דחיינות בגלל טראומה, טיפול בדחיינות, טיפול בטראומה, ניתוח מקרה, למה אני דוחה דברים? למה אני עצלן? ממה אני מפחד, איך לטפל בטראומה? איך לא לדחות דברים? התמודדות עם דחיינות
למה אנשים דוחים דברים למרות שזה פוגע בהם?
אנשים סובלים מתופעה של דחיינות, שהיא נטייה לדחות משימות ומטלות מסוימות שוב ושוב, למרות שהדבר גורם להם לאי נוחות, לחץ או הפסדים. אליעד כהן מסביר שדחיינות היא תופעה שנובעת מהאמונה הלא מודעת של האדם שלעשות את הדבר הנדחה יגרום לו יותר סבל מאשר להימנע ממנו. כלומר, האדם דוחה את הפעולה כי בתפיסתו הפנימית המיידית, התהליך של ביצוע הפעולה יהיה עבורו יותר רע מטוב.
כדי להבין איך לטפל בדחיינות, אליעד מציג דוגמה מוחשית של אדם שדוחה לסדר את הניירת הביתית שלו. אותו אדם אומר שאין לו כוח לעשות זאת, אך אינו יודע בדיוק למה. בשלב הזה מתחיל תהליך עומק של בירור הסיבות האמיתיות שגורמות לאותו אדם לדחות את הפעולה.
איך מבררים את הסיבה האמיתית לדחיינות?
כדי לגלות את הסיבה האמיתית לכך שהאדם דוחה את הפעולה, אליעד ממליץ לעבור שלב אחרי שלב ולבדוק כל פעולה קטנה שקשורה למשימה שהאדם דוחה. בדוגמה של הניירת, התהליך נעשה כך:
כיצד טראומה מהעבר יוצרת דחיינות בהווה?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה של אדם שעבר בעברו תהליך של פשיטת רגל, שהיה כרוך בהרבה טיפולים בירוקרטיים. אותו אדם פיתח רתיעה עמוקה מכל דבר שמזכיר לו את התקופה ההיא, מכיוון שבתת המודע שלו התהליך נתפס כשלילי וכואב. התוצאה היא שהאדם אינו דוחה את הפעולה עצמה (כמו מיון ניירת) אלא את התחושה של "אני שוב צריך לטפל בדברים". כלומר, הבעיה היא לא במשימה עצמה, אלא באסוציאציה הרגשית שלה עם אירוע שלילי מהעבר.
כאשר האדם מתחיל לסדר את הניירת, הוא מרגיש שהוא נכנס למצב רגשי דומה למצב בו היה כשהייתה לו טראומה בעברו. מכאן נובעת הדחיינות - הוא בורח מתחושות שליליות שמזכירות לו כאב עבר.
איך אפשר לפתור דחיינות שנובעת מטראומה?
אליעד מציג שתי דרכים עיקריות להתמודד עם דחיינות שמקורה בטראומה:
אנשים סובלים מתופעה של דחיינות, שהיא נטייה לדחות משימות ומטלות מסוימות שוב ושוב, למרות שהדבר גורם להם לאי נוחות, לחץ או הפסדים. אליעד כהן מסביר שדחיינות היא תופעה שנובעת מהאמונה הלא מודעת של האדם שלעשות את הדבר הנדחה יגרום לו יותר סבל מאשר להימנע ממנו. כלומר, האדם דוחה את הפעולה כי בתפיסתו הפנימית המיידית, התהליך של ביצוע הפעולה יהיה עבורו יותר רע מטוב.
כדי להבין איך לטפל בדחיינות, אליעד מציג דוגמה מוחשית של אדם שדוחה לסדר את הניירת הביתית שלו. אותו אדם אומר שאין לו כוח לעשות זאת, אך אינו יודע בדיוק למה. בשלב הזה מתחיל תהליך עומק של בירור הסיבות האמיתיות שגורמות לאותו אדם לדחות את הפעולה.
איך מבררים את הסיבה האמיתית לדחיינות?
כדי לגלות את הסיבה האמיתית לכך שהאדם דוחה את הפעולה, אליעד ממליץ לעבור שלב אחרי שלב ולבדוק כל פעולה קטנה שקשורה למשימה שהאדם דוחה. בדוגמה של הניירת, התהליך נעשה כך:
- בודקים אם האדם מפחד לגעת בניירת עצמה, למשל כי אולי יש שם משהו מפחיד או מלחיץ. אם האדם מסוגל להחזיק או להעביר את הניירת ממקום למקום בלי קושי, סימן שהבעיה לא בניירת עצמה.
- בודקים האם האדם מפחד מתוכן הניירת. לדוגמה, אם היה מדובר במכתב של זכייה בלוטו, הוא היה מיד מטפל בזה. לכן ברור שהבעיה היא לא כללית, אלא קשורה לאופי הניירת.
- בוחנים האם האדם מפחד לפנות לאדם אחר שאליו הוא צריך להעביר את הניירת, או מפחד להחליט החלטה הקשורה לניירת. במידה והבעיה אינה בכך, ממשיכים לשלב הבא.
- מבודדים כל שלב ושלב, כמו להגיע למקום מסוים, להמתין בתור, לשוחח עם אדם, לשלם וכו', ומבררים איפה בדיוק נמצא הקושי.
כיצד טראומה מהעבר יוצרת דחיינות בהווה?
אליעד מסביר באמצעות דוגמה של אדם שעבר בעברו תהליך של פשיטת רגל, שהיה כרוך בהרבה טיפולים בירוקרטיים. אותו אדם פיתח רתיעה עמוקה מכל דבר שמזכיר לו את התקופה ההיא, מכיוון שבתת המודע שלו התהליך נתפס כשלילי וכואב. התוצאה היא שהאדם אינו דוחה את הפעולה עצמה (כמו מיון ניירת) אלא את התחושה של "אני שוב צריך לטפל בדברים". כלומר, הבעיה היא לא במשימה עצמה, אלא באסוציאציה הרגשית שלה עם אירוע שלילי מהעבר.
כאשר האדם מתחיל לסדר את הניירת, הוא מרגיש שהוא נכנס למצב רגשי דומה למצב בו היה כשהייתה לו טראומה בעברו. מכאן נובעת הדחיינות - הוא בורח מתחושות שליליות שמזכירות לו כאב עבר.
איך אפשר לפתור דחיינות שנובעת מטראומה?
אליעד מציג שתי דרכים עיקריות להתמודד עם דחיינות שמקורה בטראומה:
-
דרך ראשונה:
האדם מבין שהבעיה שלו לא נמצאת באמת בהווה, אלא בעבר. כלומר, עליו להפריד בין העבר להווה ולהכיר בכך שהמצב הנוכחי הוא שונה לגמרי. ברגע שהוא מבין שהבעיה היא זיכרון עבר בלבד, חלק משמעותי מהבעיה כבר נפתר. -
דרך שנייה:
לטפל ישירות בטראומה עצמה. כלומר, לא לברוח מהעבר אלא לחזור אליו ולטפל בו, כך שהאדם יהיה מסוגל להתמודד גם עם הזיכרונות הטראומטיים, ועדיין לא להרגיש רע גם כשהוא נזכר באירועי עבר אלו.
- איך לטפל בטראומה מהעבר?
- למה אני דוחה משימות?
- טיפול בדחיינות
- מה גורם לאנשים להיות עצלנים?
- התמודדות עם חרדה מדברים מהעבר
- איך להפסיק לדחות דברים?
- איך להתמודד עם טראומות?
עכשיו מה אנחנו יודעים על דחיינות בן אדם דוחה דברים מה בן אדם דוחה דברים שהוא חושב שאם הוא יעשה אותם יהיה לו יותר רע מאשר טוב נכון עד כאן זה נכון.
ש: שהוא יעשה אותם?
אליעד: כן אז בוא נריץ את התרחיש הבא התרחיש הבא הולך ככה בא בן אדם ואומר "שלום אני דוחה דברים, מה לדוגמה אתה דוחה? אני דוחה לסדר את הניירת בבית יש לי ניירת אין לי כוח לסדר אותה" אז תמצא את התשובה מה עושים.
ש: אז אמרנו עליו שבזן שהוא מה אמרנו שהוא.
אליעד: לא עכשיו אנחנו רוצים לפתור את זה אנחנו רוצים שהוא לא ידחה את זה, סבבה בוא נזרום.
ש: צריך להראות לו באיזו צורה אם הוא לא דוחה דברים.
אליעד: אז הנה תביא לו לדבר תתחקר תתחיל לתחקר.
ש: אוקי.
אליעד: "למה אתה דוחה? לא יודע" בא נתחיל מהלא יודע.
ש: אוקי נתחיל מדברים שהוא לא דוחה "מה אתה לא דוחה למשל?".
אליעד: "לא דוחה לדבר איתך עכשיו לא דוחה לנשום" למה צריך לקחת דברים שהוא לא דוחה איך הגענו לזה?
ש: כי להראות לו שאם הוא לא דוחה דברים זאת אומרת שיותר טוב לו.
אליעד: לא הוא כבר יודע הוא אומר "אני יודע שיש שמה משהו רע לא יודע מה רע", בכל מקרה בוא נספר לכם את הסיפור הסיפור הוא כדלקמן הסיפור הוא שהבן אדם בדברים עצמם כשהוא דחה אותם לא היה בהם כשלעצמם שום דבר רע אוקי הוא אומר "מה אתה דוחה? אני דוחה למיין את הניירת, למה אתה דוחה למיין את הניירת אולי משהו בניירת אולי סוג הניירת אולי משהו זה אומר לך אולי פה אולי זה שם אולי זה ואולי זה? לא שום דבר, אוקי אולי אתה מפחד לקבל מכתב מסוים ממישהו? כן, אבל מה הבעיה אבל תעשה את זה לא תפחד" בקיצור לכאורה שום דבר.
אבל מה הסיפור הסיפור הוא כדלקמן כי הבן אדם לפני הרבה שנים היה לו תהליך של פשיטת רגל אוקי ובאותו תהליך של פשיטת רגל הוא היה צריך לעזוב את החיי שגרה שלו ולהתעסק בלטפל בכל מיני דברים הוא כאילו היה מהבוקר עד הערב מטפל בדברים "טפל בזה וטפל בזה" כל מיני.
ש: שקשורים לפשיטת רגל.
אליעד: כן טיפולים זה היה גם פשיטת רגל במקביל גם היה עוד לידה במקביל היה זה ובמקביל היה והוא היה כל היום בטיפולים בסידורים בעניינים ועכשיו מה שקורה שהוא בורח מדברים שמזכירים לו רגשית את התקופה ההיא, עכשיו איך זה מזכיר לו כי לדוגמה נגיד שהוא צריך לסדר את הניירת הוא נכנס לחוויה של "עכשיו אני צריך לטפל בדברים" ואז החוויה של "עכשיו אני צריך לטפל בדברים" היא מקפיצה לו מהתת מודע את זה שהוא ברח מ - "אני רוצה לטפל בדברים", זאת אומרת הוא טיפל בדברים ואז במוח שלו הייתה לו פקודה "תקשיב אתה לא רוצה יותר לטפל בדברים" כאילו "אל תטפל בדברים וזהו אל תטפל בדברים" או מה שזה לא יהיה ואז הוא כאילו יצר לעצמו התניה "אני לא" הוא כאילו בורח מה - state of mind של "אני צריך לטפל בדברים ומאז הוא בורח מדברים כאלה.
זאת אומרת שדחיינות לא נבעה מזה שהוא דוחה הדברים עצמם לא עושים לו רע אבל כביכול עצם ההתעסקות, הוא דוחה דברים שמזכירים לו אסוציאטיבית רגשית את הסיפור מספרי ההיסטוריה.
ש: אפשר לדעת איך אתה מגיע לנקודה הזאת?
אליעד: לוקחים לדוגמה דבר "אוקי מה אתה דוחה?" דוחה נגיד לסדר את הניירת "אוקי בא נבדוק האם אתה מסוגל", תן דוגמה לשאלות נגיד שנשאלו לדוגמה אוקי הניירת "איך הגיעה הניירת לשולחן בכלל איך היא הגיעה" אולי הוא מפחד לקחת אותה בכלל מהשולחן לקחת אותה "לא אני הבאתי אותה מהדואר שמתי בשולחן, אוקי אז אתה לא מפחד לגעת בזה אין בעיה ברגע שזה יושב על השולחן יש לך אומץ לעבור ליד השולחן" אולי אין לו אומץ גם לעבור ליד השולחן אולי יש שם במכתבים משהו רע שהוא בורח ממנו "יש לי אומץ לעבור ליד השולחן, אוקי אם הניירת הזאת מפריעה לך אתה יכול לשים אותה במקום אחר" אולי יש לו אומץ לגעת "כן אני יכול לשים במקום אחר".
הלאה "אוקי אם היית יודע שבניירת הזאת" אוקי אולי זה קשור למה שיש בניירת אז אתה לא מפחד מהניירת עצמה קשור למה שיש בניירת "אוקי אם בניירת הזאת נגיד היה רק".
ש: פרס לוטו משהו.
אליעד: "פרס לוטו היית לוקח? לוקח" אוקי הלאה לא פרס לוטו "אוקי מה אתה אמור לעשות עם הניירת הזאת מה אתה אמור לעשות? אמור לטפל בזה, מה אתה אמור לעשות מה זה אומר לטפל בזה? אמור למיין את זה להביא את זה למישהו".
ש: כשהוא מכניס את המילה לטפל.
אליעד: לא שנייה "אמור לטפל בזה להביא את זה למישהו, אוקי אתה חייב להביא לו את זה הוא יכול לטפל בזה לבד אולי אתה לא רוצה לפנות אליו אולי הקושי להחליט מה אתה צריך לעשות עם הניירת אולי אתה לא רוצה לקרוא מה כתוב שם כי עצם הקריאה תעשה לך רע" מבודדים את זה זה גם לא זה, אוקי הלאה עכשיו אם נגיד לדוגמה זה היה רק "אם היית יודע שלא צריך להחליט יכול להיות הניירת הזאת אתה לוקח זה הכל פרסומות אתה זורק לפח היית עושה את זה? כן אין לי בעיה" אוקי ואז מוצאים כאילו את המכנה המשותף שהמכנה המשותף הוא ניירת מסוג מסוים אוקי הניירת מסוג מסוים צמצמנו את זה זאת ניירת נגיד מסוג של בירוקרטיה.
אוקי הלאה זאת אומרת יש לך בעיה עם ניירת של בירוקרטיה אוקי "מה הבעיה שלך עם ניירת של בירוקרטיה מה הבעיה שלך עם בירוקרטיה אתה מפחד מבירוקרטיה מה קורה" אוקי יודעים שזה עושה לו רע אוקי בא נבין למה זה עושה לך רע "אוקי כי עכשיו אתה תקבל חשבון חשמל אוקי תקבל חשבון חשמל מה הבעיה" הוא אומר "לא רוצה להתעסק עם החשבון חשמל, למה אתה לא רוצה להתעסק עם החשבון חשמל למה אתה לא רוצה מה הסיבה", עכשיו אז לדוגמה נגיד כי אתה מרגיש שאתה חייב כי אתה מרגיש רע מעצם הקונספט שאתה חייב דברים בודקים האם זה נכון בשאר התחומים בשאר התחומים זה לא נכון נגיד אין לו בעיה להרגיש שהוא חייב לעשות דברים אחרים נגיד בדברים אחרים אין לו בעיה עם תחושה של חייב.
"האם אתה שונא את המדינה? לא אני לא שונא את המדינה, האם זה אולי בגלל שאתה נגד הקונספט שצריך לשלם? לא נגד הקונספט הזה, אולי אתה שונא את חברת החשמל? לא נגד חברת החשמל, אוקי אז מה הבעיה אולי יש לך בעיה להתקשר בטלפון לחברת חשמל? לא אין לי בעיה לא צריך אין לי בעיה להתקשר אני מתקשר לאחרים, אוקי אולי אתה מפחד לדבר עם הפקיד נגיד בחברת חשמל מפחד לדבר איתו? לא מפחד לדבר איתו, אולי היית מדבר איתו על נושא אחר? נושא אחר הייתי מדבר איתו על זה אני לא רוצה לדבר איתו, מה הבעיה הבעיה זה בשיחה הבעיה זה בלדבר איתו הבעיה היא זה בלנסוע הבעיה זה בלשבת איתו הבעיה זה במה שהוא יגיד לך הבעיה זה בזה שאתה מבקש ממנו הבעיה היא בזה שהוא מציע לך משהו הבעיה בספק שעד שהוא יביא לך משהו אולי הוא יביא לך אולי הוא לא יביא לך" כל מיני בדודים ועניינים ושום דבר מהם לא היה נכון.
הכל זה לא זה וזה לא זה אוקי אז מההתחלה מה הבעיה ואז הרבה פעמים כשיודעים מה לא נכון אחרי שבדקנו זה לא זה וזה לא זה אז פתאום קופץ איזה משהו, עכשיו מה אז קופץ נגיד לדוגמה "אוקי מה אתה מרגיש אין בעיה אז מה אתה מרגיש מה התחושות שצפות בך? אוקי אני מרגיש שאני לא רוצה את ההתעסקות הזאת" נגיד ואז לוקחים את זה לכיוון של רגע מי אמר שההתעסקות הזאת כאילו אולי הבעיה שלו זה לא עם ההתעסקות הזאת אולי הבעיה שלו זה עם התעסקות "מה זה אומר לך ההתעסקות הזאת מה זה אומר לך" נגיד ואז קופצת איזו תשובה אחרת.
ש: אצלו.
אליעד: כן קופצת איזו תשובה אחרת שזה בכלל התעסקות שזה מזכיר משהו אחר נגיד וזה אחרי שעברנו על כל התהליך, עוד פעם לקחנו את התהליך מהרגע של המכתב שהגיע בדואר עד הרגע של סוף הפעולה של "אוקי קח את המכתב שים אותו על השולחן תיקח אותו תפתח את המעטפה אולי הבעיה בפתיחה תמיין אולי הבעיה במיון אולי הבעיה בהחלטה אולי הבעיה בלדבר עם ההוא שצריך לטפל" עוברים שלב שלב "תיסע למקום תחפש את החניה אולי הבעיה בחניה אולי הבעיה בלחכות בתור אולי הבעיה בלבקש אולי הבעיה בלתת" עוברים שלב שלב מבודדים את כל הפרטים האפשריים אם הוא אומר בכל זאת רע לי אז זה בטוח לא מזה צריך אבל לעבור אחד אחד ולעשות ולידציה ולראות אולי פספסנו משהו כל התהליך.
אם כל התהליך כולו אין לו שום בעיה אז זאת אומרת שזה לא לכשעצמו בעיה זאת לא הבעיה יש פה בעיה אחרת בכלל ואם בסופו של דבר הבן אדם הגיע למסקנה של זה באמת אין שום סיבה אז תעשה את זה אז עושים הפוך אז תעשה את זה ותרגיש רע ותשאל את עצמך ממה רע לי ועד שיקפוץ לך תכריח את עצמך לעשות את זה שים נטל ההוכחה על זה.
ש: זאת אומרת אם לא היית מוצא את זה זה מה שהיית אומר לו לעשות?
אליעד: כן אז תקשיב אתה חייב לעשות את זה שים על זה את נטל ההוכחה תחליט הפוך אני עושה את זה אלא אם כן תהיה לי סיבה שלא ותרגיש מזה רע ותבדוק למה רע לך עד שתגלה למה רע לך אתה עושה את זה עד שתמצא למה רע לך אתה עושה את זה או שתמצא למה רע לך אם תמצא למה רע נדבר עד שלא מצאת למה רע תמשיך לעשות את זה.
ש: כמו לשבת מול הקיר.
אליעד: כמו הרבה דברים אתה חושב שמישהו מפה יודע על מה מדובר אף אחד לא יודע על מה מדובר את הקשר של הקיר, לא משנה לא זה איתך דיברתי על זה פעם אתה זוכר כן אבל אף אחד לא היה בזה כשדיברתי איתך עליו.
ש: משהו עם מדיטציה?
אליעד: לא.
ש: ברגע שהבן אדם הוא צף לו הדבר הזה.
אליעד: יפה אז איך מטפלים בזה אז עכשיו שואלים מה.
ש: מה זה נותן?
אליעד: אז רגע אז עכשיו קודם כל זה נותן שעכשיו מה זה נותן מה רצינו הרי שהוא יעשה שישאל מה זה נותן אז הנה הוא שאל מה זה נותן זה מה שזה נתן לנו הרי מה רצינו בכל התהליך שהוא ישאל מה זה נותן לי נכון אז הנה הוא שאל מה זה נותן לי, עכשיו איך מטפלים בזה בשתי דרכים אחת קודם כל הוא מבין "אוקי אני לא רוצה לגעת בניירת" לדוגמה או "לא רוצה לעשות את הפעולה כי זה מזכיר לי העבר" הוא קודם כל מבין את זה אז הוא אומר "אוקי אז מה האמת שזה לא באמת העבר שזה ההווה וזה העבר זה דברים אחרים זה לא אותו דבר" זה פתרון מסוג א' פתרון מסוג ב' זה "אוקי אז מה אם זה מזכיר לך את העבר למה אתה כל כך בורח מהעבר בוא נחזיר אותך לעבר נגרום לך שגם בעבר לא יהיה לך רע" ואם גם בעבר לא יהיה לך רע כאילו גם ברמה שאתה תגיד "אוקי גם אם זה יקרה שוב לא אכפת לי" או הזיכרון שיש לך מהעבר לא יפחיד אותך כל כך ואז ממילא גם דברים שמזכירים לך את זה לא יפחידו אותך.
ש: שזה יותר עמוק.
אליעד: נכון עכשיו אנשים שיש להם טראומה או שקרתה להם טראומה כל זמן שהם לא פתרו אותה לא התמודדו איתה לא משנה מה הם יעשו איכשהו זה ינהל אותם הדבר שקרה גם אם הם חושבים שזה מאחוריהם אף פעם זה לא מאחוריך זה תמיד מנהל אותך איכשהו למה כי אתה בורח מדברים שמזכירים לך את זה לדוגמה נגיד זוג נשוי קרה בניהם איזה משהו...
ש: שהוא יעשה אותם?
אליעד: כן אז בוא נריץ את התרחיש הבא התרחיש הבא הולך ככה בא בן אדם ואומר "שלום אני דוחה דברים, מה לדוגמה אתה דוחה? אני דוחה לסדר את הניירת בבית יש לי ניירת אין לי כוח לסדר אותה" אז תמצא את התשובה מה עושים.
ש: אז אמרנו עליו שבזן שהוא מה אמרנו שהוא.
אליעד: לא עכשיו אנחנו רוצים לפתור את זה אנחנו רוצים שהוא לא ידחה את זה, סבבה בוא נזרום.
ש: צריך להראות לו באיזו צורה אם הוא לא דוחה דברים.
אליעד: אז הנה תביא לו לדבר תתחקר תתחיל לתחקר.
ש: אוקי.
אליעד: "למה אתה דוחה? לא יודע" בא נתחיל מהלא יודע.
ש: אוקי נתחיל מדברים שהוא לא דוחה "מה אתה לא דוחה למשל?".
אליעד: "לא דוחה לדבר איתך עכשיו לא דוחה לנשום" למה צריך לקחת דברים שהוא לא דוחה איך הגענו לזה?
ש: כי להראות לו שאם הוא לא דוחה דברים זאת אומרת שיותר טוב לו.
אליעד: לא הוא כבר יודע הוא אומר "אני יודע שיש שמה משהו רע לא יודע מה רע", בכל מקרה בוא נספר לכם את הסיפור הסיפור הוא כדלקמן הסיפור הוא שהבן אדם בדברים עצמם כשהוא דחה אותם לא היה בהם כשלעצמם שום דבר רע אוקי הוא אומר "מה אתה דוחה? אני דוחה למיין את הניירת, למה אתה דוחה למיין את הניירת אולי משהו בניירת אולי סוג הניירת אולי משהו זה אומר לך אולי פה אולי זה שם אולי זה ואולי זה? לא שום דבר, אוקי אולי אתה מפחד לקבל מכתב מסוים ממישהו? כן, אבל מה הבעיה אבל תעשה את זה לא תפחד" בקיצור לכאורה שום דבר.
אבל מה הסיפור הסיפור הוא כדלקמן כי הבן אדם לפני הרבה שנים היה לו תהליך של פשיטת רגל אוקי ובאותו תהליך של פשיטת רגל הוא היה צריך לעזוב את החיי שגרה שלו ולהתעסק בלטפל בכל מיני דברים הוא כאילו היה מהבוקר עד הערב מטפל בדברים "טפל בזה וטפל בזה" כל מיני.
ש: שקשורים לפשיטת רגל.
אליעד: כן טיפולים זה היה גם פשיטת רגל במקביל גם היה עוד לידה במקביל היה זה ובמקביל היה והוא היה כל היום בטיפולים בסידורים בעניינים ועכשיו מה שקורה שהוא בורח מדברים שמזכירים לו רגשית את התקופה ההיא, עכשיו איך זה מזכיר לו כי לדוגמה נגיד שהוא צריך לסדר את הניירת הוא נכנס לחוויה של "עכשיו אני צריך לטפל בדברים" ואז החוויה של "עכשיו אני צריך לטפל בדברים" היא מקפיצה לו מהתת מודע את זה שהוא ברח מ - "אני רוצה לטפל בדברים", זאת אומרת הוא טיפל בדברים ואז במוח שלו הייתה לו פקודה "תקשיב אתה לא רוצה יותר לטפל בדברים" כאילו "אל תטפל בדברים וזהו אל תטפל בדברים" או מה שזה לא יהיה ואז הוא כאילו יצר לעצמו התניה "אני לא" הוא כאילו בורח מה - state of mind של "אני צריך לטפל בדברים ומאז הוא בורח מדברים כאלה.
זאת אומרת שדחיינות לא נבעה מזה שהוא דוחה הדברים עצמם לא עושים לו רע אבל כביכול עצם ההתעסקות, הוא דוחה דברים שמזכירים לו אסוציאטיבית רגשית את הסיפור מספרי ההיסטוריה.
ש: אפשר לדעת איך אתה מגיע לנקודה הזאת?
אליעד: לוקחים לדוגמה דבר "אוקי מה אתה דוחה?" דוחה נגיד לסדר את הניירת "אוקי בא נבדוק האם אתה מסוגל", תן דוגמה לשאלות נגיד שנשאלו לדוגמה אוקי הניירת "איך הגיעה הניירת לשולחן בכלל איך היא הגיעה" אולי הוא מפחד לקחת אותה בכלל מהשולחן לקחת אותה "לא אני הבאתי אותה מהדואר שמתי בשולחן, אוקי אז אתה לא מפחד לגעת בזה אין בעיה ברגע שזה יושב על השולחן יש לך אומץ לעבור ליד השולחן" אולי אין לו אומץ גם לעבור ליד השולחן אולי יש שם במכתבים משהו רע שהוא בורח ממנו "יש לי אומץ לעבור ליד השולחן, אוקי אם הניירת הזאת מפריעה לך אתה יכול לשים אותה במקום אחר" אולי יש לו אומץ לגעת "כן אני יכול לשים במקום אחר".
הלאה "אוקי אם היית יודע שבניירת הזאת" אוקי אולי זה קשור למה שיש בניירת אז אתה לא מפחד מהניירת עצמה קשור למה שיש בניירת "אוקי אם בניירת הזאת נגיד היה רק".
ש: פרס לוטו משהו.
אליעד: "פרס לוטו היית לוקח? לוקח" אוקי הלאה לא פרס לוטו "אוקי מה אתה אמור לעשות עם הניירת הזאת מה אתה אמור לעשות? אמור לטפל בזה, מה אתה אמור לעשות מה זה אומר לטפל בזה? אמור למיין את זה להביא את זה למישהו".
ש: כשהוא מכניס את המילה לטפל.
אליעד: לא שנייה "אמור לטפל בזה להביא את זה למישהו, אוקי אתה חייב להביא לו את זה הוא יכול לטפל בזה לבד אולי אתה לא רוצה לפנות אליו אולי הקושי להחליט מה אתה צריך לעשות עם הניירת אולי אתה לא רוצה לקרוא מה כתוב שם כי עצם הקריאה תעשה לך רע" מבודדים את זה זה גם לא זה, אוקי הלאה עכשיו אם נגיד לדוגמה זה היה רק "אם היית יודע שלא צריך להחליט יכול להיות הניירת הזאת אתה לוקח זה הכל פרסומות אתה זורק לפח היית עושה את זה? כן אין לי בעיה" אוקי ואז מוצאים כאילו את המכנה המשותף שהמכנה המשותף הוא ניירת מסוג מסוים אוקי הניירת מסוג מסוים צמצמנו את זה זאת ניירת נגיד מסוג של בירוקרטיה.
אוקי הלאה זאת אומרת יש לך בעיה עם ניירת של בירוקרטיה אוקי "מה הבעיה שלך עם ניירת של בירוקרטיה מה הבעיה שלך עם בירוקרטיה אתה מפחד מבירוקרטיה מה קורה" אוקי יודעים שזה עושה לו רע אוקי בא נבין למה זה עושה לך רע "אוקי כי עכשיו אתה תקבל חשבון חשמל אוקי תקבל חשבון חשמל מה הבעיה" הוא אומר "לא רוצה להתעסק עם החשבון חשמל, למה אתה לא רוצה להתעסק עם החשבון חשמל למה אתה לא רוצה מה הסיבה", עכשיו אז לדוגמה נגיד כי אתה מרגיש שאתה חייב כי אתה מרגיש רע מעצם הקונספט שאתה חייב דברים בודקים האם זה נכון בשאר התחומים בשאר התחומים זה לא נכון נגיד אין לו בעיה להרגיש שהוא חייב לעשות דברים אחרים נגיד בדברים אחרים אין לו בעיה עם תחושה של חייב.
"האם אתה שונא את המדינה? לא אני לא שונא את המדינה, האם זה אולי בגלל שאתה נגד הקונספט שצריך לשלם? לא נגד הקונספט הזה, אולי אתה שונא את חברת החשמל? לא נגד חברת החשמל, אוקי אז מה הבעיה אולי יש לך בעיה להתקשר בטלפון לחברת חשמל? לא אין לי בעיה לא צריך אין לי בעיה להתקשר אני מתקשר לאחרים, אוקי אולי אתה מפחד לדבר עם הפקיד נגיד בחברת חשמל מפחד לדבר איתו? לא מפחד לדבר איתו, אולי היית מדבר איתו על נושא אחר? נושא אחר הייתי מדבר איתו על זה אני לא רוצה לדבר איתו, מה הבעיה הבעיה זה בשיחה הבעיה זה בלדבר איתו הבעיה היא זה בלנסוע הבעיה זה בלשבת איתו הבעיה זה במה שהוא יגיד לך הבעיה זה בזה שאתה מבקש ממנו הבעיה היא בזה שהוא מציע לך משהו הבעיה בספק שעד שהוא יביא לך משהו אולי הוא יביא לך אולי הוא לא יביא לך" כל מיני בדודים ועניינים ושום דבר מהם לא היה נכון.
הכל זה לא זה וזה לא זה אוקי אז מההתחלה מה הבעיה ואז הרבה פעמים כשיודעים מה לא נכון אחרי שבדקנו זה לא זה וזה לא זה אז פתאום קופץ איזה משהו, עכשיו מה אז קופץ נגיד לדוגמה "אוקי מה אתה מרגיש אין בעיה אז מה אתה מרגיש מה התחושות שצפות בך? אוקי אני מרגיש שאני לא רוצה את ההתעסקות הזאת" נגיד ואז לוקחים את זה לכיוון של רגע מי אמר שההתעסקות הזאת כאילו אולי הבעיה שלו זה לא עם ההתעסקות הזאת אולי הבעיה שלו זה עם התעסקות "מה זה אומר לך ההתעסקות הזאת מה זה אומר לך" נגיד ואז קופצת איזו תשובה אחרת.
ש: אצלו.
אליעד: כן קופצת איזו תשובה אחרת שזה בכלל התעסקות שזה מזכיר משהו אחר נגיד וזה אחרי שעברנו על כל התהליך, עוד פעם לקחנו את התהליך מהרגע של המכתב שהגיע בדואר עד הרגע של סוף הפעולה של "אוקי קח את המכתב שים אותו על השולחן תיקח אותו תפתח את המעטפה אולי הבעיה בפתיחה תמיין אולי הבעיה במיון אולי הבעיה בהחלטה אולי הבעיה בלדבר עם ההוא שצריך לטפל" עוברים שלב שלב "תיסע למקום תחפש את החניה אולי הבעיה בחניה אולי הבעיה בלחכות בתור אולי הבעיה בלבקש אולי הבעיה בלתת" עוברים שלב שלב מבודדים את כל הפרטים האפשריים אם הוא אומר בכל זאת רע לי אז זה בטוח לא מזה צריך אבל לעבור אחד אחד ולעשות ולידציה ולראות אולי פספסנו משהו כל התהליך.
אם כל התהליך כולו אין לו שום בעיה אז זאת אומרת שזה לא לכשעצמו בעיה זאת לא הבעיה יש פה בעיה אחרת בכלל ואם בסופו של דבר הבן אדם הגיע למסקנה של זה באמת אין שום סיבה אז תעשה את זה אז עושים הפוך אז תעשה את זה ותרגיש רע ותשאל את עצמך ממה רע לי ועד שיקפוץ לך תכריח את עצמך לעשות את זה שים נטל ההוכחה על זה.
ש: זאת אומרת אם לא היית מוצא את זה זה מה שהיית אומר לו לעשות?
אליעד: כן אז תקשיב אתה חייב לעשות את זה שים על זה את נטל ההוכחה תחליט הפוך אני עושה את זה אלא אם כן תהיה לי סיבה שלא ותרגיש מזה רע ותבדוק למה רע לך עד שתגלה למה רע לך אתה עושה את זה עד שתמצא למה רע לך אתה עושה את זה או שתמצא למה רע לך אם תמצא למה רע נדבר עד שלא מצאת למה רע תמשיך לעשות את זה.
ש: כמו לשבת מול הקיר.
אליעד: כמו הרבה דברים אתה חושב שמישהו מפה יודע על מה מדובר אף אחד לא יודע על מה מדובר את הקשר של הקיר, לא משנה לא זה איתך דיברתי על זה פעם אתה זוכר כן אבל אף אחד לא היה בזה כשדיברתי איתך עליו.
ש: משהו עם מדיטציה?
אליעד: לא.
ש: ברגע שהבן אדם הוא צף לו הדבר הזה.
אליעד: יפה אז איך מטפלים בזה אז עכשיו שואלים מה.
ש: מה זה נותן?
אליעד: אז רגע אז עכשיו קודם כל זה נותן שעכשיו מה זה נותן מה רצינו הרי שהוא יעשה שישאל מה זה נותן אז הנה הוא שאל מה זה נותן זה מה שזה נתן לנו הרי מה רצינו בכל התהליך שהוא ישאל מה זה נותן לי נכון אז הנה הוא שאל מה זה נותן לי, עכשיו איך מטפלים בזה בשתי דרכים אחת קודם כל הוא מבין "אוקי אני לא רוצה לגעת בניירת" לדוגמה או "לא רוצה לעשות את הפעולה כי זה מזכיר לי העבר" הוא קודם כל מבין את זה אז הוא אומר "אוקי אז מה האמת שזה לא באמת העבר שזה ההווה וזה העבר זה דברים אחרים זה לא אותו דבר" זה פתרון מסוג א' פתרון מסוג ב' זה "אוקי אז מה אם זה מזכיר לך את העבר למה אתה כל כך בורח מהעבר בוא נחזיר אותך לעבר נגרום לך שגם בעבר לא יהיה לך רע" ואם גם בעבר לא יהיה לך רע כאילו גם ברמה שאתה תגיד "אוקי גם אם זה יקרה שוב לא אכפת לי" או הזיכרון שיש לך מהעבר לא יפחיד אותך כל כך ואז ממילא גם דברים שמזכירים לך את זה לא יפחידו אותך.
ש: שזה יותר עמוק.
אליעד: נכון עכשיו אנשים שיש להם טראומה או שקרתה להם טראומה כל זמן שהם לא פתרו אותה לא התמודדו איתה לא משנה מה הם יעשו איכשהו זה ינהל אותם הדבר שקרה גם אם הם חושבים שזה מאחוריהם אף פעם זה לא מאחוריך זה תמיד מנהל אותך איכשהו למה כי אתה בורח מדברים שמזכירים לך את זה לדוגמה נגיד זוג נשוי קרה בניהם איזה משהו...
050-3331-331