ובו יתבאר העניין של חרדת בחינות ושל פחד ממבחנים. וחרדת בחינות, היא מצב, שבו האדם מרגיש פחד וחרדה, ממבחן שאותו הוא צריך לעבור. ולפעמים, הפחד הזה גורם לאדם לסוג של שיתוק מחשבתי (בלק אאוט), שמוציא את האדם מריכוז, וגורם לו לשכוח את מה שהוא יודע. והשאלה היא, איך מתמודדים עם פחד ממבחנים?
והתשובה היא, כי הדרך היעילה ביותר לא לפחד ממבחנים, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו בחייו בכלל וביחס לבחינה בפרט, לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולא להוציא אותם מפרופורציות. כפי שכבר ביארתי, כל הפחדים שיש לאדם, נוצרים, רק משום שהוא שוכח להסתכל על הדברים, כפי מה שהם באמת, ומוציא אותם מפרופורציה.
כאשר האדם מתייחס למבחן שאותו הוא צריך לעבור, בפרופורציה הנכונה, על ידי זה הפחד של האדם מהבחינה עובר, ועל ידי זה האדם מצליח להתרכז בבחינה ולהפיק מעצמו את המיטב. והשאלה הנשאלת היא, מה גורם לכך שהאדם שוכח להתייחס לבחינה, בפרופורציה הנכונה?
וההסבר לכך הוא, כי כדי להשיג מטרה כלשהי, לשם כך צריך האדם לרצות להשיג את המטרה. וכדי להצליח בבחינה, לשם כך צריך האדם לרצות להצליח בבחינה. וככל שצריך לעשות יותר מאמצים, כדי להצליח בבחינה, כך האדם, צריך יותר רצון, להצליח בבחינה. כי הרצון, הוא זה שמאפשר לאדם, להתאמץ, כדי להצליח בבחינה.
והנה, כדי להצליח בבחינה לשם כך צריך האדם להקדיש המון זמן וסבלנות, כדי ללמוד לבחינה. וכדי שתהיה לאדם את הסבלנות ללמוד לבחינה, לשם כך צריך האדם לייחס חשיבות לבחינה, כדי שיהיה לו רצון להשקיע מאמץ ללמוד לבחינה. והדבר הזה גורם לכך, שכאשר האדם מגיע לבחינה, הוא לפעמים מייחס יותר מידי חשיבות לבחינה. רק בגלל החשיבות שהוא ייחס לבחינה, כדי שיהיה לו רצון ללמוד לבחינה.
והדבר הזה נכון, גם ברמה הכללית. לפעמים, המאמץ שהאדם משקיע כדי להשיג איזה דבר, המאמץ הזה, גורם לאדם לייחס חשיבות לאותו הדבר, בצורה לא מדויקת. כי דרך הטבע היא...
והתשובה היא, כי הדרך היעילה ביותר לא לפחד ממבחנים, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו בחייו בכלל וביחס לבחינה בפרט, לראות את הדברים כפי מה שהם באמת, ולא להוציא אותם מפרופורציות. כפי שכבר ביארתי, כל הפחדים שיש לאדם, נוצרים, רק משום שהוא שוכח להסתכל על הדברים, כפי מה שהם באמת, ומוציא אותם מפרופורציה.
כאשר האדם מתייחס למבחן שאותו הוא צריך לעבור, בפרופורציה הנכונה, על ידי זה הפחד של האדם מהבחינה עובר, ועל ידי זה האדם מצליח להתרכז בבחינה ולהפיק מעצמו את המיטב. והשאלה הנשאלת היא, מה גורם לכך שהאדם שוכח להתייחס לבחינה, בפרופורציה הנכונה?
וההסבר לכך הוא, כי כדי להשיג מטרה כלשהי, לשם כך צריך האדם לרצות להשיג את המטרה. וכדי להצליח בבחינה, לשם כך צריך האדם לרצות להצליח בבחינה. וככל שצריך לעשות יותר מאמצים, כדי להצליח בבחינה, כך האדם, צריך יותר רצון, להצליח בבחינה. כי הרצון, הוא זה שמאפשר לאדם, להתאמץ, כדי להצליח בבחינה.
והנה, כדי להצליח בבחינה לשם כך צריך האדם להקדיש המון זמן וסבלנות, כדי ללמוד לבחינה. וכדי שתהיה לאדם את הסבלנות ללמוד לבחינה, לשם כך צריך האדם לייחס חשיבות לבחינה, כדי שיהיה לו רצון להשקיע מאמץ ללמוד לבחינה. והדבר הזה גורם לכך, שכאשר האדם מגיע לבחינה, הוא לפעמים מייחס יותר מידי חשיבות לבחינה. רק בגלל החשיבות שהוא ייחס לבחינה, כדי שיהיה לו רצון ללמוד לבחינה.
והדבר הזה נכון, גם ברמה הכללית. לפעמים, המאמץ שהאדם משקיע כדי להשיג איזה דבר, המאמץ הזה, גורם לאדם לייחס חשיבות לאותו הדבר, בצורה לא מדויקת. כי דרך הטבע היא...