מה גורם לדחף אובססיבי לקנות דברים?

אנשים רבים סובלים מדחף אובססיבי לקנות דברים, שמתבטא במצוקה פנימית גדולה וחרדה כאשר עולה בהם המחשבה שמשהו חסר בביתם. אליעד כהן מסביר את הדוגמה של אדם שחווה התקפי חרדה כי הוא פתאום חושב שעלול להיגמר לו בבית מוצר מסוים, כמו למשל כרוב או מאכל אחר. האדם חווה תחושת חוסר פנימית ומיידית שעלולה להתפתח למצוקה וחרדה, ולכן הוא יוצא לקנות את המוצר במהירות ובדחיפות, למרות שבמקרים רבים הוא כלל אינו משתמש במוצר, והוא אף זורק אותו לאחר מכן. במצב הזה, האדם לא פועל מתוך צורך אמיתי להשתמש בדברים שהוא קונה, אלא מתוך פחד עמוק מתחושת החיסרון שעלולה להיווצר אם ירצה את הדבר בעתיד ולא יהיה לו אותו.

מדוע אדם קונה דברים שהוא כלל לא משתמש בהם?

אליעד כהן מדגיש שהבעיה כאן היא לא החפצים עצמם, אלא תחושת החיסרון שהאדם מנסה להימנע ממנה. האדם חושש להרגיש רע במצב שבו הוא ירצה משהו, אבל לא יוכל להשיג אותו, ולכן הוא רוכש מראש את הפריט, כדי להימנע מהאפשרות לחוות חיסרון בעתיד. הוא קונה אפילו אם הוא יודע מראש שלא ישתמש במוצר ויזרוק אותו, פשוט כי הוא מרגיש שהוא חייב שיהיה לו אותו זמין בבית. דוגמה ברורה שנתן אליעד היא קניית מזונות שמגיעים בסופו של דבר לפח, כי האדם קנה אותם מתוך דחף רגעי בלבד ולא מתוך צורך אמיתי או תכנון לשימוש.

למה דווקא אובססיה למוצרי אוכל ולא למוצרים אחרים?

אליעד מסביר שהאוכל הוא דוגמה נפוצה כי אוכל הוא מוצר שקל יחסית להשיג אותו. לעומת מוצרים אחרים, כמו רכב או תרופות, אוכל זמין, פשוט לקנות אותו, הוא זול יחסית, ואין בדרך כלל חסמים משמעותיים להשיג אותו. במילים אחרות, האוכל מאפשר לאדם לממש את הדחף האובססיבי באופן מיידי ובקלות, ולכן רבים מוצאים את עצמם עם התמכרות או התנהגות כפייתית דווקא בתחום המזון או הפריטים היומיומיים.

איך נוצר הפחד מתחושת חיסרון?

המקור לתחושת החיסרון לפי אליעד הוא התניה שיש בראש האדם, הגורמת לו לחשוב כי טוב משמעותו להשיג את מה שהוא רוצה, ורע משמעותו לא לקבל את מה שהוא רוצה. האדם מתוכנת להאמין שרע יקרה לו אם יחווה מצב של רצון שלא מתממש. אליעד מדגיש שהבעיה היא שהאדם לא למד כלל את האפשרות ההפוכה, שלפיה אפשר גם להרגיש טוב במצב של חוסר. לפי התפיסה הזו, האדם אינו מודע לכך שקיימת אפשרות לחוות סיפוק ושלמות גם במצבים שבהם אין לו את מה שהוא רוצה.

איך ניתן לטפל בהתנהגות אובססיבית ובחרדה מתחושת חיסרון?

אליעד מציע פתרון המתחיל בשינוי התפיסה הבסיסית של האדם. ראשית, יש להבין ולהכיר באפשרות של סיפוק גם כאשר אין לאדם את מה שהוא רוצה. אדם שמבין ומפנים שיש אפשרות להרגיש טוב גם ללא מילוי רצונו, מתחיל להשתחרר מהפחד להרגיש חוסר. הדרך לתרגול היא באופן מודע לגרום לאדם לרצות דברים שהוא לא באמת רוצה. כלומר, ללמד את עצמו באופן מודע לרצות דברים שונים, בעיקר כאלה שאין לו גישה ישירה אליהם, וכך להפנים את ההבנה שרצון לא חייב להוביל לתחושת רע כאשר הוא אינו מתממש.

בנוסף, אליעד מסביר שכאשר האדם מבין שהפחד שלו מהחיסרון נובע לא מהמציאות האובייקטיבית, אלא מהדרך שבה הוא מפרש את תחושת החיסרון, יש לו סיכוי להשתחרר מהאובססיה. האדם צריך ללמוד להתייחס אחרת לרצונותיו - לא כאל חובה שחייבים לממש, אלא כאפשרות אחת מני רבות להרגיש טוב. התרגול הוא יומיומי ופשוט: האדם צריך לבחור במודע ולנסות לרצות דברים שהוא בדרך כלל אדיש אליהם או אפילו אינו רוצה, ובכך הוא מרגיל את עצמו לתפיסה שונה לגמרי, שמשחררת אותו מהצורך הכפייתי.

מדוע לעיתים ההתמכרות לאוכל מסתירה בעיות עמוקות יותר?

אליעד מציין מצב נוסף שבו האובססיה לאוכל או לקניות מסתירה בעיה עמוקה יותר, רחבה יותר. לפעמים אדם ממוקד באובססיה לדבר פשוט כמו אוכל משום שהוא אינו מסוגל להתמודד עם חוסרים גדולים יותר בחייו. החוסר הקטן - כמו כרוב שחסר במקרר - הופך להיות סמל לחוסרים אחרים גדולים ומשמעותיים יותר שהאדם מרגיש בחייו. כלומר, האדם מתמקד בדבר שקל לו להשיג (אוכל או פריטים יומיומיים) על מנת לפצות על התחושה שהוא אינו מצליח לקבל דברים גדולים וחשובים באמת. החוסר הקטן משקף ומעצים את תחושת החיסרון הכללית שלו, ולכן חשוב לזהות שהבעיה אינה דווקא במוצר עצמו אלא בתחושת החוסר העמוקה יותר.

לסיכום: איך משתחררים מהדחף לקנות ומהאובססיה?

הדרך המרכזית להשתחרר מהדחף לקנות ומההתנהגות האובססיבית היא לשנות את הדרך שבה אדם מפרש את הרצון שלו ואת תחושת החיסרון. על האדם להבין לעומק שאפשר גם לרצות דברים ולא לקבלם, ועדיין להרגיש שלמות ואושר. כאשר תפיסה זו מתבססת, הפחד מחיסרון מתפוגג, ואיתו מתפוגגת גם האובססיה לקניות. האדם אינו צריך להימנע מהרצון עצמו, אלא רק ללמוד דרך חדשה, נכונה ובריאה יותר, להתייחס אל הרצונות שלו ולחוסרים שהוא חווה.