ניתוח מקרה טיפולי, טיפול בחרדה, טיפול בפחד, הקטנת גורם הסיכוי, איך לטפל בפחד? בדיקת הנחות היסוד של הפחד, מפחד לקבל התקף לב, מפחד שההורים ימותו, הדרכת מטפלים, ללמוד להיות מטפל, יעוץ למטפלים
מהו פחד ואיך הוא נוצר?
אליעד כהן מסביר שפחד הוא למעשה חשש מפני מציאות לא רצויה שעלולה להתרחש בעתיד. הוא מדגיש שבכל מצב של אי - רצון, יש שתי דרכים להתמודד עם המצב: או לשנות את המציאות או לשנות את הרצון של האדם לגבי המציאות. לדוגמה, אם אדם רעב ביום רגיל, הוא אוכל ומשנה את המציאות, לעומת זאת, אם אותו אדם רעב ביום כיפור ואינו אוכל, הוא משנה את הרצון שלו (הוא מחליט לא לרצות לאכול). פחד מתייחס בדיוק לאותו עיקרון, רק לגבי אירועים אפשריים בעתיד.
איך מטפלים בפחד שאמא תמות מהתקף לב?
הדוגמה שאליעד כהן נותן היא מקרה של ילדה שמפחדת שאימא שלה תקבל התקף לב בזמן ריצה. הוא מדגים כיצד מטפלים בפחד זה על ידי שלוש שאלות מרכזיות. השיטה הכללית לטיפול בפחד היא תמיד לבדוק את הנחות היסוד של הפחד, באמצעות בירור מפורט של האירוע שממנו פוחדים, פירוק הסיטואציה לגורמים ובחינתם בצורה מדויקת. הטיפול מתמקד בהקטנת תחושת הסיכון או בהקטנת תחושת הסיכוי שהאירוע המפחיד יתרחש בפועל.
מהן שלוש השאלות שעוזרות בטיפול בפחד?
אליעד כהן מסביר שעל מנת להקטין את הפחד, יש לשאול שלוש שאלות ספציפיות:
אליעד כהן מדגים שהשאלות הללו נועדו להעביר את הפחד ממצב של "מחויב" למצב של "אפשרי". כאשר אדם מתייחס לסיכון כאפשרי ולא כמחויב, הוא מתחיל להבין שאין מדובר בגורל ידוע מראש, אלא רק באפשרות בעלת הסתברות נמוכה, וזה כבר מקל עליו את תחושת הפחד.
כמו כן, השאלה השנייה גורמת לאדם להבין שהאירוע לא מוגבל רק לסיטואציה מסוימת, מה שמפחית את המיקוד שלו בפחד מאותה סיטואציה בודדת. השאלה השלישית עוזרת לאדם להבין שהפחד שלו אינו עקבי, מכיוון שיש דברים מסוכנים יותר שאינו פוחד מהם, דבר שמחליש את עוצמת הפחד מהאירוע הספציפי.
למה לפעמים דווקא החמרת התסריט מפחיתה פחד?
אליעד כהן מדגים נקודה חשובה זו באמצעות דוגמאות נוספות. למשל, אם אדם מפחד לקבל התקף לב בריצה, אפשר לשאול אותו מה יקרה אם הוא יקבל התקף לב דווקא בזמן שהוא מתקלח או מבצע פעולה פשוטה אחרת. זה לכאורה מחמיר את התסריט שלו, אך בפועל דווקא זה מוריד את הפחד. מדוע? כי כשהאדם מבין שאין דרך אמיתית להימנע מכל הסכנות האפשריות, הוא מבין שאין מה לעשות, ובכך הוא בעצם מפסיק להילחם במשהו שממילא הוא בלתי נמנע.
דוגמה נוספת שאליעד מציג...
אליעד כהן מסביר שפחד הוא למעשה חשש מפני מציאות לא רצויה שעלולה להתרחש בעתיד. הוא מדגיש שבכל מצב של אי - רצון, יש שתי דרכים להתמודד עם המצב: או לשנות את המציאות או לשנות את הרצון של האדם לגבי המציאות. לדוגמה, אם אדם רעב ביום רגיל, הוא אוכל ומשנה את המציאות, לעומת זאת, אם אותו אדם רעב ביום כיפור ואינו אוכל, הוא משנה את הרצון שלו (הוא מחליט לא לרצות לאכול). פחד מתייחס בדיוק לאותו עיקרון, רק לגבי אירועים אפשריים בעתיד.
איך מטפלים בפחד שאמא תמות מהתקף לב?
הדוגמה שאליעד כהן נותן היא מקרה של ילדה שמפחדת שאימא שלה תקבל התקף לב בזמן ריצה. הוא מדגים כיצד מטפלים בפחד זה על ידי שלוש שאלות מרכזיות. השיטה הכללית לטיפול בפחד היא תמיד לבדוק את הנחות היסוד של הפחד, באמצעות בירור מפורט של האירוע שממנו פוחדים, פירוק הסיטואציה לגורמים ובחינתם בצורה מדויקת. הטיפול מתמקד בהקטנת תחושת הסיכון או בהקטנת תחושת הסיכוי שהאירוע המפחיד יתרחש בפועל.
מהן שלוש השאלות שעוזרות בטיפול בפחד?
אליעד כהן מסביר שעל מנת להקטין את הפחד, יש לשאול שלוש שאלות ספציפיות:
- מה הסיכוי שזה יקרה בפועל? במקרה של פחד ממוות מהתקף לב בריצה, השאלה היא מה הסיכוי האמיתי והמדויק שהאירוע יתרחש. לדוגמה, מה אחוז הסיכוי שאדם יקבל התקף לב וימות דווקא בזמן ריצה ספציפית. שאלה זו ממקמת את האירוע בקטגוריה של אירוע אפשרי, במקום שיהיה אירוע ודאי, וכך מפחיתה את תחושת הלחץ של האדם.
- האם האירוע שעליו חושבים באמת קשור רק לפעילות ספציפית? לדוגמה, האם התקף לב יכול לקרות רק בזמן ריצה, או שהוא יכול להתרחש גם במקרים אחרים? על ידי שאלה זו מרחיבים את נקודת המבט של האדם ורואים שהאירוע שממנו חוששים יכול להתרחש גם בסיטואציות אחרות רבות ולאו דווקא בפעולה מסוימת.
- למה האדם פוחד דווקא מאירוע ספציפי ולא מדברים אחרים עם סיכון דומה או גבוה יותר? לדוגמה, מדוע אדם פוחד דווקא מהתקף לב בזמן ריצה, ולא מתאונת דרכים או נפילה במקלחת, כאשר הסיכון במקרים אלו עשוי להיות אפילו גבוה יותר.
אליעד כהן מדגים שהשאלות הללו נועדו להעביר את הפחד ממצב של "מחויב" למצב של "אפשרי". כאשר אדם מתייחס לסיכון כאפשרי ולא כמחויב, הוא מתחיל להבין שאין מדובר בגורל ידוע מראש, אלא רק באפשרות בעלת הסתברות נמוכה, וזה כבר מקל עליו את תחושת הפחד.
כמו כן, השאלה השנייה גורמת לאדם להבין שהאירוע לא מוגבל רק לסיטואציה מסוימת, מה שמפחית את המיקוד שלו בפחד מאותה סיטואציה בודדת. השאלה השלישית עוזרת לאדם להבין שהפחד שלו אינו עקבי, מכיוון שיש דברים מסוכנים יותר שאינו פוחד מהם, דבר שמחליש את עוצמת הפחד מהאירוע הספציפי.
למה לפעמים דווקא החמרת התסריט מפחיתה פחד?
אליעד כהן מדגים נקודה חשובה זו באמצעות דוגמאות נוספות. למשל, אם אדם מפחד לקבל התקף לב בריצה, אפשר לשאול אותו מה יקרה אם הוא יקבל התקף לב דווקא בזמן שהוא מתקלח או מבצע פעולה פשוטה אחרת. זה לכאורה מחמיר את התסריט שלו, אך בפועל דווקא זה מוריד את הפחד. מדוע? כי כשהאדם מבין שאין דרך אמיתית להימנע מכל הסכנות האפשריות, הוא מבין שאין מה לעשות, ובכך הוא בעצם מפסיק להילחם במשהו שממילא הוא בלתי נמנע.
דוגמה נוספת שאליעד מציג...
- איך לטפל בפחד ממוות?
- איך להתמודד עם חרדה מהתקף לב?
- מהן הנחות היסוד של הפחד?
- הדרכת מטפלים בפחדים וחרדות
- איך מטפלים בפחדים בעזרת שאלות?
- איך להקטין סיכוי וסיכון בפחד?
- למה אני מפחד רק מדברים ספציפיים?