בדידות, להתמודד עם בדידות, מהי בדידות? ממה נובעת בדידות, להרגיש בודד, בדידות חברתית, בדידות רגשית, בדידות בזוגיות, בדידות בקבלה, בדידות גדולה, טיפול בבדידות, דיכאון, עצבות
מהי בדידות וכיצד נוכל להתמודד איתה?
בדידות היא חוויה נפשית שמרגישים כאשר אדם לא מצליח להתחבר למה שקורה סביבו. בהגדרה העברית, המילים "בודד", "לבד", "בדידות" נובעות מהמילה "אחד". אליעד מציין כי אלוהים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר לבדידות, משום שאין לו אף אחד איתו, אך מצד שני, הוא לא מרגיש רע מזה. באופן כללי, אם כל העולם היה מרוכז באדם אחד, ניתן לומר שהוא "הכי בודד", אך גם הכי שלם, כי אין לו שום ריחוק מכלום.
הבדידות נובעת משורש של "אני לא מסתדר עם מה שקורה לידי". ככל שהמציאות לא תואמת את רצונות האדם, הוא ירגיש מבודד. אליעד מציין שתחושת הבדידות אינה קשורה לכמות האנשים סביבך, אלא לכמה אתה מרגיש מחובר לסיטואציה. אם אדם נמצא בבית מלון מלא אנשים והוא לא מרגיש טוב, הוא ירגיש בודד, אך אם נמצא במדבר והוא מרגיש שלם, הוא לא יחוש בבדידות.
כדי שתהיה תחושת בדידות, צריכים להיות לפחות שני דברים שמופרדים אחד מהשני. לדוגמה, תחושת הבדידות נגרמת כאשר אתה אומר "זה אני" ו - "זה לא אני", מה שגורם להרגיש נפרדות. אליעד טוען כי אלוהים, שנמצא לבד, לא יכול להרגיש בדידות כיוון שאין שום דבר שהוא מבודד ממנו. זו שלמות אינסופית.
מכאן, הוא עובר להסביר כי תמיד יש צורך בשני דברים כדי שתחושת הבדידות תיווצר, ובאופן כללי, כל קיום אנושי תלוי בקיומה של הבדידות. אדם לא יכול להיות שלם לגמרי עם עצמו מבלי להרגיש גם בדידות, משום שהוא יוצר קשרים רק דרך התחום שבו הוא נמצא בקונפליקט, כגון החיסרונות שבאדם.
הבדידות מחיה את הקיום של האדם, כיוון שהיא מבדילה בין רצון למה שאין לו לבין חיבור למה שהוא כן רוצה. לדוגמה, אדם לא יכול לרצות כל דבר אם הוא מחובר לכל דבר. הבדידות קשורה להרגשה...
בדידות היא חוויה נפשית שמרגישים כאשר אדם לא מצליח להתחבר למה שקורה סביבו. בהגדרה העברית, המילים "בודד", "לבד", "בדידות" נובעות מהמילה "אחד". אליעד מציין כי אלוהים הוא הדוגמה הקיצונית ביותר לבדידות, משום שאין לו אף אחד איתו, אך מצד שני, הוא לא מרגיש רע מזה. באופן כללי, אם כל העולם היה מרוכז באדם אחד, ניתן לומר שהוא "הכי בודד", אך גם הכי שלם, כי אין לו שום ריחוק מכלום.
הבדידות נובעת משורש של "אני לא מסתדר עם מה שקורה לידי". ככל שהמציאות לא תואמת את רצונות האדם, הוא ירגיש מבודד. אליעד מציין שתחושת הבדידות אינה קשורה לכמות האנשים סביבך, אלא לכמה אתה מרגיש מחובר לסיטואציה. אם אדם נמצא בבית מלון מלא אנשים והוא לא מרגיש טוב, הוא ירגיש בודד, אך אם נמצא במדבר והוא מרגיש שלם, הוא לא יחוש בבדידות.
כדי שתהיה תחושת בדידות, צריכים להיות לפחות שני דברים שמופרדים אחד מהשני. לדוגמה, תחושת הבדידות נגרמת כאשר אתה אומר "זה אני" ו - "זה לא אני", מה שגורם להרגיש נפרדות. אליעד טוען כי אלוהים, שנמצא לבד, לא יכול להרגיש בדידות כיוון שאין שום דבר שהוא מבודד ממנו. זו שלמות אינסופית.
מכאן, הוא עובר להסביר כי תמיד יש צורך בשני דברים כדי שתחושת הבדידות תיווצר, ובאופן כללי, כל קיום אנושי תלוי בקיומה של הבדידות. אדם לא יכול להיות שלם לגמרי עם עצמו מבלי להרגיש גם בדידות, משום שהוא יוצר קשרים רק דרך התחום שבו הוא נמצא בקונפליקט, כגון החיסרונות שבאדם.
הבדידות מחיה את הקיום של האדם, כיוון שהיא מבדילה בין רצון למה שאין לו לבין חיבור למה שהוא כן רוצה. לדוגמה, אדם לא יכול לרצות כל דבר אם הוא מחובר לכל דבר. הבדידות קשורה להרגשה...
- מה זו בדידות?
- איך להתמודד עם בדידות?
- מהם היתרונות והחסרונות של בדידות?
- האם זוגיות יכולה למלא את הצורך בבדידות?
- איך קשורה הבדידות לקיום העצמי?
- מהו השורש של חווית הבדידות?
אליעד: מה זו בדידות? בדידות = לבד = בודד = בדיד = אחד.
מי הכי בודד? - אלוהים. אין לו עם מי לדבר, אף אחד לא מבין אותו, אין עוד כמוהו, הוא לא רואה אף אחד חוץ ממנו. מצד שני, גם לא רע לו מזה שהוא בודד.
בדידות היא ביטוי של "אני לא מסתדר עם מה שקורה לידי", זהו שורש הבדידות. בדידות - ההיפך שלו הוא חיבור או הרמוניה. כל רגע שהאדם קיים, הוא נמצא באינטרקציה עם המציאות. לפעמים המציאות תואמת את מה שהוא רוצה ולפעמים לא. ככל שהמציאות לא תואמת את מה שהאדם רוצה, כך הוא מרגיש יותר בודד. למה הוא מרגיש בודד? כי הוא מרגיש שהוא מבודד מהמציאות והיא עושה כרצונה, והוא לעומתה, רוצה דברים אחרים. כלומר, בדידות נמדדת לפי כמות הדברים שאתה מרגיש שהמציאות לא כרצונך. לדוגמה - אם תקום בבוקר ותמצא את עצמך במדבר, וטוב לך שם, אזי אתה לא בודד. אבל, אם אתה מוצא את עצמך בבית מלון, ומלא אנשים מסביבך ולא טוב לך שם, אזי אתה בודד. זאת אומרת, בדידות היא אינה פונקציה של כמה אנשים אתה רואה מסביבך, אלא, פונקציה של עד כמה אתה מרגיש מבודד מהסיטואציה. מה מבודד אותך מהסיטואציה? הרצון שלך, הקונפליקט שלך מול המצב הנתון. לדוגמה - יש בנאדם שחולה במחלה סופנית והוא יכול להרגיש בודד, ויש כזה שגם חולה במחלה סופנית, אבל לא מרגיש בודד.
יש את נקודת המבט הראשונה שבה הכל אחד - זה 100% בדידות, אבל גם 100% חיבור. למה? כי אם יש רק דבר אחד, ניתן לומר שהוא הכי בודד, אבל גם ניתן לומר שהוא הכי שלם! כי אין לו ריחוק משום דבר. כדי שתהיה בדידות - צריך שיהיו לפחות 2 דברים, ושאחד יהיה רחוק מהשני. והרי, אם יש רק ישות אחת קיימת, אזי לא יכולה להיות בדידות. אתה יכול לומר עליה שהיא בודדה אבל מצד שני, היא לא בודדה משום דבר, כי אין שום דבר שהיא מבודדת ממנו, ולכן אלוהים זה שיא הבדידות ושיא השלמות, כלומר, שני ההפכים בו זמנית. ברגע שקיימת יותר מישות אחת, מחויב המציאות שתמיד תרגיש גם בודד. למה? כי עצם זה שאתה אומר "זה אני" ו - "זה לא אני" - זאת בדידות. הבדידות מחייה את הקיום שלך. בזכות הבדידות אתה קיים, כי אם היית חווה הרמוניה מלאה וחיבור לכל הדברים, אז לא היית מרגיש שאתה קיים. כל הרצונות שלך גם נובעים מבדידות, כי אתה אומר - "אני רוצה את זה ולא את זה" - אז אתה מרגיש בדידות (דחייה) ממה שאתה לא רוצה. אתה מרגיש ריחוק ממה שאתה לא רוצה, וחיבור למה שאתה כן רוצה. לו יצוייר שלא הייתה שום בדידות, אז אתה לא היית יכול לרצות שום דבר, כי אין אפשרות לרצות משהו כשאתה מחובר לכל הדברים...
ברגע שיש ישות אחת - זה 100% בדידות ו - 100% חיבור (מה זה בעצם אומר?), וברגע שיש יותר מישות אחת, אתה תמיד חייב להיות בודד וגם מחובר, כי אם אתה תהיה רק בודד ב 100%, אז אתה לא קיים כי אין לך יחסיות למשהו, ואם אתה מחובר ב 100% אז גם אתה לא קיים. לכן בסופו של דבר, לא משנה איך נסובב את הגלגל, אתה תמיד תהיה מחובר וגם בודד. אין בנאדם שרק טוב לו עם עצמו, כי בעיקרון לא יכול להיות לך רק טוב עם עצמך כי אתה בודד ביחס לעצמך. מה הכוונה? הכוונה היא לכל הדברים הרעים שאתה רואה בעצמך - אתה מרגיש בודד ביחס אליהם, אתה לא רוצה אותם בעצמך. אתה תופש את עצמך בצורה כלשהי, רואה בעצמך יתרונות וחסרונות (אתה לא יכול לראות בעצמך רק יתרונות כי אין בך רק יתרונות), יש לך שיפוטיות, ולכן תמיד תמצא בך גם חסרונות ועל כן תמיד תרגיש בודד מעצמך, תמיד תרגיש גם מנוכר מעצמך (מהחסרונות שבך). מהיבט מסוים, אתה גם לא יכול לראות רק חסרונות, ולכן אתה תמיד תראה גם יתרונות, ולכן אתה לא יכול להרגיש 100% בדידות מעצמך או 100% שנאה עצמית כלפי עצמך, כי יש בך תמיד גם יתרונות. זה הכל עניין של מינונים של המשחק. באופן עקרוני וכללי, ככל שיש יותר דברים בחיים שאתה נמצא איתם בקונפליקט, כך חווית הבדידות מתעצמת. ככל שאתה פחות מרוצה מדברים, ככה אתה חווה יותר בדידות, כי אתה בעצם מרגיש דחוי מהמציאות. כשאתה דוחה (לא רוצה) דברים ממך אז אתה מרגיש בודד, וכשאתה רוצה דברים אז אתה מרגיש מחובר....
מי הכי בודד? - אלוהים. אין לו עם מי לדבר, אף אחד לא מבין אותו, אין עוד כמוהו, הוא לא רואה אף אחד חוץ ממנו. מצד שני, גם לא רע לו מזה שהוא בודד.
בדידות היא ביטוי של "אני לא מסתדר עם מה שקורה לידי", זהו שורש הבדידות. בדידות - ההיפך שלו הוא חיבור או הרמוניה. כל רגע שהאדם קיים, הוא נמצא באינטרקציה עם המציאות. לפעמים המציאות תואמת את מה שהוא רוצה ולפעמים לא. ככל שהמציאות לא תואמת את מה שהאדם רוצה, כך הוא מרגיש יותר בודד. למה הוא מרגיש בודד? כי הוא מרגיש שהוא מבודד מהמציאות והיא עושה כרצונה, והוא לעומתה, רוצה דברים אחרים. כלומר, בדידות נמדדת לפי כמות הדברים שאתה מרגיש שהמציאות לא כרצונך. לדוגמה - אם תקום בבוקר ותמצא את עצמך במדבר, וטוב לך שם, אזי אתה לא בודד. אבל, אם אתה מוצא את עצמך בבית מלון, ומלא אנשים מסביבך ולא טוב לך שם, אזי אתה בודד. זאת אומרת, בדידות היא אינה פונקציה של כמה אנשים אתה רואה מסביבך, אלא, פונקציה של עד כמה אתה מרגיש מבודד מהסיטואציה. מה מבודד אותך מהסיטואציה? הרצון שלך, הקונפליקט שלך מול המצב הנתון. לדוגמה - יש בנאדם שחולה במחלה סופנית והוא יכול להרגיש בודד, ויש כזה שגם חולה במחלה סופנית, אבל לא מרגיש בודד.
יש את נקודת המבט הראשונה שבה הכל אחד - זה 100% בדידות, אבל גם 100% חיבור. למה? כי אם יש רק דבר אחד, ניתן לומר שהוא הכי בודד, אבל גם ניתן לומר שהוא הכי שלם! כי אין לו ריחוק משום דבר. כדי שתהיה בדידות - צריך שיהיו לפחות 2 דברים, ושאחד יהיה רחוק מהשני. והרי, אם יש רק ישות אחת קיימת, אזי לא יכולה להיות בדידות. אתה יכול לומר עליה שהיא בודדה אבל מצד שני, היא לא בודדה משום דבר, כי אין שום דבר שהיא מבודדת ממנו, ולכן אלוהים זה שיא הבדידות ושיא השלמות, כלומר, שני ההפכים בו זמנית. ברגע שקיימת יותר מישות אחת, מחויב המציאות שתמיד תרגיש גם בודד. למה? כי עצם זה שאתה אומר "זה אני" ו - "זה לא אני" - זאת בדידות. הבדידות מחייה את הקיום שלך. בזכות הבדידות אתה קיים, כי אם היית חווה הרמוניה מלאה וחיבור לכל הדברים, אז לא היית מרגיש שאתה קיים. כל הרצונות שלך גם נובעים מבדידות, כי אתה אומר - "אני רוצה את זה ולא את זה" - אז אתה מרגיש בדידות (דחייה) ממה שאתה לא רוצה. אתה מרגיש ריחוק ממה שאתה לא רוצה, וחיבור למה שאתה כן רוצה. לו יצוייר שלא הייתה שום בדידות, אז אתה לא היית יכול לרצות שום דבר, כי אין אפשרות לרצות משהו כשאתה מחובר לכל הדברים...
ברגע שיש ישות אחת - זה 100% בדידות ו - 100% חיבור (מה זה בעצם אומר?), וברגע שיש יותר מישות אחת, אתה תמיד חייב להיות בודד וגם מחובר, כי אם אתה תהיה רק בודד ב 100%, אז אתה לא קיים כי אין לך יחסיות למשהו, ואם אתה מחובר ב 100% אז גם אתה לא קיים. לכן בסופו של דבר, לא משנה איך נסובב את הגלגל, אתה תמיד תהיה מחובר וגם בודד. אין בנאדם שרק טוב לו עם עצמו, כי בעיקרון לא יכול להיות לך רק טוב עם עצמך כי אתה בודד ביחס לעצמך. מה הכוונה? הכוונה היא לכל הדברים הרעים שאתה רואה בעצמך - אתה מרגיש בודד ביחס אליהם, אתה לא רוצה אותם בעצמך. אתה תופש את עצמך בצורה כלשהי, רואה בעצמך יתרונות וחסרונות (אתה לא יכול לראות בעצמך רק יתרונות כי אין בך רק יתרונות), יש לך שיפוטיות, ולכן תמיד תמצא בך גם חסרונות ועל כן תמיד תרגיש בודד מעצמך, תמיד תרגיש גם מנוכר מעצמך (מהחסרונות שבך). מהיבט מסוים, אתה גם לא יכול לראות רק חסרונות, ולכן אתה תמיד תראה גם יתרונות, ולכן אתה לא יכול להרגיש 100% בדידות מעצמך או 100% שנאה עצמית כלפי עצמך, כי יש בך תמיד גם יתרונות. זה הכל עניין של מינונים של המשחק. באופן עקרוני וכללי, ככל שיש יותר דברים בחיים שאתה נמצא איתם בקונפליקט, כך חווית הבדידות מתעצמת. ככל שאתה פחות מרוצה מדברים, ככה אתה חווה יותר בדידות, כי אתה בעצם מרגיש דחוי מהמציאות. כשאתה דוחה (לא רוצה) דברים ממך אז אתה מרגיש בודד, וכשאתה רוצה דברים אז אתה מרגיש מחובר....
050-3331-331