למה אנחנו מנסים לשחק דמות פנימית?

אליעד כהן פותח את השיחה בדיון מעמיק סביב הנושא של "להיות בדמות פנימית". הוא מסביר ש"דמות פנימית" היא מצב שבו האדם מתנהג בצורה לא אותנטית, מתוך ניסיון להתאים את עצמו לתדמית מסוימת שהוא חושב שתביא לו קבלה חברתית, הערכה ואהבה. האדם משחק דמות פנימית כי הוא פוחד להיראות כפי שהוא באמת, מתוך חשש להיתפס כחלש או בלתי רצוי. אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה פשוטה ויומיומית: כאשר אדם אוכל קורנפלקס והוא מדמיין שהוא כוכב קולנוע או דמות מצליחה, הוא נמצא בתוך דמות פנימית. הסיבה היא לא ההנאה מהפעולה עצמה, אלא הרצון להרגיש "משהו מיוחד".

מה מסתתר מאחורי הרצון להיות שווה?

בהמשך השיחה, אליעד מסביר שהרצון להרגיש "שווה" או בעל ערך הוא רצון שנובע מתוך אמונה בסיסית של האדם שהוא אינו שווה כפי שהוא באמת. האדם מרגיש צורך להוכיח שהוא שווה, ולכן הוא נתלה בדברים חיצוניים כמו הצלחה כלכלית, זוגיות או מראה חיצוני. אליעד ממליץ לפרק את האמונה הזו על ידי שלוש שאלות מרכזיות:

• למה אני רוצה להרגיש שווה?
• האם אני באמת לא שווה כרגע?
• האם חובה עלי להרגיש שווה בכלל?

באמצעות שאלות אלו, ניתן לראות שהתחושה שאנחנו חייבים להרגיש שווים היא בסך הכל אמונה ולא עובדה מוחלטת.

מה ההבדל בין להבין לבין להאמין?

אליעד מבהיר שיש הבדל עצום בין להאמין לבין להבין. להאמין שאתה שווה או טוב פירושו לנסות לשכנע את עצמך במשהו שאולי אינו נכון. לעומת זאת, להבין פירושו להתבונן במציאות באופן ישיר ולהיות מודע למה שקורה באמת. ההבנה באה לידי ביטוי בכך שאתה חוקר את המחשבות שלך, בודק מדוע אתה מרגיש צורך להיות משהו, ומאיפה מגיעות האמונות שלך. להבין זו חקירה, בעוד שלהאמין זו התעקשות על רעיון מסוים.

האם באמת חייבים להרגיש טוב?

אליעד מתייחס לאמונה השורשית ביותר באדם, שהיא הרצון להרגיש טוב. הוא מסביר שזו אמונה עמוקה ובלתי מודעת, המוטמעת במערכת העצבית של האדם מאז הילדות. אף שלא מלמדים את האדם באופן מודע שעליו להרגיש טוב, המערכת הביולוגית שלו יוצרת תגובות אוטומטיות של חיפוש הנאה והימנעות מכאב. גם זו, לפי אליעד, היא בסופו של דבר רק אמונה. הוא מציע לא להילחם באמונה הזו אלא לחקור אותה: "למה אני חייב להרגיש טוב?", וכך האדם יכול להשתחרר מהאמונה שהוא תלוי בהרגשה הטובה.

איך אפשר להשתחרר מדמות פנימית וממעגל הזיוף?

אליעד מציע לא להיבהל מכך שאתה נמצא בדמות, אלא להבין את השורש של התנהגותך. אם אדם רוצה בחורה כי היא נראית טוב, עליו לשאול את עצמו "למה אני רוצה אותה?" ולהמשיך להעמיק ולחקור עד שיגיע לסיבה הפנימית ביותר. העמקה זו מגלה את ההנחות הסמויות שמנהלות את האדם וגורמות לו סבל. ברגע שאתה מבין את הדמות לעומק, אינך חייב להפסיק לשחק אותה, אך אתה משתחרר מההזדהות איתה ומקבל יותר חופש פנימי.

איך אפשר לחיות באופן חופשי באמת?

אליעד מדגיש שחופש אמיתי אינו אומר שלא תרגיש שום דבר, אלא שתהיה חופשי מהתלות ברגשות. אתה יכול לאכול קורנפלקס פשוט כי בא לך, לא כי אתה חייב להרגיש "כמו כוכב". גם אם יהיו רגעים בהם אתה מרגיש רע, אתה לא סובל מהם כי אתה לא מפחד להרגיש רע. הפחד להרגיש רע הוא שמייצר סבל גדול יותר מהרגעים הרעים עצמם.

למה חשוב להפעיל את השכל ולחקור סיבתית?

אליעד מציע לפתח את המוח באמצעות "ניתוח סיבתיות", כלומר, לשאול על כל רגש וכל פעולה "למה?" - למה אני מרגיש את זה, מאיפה האמונה הזו באה? למשל:

• למה אני רוצה את הבחורה הזו?
• כי...

מהי דמות פנימית ולמה אנו מזייפים את עצמנו?

אליעד כהן פותח את ההסבר בשאלה: מדוע האדם מרגיש צורך לשחק דמות כלשהי ולא להיות פשוט כפי שהוא באמת? לטענתו, האדם נמצא במצב של "דמות פנימית", כאשר הוא מנסה להתאים את עצמו לתדמית מסוימת מתוך רצון להיות אהוב, מוערך או מקובל חברתית. דמות זו אינה מי שהאדם באמת, אלא תפקיד שהוא מרגיש שעליו לשחק כדי שיקבלו אותו. לדוגמה, אדם יכול להעמיד פנים שהוא מצליח, כריזמטי או בטוח בעצמו, גם אם הוא מרגיש ההפך הגמור מבפנים.

הזיוף הזה יוצר דיסוננס - פער בין התחושה הפנימית של האדם לבין האופן שבו הוא מתנהג. אליעד מסביר שהפער הזה גורם לאדם לחוש תחושת אי - נוחות קבועה, כיוון שהוא יודע עמוק בפנים שהוא אינו אותנטי. אליעד נותן כדוגמה אדם שמנסה להיכנס ל"זון" - מצב נפשי של הצלחה וביטחון עצמי - אך מתחת למעטפת הזו מסתתרת תחושת חוסר ערך פנימית שאותה הוא מנסה להסתיר מהעולם.

מדוע אנחנו נאחזים בדמויות שאנחנו לא?

הסיבה המרכזית שבגללה האדם נאחז בדמות פנימית היא הפחד להיתפס כחלש או בלתי רצוי. האדם מאמין שאם יראה את הצד האמיתי שלו, הוא לא יתקבל בחברה או לא יזכה להערכה ואהבה. לכן הוא מנסה כל הזמן "להוכיח" משהו כלפי חוץ. אליעד משתמש בדוגמה יומיומית של אדם שאוכל קורנפלקס ומדמיין שהוא כוכב קולנוע, לא כי הוא נהנה מהפעולה עצמה אלא כי הוא חייב להרגיש שהוא "משהו". כך הוא נשאר תלוי בתחושה הזו ולא באמת חופשי.

האדם לא אוכל רק כי הוא רעב, אלא גם כי הוא מחפש אישור חיצוני: הוא מנסה להרגיש חשוב, ראוי או אהוב, מה שגורם לו להיות כבול לשקר. אליעד מדגיש שהבעיה אינה בפעולה עצמה, אלא בסיבה שבגללה האדם עושה את הפעולה.

כיצד לזהות את הדמות הפנימית?

אליעד מציע לשאול שאלות פנימיות שיכולות לחשוף את הזיוף. השאלות הן: האם אני עושה את מה שאני עושה רק כדי להרגיש טוב עם עצמי או כדי להסתיר חוסר ערך פנימי? האם אני מדמיין איך אחרים רואים אותי? כדוגמה, הוא מתאר אדם שהולך לחדר כושר לא בשביל הבריאות או ההנאה אלא מתוך תחושה של חובה, כאילו בלי זה הוא אינו שווה. אותו אדם יוצר הזדהות עם דמות פנימית שמעניקה לו תחושת ערך מדומה.

מדוע אנו רוצים להרגיש שווים?

הרצון להרגיש שווה נובע מתוך אמונה בסיסית שהאדם כפי שהוא לא מספיק טוב. זו הנחה סמויה, לא עובדה, שאומרת שאם תהיה עם בחורה יפה, אם תצליח בקריירה או אם תיראה טוב - אז תהיה שווה. אליעד ממליץ לפרק את האמונה הזו דרך שלוש שאלות מרכזיות:

• למה אני רוצה להרגיש שווה?
• האם באמת אני לא שווה כפי שאני עכשיו?
• האם חייבים בכלל להרגיש שווה?

השאלות הללו עוזרות לאדם להבין שהרצון להרגיש שווה הוא לא יותר מאמונה, שאין בה באמת שום הכרח.

מה ההבדל בין להאמין לבין להבין?

אליעד מדגיש שיש הבדל גדול בין להאמין שאתה שווה או טוב לבין להבין באמת מה קורה. כאשר האדם מנסה להאמין שהוא טוב, הוא למעשה לא מברר את האמת אלא מנסה להרגיע את עצמו בשקרים. בניגוד לכך, הבנה אמיתית מתרחשת כשאתה לא מנסה לשכנע את עצמך בשום דבר, אלא פשוט חוקר את המציאות - למה אתה מרגיש ככה, מה האמת מאחורי הרגש שלך, ומהי הסיבה האמיתית לפעולות שלך.

האם באמת חייבים להרגיש טוב?

האמונה שחייבים להרגיש טוב, אליעד מסביר, היא מהאמונות העמוקות ביותר שיש לאדם. זו אמונה שנטמעת בילדות, דרך מערכת עצבית שמחפשת הנאה ונמנעת מכאב. אבל גם אמונה זו אינה עובדה מוחלטת אלא מערכת ביולוגית...

מהו שקר בדמות ואיך הוא משפיע על האדם?

השיחה מתחילה בניסיון להבין את התחושות האותנטיות של האדם כאשר הוא מנסה להתאים את עצמו לדמות מסוימת. אליעד כהן מדגיש שהניסיון "להיכנס לדמות" הוא בעצם שקר. כשאדם מנסה להיות משהו שהוא לא, הוא יוצר בתוכו דיסוננס. הוא רוצה להרגיש אמיתי, אבל ההתנהלות שלו יוצרת תחושת זיוף.

הדמות נבנית מתוך פחד להיות חלש או בלתי רצוי. האדם מרגיש שהוא חייב "לכסות" את מה שהוא באמת כדי שהחברה תקבל אותו. לדוגמה, אחד המשתתפים סיפר על ניסיון להיות בזון מסוים - מצב רגשי שבו הוא מצליח, כריזמטי, מושך - אך הבין שזהו זיוף שמכסה על תחושת חוסר ערך פנימית.

למה אנחנו נאחזים בדמות מזויפת?

האדם לעיתים מרגיש שהוא מוכרח לשחק תפקיד כלשהו כדי להתקבל בחברה או כדי להרגיש בעל ערך. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל פעולה - אפילו כשאדם אוכל קורנפלקס ו"מרגיש" כמו דמות של כוכב. עצם התחושה שהוא צריך "להרגיש משהו מסוים" כדי לפעול, מראה שהוא אינו חופשי אלא בדמות.

אליעד מסביר שהבעיה היא לא בהכרח הפעולה החיצונית (כמו לאכול קורנפלקס), אלא בתחושת ההזדהות עם תדמית פנימית שמייצרת תלות רגשית. האדם לא אוכל כי הוא רעב, אלא כדי להרגיש חשוב, שווה או אהוב - וזה מהות השקר.

איך אפשר לזהות דמות פנימית?

כדי לזהות אם אתה בדמות, תשאל את עצמך: האם אתה עושה את מה שאתה עושה רק כדי להרגיש שווה או כדי להסתיר חולשה? האם אתה מדמיין תרחישים שבהם אתה נראה או נתפס בצורה מסוימת?

דוגמה לכך היא אדם שמתאמן בחדר כושר, לא כדי לשמור על בריאות אלא כי הוא מרגיש שבלעדיו הוא לא שווה. הוא לא נהנה מהפעולה עצמה, אלא מהמעמד המדומיין שהיא נותנת לו.

מהו שורש הרצון להרגיש שווה?

מתוך שיח פנימי עולה שהרצון להרגיש שווה מגיע מהנחה בסיסית שאומרת "אני לא שווה כפי שאני". אם אני איתה - הבחורה היפה - אז אני שווה. אם אני מצליח בעבודה - אז אני שווה. אם אני נראה טוב - אז אני שווה. אליעד מפרק את ההנחה הזאת דרך שאלות:

1. למה אני רוצה להרגיש שווה?
2. האם באמת אני לא שווה?
3. האם זה מחויב להרגיש שווה?

על ידי ניתוח כזה, האדם מגיע למסקנה שהתחושה שהוא חייב להרגיש שווה היא מבוססת על אמונה - לא על עובדה.

מה ההבדל בין להבין משהו לבין להאמין במשהו?

כשאתה מנסה "להאמין" שאתה שווה, או שאתה טוב, אתה בעצם בונה על שקר. אתה לא מברר אם זה נכון - אתה מנסה לאחוז בזה כאמונה מרגיעה. לעומת זאת, כשאתה מנסה להבין מה קורה - אתה לא מנסה להכתיב לעצמך מחשבות אלא בודק מה האמת.

זה ההבדל בין אדם שמחפש לחשוב מחשבות שירגיעו אותו לבין אדם שחוקר את המציאות עצמה.

האם באמת חייבים להרגיש טוב?

זו שאלה מרכזית מאוד בשיחה. אליעד טוען שהאמונה שחייבים להרגיש טוב היא אחת האמונות העמוקות ביותר שמושרשות בילד מהיום שהוא נולד - לא בכך שמלמדים אותו, אלא בכך שמערכת העצבים שלו מבנה תגובות של חיפוש אחר נעימות והימנעות מכאב.

אבל גם זו, בסופו של דבר, אמונה. אתה לא נולד עם הידיעה שאתה חייב להרגיש טוב - אתה פשוט פועל על פי מערכת ביולוגית מסוימת. אליעד קורא לזה "אמונה מובנית", אך הוא מדגיש שזו עדיין אמונה - לא עובדה מחויבת.

איך משתחררים מהאמונה שחייבים להרגיש טוב?

לא נלחמים באמונה, אלא מתבוננים בה. ככל שתתבונן יותר באמונה הזו, ותשאל למה אתה רוצה להרגיש טוב - אתה תראה שזו מערכת של הנחות יסוד שאינן מחויבות. לדוגמה, אתה רוצה להרגיש שווה כדי להרגיש טוב, אבל מי אמר שזה מחויב?

ברגע שאתה מפסיק לחפש "איך להיות מאושר" ומתחיל לחקור "למה בכלל אני רוצה להיות מאושר" - מתחיל תהליך שחרור.

מה זה אומר לחיות באופן יחסי?

החיים תמיד מכילים מרכיב יחסי - אתה לא יכול להפסיק לחשוב לגמרי, או להפסיק להרגיש. אבל אתה יכול לפתח מודעות לכך שאתה בדמות. אליעד מציע לא להיבהל מהעובדה שאתה פועל לפי תבניות, אלא לשאול את עצמך למה אתה פועל כך.

לדוגמה, כשאתה מתלבש בצורה מסוימת או מדבר בצורה מסוימת, האם אתה עושה את זה כי זה מתאים לאמת שלך או כי אתה מנסה להרשים?

מהי הדרך לצאת ממעגל השקר?

המפתח הוא לא "להיות אמיתי" במובן הרגשי או הדרמטי, אלא להבין מה באמת קורה. אל תנסה להרגיש משהו. תנסה להבין מה אתה מרגיש ולמה. לדוגמה: אם אתה מרגיש שאתה רוצה את הבחורה כי היא נראית טוב, תשאל למה אתה רוצה אותה, ולא רק תגיד "היא יפה אז אני רוצה אותה". תמשיך לחקור עד שתגיע לשורש ההנחה.

האם אפשר להיות חופשי בלי להרגיש אבן?

אליעד מזהיר מכניסה לקיצוניות...

מהי האמת ואיך להבין אותה?

הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו "מהי האמת?" ואת השאלה הזאת קל לייחס למושגים מופשטים ומורכבים, אבל התשובה אליה יכולה להיות פשוטה יותר ממה שאנחנו חושבים. בהרצאה הזו, אליעד כהן מתאר את החיפוש אחרי האמת, תוך כדי שהוא מפרט לגבי התחושות והמחשבות שמלוות את האדם לאורך הדרך.

מהי דמות ומהו שקר?

אליעד מתחיל את השיחה בכך שהוא מתאר את התסבוך שנוצר אצל האדם, כאשר הוא מנסה להתאים את עצמו לדמות מסוימת שנראה שהיא מצופה ממנו. הוא טוען שהחיפוש אחרי הדמות "הנכונה" או "המתאימה" מובילה את האדם למקום של שקר, שבו הוא מרגיש שהוא מנסה להיות משהו שהוא לא. מצד אחד האדם רוצה להיות אמיתי עם עצמו, אבל לעיתים הוא מוצא את עצמו בשקר, כי זה מה שהחברה ציפתה ממנו להיות.

ההבנה של האמת האישית

המשתתף שואל את עצמו אם באמת יש דבר כזה "האמת האמיתית" או שהיא פשוט תוצאה של מה שאנחנו מאמינים בו, ממה שאנחנו רוצים להרגיש. הוא מדבר על התפיסה שלנו כלפי עצמנו ומה שבאמת חשוב לנו להרגיש: "למה אני מרגיש צורך להיות כזה או אחר?". האם אנחנו מונעים על ידי רצון להיות מקובלים, או על ידי רצון להיות אהובים? יש כאן אלמנט של חיפוש אחרי משמעות, אך החיפוש הזה, אליעד טוען, לא חייב להיות על בסיס אמונה מוחלטת או אשליה של מה שמצפים מאיתנו להיות.

הספק וההבנה של האמת

הנקודה הקריטית, אליעד מציין, היא ההבנה כי האמת לא תמיד מוחלטת. הרבה פעמים אנחנו מסתובבים בעולם שבו האמת היא לא מה שאנחנו מצפים ממנה להיות. הרבה מהחיים שלנו מבוססים על הנחות יסוד שאנחנו מקבלים באופן אוטומטי, וההבנה של זה, יכולה להוביל אותנו למקום...