מיזולוגיה, עיוותי חשיבה לא הגיונית, למה מישהו לא חושב בהיגיון? איך נוצרת חשיבה מעוותת? איך נוצרת הפרעת אישיות? למה מישהו חושב בצורה לא הגיונית? הסקת מסקנות מוטעות, למה מישהו מפחד לחשוב בהיגיון? טיפול בהפרעה נפשית
למה מישהו חושב בצורה לא הגיונית?
אנשים מסוימים חושבים באופן לא הגיוני, מצב שנקרא גם חשיבה מעוותת או עיוותי חשיבה. אליעד כהן מסביר שישנן שתי סיבות עיקריות לכך שאדם אינו חושב בהיגיון:
אליעד כהן מפרט שלמעשה אדם מפחד מההיגיון כאשר הוא משער שהמסקנות שההיגיון יוביל אליו יכאיבו לו. לדוגמה, אם אדם נמצא במקום עבודה שלא מתאים לו, חשיבה הגיונית יכולה להוביל אותו למסקנה שעליו לעזוב, אך הוא פוחד לעזוב, ולכן יעדיף להימנע מלחשוב בהיגיון כדי לא להגיע למסקנה הבלתי נעימה הזאת. ככל שהחשש הרגשי גדול יותר, כך גדל הסיכוי שהאדם ימשיך להחזיק בחשיבה מעוותת ולא הגיונית, בכדי למנוע מעצמו כאב רגשי.
כיצד ניתן לטפל בפחד מחשיבה הגיונית?
אליעד כהן מסביר שכדי לפתור את הבעיה, יש לנסות ולהבין מהו האינטרס הרגשי של האדם להימנע מחשיבה הגיונית. הטיפול מתחיל בזיהוי החשש העמוק שמסתתר מאחורי החשיבה המעוותת:
מה הקשר בין חשיבה לא הגיונית להפרעת אישיות?
אליעד כהן מציין שעיוותי חשיבה חמורים ומתמשכים עלולים להוביל להפרעות אישיות שונות. ככל שהחשיבה המעוותת הופכת לדפוס מתמשך וקבוע, האדם מתקשה לראות את המציאות באופן אובייקטיבי ומדויק, דבר שיכול לגרום לבעיות משמעותיות ביחסים בין - אישיים, בעבודה, בחיי היומיום ובתחושת הערך העצמי שלו. כך, למשל, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, או הפרעות אחרות, כוללות בתוכן עיוותי חשיבה כרוניים ומתמשכים.
הטיפול בהפרעות אישיות ובעיוותי חשיבה דורש לרוב התייחסות עמוקה לאמונות הבסיסיות של האדם, הבנה של הפחדים והחששות המניעים אותו, ושינוי תהליכי חשיבה כדי להגיע למצב שבו האדם מצליח לראות את המציאות כפי שהיא ולא דרך העיוותים הרגשיים שלו.
כיצד ניתן לתקן הסקת מסקנות מוטעות?
אליעד כהן מסביר שהסקת מסקנות מוטעות נובעת מעיוות חשיבתי. כדי לתקן זאת יש:
אנשים מסוימים חושבים באופן לא הגיוני, מצב שנקרא גם חשיבה מעוותת או עיוותי חשיבה. אליעד כהן מסביר שישנן שתי סיבות עיקריות לכך שאדם אינו חושב בהיגיון:
- הסיבה הראשונה היא חוסר ידע או חוסר יכולת לחשוב בצורה הגיונית. האדם פשוט לא למד איך לחשוב בהיגיון. במצב כזה, הפתרון המתבקש הוא פשוט ללמד אותו את שיטת החשיבה ההגיונית. אדם זה עשוי לחשוב בצורה לא הגיונית רק כי אין לו כלים מתאימים או ידע מספק, ולכן, הדרך לפתור זאת היא באמצעות לימוד, תרגול והכוונה לחשיבה נכונה והגיונית.
- הסיבה השנייה היא פחד מחשיבה הגיונית. במקרה זה, האדם כן מסוגל לחשוב בצורה הגיונית, אבל הוא נמנע מכך כי יש לו חשש או פחד מההשלכות של חשיבה כזו. אליעד כהן מדגיש שהאדם מניח באופן מודע או לא מודע שאם יחשוב בהיגיון, הוא יגיע למסקנות שיגרמו לו לתחושה לא נעימה או אפילו לסבל רגשי משמעותי. לדוגמה, אדם עשוי לחשוש שאם יחשוב באופן הגיוני על מערכת היחסים שלו, הוא יגלה שהקשר הזוגי שלו רע לו, והוא ייאלץ לסיים אותו. לכן הוא מעדיף לא לחשוב בהיגיון כדי לא להתמודד עם המציאות הזאת.
אליעד כהן מפרט שלמעשה אדם מפחד מההיגיון כאשר הוא משער שהמסקנות שההיגיון יוביל אליו יכאיבו לו. לדוגמה, אם אדם נמצא במקום עבודה שלא מתאים לו, חשיבה הגיונית יכולה להוביל אותו למסקנה שעליו לעזוב, אך הוא פוחד לעזוב, ולכן יעדיף להימנע מלחשוב בהיגיון כדי לא להגיע למסקנה הבלתי נעימה הזאת. ככל שהחשש הרגשי גדול יותר, כך גדל הסיכוי שהאדם ימשיך להחזיק בחשיבה מעוותת ולא הגיונית, בכדי למנוע מעצמו כאב רגשי.
כיצד ניתן לטפל בפחד מחשיבה הגיונית?
אליעד כהן מסביר שכדי לפתור את הבעיה, יש לנסות ולהבין מהו האינטרס הרגשי של האדם להימנע מחשיבה הגיונית. הטיפול מתחיל בזיהוי החשש העמוק שמסתתר מאחורי החשיבה המעוותת:
- ראשית, יש לשוחח עם האדם ולחקור מדוע הוא חושב שאם הוא יפעל באופן הגיוני, הדבר יגרום לו לרע או לכאב.
- לאחר איתור החשש, יש לנסות ולהסביר לאותו אדם שגם אם יחשוב בהיגיון, הוא לא בהכרח ייפגע, או שהכאב הצפוי לו כתוצאה מחשיבה הגיונית הוא זמני בלבד וניתן להתמודד איתו.
- כאשר האדם יבין וירגיש שהוא מסוגל להתמודד עם המסקנות ההגיוניות, הוא יוכל לשחרר את הפחדים שמונעים ממנו לחשוב באופן בהיר והגיוני.
מה הקשר בין חשיבה לא הגיונית להפרעת אישיות?
אליעד כהן מציין שעיוותי חשיבה חמורים ומתמשכים עלולים להוביל להפרעות אישיות שונות. ככל שהחשיבה המעוותת הופכת לדפוס מתמשך וקבוע, האדם מתקשה לראות את המציאות באופן אובייקטיבי ומדויק, דבר שיכול לגרום לבעיות משמעותיות ביחסים בין - אישיים, בעבודה, בחיי היומיום ובתחושת הערך העצמי שלו. כך, למשל, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, או הפרעות אחרות, כוללות בתוכן עיוותי חשיבה כרוניים ומתמשכים.
הטיפול בהפרעות אישיות ובעיוותי חשיבה דורש לרוב התייחסות עמוקה לאמונות הבסיסיות של האדם, הבנה של הפחדים והחששות המניעים אותו, ושינוי תהליכי חשיבה כדי להגיע למצב שבו האדם מצליח לראות את המציאות כפי שהיא ולא דרך העיוותים הרגשיים שלו.
כיצד ניתן לתקן הסקת מסקנות מוטעות?
אליעד כהן מסביר שהסקת מסקנות מוטעות נובעת מעיוות חשיבתי. כדי לתקן זאת יש:
- לזהות את המחשבות השגויות או הבעייתיות שהאדם מחזיק בהן.
- לבחון את המחשבות הללו באופן לוגי ומסודר, ולראות איפה בדיוק נופלת הטעות.
- לעזור לאדם ללמוד תהליכי חשיבה חדשים וברורים יותר, וללמד אותו איך ניתן לחשוב בצורה הגיונית ונכונה.
- למה אנשים לא חושבים בהיגיון?
- איך נוצרת חשיבה מעוותת?
- איך מתמודדים עם פחד מחשיבה הגיונית?
- כיצד נוצרת הפרעת אישיות?
- איך מתקנים הסקת מסקנות מוטעות?
- מהו טיפול בעיוותי חשיבה?