ש: טוב אני הייתי רוצה לשאול על נושא חדש שלעולם לא שאלתי עליו "חרדה".
אליעד: איזה עולם קטן.
ש: הייתי, טוב אתה יודע את המצב שלי איפה שהייתי עם החרדות והייתה תקופה שהרגשתי הרבה יותר טוב ועכשיו עוד פעם זה חוזר ממש, זאת אומרת זה מתבטא בחוסר שקט כל הזמן אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
אליעד: חרדה במה נגיד באופן כללי?
ש: זה התחיל מאיזשהו קשר שהיה לי שלא צלח.
אליעד: מה זה להתמודד עם חרדות, למה? בואי נחשוב בהיגיון.
ש: חרדת נטישה אני יודעת.
אליעד: כי בעצם הקשר עורר בך את הרצונות, אתם הבנתם לכאורה בן אדם בלי חרדות פתאום מכיר מישהי בעבודה ופתאום נכנס לחרדות, איך זה יכול להיות כזה דבר אבל הכל היה בסדר לפני כן, בחורה בלי חרדות באופן יחסי פתאום הולכת ברחוב מכירה מישהו הוא מחייך אליה ואז פתאום מתחילות החרדות איך יכול להיות, מה התשובה?
ש: זה אמיתי הדברים האלה?
אליעד: הנה סיפורים, מה הפשר מה זה חרדה? חרדה זה "אני רוצה ואני מבין שאולי זה לא יקרה", עכשיו אם נגיד לדוגמא את שוכחת שאת רוצה דברים אז את לא מפחדת שהם לא יקרו אבל אם את מכירה בחור ואז את פתאום נזכרת שאת רוצה אהבה ואת נזכרת שאת רוצה שיעריכו אותך, ואת נזכרת שאת רוצה אז המילה "רוצה" מביאה איתה ביחד את המילה "חרדה" זה בא באותה חבילה קודם כל זאת האמת.
ש: אוקי רק שאני לא מבינה איפה כל העבודה שלי, כן כל מה שכאילו, אני די מבינה את זה.
אליעד: אז מה האמת? אז אני אגיד לך מה האמת, היא אומרת "כן אבל מה עם כל מה שלמדתי קודם" נכון? אז תראי אם לדוגמא בן אדם לומד אנגלית והוא דובר אנגלית ואחר כך הוא עוזב את המדינה והולך למדינה שהיא לא דוברת אנגלית, ואז אחרי כמה שנים הוא פתאום חוזר למדינה שדוברת אנגלית איך תהיה האנגלית שלו?
ש: לא משהו.
אליעד: לא משהו אבל הוא מהר מאוד יכנס לזה נכון, עכשיו ולעומת זאת בן אדם שאף פעם לא היה שם עכשיו צריך ללמוד הכל מחדש, את מבינה את ההבדל זאת אומרת מה שלמדת בימים הקודמים אם תנסי ללמוד את זה מחדש זה יבוא לך הרבה יותר מהר כי את כאילו רק נזכרת בזה.
ש: אבל אני לא מרגישה שהפסקתי למרות שזה בעצם לא מדויק להגיד כי בימים הטובים אז אני.
אליעד: מה זאת אומרת "לא מרגישה שהפסקתי" מה הכוונה?
ש: כאילו שהפסקתי ללמוד כי אני כל הזמן רואה הרצאות ואני כל הזמן יושבת עם עצמי.
אליעד: אבל איפה מתבטא היישום שלהן, איפה היישום של ההרצאות?
ש: יותר בראש.
אליעד: תסתכלי בסופו של דבר את יכולה לשמוע הרבה הרצאות על הרבה מאוד דברים אבל היישום הממשי או לראות שזה באמת ככה זה כשזה קורה לך בשטח. את נגיד יכולה לשמוע מאה הרצאות "למה לא אכפת לי מה חושבים עלי" אבל את שומעת את זה כשאת במדבר ופתאום את פוגשת בני אדם "אה מה הוא חושב עלי?" מה חושבים עלייך, היישום מתבטא בפועל כשאת בפועל מגיעה לסיטואציה ואת אומרת "רגע מה למדתי? עכשיו בא נראה איך זה בפועל".
ש: אני מנסה לעשות את זה וזה לא עובד.
אליעד: ברור שזה לא עובד שמת לב מה אמרת? "אני מנסה לעשות את זה וזה לא עובד" במוחלטות וזה ישר, אין במוחלטות בטוטליות, שמת לב לצורת דיבור? של "הישר לא עובד" כאילו במחויב. מה את מנסה לעשות ולא עובד?
ש: אני מנסה כשאני נתקלת בסיטואציה שמעוררת בי חרדה לנסות להבין מה האמת בזמן אמת ואני נתקעת במקום, זאת אומרת החרדה היא חזקה יותר, זאת אומרת יש כל מיני.
אליעד: רגע רק לנסות להבין מה האמת או שאלה יותר ממוקדת, קודם כל לזהות מה את רוצה "אני בחרדה" קודם כל לזהות למה את בחרדה, דוגמא תראי אם נגיד תיקחי את עצמך שנה אחורה שנתיים אחורה ואת בחרדה אין לך מושג מאיפה להתחיל בכלל "מאיפה אני ניגשת לזה בכלל", נגיד היום שאת בחרדה "אוקי קודם כל אם אני בחרדה אני יודעת שזה אומר שיש איזה רצון שמתנגש פה עם המציאות, קודם כל בוא נזהה את הרצון שיוצר את החרדה אז אני בחרדה מכך שאני רוצה משהו" קודם כל כבר את מזהה את הרצון את יודעת מאיפה לגשת לזה, "עכשיו אני רוצה משהו, עכשיו האם מחויב שאני ארצה את זה?" זאת השאלה הבאה.
ש: זהו זאת השאלה הכי קשה.
אליעד: אוקי "אז מה אני מעדיפה לסבול או להגיד את האמת שזה לא מחויב?".
ש: לא זאת אומרת השאלה הזאת נשאלת.
אליעד: רגע אני בא להגיד דוגמא, אני נותן דוגמא בפרספקטיבה אם נגיד לפני שנתיים נניח הייתה תוקפת אותך חרדה אין לך מושג מאיפה להתחיל ומאיפה כאילו אין לך מושג על זה כלום, היום את כבר יש לך ידע על הדבר את יודעת "אוקי חרדה נובעת מרצון מול מציאות" כל הדברים האלה. שלב ראשון בחרדה לזהות את הרצון לדוגמא "אני לא רוצה שיקרה ככה וככה", שלב שני "האם זה מחויב?" עכשיו ואם התשובה תהיה "לא" אין חרדה, אם התשובה תהיה "כן" גם אין חרדה.
ש: ואם התשובה היא לא וזה כן זה הרבה פעמים קורה לי, "לא אוקי".
אליעד: את מתכוונת שהתשובה "פה" היא לא והתשובה "פה" היא כן.
ש: כן.
אליעד: יפה אז מישהו משקר או "זה" משקר או "זה" משקר את נותנת שתי תשובות הפוכות.
ש: אז איך פותרים את הקונפליקט הזה?
אליעד: אתם הבנתם את הקטע? היא אומרת "פה היא מבינה שזה לא מחויב" אבל פה היא אומרת "זה מחויב".
ש: זה איך שהוא מבין.
אליעד: מבין מבין, פה את מבינה "בסדר נו מה זה משנה מה יקרה" אבל פה "אני לא רוצה שזה יקרה". אוקי אז מה הפיתרון? לוקחים לזירה את שני הזה ואומרים "עכשיו אתם תריבו עד שאחד מכם יחסל את השני" אין מה לעשות צריך פעם אחת להחליט מי מנצח.
ש: איך עושים את זה?
אליעד: קודם כל תביני יש בתוכך שני אנשים שרבים אחד אומר "זה מחויב" אחד אומר "זה חשוב", שניהם רבים בתוכך עכשיו בגלל שהם רבים בתוכך מי חוטף את כל הבומים? את, עכשיו אם את אומרת "נמאס לי שהם רבים בתוכי אני רוצה שאחד מהם יחסל כבר את השני ושיהיה שקט" אז את צריכה להגיד להם "תקשיבו" כל פעם שהם באים לנוח "אין אתם לא נחים אתם עכשיו ממשיכים לריב עד שתגיעו להסכמה או שתגיעו להסכמה שזה מחויב או שתגיעו להסכמה שזה לא מחויב, או שתגיעו להסכמה מחויב שיאהבו אותי או שתגיעו למסכנה מחויב שלא יאהבו אותי רק תחליטו כבר", אם את אומרת "לא אין לי כוח שיריבו בתוכי תנוחו" אז הם רבים אחר כך עוד פעם ועוד פעם וזה לא נגמר אבל אם את אומרת "זהו אתם לא תמשיכו לריב פה יותר, עכשיו או שאתם מחסלים או שאתם עושים הסכם שלום לא יודעת מה רק כאילו אל תשגעו אותי".
תדמייני שאת זה כאילו מגרש כזה ובתוכך יש זירה של שני אנשים שרבים ואת כל פעם שמישהו דוחף מישהו לזירה את כאילו חוטפת את המכה כמו בהריון נגיד בדיוק את חוטפת את הבומים שלהם, עכשיו ואז את אומרת "אני חייבת לעשות לזה סוף", איך לעשות לזה סוף? על ידי שכשהם פצועים "אין עשרה סיבובים זה לא עד עשרה סיבובים, זה לא ניצחון בין נקודות אין פה ניצחון בנקודות ואחר כך קרב חוזה ותביא קרב זה, אין דבר כזה עכשיו אתם ממשיכים להילחם עד שאחד מכם מת, אתה צריך לחתוך את הראש ולהחזיק את הראש ככה לשרוף את הגופה ולוודא שהוא לא יחזור לפה עוד פעם" זהו.
ש: אבל איך באמת עושים את זה איך?
אליעד: רגע ואם לא אז הם רבו עכשיו זה ניצח אוקי הוא פצוע מחלים, מתאושש ואז הוא אומר "אה אתה ניצחת אותי עכשיו סיבוב חוזר" ואז הוא מנצח וזה ממשיך ככה, המריבה ממשיכה וממשיכה לא נגמרת.
ש: עד הסוף זה יכול להיות ככה.
אליעד: כן אז מה הפתרון? צריך להחליט אחת ולתמיד.
ש: אבל זה לא תמיד מספיק בהחלטה, אוקי החלטתי אז.
אליעד: עכשיו תחליטי ממה בא לך לסבול יותר מזה שאין לך כוח שהם יריבו, עכשיו למה את לא מחליטה את זה באמת? כי את אומרת "אבל אין לי עכשיו כוח שהם יריבו בתוכי עוד יותר" אבל מה לעשות אם לא תתני להם פעם אחת לריב עד הסוף אז אף פעם זה לא יגמר.
ש: אבל מי אמר שהם יריבו עד הסוף.
אליעד: מה זאת אומרת מי אמר?
ש: איך תגרום להם לריב עד הסוף?
אליעד: כל פעם שהם מנסים לנוח אתה שופך עוד נפט למדורה, אני אסביר לכם פרקטית, אוקי ממה את בחרדה נגיד?
ש: נגיד עניין של הבחור שזה לא ילך אני כבר בפנטזיות.
אליעד: את אומרת "מאיפה בא לי הפחד הזה הרי מה אכפת לי מלפני יומיים לא רציתי אותו בכלל פתאום אני מפחדת שהוא לא ירצה אותי".
ש: כן של אובססיה כבר.
אליעד: אוקי את שואלת את עצמך "האם זה מחויב שאני ארצה שהוא יאהב אותי?" נגיד ואז השכל אומר "לא" והרגש אומר "כן".
ש: נכון זה מה שקורה.
אליעד: אוקי עכשיו.
ש: עכשיו איך אתה יוצא מהסיפור הזה.
אליעד: זה היא בחרה את הסיפור לא אני, אוקי עכשיו תקשיבי עכשיו תראי, אם את בן אדם פשרן שלא הולך עד הסוף אז תמשיכי לסבול כזה, אם את אומרת "אני לא מוכנה יותר לפשרות, אני רוצה לדעת מה האמת, האם הוא צודק שלא חייב שיאהב אותי או שזה צודק שאין מצב שאני מוותרת זה חייב שיאהב אותי", עכשיו הקטע שיש תחושה של ספק והשאלה מה את עושה כשיש לך ספק האם את אומרת "טוב לא משנה", "לא אין דבר כזה אני עכשיו רוצה לפצח את העניין הזה וזה יותר חשוב לי אם הוא יאהב אותי" כאילו את אומרת "יותר חשוב לי אם הוא יאהב אותי או לא חשוב לי להבין אם זה חשוב לי או לא חשוב לי". יש "חשוב לי אם הוא יאהב אותי", "לא, לא חשוב לי שהוא יאהב אותי. לא, חשוב לי שהוא יאהב אותי. לא, לא חשוב לי שהוא יאהב אותי" והפחד משחק לפי "חשוב לי ולא חשוב לי" ויש "יותר ממה שחשוב לי אם הוא יאהב אותי או לא יאהב אותי חשוב לי פעם אחת להבין האם באמת זה חשוב לי" כי אם נגיד למסקנה שזה "לא חשוב לי" אז נגמר בא לציון גואל, אם נגיע למסקנה "שחשוב לי" אוקי אז זה מה יש זה החיים ונגזר דיני לסבול וזהו, הלך עלי וזהו ולא מתלוננת יותר.
ש: לכן הם רבים אם זה חשוב או לא חשוב.
אליעד: לא אני אומר בתעדוף מה יותר חשוב לך מאשר, אתה צריך להגיד "יותר חשוב לי זה לפתור את הקונפליקט הזה פעם אחת".
ש: אני הבנתי אז "הזה והזה" יתחילו לריב במקום על הבחור האם זה חשוב או לא חשוב.
אליעד: סבבה.
ש: זה הרבה יותר קשה דרך אגב.
אליעד: נכון אבל לפחות אולי יש לזה סוף מתישהו.
ש: כן אבל מלכתחילה זה חשוב כי אם זה לא היה חשוב לא היה נכנס לי לתודעה.
אליעד: מלכתחילה זה לא חשוב כי אם זה היה רק חשוב אז גם כן לא הייתה בעיה פשוט היית סובלת בשקט וזהו, אם זה היה רק חשוב לך שהוא יאהב אותך נגיד שזה היה רק חשוב אז היית אומרת "זה גזירת הגורל" וזהו כאילו מה לעשות חייבת לסבול כאילו לא תהיה לך אפשרות לברוח מזה אז לא היית מצפה שלא תהיה לך חרדה. עוד פעם תתרכזו טוב, בן אדם יש לו חרדה בגלל שהוא חושב שלא בטוח שתהיה לו חרדה, יש לבן אדם חרדה בגלל שהוא חושב שלא בטוח שתהיה לו, זאת אומרת אם הוא היה אומר "אוקי הבנתי שאין מה לעשות" אז הוא אומר "הלך עלי" וזהו כאילו כמו אמרו לך נולדת עם חמש לא שש בסדר זה מה יש אתה לא יכול לעבור דרך קירות טוב זה מה יש, אם היית בטוח "אני חייב להיות בחרדה הזאת" בסדר אז זה חלק מהחיים אבל אתה אומר "לא מה אני חייב להיות בחרדה אולי אני לא חייב להיות בחרדה", אז אל תהיה בחרדה "לא אבל אני כן חייב להיות בחרדה" תחליט מה אתה משוגע.
ש: זה הספק?
אליעד: כי אתה לא סגור על עצמך מה האמת "זה מחויב שאני ארצה אותו או לא מחויב שאני ארצה אותו". אם את רוצה לדעת אם שניהם יריבו מי ינצח, נו אם שניהם יריבו מי ינצח, אם עכשיו היא תעשה מלחמה בראש שלה בין השכל שאומר "אני לא חייבת שהבחור יאהב אותי" לבין הרגש שאומר "אני חייבת שהבחור יאהב אותי" מי ינצח?
ש: איך אפשר לדעת את זה?
אליעד: אף פעם לא קראת את הספר?
ש: לא מחויב כלום מה.
אליעד: לא מחויב שגם לא מחויב כלום, אם לא מחויב כלום אז גם לא מחויב שלא מחויב כלום יכול להיות שיש גם משהו כן מחויב. טוב מי ינצח בסוף? בסוף מי שינצח זה לא אף אחד מהם, בסוף ינצח מי שיופיע בזירה ויגיד להם "תקשיבו אם אתם כל כך רבים בואו אני אגיד לכם את האמת, האמת היא שזה לא משנה אם את רוצה שיאהב אותך או לא, אין הבדל ביניהם בכלל" שזה משהו שלישי זה כאילו מוציא אותך בכלל מהלופ הזה, כאילו יש משהו שלישי בכלל שאת כאילו מבחינתך את אומרת "טוב כבר לא אכפת לי אם אני בחרדה או לא בחרדה, כבר לא...
050-3331-331