תקציר שיחה עם אדם שחושש להשתגע ולפגוע באחרים או לעשות דברים רעים כאלו ואחרים. הוסבר שיש 2 סוגים של פחד להשתגע.
1 - פחד לאבד שליטה על המעשים, ולפעול מתוך סוג של אובדן שפיות זמנית, כאילו נכנס באדם דיבוק. דהיינו, שהאדם חושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה, במובן של יאבד את הבחירה החופשית שלו, ויפעל כמו זומבי בלי בחירה חופשית. כאשר במצב כזה הוא עשוי לעשות דברים משוגעים שהוא לא רוצה לעשות.
במקרה הזה, ברור לאדם, שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן.
2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיו"ב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון.
דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית.
אז איך להתמודד עם הפחד הזה?
אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול לקרות וכל מה שניתן לדמיין שיקרה, אכן יכול לקרות. אז איך נתמודד עם הפחד הזה?!
וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות?
אם נלך על האפשרות שלא הכל יכול לקרות, אלא שיש סיכוי סיכון שמשהו יקרה ושניתן להקטין את הסיכוי שמשהו יקרה. זה כיוון אחד שתכף נסביר אותו.
אבל אם נלך על האפשרות שאנחנו רוצים לחשוב שהכל יכול לקרות, אז אכן באמת הכל יכול לקרות. אז במקרה כזה איך נתמודד עם הפחד? הרי אם הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לכמות הסיכוי ואין אפשרות להקטין את הסיכוי, כי הכל יכול לקרות?!
וצריך לדעת, שמנקודת המבט שהכל יכול לקרות, מנקודת המבט הזו, אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד. כי אם הכל יכול לקרות, אז גם יכול לקרות שזה דווקא יהיה טוב או הכי טוב שזה יקרה. כי יכול לקרות שתשתגע ושזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך או שקרה למישהו איך פעם. יכול להיות שבגלל שתשתגע תהיה הכי מאושר בעולם. יכול גם להיות שהכי תסבול אבל גם יכול להיות שתהיה הכי מאושר.
אם ניקח את החשיבה הזאת לקצה, נגיע לנקודת ה 0. דהיינו, שנבין שמהצד שהכל יכול לקרות, יכול להיות שתרגיש הכי טוב או הכי רע באותה המידה והכל מאבד את המשמעות. מנקודת המבט הזו, אין באמת פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות.
בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד.
לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי לעשות כדי להקטין את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו.
הדרך לכך היא, לדמיין שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי סיבה, במובן של להתרגל לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, אלא רק להקשיב לשכל.
דהיינו, לא לעשות פעולות סתם ככה כי בא לך, אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום היגיון. כי הוא מרגיל את עצמו להקשיב לשכל ולא לרגש. אדם שמאבד שליטה, הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש.
כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך שרע לך. 3 - חוסר יכולת לדעת לפתור בעיות בצורה אחרת שאינה אלימות פיזית. 4 - מחשבה שאתה חייב שהכל יהיה כרצונך ושבת הזוג שלך תמיד תעשה הכל כרצונך.
ברגע שמתבוננים על סיטואציה לא הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה.
כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים.
לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ישתגע ויעשה דברים ספציפיים שהוא לא רוצה לעשות.
1 - פחד לאבד שליטה על המעשים, ולפעול מתוך סוג של אובדן שפיות זמנית, כאילו נכנס באדם דיבוק. דהיינו, שהאדם חושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה, במובן של יאבד את הבחירה החופשית שלו, ויפעל כמו זומבי בלי בחירה חופשית. כאשר במצב כזה הוא עשוי לעשות דברים משוגעים שהוא לא רוצה לעשות.
במקרה הזה, ברור לאדם, שאם משהו ישתלט על המוח שלו, לחלוטין באופן מלא, הרי שהוא יאבד את המודעות שלו. ואז ממילא אין טעם לפחד. ולכן פחד כזה הגיוני, רק אם תהיה השתלטות חלקית, כאשר האדם אחר כך יחזור לשפיות ואז ירגיש רע מכך שהוא פעל בצורה לא שפויה קודם לכן.
2 - פחד להשתגע, לא במובן של לאבד שליטה על המעשים, אלא פחד להשתגע במובן של לחשוב בצורה לא הגיונית, בצורה שבה לדוגמה יראה לאדם הגיוני לפגוע במישהו אחר שמכעיס אותו וכיו"ב. כאשר המחשבה הלא הגיונית הופכת להגיונית, זה בעצם סוג של שיגעון.
דהיינו, פחד 1 הוא מסוג של לאבד את הבחירה החופשית. פחד 2 הוא מסוג של שהבחירה החופשית תשתנה ושהאדם יפעל בצורה שנחשבת ללא הגיונית.
אז איך להתמודד עם הפחד הזה?
אז הכי טוב לבדוק מה האמת? האם באמת יש סיכוי שיקרה דבר כזה? והתשובה היא, שכן, יש סיכוי שזה יקרה. למה? כי הכל יכול לקרות וכל מה שניתן לדמיין שיקרה, אכן יכול לקרות. אז איך נתמודד עם הפחד הזה?!
וכאן יש כמה זוויות. אז קודם כל צריכים לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות?
אם נלך על האפשרות שלא הכל יכול לקרות, אלא שיש סיכוי סיכון שמשהו יקרה ושניתן להקטין את הסיכוי שמשהו יקרה. זה כיוון אחד שתכף נסביר אותו.
אבל אם נלך על האפשרות שאנחנו רוצים לחשוב שהכל יכול לקרות, אז אכן באמת הכל יכול לקרות. אז במקרה כזה איך נתמודד עם הפחד? הרי אם הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לכמות הסיכוי ואין אפשרות להקטין את הסיכוי, כי הכל יכול לקרות?!
וצריך לדעת, שמנקודת המבט שהכל יכול לקרות, מנקודת המבט הזו, אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד. כי אם הכל יכול לקרות, אז גם יכול לקרות שזה דווקא יהיה טוב או הכי טוב שזה יקרה. כי יכול לקרות שתשתגע ושזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך או שקרה למישהו איך פעם. יכול להיות שבגלל שתשתגע תהיה הכי מאושר בעולם. יכול גם להיות שהכי תסבול אבל גם יכול להיות שתהיה הכי מאושר.
אם ניקח את החשיבה הזאת לקצה, נגיע לנקודת ה 0. דהיינו, שנבין שמהצד שהכל יכול לקרות, יכול להיות שתרגיש הכי טוב או הכי רע באותה המידה והכל מאבד את המשמעות. מנקודת המבט הזו, אין באמת פתרון לחשוב שאין סיכוי שזה יקרה. אבל כן הגיוני לחשוב, שאם זה יקרה, אז מה זה משנה? כי מי אמר שזה רע? ואולי זה הכי טוב? כי הרי הכל יכול לקרות.
בקיצור, מנקודת המבט שאומרת שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד.
לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי לעשות כדי להקטין את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו.
הדרך לכך היא, לדמיין שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי סיבה, במובן של להתרגל לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, אלא רק להקשיב לשכל.
דהיינו, לא לעשות פעולות סתם ככה כי בא לך, אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום היגיון. כי הוא מרגיל את עצמו להקשיב לשכל ולא לרגש. אדם שמאבד שליטה, הוא פועל מתוך רגש ולא מתוך שכל. לכן הפעולה ההפוכה היא, להקשיב לשכל ולא להקשיב לרגש.
כך גם לגבי הפחד לחשוב מחשבות לא הגיוניות. לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך שרע לך. 3 - חוסר יכולת לדעת לפתור בעיות בצורה אחרת שאינה אלימות פיזית. 4 - מחשבה שאתה חייב שהכל יהיה כרצונך ושבת הזוג שלך תמיד תעשה הכל כרצונך.
ברגע שמתבוננים על סיטואציה לא הגיונית שכזו, אפשרי לטפל בשורשים האפשריים שמגדילים את הסיכוי לכך שהיא תקרה.
כך גם לגבי כל פחד להשתגע, במובן של לחשוב על משהו שהוא לא הגיוני, לחשוב שהוא כן הגיוני. אפשרי לנסות לחפש את ההיגיון שיש בשיגעון, וללמוד להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות שהמוח מדחיק. כן, זה אולי גם עשוי להגדיל את הסיכוי להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים.
לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ישתגע ויעשה דברים ספציפיים שהוא לא רוצה לעשות.
מה הם שני סוגי הפחד להשתגע שאליעד כהן מציג?
אליעד כהן פותח את ההסבר בהתייחסות לשני סוגים של פחד להשתגע:
אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד הזה:
אליעד ממליץ להקטין את הסיכוי להשתגע באמצעות תרגול מודעות וחשיבה רציונלית. כלומר, לא לבצע פעולות "כי בא לי" או מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית הגיונית לפעולות. אדם שמתרגל פעולה לפי השכל ולא לפי הרגש, מצמצם משמעותית את הסיכוי שיפעל מתוך רגש לא מבוקר ואיבוד שליטה.
לדוגמה, אם אדם חושש שיאבד שליטה וירביץ לבת זוגו, עליו לבחון מה יגרום לו לעשות זאת, כגון:
איך להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות?
אליעד מציע לא להדחיק את המחשבות הלא הגיוניות, אלא דווקא להתעמת איתן ולנסות להבין את ההיגיון שבהן, אם יש כזה. על האדם להיכנס לתוך המחשבה המפחידה ולחקור אותה לעומק, למרות החשש שאולי זה יגדיל את הסיכון. אם האדם יחקור ביושר, הוא בדרך כלל יגלה שהפחד הוא לא מוצדק, או לחלופין יבין מה צריך לעשות כדי להקטין את הסיכוי שיפעל באופן שלילי.
סיכום של תהליך ההתמודדות שאליעד מציע:
תהליך ההתמודדות עם הפחד להשתגע ולפגוע באחרים או לפעול לא הגיונית לפי אליעד כולל את השלבים הבאים:
השיחה עם אליעד התנהלה סביב דאגה ופחד של האדם להשתגע. במהלך השיחה אליעד מנחה את האדם להבין בצורה ברורה מה בדיוק הפחד שלו, וכיצד הוא יכול להתמודד עימו. הנה דוגמה מתוך הדיאלוג שהתקיים:
האדם: "אני מפחד שאני אשתגע ואחשוב שזה הגיוני לפגוע באנשים."
אליעד: "אוקיי, אז אתה לא מפחד מדיבוק, אלא מזה שהחשיבה שלך תשתנה פתאום ותחשוב דברים לא הגיוניים הם הגיוניים. אז מה הסיכוי שזה יקרה? במה זה תלוי? איך אפשר להקטין את הסיכוי?"
בהמשך אליעד מביא דוגמאות להקטנת הסיכון:
"אם אתה מפחד להרביץ לבת זוגך, בדוק למה שתחשוב שזה נכון. אולי כי אתה חושב שאלימות לגיטימית? אולי כי אתה מאשים אותה בסבל שלך? אולי כי אתה חייב שהכל יהיה לפי רצונך?"
הדיאלוג מתאר שלבים שבהם האדם מוזמן לבדוק את הנחות היסוד שלו, להבין את המניעים הנסתרים, ולהקטין את הסיכון לפעול מתוך שיגעון או איבוד שליטה.
הגדרת הפחד להשתגע:
* האדם: "זה כאילו תחושה כאילו עוד רגע זה עומד לקרות, כאילו עוד רגע זה אני משתגע."
* אליעד: "צריך לבדוק מה האמת, מה אתה מפחד שאתה הולך להיות, מה הסיכוי שזה יהיה."
פחד מאובדן בחירה חופשית:
* האדם: "זה כמו משהו ישתלט עליי, ואני אחשוב שזה הגיוני."
* אליעד: "זה כאילו תעשה פעולות ואתה תהיה מודע."
ההבדל בין פחד מדיבוק לפחד לחשוב לא הגיוני:
* אליעד: "דיבוק זה ישות שעושה משהו שאתה לא מודע אליו. אתה מדבר על משהו אחר, שאתה מודע וחושב שמה שאתה עושה הוא הגיוני, למרות שהוא לא."
התמודדות עם המחשבה ש"הכל יכול לקרות":
* אליעד: "יכול להיות שזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם... אם הכל יכול לקרות, אולי זה טוב?"
* אליעד: "אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד, כי גם יכול לקרות ההפך."
הקטנת הסיכון לפעול באופן לא הגיוני:
* אליעד: "איך אני מקטין את הסיכוי שאני אפגע מטיל? נכנס לממ"ד. איך אני מקטין את הסיכוי שאפעל בלי שליטה? מתרגל לפעול מתוך שכל בלבד."
* אליעד: "תדמיין את עצמך מרביץ לאשתך, תחשוב מה קורה לך בראש באותו רגע, ואז תעשה את ההפך."
תרגול פעולה שכלית על מנת למנוע איבוד שליטה:
* אליעד: "אין יותר 'בא לי', אין 'הרגש שלי אומר'. יש רק שכל. עד שאין סיבה שכלית לפעולה, לא עושים אותה."
* אליעד: "אתה לא תפעל מתוך רגש. אם אתה פועל רק מתוך שכל, אין איך להשתגע."
ניתוח הנחות יסוד של פחד להשתגע:
* אליעד: "אם אתה מפחד שאתה תחשוב שזה הגיוני להרוג אנשים, תשאל למה שתחשוב את זה בכלל? תבדוק את ההיגיון של המחשבה עצמה."
* אליעד: "צריך להבין איזה מחשבות מביאות אותך למצב הזה, ולטפל בהן מראש."
הקושי להגיע לוודאות מוחלטת:
* אליעד: "אין 100%. אין אפשרות להיות בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה."
* אליעד: "האם אני יכול להיות בטוח שלא אשתגע? לא. האם אני יכול להקטין את הסיכוי? כן."
הכרה בפחד והצורך בהתמודדות מעשית:
* האדם: "גם אתה מפחד מזה?"
* אליעד: "קודם כל, גם אני מפחד מזה. ואז אני חושב מה אני יכול לעשות כדי להקטין את הסיכון."
בדיקת האמת כדי להפחית את הפחד:
* אליעד: "המוח שלך אומר לך שזה יכול לקרות? אז תבדוק מה האמת באמת מאחורי המחשבה הזאת."
* האדם: "אני לא חושב על המחשבה הזאת לעומק, כי אני מפחד שאולי זה יתגלה כאמת."
* אליעד: "לבדוק את האמת לא יכול להזיק לך, רק תבדוק."
סיכום מסקנות הדיאלוג:
בשיחה הודגש כי כל אדם יכול להשתגע באופן תאורטי, אך ניתן להקטין את הסיכון לכך באמצעות חשיבה רציונלית ובדיקה של ההיגיון הפנימי של המחשבות המפחידות. אליעד ממליץ לאדם להימנע מהקשבה לרגש בלבד, ולבחור לפעול מתוך שכל והיגיון.
אליעד כהן פותח את ההסבר בהתייחסות לשני סוגים של פחד להשתגע:
- הפחד הראשון הוא פחד לאבד שליטה על המעשים - מצב בו האדם חושש שאיזו ישות או דיבוק ישתלטו עליו, והוא יפעל בלי מודעות או שליטה, כמעין "זומבי". במצב כזה האדם חושש ממצב של איבוד בחירה חופשית מוחלט, שבו הוא לא יהיה מודע למעשיו. אך כפי שמסביר אליעד, פחד כזה הוא הגיוני רק במצב של השתלטות חלקית, שכן אם האדם יאבד לחלוטין את מודעותו, ממילא לא ירגיש רע אחרי כן על מה שעשה.
- הפחד השני הוא פחד שהאדם יתחיל לחשוב בצורה לא הגיונית. כלומר, שהאדם יחשוב שמשהו לא הגיוני (כגון לפגוע באדם אחר שמכעיס אותו) הוא למעשה הגיוני. סוג זה של פחד מתייחס לכך שהבחירה החופשית של האדם משתנה, והוא פועל מתוך שיקולים לא הגיוניים אך עדיין במודעות ובבחירה חופשית.
אליעד מציין שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הפחד הזה:
- מנקודת המבט שהכל יכול לקרות: אם באמת הכל יכול לקרות, גם הדברים הכי טובים וגם הכי רעים יכולים להתרחש. למשל, אולי להשתגע יהיה הדבר הכי טוב שקרה אי פעם, אולי האדם יהיה מאושר מזה. מצד שני, ייתכן שגם יסבול מאוד. במצב של חשיבה זו, הכל מאבד משמעות מוחלטת והפחד הופך ללא רלוונטי, כי אם הכל אפשרי, אז גם מה שנתפס כרע יכול להתברר כטוב ביותר.
- מנקודת מבט רציונלית: אם האדם לא מאמין שהכל יכול לקרות, עליו לבחון את הסיכויים ולהקטין את הסיכון למימוש תרחישים לא רצויים. איך עושים זאת? באמצעות התבוננות בסיטואציות לא רצויות ודמיוניות, להבין את ההיגיון שלהן ואת מה שעלול לגרום להן להתרחש.
אליעד ממליץ להקטין את הסיכוי להשתגע באמצעות תרגול מודעות וחשיבה רציונלית. כלומר, לא לבצע פעולות "כי בא לי" או מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית הגיונית לפעולות. אדם שמתרגל פעולה לפי השכל ולא לפי הרגש, מצמצם משמעותית את הסיכוי שיפעל מתוך רגש לא מבוקר ואיבוד שליטה.
לדוגמה, אם אדם חושש שיאבד שליטה וירביץ לבת זוגו, עליו לבחון מה יגרום לו לעשות זאת, כגון:
- לראות באלימות פתרון לגיטימי.
- להאשים אחרים בסבל שלו.
- חוסר יכולת לפתור בעיות ללא אלימות.
- רצון שהכל יהיה בדיוק כפי רצונו.
איך להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות?
אליעד מציע לא להדחיק את המחשבות הלא הגיוניות, אלא דווקא להתעמת איתן ולנסות להבין את ההיגיון שבהן, אם יש כזה. על האדם להיכנס לתוך המחשבה המפחידה ולחקור אותה לעומק, למרות החשש שאולי זה יגדיל את הסיכון. אם האדם יחקור ביושר, הוא בדרך כלל יגלה שהפחד הוא לא מוצדק, או לחלופין יבין מה צריך לעשות כדי להקטין את הסיכוי שיפעל באופן שלילי.
סיכום של תהליך ההתמודדות שאליעד מציע:
תהליך ההתמודדות עם הפחד להשתגע ולפגוע באחרים או לפעול לא הגיונית לפי אליעד כולל את השלבים הבאים:
- לזהות בדיוק ממה האדם מפחד: להשתגע ולאבד שליטה (דיבוק) או לחשוב בצורה לא הגיונית אך מודעת.
- לחקור ולברר את האמת: מה הסיכוי שדברים אלו יקרו במציאות.
- להתמודד עם התפיסה ש"הכל יכול לקרות" ולפרק את הפחד הזה על ידי הבנה שאם הכל אפשרי, אז באותה מידה אולי הדברים יסתיימו דווקא טוב.
- להקטין את הסיכון באופן רציונלי: לתרגל חשיבה שכלית ולא להקשיב לרגש בלבד.
- לנתח את המצב המפחיד עד לפרטים הקטנים ולפרק אותו לגורמים - כך האדם מקטין את הסיכוי שהתרחיש המפחיד יתרחש.
השיחה עם אליעד התנהלה סביב דאגה ופחד של האדם להשתגע. במהלך השיחה אליעד מנחה את האדם להבין בצורה ברורה מה בדיוק הפחד שלו, וכיצד הוא יכול להתמודד עימו. הנה דוגמה מתוך הדיאלוג שהתקיים:
האדם: "אני מפחד שאני אשתגע ואחשוב שזה הגיוני לפגוע באנשים."
אליעד: "אוקיי, אז אתה לא מפחד מדיבוק, אלא מזה שהחשיבה שלך תשתנה פתאום ותחשוב דברים לא הגיוניים הם הגיוניים. אז מה הסיכוי שזה יקרה? במה זה תלוי? איך אפשר להקטין את הסיכוי?"
בהמשך אליעד מביא דוגמאות להקטנת הסיכון:
"אם אתה מפחד להרביץ לבת זוגך, בדוק למה שתחשוב שזה נכון. אולי כי אתה חושב שאלימות לגיטימית? אולי כי אתה מאשים אותה בסבל שלך? אולי כי אתה חייב שהכל יהיה לפי רצונך?"
הדיאלוג מתאר שלבים שבהם האדם מוזמן לבדוק את הנחות היסוד שלו, להבין את המניעים הנסתרים, ולהקטין את הסיכון לפעול מתוך שיגעון או איבוד שליטה.
הגדרת הפחד להשתגע:
* האדם: "זה כאילו תחושה כאילו עוד רגע זה עומד לקרות, כאילו עוד רגע זה אני משתגע."
* אליעד: "צריך לבדוק מה האמת, מה אתה מפחד שאתה הולך להיות, מה הסיכוי שזה יהיה."
פחד מאובדן בחירה חופשית:
* האדם: "זה כמו משהו ישתלט עליי, ואני אחשוב שזה הגיוני."
* אליעד: "זה כאילו תעשה פעולות ואתה תהיה מודע."
ההבדל בין פחד מדיבוק לפחד לחשוב לא הגיוני:
* אליעד: "דיבוק זה ישות שעושה משהו שאתה לא מודע אליו. אתה מדבר על משהו אחר, שאתה מודע וחושב שמה שאתה עושה הוא הגיוני, למרות שהוא לא."
התמודדות עם המחשבה ש"הכל יכול לקרות":
* אליעד: "יכול להיות שזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם... אם הכל יכול לקרות, אולי זה טוב?"
* אליעד: "אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד, כי גם יכול לקרות ההפך."
הקטנת הסיכון לפעול באופן לא הגיוני:
* אליעד: "איך אני מקטין את הסיכוי שאני אפגע מטיל? נכנס לממ"ד. איך אני מקטין את הסיכוי שאפעל בלי שליטה? מתרגל לפעול מתוך שכל בלבד."
* אליעד: "תדמיין את עצמך מרביץ לאשתך, תחשוב מה קורה לך בראש באותו רגע, ואז תעשה את ההפך."
תרגול פעולה שכלית על מנת למנוע איבוד שליטה:
* אליעד: "אין יותר 'בא לי', אין 'הרגש שלי אומר'. יש רק שכל. עד שאין סיבה שכלית לפעולה, לא עושים אותה."
* אליעד: "אתה לא תפעל מתוך רגש. אם אתה פועל רק מתוך שכל, אין איך להשתגע."
ניתוח הנחות יסוד של פחד להשתגע:
* אליעד: "אם אתה מפחד שאתה תחשוב שזה הגיוני להרוג אנשים, תשאל למה שתחשוב את זה בכלל? תבדוק את ההיגיון של המחשבה עצמה."
* אליעד: "צריך להבין איזה מחשבות מביאות אותך למצב הזה, ולטפל בהן מראש."
הקושי להגיע לוודאות מוחלטת:
* אליעד: "אין 100%. אין אפשרות להיות בטוח במאה אחוז שזה לא יקרה."
* אליעד: "האם אני יכול להיות בטוח שלא אשתגע? לא. האם אני יכול להקטין את הסיכוי? כן."
הכרה בפחד והצורך בהתמודדות מעשית:
* האדם: "גם אתה מפחד מזה?"
* אליעד: "קודם כל, גם אני מפחד מזה. ואז אני חושב מה אני יכול לעשות כדי להקטין את הסיכון."
בדיקת האמת כדי להפחית את הפחד:
* אליעד: "המוח שלך אומר לך שזה יכול לקרות? אז תבדוק מה האמת באמת מאחורי המחשבה הזאת."
* האדם: "אני לא חושב על המחשבה הזאת לעומק, כי אני מפחד שאולי זה יתגלה כאמת."
* אליעד: "לבדוק את האמת לא יכול להזיק לך, רק תבדוק."
סיכום מסקנות הדיאלוג:
בשיחה הודגש כי כל אדם יכול להשתגע באופן תאורטי, אך ניתן להקטין את הסיכון לכך באמצעות חשיבה רציונלית ובדיקה של ההיגיון הפנימי של המחשבות המפחידות. אליעד ממליץ לאדם להימנע מהקשבה לרגש בלבד, ולבחור לפעול מתוך שכל והיגיון.
- איך להתמודד עם פחד להשתגע?
- מה לעשות אם אני מפחד לפגוע באחרים?
- איך להקטין סיכוי לאבד שליטה?
- האם פחד לאבד שפיות הוא הגיוני?
- איך להתגבר על פחד מחשבות לא הגיוניות?
- פחד מדיבוק או השתלטות ישות זרה
050-3331-331