האם החרדה תחזור שוב?

השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא: מה הסיכוי שהחרדה תחזור אחרי שכבר טיפלנו בה? התשובה שאליעד נותן תלויה בהבנה של האדם לגבי הסיבות להופעת החרדה והדרך שבה הוא התמודד איתה.

למה אנשים מפחדים שהחרדה תחזור?

אליעד כהן מסביר שאם אדם היה בעבר במצב של חרדה, ועכשיו אין לו חרדה, אבל הוא אינו בטוח מדוע היא נוצרה, כיצד היא טופלה והאם הטיפול שביצע היה הטוב ביותר, באופן טבעי יהיה לו חשש שהחרדה תחזור. אדם שלא ברור לו בדיוק מה התרחש במוחו כאשר הוא היה חרד, לא יודע איך החרדה הופיעה, ואיך בדיוק היא עברה או איך היא טופלה, תמיד ישאר לו ספק מסוים. בגלל הספק הזה, הוא יחשוש שהחרדה תחזור שוב.

לעומת זאת, אם האדם מבין היטב מדוע הייתה לו חרדה, אם הוא בטוח בכך שהטיפול שהוא ביצע בחרדה היה הטוב ביותר, והוא מבין בדיוק כיצד נפתרה הבעיה, החשש שהחרדה תחזור יפחת משמעותית.

איך אפשר לדעת אם החרדה תחזור?

אליעד מבהיר שאין נוסחה אחת וודאית שתאמר לאדם אם החרדה שלו תחזור. ההחלטה תלויה במספר גורמים, למשל:

• מה הייתה בדיוק החרדה?
• איך בדיוק האדם טיפל בחרדה?
• האם האדם הבין את הסיבות והגורמים לחרדה?
• האם האדם מבין באופן ברור ומדויק איך החרדה נעלמה?

כל מקרה של חרדה הוא ייחודי, ולכן אי אפשר לקבוע מראש בוודאות שהחרדה לא תחזור. ייתכן שהחרדה לעולם לא תחזור, ייתכן שהיא תחזור מחר או בעוד זמן מה, וייתכן אפילו שתהיה חרדה קשה וחזקה יותר. הכל תלוי בפרטים של המקרה הספציפי.

מה הן שתי השיטות לטיפול בחרדה?

אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לטפל בחרדה:

• השיטה הראשונה אומרת: "אל תפחד שהדבר הרע יקרה, כי הוא פשוט לא יקרה."
• השיטה השנייה אומרת: "אל תפחד שהדבר הרע יקרה, כי גם אם הוא יקרה, זה לא משנה ולא באמת אכפת לך."

אליעד מסביר ששתי השיטות האלה מכסות את כל הדרכים לטיפול בחרדה.

איזו שיטה לטיפול בחרדה יעילה יותר כדי למנוע את חזרתה?

אם הטיפול בחרדה מתבסס רק על השיטה הראשונה, כלומר, שהאדם אומר לעצמו ש"הדבר הרע" ממנו הוא חושש לא יתרחש, הסיכוי שהחרדה תחזור גבוה יותר. מדוע? מכיוון שהאדם בונה את כל תחושת הביטחון שלו על ההנחה שהמציאות תהיה כפי שהוא רוצה, כלומר, שהדבר הרע לא יקרה. אך אם המציאות תשתנה והדבר בכל זאת יתרחש או אם רק יחשוש שהוא עשוי להתרחש, החרדה עשויה לחזור במהירות ובאופן חזק.

לעומת זאת, אם האדם מטפל בחרדה באמצעות השיטה השנייה ואומר לעצמו שגם אם הדבר הרע יקרה, זה לא משנה ולא נורא, יש פחות סיכוי שהחרדה תחזור. הסיבה לכך היא שהוא מתמודד עם שורש החרדה באופן ישיר יותר. כך גם אם האדם יחשוב שוב על הדבר הרע, הוא יהיה פחות חרד, כי בעצם הוא כבר הסכים עם האפשרות של הדבר הרע ולא מתנגד לה. כמובן שייתכן שעדיין יהיו רגעים בהם האדם יחוש חרדה, אך הסיכוי נמוך יותר באופן משמעותי.

כיצד להתמודד עם חוסר הוודאות בטיפול בחרדה?

אליעד מדגיש שאם האדם לא בטוח כיצד בדיוק טיפל בחרדה, חשוב שהוא יברר ויבין:

• מה בדיוק היה מקור החרדה?
• האם הטיפול היה מבוסס על שיטת ה"סיכוי" (כלומר, ההנחה שזה לא יקרה)?
• או שהטיפול התבסס על שיטת ה"סיכון" (לא משנה אם זה יקרה)?

ככל שהאדם יבין יותר את האופן שבו החרדה שלו טופלה, כך יהיה לו קל יותר להעריך את הסיכויים לכך שהחרדה תחזור או לא.

אליעד מציין שאם הטיפול התבסס על המחשבה "אין סיכוי שזה יקרה", אז יש סיכוי גבוה יותר שהחרדה תחזור, כי מה יקרה אם המציאות תשתנה? לעומת זאת, אם הטיפול היה מבוסס על כך שלא אכפת לאדם שהאירוע השלילי יקרה, אז החרדה תהיה יותר יציבה ולא תחזור בקלות, כי האדם בעצם כבר התמודד עם התסריט הרע ביותר בדמיונו.