4:03אל תברח מהרע, נסה להבין את הרע, התמודדות עם תחושה רעה, התמודדות עם קושי, לצאת מדיכאון, לצאת מחרדה, לטפל בדיכאון, לטפל בחרדה, להבין את החרדה, להבין את הדיכאון
למה לא כדאי לברוח מתחושה רעה, אלא לנסות להבין אותה?
כאשר אדם חווה תחושה שלילית, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לנסות לברוח מהתחושה הזו ולחפש פתרון מהיר שיגרום לו להרגיש טוב יותר. אליעד כהן מדגיש, שהגישה הזו של בריחה אינה יעילה לטווח הארוך, משום שהתחושה הרעה או הקושי נוטים לחזור שוב ושוב. הוא מסביר שכאשר מישהו מרגיש רע, לדוגמה, כשהוא כועס, כואב או עצבני, התגובה הראשונה היא לחפש דרך להפסיק את הכאב או לברוח מהתחושה, אך למעשה הבריחה אינה פותרת את השורש של התחושה ולכן היא חוזרת ומציפה אותו מחדש בעתיד.
אליעד מציע גישה חלופית, שבה במקום לברוח מהתחושה הלא נעימה, צריך לעצור, להתאפק ולהתבונן בה. הוא אומר שצריך לנסות להבין את מקור התחושה הזו, לחקור למה בכלל התחושה הזאת מופיעה ומה גורם לה. אליעד טוען שהחשיבות של ההבנה עצמה צריכה להיות גבוהה יותר מהחשיבות של פתרון מיידי לתחושה הרעה. הוא מוסיף דוגמה מוחשית לכך: כאשר אדם שומע רעש מוזר בלילה, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לברוח או להתרחק מהמקום, מתוך פחד שזה אולי גנב. אבל הגישה שאליעד מציע היא לעשות דווקא את ההפך - לגשת למקום, לבדוק מאיפה מגיע הרעש ולנסות להבין אותו לעומק. ייתכן שהרעש אינו מסוכן בכלל, ואפילו אם מדובר במשהו לא נעים, הבירור עצמו מאפשר לאדם להתמודד עם הפחד בצורה עמוקה ויסודית יותר.
מדוע ניסיון להבין את הרע יכול לפתוח את הראש?
כאשר אדם מחליט במודע שהוא לא מוכן לברוח מהקושי, אלא מחויב להבין אותו, הוא למעשה מאפשר לעצמו להתמודד עם הפחדים והבעיות שלו באופן יסודי יותר. אליעד אומר שמוטב לסבול מעט זמן, אבל לנצל את ההזדמנות כדי לחקור את מקור הבעיה. הוא מדגיש שההבנה העמוקה של הסיטואציה מאפשרת לאדם לפתח תובנות חדשות ואולי לפתוח את הראש לכיווני מחשבה חדשים ויצירתיים שלא היו אפשריים כאשר הוא רק מנסה לברוח.
לדוגמה, כאשר אדם נמצא בדיכאון, הגישה המיידית היא לחפש דרכים לצאת מהדיכאון במהירות. אליעד מציע במקום זאת, לעצור, לנשום עמוק ולשאול: "למה אני מרגיש דיכאון? מה באמת מפריע לי? האם בכלל בטוח שהדיכאון הוא דבר שלילי עבורי?" שאלות אלו, לטענתו, פותחות בפני האדם אפשרות להסתכל על התחושות שלו מזווית חדשה. אליעד מסביר שכאשר האדם מוכן להישאר בתוך התחושה הרעה לזמן מה, הוא עשוי לגלות שהתחושה הזו היא למעשה הזדמנות ייחודית להיכרות עם עצמו ולחקירה עצמית עמוקה.
מה היתרון בכך שלא מנסים לפתור בעיות מיד?
אליעד כהן מסביר כי כאשר יש לאדם בעיה או תחושה שלילית, קיימת נטייה טבעית מיד לחפש פתרונות ולסלק את התחושה הרעה. עם זאת, דווקא בכך שהוא לא פותר את הבעיה באופן מיידי, אלא משהה את הפתרון, הוא נותן לעצמו הזדמנות אמיתית להבנה עמוקה של עצמו ושל המקור האמיתי של הבעיה. הוא טוען כי דווקא ברגעים שבהם התחושה השלילית קיימת במלוא עוצמתה, זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להתבונן ולחקור את השורשים הפנימיים של אותה תחושה.
אליעד מדגיש שהגישה שלו שונה לחלוטין מגישות פסיביות שמציעות לאדם פשוט לקבל את הדיכאון שלו ללא פעולה. אליעד אינו מציע לאדם לקבל את הדיכאון כפשוטו, אלא להשתמש בו כהזדמנות לבדוק את הסיבות האמיתיות לקיומו. כך האדם יכול להגיע לתובנות על עצמו ועל החיים בכלל, תובנות שיכולות לשנות את תפיסתו ולשחרר אותו מהדפוסים שגורמים לתחושה השלילית לחזור שוב ושוב.
אליעד מסכם כי החשיבות של ההבנה העצמית והחקירה של מקור התחושות השליליות גבוהה יותר מאשר החשיבות של השגת פתרון מהיר, משום שהפתרון המהיר בדרך כלל אינו עוסק בשורש הבעיה אלא רק בתסמינים החיצוניים שלה. ההבנה העמוקה מאפשרת פתרון יציב וארוך טווח ולא רק פתרון זמני שמתפוגג במהירות.
כאשר אדם חווה תחושה שלילית, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לנסות לברוח מהתחושה הזו ולחפש פתרון מהיר שיגרום לו להרגיש טוב יותר. אליעד כהן מדגיש, שהגישה הזו של בריחה אינה יעילה לטווח הארוך, משום שהתחושה הרעה או הקושי נוטים לחזור שוב ושוב. הוא מסביר שכאשר מישהו מרגיש רע, לדוגמה, כשהוא כועס, כואב או עצבני, התגובה הראשונה היא לחפש דרך להפסיק את הכאב או לברוח מהתחושה, אך למעשה הבריחה אינה פותרת את השורש של התחושה ולכן היא חוזרת ומציפה אותו מחדש בעתיד.
אליעד מציע גישה חלופית, שבה במקום לברוח מהתחושה הלא נעימה, צריך לעצור, להתאפק ולהתבונן בה. הוא אומר שצריך לנסות להבין את מקור התחושה הזו, לחקור למה בכלל התחושה הזאת מופיעה ומה גורם לה. אליעד טוען שהחשיבות של ההבנה עצמה צריכה להיות גבוהה יותר מהחשיבות של פתרון מיידי לתחושה הרעה. הוא מוסיף דוגמה מוחשית לכך: כאשר אדם שומע רעש מוזר בלילה, האינסטינקט הראשוני שלו הוא לברוח או להתרחק מהמקום, מתוך פחד שזה אולי גנב. אבל הגישה שאליעד מציע היא לעשות דווקא את ההפך - לגשת למקום, לבדוק מאיפה מגיע הרעש ולנסות להבין אותו לעומק. ייתכן שהרעש אינו מסוכן בכלל, ואפילו אם מדובר במשהו לא נעים, הבירור עצמו מאפשר לאדם להתמודד עם הפחד בצורה עמוקה ויסודית יותר.
מדוע ניסיון להבין את הרע יכול לפתוח את הראש?
כאשר אדם מחליט במודע שהוא לא מוכן לברוח מהקושי, אלא מחויב להבין אותו, הוא למעשה מאפשר לעצמו להתמודד עם הפחדים והבעיות שלו באופן יסודי יותר. אליעד אומר שמוטב לסבול מעט זמן, אבל לנצל את ההזדמנות כדי לחקור את מקור הבעיה. הוא מדגיש שההבנה העמוקה של הסיטואציה מאפשרת לאדם לפתח תובנות חדשות ואולי לפתוח את הראש לכיווני מחשבה חדשים ויצירתיים שלא היו אפשריים כאשר הוא רק מנסה לברוח.
לדוגמה, כאשר אדם נמצא בדיכאון, הגישה המיידית היא לחפש דרכים לצאת מהדיכאון במהירות. אליעד מציע במקום זאת, לעצור, לנשום עמוק ולשאול: "למה אני מרגיש דיכאון? מה באמת מפריע לי? האם בכלל בטוח שהדיכאון הוא דבר שלילי עבורי?" שאלות אלו, לטענתו, פותחות בפני האדם אפשרות להסתכל על התחושות שלו מזווית חדשה. אליעד מסביר שכאשר האדם מוכן להישאר בתוך התחושה הרעה לזמן מה, הוא עשוי לגלות שהתחושה הזו היא למעשה הזדמנות ייחודית להיכרות עם עצמו ולחקירה עצמית עמוקה.
מה היתרון בכך שלא מנסים לפתור בעיות מיד?
אליעד כהן מסביר כי כאשר יש לאדם בעיה או תחושה שלילית, קיימת נטייה טבעית מיד לחפש פתרונות ולסלק את התחושה הרעה. עם זאת, דווקא בכך שהוא לא פותר את הבעיה באופן מיידי, אלא משהה את הפתרון, הוא נותן לעצמו הזדמנות אמיתית להבנה עמוקה של עצמו ושל המקור האמיתי של הבעיה. הוא טוען כי דווקא ברגעים שבהם התחושה השלילית קיימת במלוא עוצמתה, זוהי ההזדמנות הטובה ביותר להתבונן ולחקור את השורשים הפנימיים של אותה תחושה.
אליעד מדגיש שהגישה שלו שונה לחלוטין מגישות פסיביות שמציעות לאדם פשוט לקבל את הדיכאון שלו ללא פעולה. אליעד אינו מציע לאדם לקבל את הדיכאון כפשוטו, אלא להשתמש בו כהזדמנות לבדוק את הסיבות האמיתיות לקיומו. כך האדם יכול להגיע לתובנות על עצמו ועל החיים בכלל, תובנות שיכולות לשנות את תפיסתו ולשחרר אותו מהדפוסים שגורמים לתחושה השלילית לחזור שוב ושוב.
אליעד מסכם כי החשיבות של ההבנה העצמית והחקירה של מקור התחושות השליליות גבוהה יותר מאשר החשיבות של השגת פתרון מהיר, משום שהפתרון המהיר בדרך כלל אינו עוסק בשורש הבעיה אלא רק בתסמינים החיצוניים שלה. ההבנה העמוקה מאפשרת פתרון יציב וארוך טווח ולא רק פתרון זמני שמתפוגג במהירות.
- איך להתמודד עם דיכאון?
- מה לעשות כשמרגישים רע?
- איך להבין תחושות רעות?
- איך לצאת מחרדה?
- התמודדות עם תחושות שליליות
- למה לא לברוח מכאב נפשי?
- איך לטפל בדיכאון באופן יסודי?