה בחייו הוא חווה את החוויה שאני לא רוצה שיעריכו אותי לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא ובגלל שבפעם הראשונה שהוא חווה זו בחייו הוא מרגיש את זה ואז כמובן שהחרדה גם תחלש קצת אבל אז בגלל שפעם ראשונה שהוא חווה את זה הוא לא שם לב שלמרות שהוא חווה לא אכפת לי אם יעריכו אותי או לא עדיין במקביל הוא חווה גם אני רוצה שיעריכו אותי זאת אומרת הוא לא חווה רק "לא אכפת לי" אלא "גם לא אכפת לי" נגיד אנחנו לוקחים כוס מלאה במים שהיא כל הזמן מלאה במים ופתאום מצליחים לרוקן אותה עשר אחוז אז הבן אדם רואה מולו את התחושה אני לא רוצה שיעריכו אותי ובגלל שהוא לא מכיר את התחושה נדמה לו הנה אני בכלל לא רוצה שיעריכו אותי אבל אתה רק לא רוצה שיעריכו אותך או אתה גם לא רוצה שיעריכו אותך הרבה פעמים הבן אדם מתבלבל כי אם היית מבטל את הרצון לקבלת ערך עצמי מהסביבה היית מבטל אותו לגמרי והיית רק בתחושה של אני לא רוצה שיעריכו אותי אם הבקבוק היה מרוקן לגמרי באמת לא הייתה בעיה אבל זה שחוויית אני לא רוצה שיעריכו אותי יכול להיות שחוויית אתה גם רצית שיעריכו אותך וגם לא רצית שיעריכו אותך והבעיה נובעת מהרצון שיעריכו אותך לא מהחלק של אכפת לו ולכן צריך לשים לב גם אם ביטלת תסיבה אבל לא מספיק להגיע לזה שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא לא מספיק רק להגיע לזה צריך להגיע לזה ועכשיו להשליט על כל הטריטוריה לא מספיק רק להוציא קצת מים מהבקבוק עכשיו תרוקן אותו לגמרי נכון שהצלחת למצוא בתוכך את המקום שאומר שלא אכפת לי אם יאהבו אותי או לא אבל האם הצלחת למצוא אותו במאה אחוז האם הוא ממלא אותך? או שהוא גם נמצא שם כי הרבה פעמים ההצלחה להגיע לשם הנה הצלחתי לראות שלא אכפת לי אז עכשיו גם אכפת לך וגם לא אכפת לך אבל לא רק לא אכפת לך כי אם היית אומר רק לא אכפת לי לא הייתה בעיה
ש: הגעת למשקולת חדשה עכשיו אתה צריך להתאמן איתה לשלוט בה.
אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?
ש: נראה לי אני מנסה להלביש אנלוגיות הוא ראה את זה בפעם הראשונה
אליעד: ואז נדמה לו שהוא הגיע לזה אבל הוא הגיע לגם וגם הוא לא הגיע לרק
ש: אבל הוא הגיע למקומות בחיים שהוא לא היה בפרספקטיבה הזו
אליעד: גם תוך כדי שהוא אומר לא אכפת לי אם הוא יביא אותי או לא הוא גילה שיש בתוכו מקום שלא אכפת לו אבל הוא לא רק במקום הזה עדיין יש בתוכו גם את המקום שאכפת לו אבל יש הבדל בין גילתי בתוכי את הרגש הזה לבין הייתי ברגש במאה אחוז זה לא אותו דבר נגיד שבן אדם מאמין שהוא ממש רוצה שיאהבו אותו ופתאום הוא מגלה שלא אכפת אם יאהבו אותו או לא מבחינתו הוא אומר שהוא "גילה את האור" אדוני עדיין לא גילית את האור רק זכית קצת לראות אותו עכשיו צריך לנסות לראות את כולו.
050-3331-331