מחלה סופנית, פוביה של חולה סופני, למה כולם חולים סופניים, פחד ממחלה לא ידועה
למה אנשים מפחדים ממחלה סופנית לא ידועה?
אליעד כהן מסביר שהחרדה של אנשים לגבי מחלות סופניות נובעת למעשה מהחשש שיש מחלה לא ידועה בגוף שלהם שעדיין לא גילו אותה, ואולי בעתיד הקרוב היא תתגלה, אך יהיה מאוחר מדי לטפל בה. אנשים פוחדים מכך שאולי קיימת תרופה למחלה הזו שאם היו יודעים עליה מראש, היו יכולים להשתמש בה ולהינצל.
מהי האנלוגיה של אליעד כהן לגבי החרדה ממחלות סופניות?
אליעד נותן דוגמה שאדם חרד מכך שאולי יש לו מחלה סופנית, שאף אחד עדיין לא אבחן, אך יגלו אותה מחר, ואם הוא היה מגלה אותה היום, הוא היה יכול לקחת תרופה ולהינצל. אליעד מסביר שזו למעשה החרדה הבסיסית שיש לכל אדם, מפני שבמציאות כל אדם שנולד נמצא במצב של מחלה סופנית, כי כולנו נמות בסופו של דבר. ההבדל היחיד הוא שהמוות של אנשים "בריאים" כביכול הוא פחות ברור ופחות קרוב בעיניהם.
מדוע החרדה ממחלה סופנית נכונה עבור כולם לפי אליעד?
אליעד מדגיש שהחרדה שאדם חש לגבי מחלה סופנית היא אוניברסלית ואמיתית לגבי כל אדם. כל בני האדם למעשה נמצאים במצב שבו אולי קיימת תרופה כלשהי שיכולה להאריך את חייהם, אבל הם פשוט לא יודעים על קיומה. הוא נותן דוגמה מוגזמת: יכול להיות שאם עכשיו מישהו יאכל זכוכית, דווקא הזכוכית הזו תציל אותו מהמוות. כמובן, זה נשמע מוזר, אך באופן תאורטי זה יכול להיות נכון. בכל זאת, רוב האנשים לא יחיו בחרדה מהשאלה האם עליהם לאכול זכוכית, כי הם מבינים שאין להם מידע כזה, ולכן אין טעם לחיות בפחד מהלא נודע.
איך אליעד כהן מציע להתמודד עם הפחד ממחלות לא ידועות?
אליעד כהן מציע התמודדות פשוטה ומעשית עם החרדה הזו: להכיר בכך שכל עוד האדם אינו יודע על קיומה של מחלה ספציפית או על קיומה של תרופה ספציפית, אין שום טעם או צורך לנסות לפתור בעיה שאינה ידועה. כלומר, אם האדם אינו יודע על מחלה מסוימת, עליו פשוט לקבל שהוא לא יודע, ולהמשיך הלאה. זו גישה שנועדה להפחית חרדה על ידי קבלת חוסר הידיעה כמצב טבעי ולא מאיים. אליעד מדגיש שזו הדרך בה אנשים רגילים חיים את חייהם ללא חרדה מתמדת מפני מחלות או תרופות בלתי ידועות.
למה אנשים מפחדים ממה שהם לא יודעים?
לפי אליעד כהן, הסיבה שאנשים פוחדים ממחלות או מצבים לא ידועים היא שהמוח האנושי נוטה להתמקד במה שלא ידוע לו ולנסות לפתור את החידה הזו, דבר שיוצר חרדה. הוא מסביר שהפחד ממחלות בלתי ידועות דומה לפחד מכל אפשרות תאורטית אחרת, כמו אולי קיימת תרופה בירח, שאם נטוס לשם וניקח אותה נחיה יותר שנים. אדם לא חווה חרדה מכך פשוט כי הוא לא מודע לאפשרות כזו.
מהו הפתרון הפשוט של אליעד לחרדה מהלא נודע?
הפתרון שמציע אליעד הוא לקבל את העובדה שאינך יודע הכל, ושחוסר הידיעה הזה הוא נורמלי וטבעי. הפחד יכול להתקיים רק אם האדם מתעקש לפתור את מה שהוא לא יודע. אם האדם יאמץ את התפיסה שהוא אינו צריך לנסות לפתור בעיה כלשהי כל עוד הוא לא יודע עליה, הוא יוכל לחיות ללא חרדה מתמדת.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההתמודדות עם החרדה מפני מחלות לא ידועות או סופניות צריכה להיעשות על ידי קבלת העובדה שאין ביכולתנו לדעת הכל, ולקבל את אי - הידיעה הזו כחלק טבעי מחיי היומיום.
אליעד כהן מסביר שהחרדה של אנשים לגבי מחלות סופניות נובעת למעשה מהחשש שיש מחלה לא ידועה בגוף שלהם שעדיין לא גילו אותה, ואולי בעתיד הקרוב היא תתגלה, אך יהיה מאוחר מדי לטפל בה. אנשים פוחדים מכך שאולי קיימת תרופה למחלה הזו שאם היו יודעים עליה מראש, היו יכולים להשתמש בה ולהינצל.
מהי האנלוגיה של אליעד כהן לגבי החרדה ממחלות סופניות?
אליעד נותן דוגמה שאדם חרד מכך שאולי יש לו מחלה סופנית, שאף אחד עדיין לא אבחן, אך יגלו אותה מחר, ואם הוא היה מגלה אותה היום, הוא היה יכול לקחת תרופה ולהינצל. אליעד מסביר שזו למעשה החרדה הבסיסית שיש לכל אדם, מפני שבמציאות כל אדם שנולד נמצא במצב של מחלה סופנית, כי כולנו נמות בסופו של דבר. ההבדל היחיד הוא שהמוות של אנשים "בריאים" כביכול הוא פחות ברור ופחות קרוב בעיניהם.
מדוע החרדה ממחלה סופנית נכונה עבור כולם לפי אליעד?
אליעד מדגיש שהחרדה שאדם חש לגבי מחלה סופנית היא אוניברסלית ואמיתית לגבי כל אדם. כל בני האדם למעשה נמצאים במצב שבו אולי קיימת תרופה כלשהי שיכולה להאריך את חייהם, אבל הם פשוט לא יודעים על קיומה. הוא נותן דוגמה מוגזמת: יכול להיות שאם עכשיו מישהו יאכל זכוכית, דווקא הזכוכית הזו תציל אותו מהמוות. כמובן, זה נשמע מוזר, אך באופן תאורטי זה יכול להיות נכון. בכל זאת, רוב האנשים לא יחיו בחרדה מהשאלה האם עליהם לאכול זכוכית, כי הם מבינים שאין להם מידע כזה, ולכן אין טעם לחיות בפחד מהלא נודע.
איך אליעד כהן מציע להתמודד עם הפחד ממחלות לא ידועות?
אליעד כהן מציע התמודדות פשוטה ומעשית עם החרדה הזו: להכיר בכך שכל עוד האדם אינו יודע על קיומה של מחלה ספציפית או על קיומה של תרופה ספציפית, אין שום טעם או צורך לנסות לפתור בעיה שאינה ידועה. כלומר, אם האדם אינו יודע על מחלה מסוימת, עליו פשוט לקבל שהוא לא יודע, ולהמשיך הלאה. זו גישה שנועדה להפחית חרדה על ידי קבלת חוסר הידיעה כמצב טבעי ולא מאיים. אליעד מדגיש שזו הדרך בה אנשים רגילים חיים את חייהם ללא חרדה מתמדת מפני מחלות או תרופות בלתי ידועות.
למה אנשים מפחדים ממה שהם לא יודעים?
לפי אליעד כהן, הסיבה שאנשים פוחדים ממחלות או מצבים לא ידועים היא שהמוח האנושי נוטה להתמקד במה שלא ידוע לו ולנסות לפתור את החידה הזו, דבר שיוצר חרדה. הוא מסביר שהפחד ממחלות בלתי ידועות דומה לפחד מכל אפשרות תאורטית אחרת, כמו אולי קיימת תרופה בירח, שאם נטוס לשם וניקח אותה נחיה יותר שנים. אדם לא חווה חרדה מכך פשוט כי הוא לא מודע לאפשרות כזו.
מהו הפתרון הפשוט של אליעד לחרדה מהלא נודע?
הפתרון שמציע אליעד הוא לקבל את העובדה שאינך יודע הכל, ושחוסר הידיעה הזה הוא נורמלי וטבעי. הפחד יכול להתקיים רק אם האדם מתעקש לפתור את מה שהוא לא יודע. אם האדם יאמץ את התפיסה שהוא אינו צריך לנסות לפתור בעיה כלשהי כל עוד הוא לא יודע עליה, הוא יוכל לחיות ללא חרדה מתמדת.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההתמודדות עם החרדה מפני מחלות לא ידועות או סופניות צריכה להיעשות על ידי קבלת העובדה שאין ביכולתנו לדעת הכל, ולקבל את אי - הידיעה הזו כחלק טבעי מחיי היומיום.
- איך להתמודד עם חרדה ממחלות?
- פחד ממחלות לא ידועות
- מה לעשות עם פחד ממחלה סופנית?
- התמודדות עם חוסר ודאות
- למה אנחנו מפחדים מהלא נודע?
- האם יש תרופה למוות?
- חרדות קיומיות?
ש: גם ככה לא משנה לי אם אני לא.
אליעד: אני אגיד לך מה קורה לאדם שסובל מספיק.
ש: אם אני לא סובל מזה זה לא משנה אבל פה יש בן אדם שחולה והוא חושב אם זה ככה, אם נניח יש מחלה שיש לה תרופה אז אולי אני אמצא את התרופה אז זה כן משנה לו נכון אז הוא סובל פיזית.
אליעד: הוא סובל כי הוא טיפש למה הוא טיפש.
ש: לא הוא סובל אפילו, הוא סובל מהמחלה הפיזית שלו.
אליעד: אני אסביר לך אני אגלה לך סוד, תראי תביני משהו אותו בן אדם שבא אלי עם החרדה, אוקי בא נסביר את החרדה שלו החרדה שלו זה מכך שאולי יש לו איזו מחלה סופנית שאף אחד עוד לא גילה ויגלו אותה רק מחר ואם הוא יגלה אותה היום אולי הוא ייקח את התרופה ואז הוא ינצל לדוגמה.
ש: כן.
אליעד: יפה אז אני אגלה לך סוד החרדה הזאת נכונה לגבי כולם כי לכולנו פה יש מחלה סופנית כולנו בסוף נמות ומאוד יכול להיות שיש איזו תרופה איפשהו שאם נחפש אותה נחיה יותר, כאילו הפחד שלו הוא רלוונטי גם למישהו רגיל כל אחד ואחד מפה ברגע שהוא נולד הוא חולה, ממה הוא מפחד? הוא מפחד שאולי יש לו מחלה שתגרום לו למות ואם הוא יעשה משהו זה יגרום לו להינצל. כולם פה הולכים למות וכולם פה יכול להיות שאם איזה משהו שהם יעשו שיגרום להם להינצל, זה נכון או לא נכון?
ש: כן.
אליעד: זה לא שונה אז גם את עכשיו בחרדה "רגע אולי יש איזה תרופה עכשיו בירח שאם אני אטוס לירח אני אקח אותה", דוגמה יכול להיות שאם תאכלי את הזכוכית תקשיבי את רואה את הזכוכית הזאת יכול להיות שאם את עכשיו תאכלי אותה זה יציל אותך מהמוות, יכול להיות תיאורטית? יכול להיות אז אולי תהיי עכשיו בספק אם את צריכה לאכול זכוכית או לא, אבל למה את לא חרדה מזה? כי את אומרת "טוב זה החיים חיים בסוף מתים, אני כרגע לא יודעת על מחלה אז אני לא אנסה לפתור אותה כי אני לא יודעת שהיא קיימת וזהו". נכון הוא צריך לדעת "אוקי אז אם אני לא יודע אני לא יודע" כי גם אנחנו הוא חושב שאולי יש תרופה שהוא לא יודע על קיומה אבל גם אנחנו פה יכול להיות שיש תרופה שתאריך את החיים שלנו שאנחנו לא יודעים על קיומה, אז איך אנחנו מתמודדים עם זה? פשוט אנחנו מבינים שכרגע אתה לא יודע לא יודע זהו כאילו מה.
אליעד: אני אגיד לך מה קורה לאדם שסובל מספיק.
ש: אם אני לא סובל מזה זה לא משנה אבל פה יש בן אדם שחולה והוא חושב אם זה ככה, אם נניח יש מחלה שיש לה תרופה אז אולי אני אמצא את התרופה אז זה כן משנה לו נכון אז הוא סובל פיזית.
אליעד: הוא סובל כי הוא טיפש למה הוא טיפש.
ש: לא הוא סובל אפילו, הוא סובל מהמחלה הפיזית שלו.
אליעד: אני אסביר לך אני אגלה לך סוד, תראי תביני משהו אותו בן אדם שבא אלי עם החרדה, אוקי בא נסביר את החרדה שלו החרדה שלו זה מכך שאולי יש לו איזו מחלה סופנית שאף אחד עוד לא גילה ויגלו אותה רק מחר ואם הוא יגלה אותה היום אולי הוא ייקח את התרופה ואז הוא ינצל לדוגמה.
ש: כן.
אליעד: יפה אז אני אגלה לך סוד החרדה הזאת נכונה לגבי כולם כי לכולנו פה יש מחלה סופנית כולנו בסוף נמות ומאוד יכול להיות שיש איזו תרופה איפשהו שאם נחפש אותה נחיה יותר, כאילו הפחד שלו הוא רלוונטי גם למישהו רגיל כל אחד ואחד מפה ברגע שהוא נולד הוא חולה, ממה הוא מפחד? הוא מפחד שאולי יש לו מחלה שתגרום לו למות ואם הוא יעשה משהו זה יגרום לו להינצל. כולם פה הולכים למות וכולם פה יכול להיות שאם איזה משהו שהם יעשו שיגרום להם להינצל, זה נכון או לא נכון?
ש: כן.
אליעד: זה לא שונה אז גם את עכשיו בחרדה "רגע אולי יש איזה תרופה עכשיו בירח שאם אני אטוס לירח אני אקח אותה", דוגמה יכול להיות שאם תאכלי את הזכוכית תקשיבי את רואה את הזכוכית הזאת יכול להיות שאם את עכשיו תאכלי אותה זה יציל אותך מהמוות, יכול להיות תיאורטית? יכול להיות אז אולי תהיי עכשיו בספק אם את צריכה לאכול זכוכית או לא, אבל למה את לא חרדה מזה? כי את אומרת "טוב זה החיים חיים בסוף מתים, אני כרגע לא יודעת על מחלה אז אני לא אנסה לפתור אותה כי אני לא יודעת שהיא קיימת וזהו". נכון הוא צריך לדעת "אוקי אז אם אני לא יודע אני לא יודע" כי גם אנחנו הוא חושב שאולי יש תרופה שהוא לא יודע על קיומה אבל גם אנחנו פה יכול להיות שיש תרופה שתאריך את החיים שלנו שאנחנו לא יודעים על קיומה, אז איך אנחנו מתמודדים עם זה? פשוט אנחנו מבינים שכרגע אתה לא יודע לא יודע זהו כאילו מה.